ארכיון פוסטים עם התג "ריבית פריים"

משכנתא - העסקה היקרה ביותר בחיים

יום ראשון, 17 במאי, 2009

יניב קוניס

ברשימה הקודמת דנתי בסוגיית כדאיות רכישת דירה מול שכירות, ולמען ההגינות, לא ציינתי את העובדה שאנוכי שוכר כיום, וגם רואה בכך את הפעולה העדיפה יותר.

מי שטרח לקרוא את תגובתו המלומדת של דני (שדרך אגב, היה אחד משותפיי לדירה בעת לימודיי באוני') קיבל זווית נוספת ליתרונות של שכירות, ובראשם התאמת אופי הדירה למצב הכלכלי הנוכחי, וגם לסגנון ושלב החיים.

אולם, לצורך הדיון הנוכחי, נניח כי בכל זאת אנו מעוניינים לרכוש דירה, לצרכי מגורים או לצרכי השקעה. בהנחה שאין בידינו את מלוא סכום הכסף הדרוש לקנייה, ניאלץ להצטרף לאחד ה"מועדונים" הגדולים בישראל וליטול משכנתא.

משכנתא - על מה ולמה?

משכנתא הינה הלוואה לרכישת דירה או נכס מקרקעין אחר, הניתנת לפירעון במשך תקופה ארוכה של עד 30 שנה. ייחודה של המשכנתא בהשוואה להלוואות רגילות לאנשים פרטיים נובעת מהעובדה שהיא ניתנת כנגד שעבוד הנכס, שעבוד שמסתיים כאשר ההלוואה נפרעת במלואה.

עבור מרבית בני האדם, רכישת דירה היא צעד משמעותי ביותר, ולרוב גם מהווה את העסקה הכלכלית הגדולה ביותר שיעשו במהלך חייהם. מאחר ורכישת דירה הינה, כידוע, דורשת השקעת משאבים גבוהים, שלרוב אינם בנמצא אצל משפחה ממוצעת, הדרך היחידה לממן רכישת נכס מקרקעין היא באמצעות נטילת הלוואה - המשכנתא.

כעת, נעבור לסוגי החלופות לנטילת משכנתא:

ריבית מבוססת פריים - הבחירה הפופולארית

אחד הכלים המרכזיים להתמודדות עם המשבר הכלכלי היה הפחתת הריבית האגרסיבית שביצעו בנקים מרכזיים ברחבי העולם. גם בישראל הגיעה ריבית הבסיס לשפל חסר תקדים בגובה של 0.5%. ריבית הפריים שנגזרת מריבית בנק ישראל עומדת כיום על 2% (מדובר בנוסחא קבועה של ריבית בנק ישראל בתוספת 1.5%).

לפיכך, נטילת הלוואות בכלל, ומשכנתא בפרט הפכה לאטרקטיבית מאוד בתקופה האחרונה. מאחר והדירה משמשת כבטוחה עבור הבנק המלווה, הריבית עבור משכנתאות נמוכה באופן מהותי מהלוואות שאינן מובטחות. בעוד מרבית ההלוואות ניתנות בריבית פריים או גבוה יותר, במשכנתאות נהוג להלוות בריבית נמוכה מריבית הפריים - בד"כ, בין פריים פחות 0.4% ועד פריים פחות 1%.

כאמור, הריבית הנומינלית כיום היא נמוכה מאוד בכל קנה מידה - 1% עד 1.6%. אולם, יש לזכור שמתישהו בעתיד, ובאמת שלאף אחד אין הערכה מבוססת מתי, ריבית הבסיס במשק תעלה, ועימה יעודכנו גם שאר שערי הריבית התלויים בה. חשוב לקחת נתון זה לתשומת ליבכם, במידה ואתם בוחרים במסלול פריים. הפריים מבוסס על ריבית משתנה ולכן עלייה בריבית תייקר את עלות המשכנתא.

לא חייבים רק ריבית משתנה - אפשר גם קבועה

פרט למסלול הפריים, ישנו מסלול נוסף שזוכה לביקוש גבוה בקרב נוטלי המשכנתאות - משכנתא בריבית קבועה. הרעיון הוא פשוט מאוד, אתם מעוניינים במשכנתא לתקופה של 20 שנה - שלמו ריבית הנהוגה כיום בהלוואות דומות ל-20 שנה.

הריבית שתיקבע תיוותר על כנה למשך כל תקופת המשכנתא. במידה ושיעור הריבית לטווח ארוך ירד ביחס ליום שבו נלקחה המשכנתא במקור, תיווצר כדאיות לשחלוף ההלוואה לחדשה וזולה יותר, כלומר, בריבית קבועה נמוכה יותר.

בד"כ, תעמוד לרשותכם הזכות לסילוק מוקדם של החוב, אולם מימוש זכות זו כרוכה בעמלת פירעון מוקדם לבנק. מטרתה פיצוי הבנק על החלפת הלוואה שעליה הוא גובה ריבית גבוהה בריבית נמוכה יותר. כמו כן, בהלוואות בריבית קבועה האפשרות למחזור המשכנתא ניתנת בתחנות - אחת למספר שנים בלבד.

נקודה אחרונה וחשובה הנוגעת למסלול הריבית הקבועה היא בחירה בסוג הצמדה. לרוב, הצעות המשכנתא במסלול ריבית קבועה מבוססות על הצמדה למדד המחירים לצרכן. למה? מסיבות היסטוריות - ההיפר-אינפלציה ששררה בארץ בראשית שנות ה-80. על פי המידע שברשותי, הריבית הנהוגה כיום במסלול זה נעה בין 3% ל-4% צמוד למדד. באופן יחסי, מדובר בריבית נמוכה בהשוואה לעבר, אולם יחד עם זאת, יש לזכור כי העולם השתנה ולכן לא בטוח שנתוני עבר רלוונטיים במבט קדימה.

פרט למסלול צמוד למדד, קיים מסלול מוכר פחות אבל עשוי להיות די אטרקטיבי - מסלול לא צמוד בריבית קבועה. בשבועות האחרונים עלתה הריבית השקלית לטווח ארוך בשיעור די מהותי לאזור 6% ומעלה, ולפיכך, יש לצפות כי הריבית שתוצע במסלול זה תעמוד על קצת יותר מכך.

המסלול האלטרנטיבי - הצמדה למטבע חוץ

עד כאן סקרתי את שלושת המסלולים השכיחים ביותר בתחום המשכנתאות, אך חשוב לציין שהם אינם היחידים הניתנים בארץ. ניתן גם ליטול משכנתא צמודה למט"ח, בד"כ לשער הדולר האמריקאי, אולם קיימת האפשרות למשכנתא צמודה למטבע חוץ אחר, כדוגמת אירו או ין יפני.

מדוע שנרצה משכנתא צמודה למט"ח? עקרונית, אם הינכם מרוויחים את שכרכם בשקלים, ואין לכם הכנסות במטבע לא שקלי (נניח מהשכרת דירה), אז כמובן זה פחות נוגע אליכם. אבל ייתכן ותגיעו למסקנה שהריבית המוצעת במשכנתא צמודת מטבע זר עדיפה על זו הניתנת בשקלים.

כפי שציינתי בתחילת הרשימה, הריביות המוניטרית במרבית מדינות העולם וביניהם ישראל נמצאת כיום קרוב מאוד לאפס, אולם נתונים אלו נכונים לגבי ריבית לטווח קצר, ולא לריבית הרלוונטית למשכנתאות (בהתאם לתקופת המשכנתא הרצויה) - הריבית ל-10 עד 30 שנה.

לפיכך, מי שירצה ליטול כיום משכנתא צמודת ין יפני אמור לשלם ריבית משתנה בגובה 1% וקצת, או ריבית קבועה בעלות משוערת של 2.5%-3% לשנה. יש לזכור שבהלוואה צמודת מט"ח טמון סיכון שאינו קיים במשכנתא בשקלים - סיכון שער חליפין - שינויים בשער הין יגדילו או יפחיתו את גודל ההתחייבות כלפי הבנק.

פתרון אפשרי - שילוב מספר מסלולים במקביל

בהתאם לעיקרון שהסברתי בעבר על עולם ההשקעות: "אחת מאבני היסוד של ניהול השקעות מושכל היא השקעה במגוון של נכסים פיננסיים שונים זה מזה, בהתאם לרציונל של לא לשים את כל הביצים בסל אחד", ניתן ליישמו גם בתחום המשכנתאות.

ניתן לפצל את המשכנתא למספר מסלולים מקבילים, נניח חלק במסלול פריים, נתח נוסף במסלול צמוד מדד בריבית קבועה, ואת השארית במסלול צמוד מט"ח. כמו כן, ניתן לבחור לכל מסלול תקופת פירעון שונה, באופן שיתאים ליכולתכם לשלם את התשלום החודשי. זיכרו כי התאמת גובה התשלום החודשי להכנסתכם החודשית הינה קריטית לא פחות מבחירת המסלול הנוח ביותר.

קשה לקבוע כלל שמתאים לכולם בנוגע ליחס בין ההכנסה לתשלום החודשי, מכיוון שכל אחד נמצא בשלב אחר בחיים, עם או בלי נכסים או התחייבויות כלכליות אחרות, ברמת שכר שאולי תעלה בצורה חדה ואולי תישאר ללא שינוי בעתיד, ועוד גורמים שעשויים להיות מכריעים. באופן כללי, היחס הנפוץ הוא הוצאת 30% מההכנסה החודשית נטו על תשלומי המשכנתא.

חשוב להזכיר שחלק מהאוכלוסייה בישראל זכאית להטבות מטעם משרד השיכון בעת נטילת משכנתא. אותן הטבות תלויות בגורמים כגון שירות צבאי או לאומי, מצב משפחתי, אזור מגורים, עלייה לארץ ועוד. מומלץ לבדוק זכאות להטבות הללו שכן הריבית במשכנתא בתמיכת משרד השיכון הינה מסובסדת וזולה משמעותית מהריבית הנהוגה ביתר המשכנתאות.

בכל אופן, כמו לפני כל קנייה חשובה בחיים, ואין ספק שדירה היא רכישה סופר מהותית, מומלץ בחום לבצע סקר שוק מקיף, לבדוק במספר בנקים למשכנתאות מהם התנאים שהם מציעים, ולא לוותר על קריאת האותיות הקטנות - הן עשויות לעלות לכם ביוקר!

ונקודה אחרונה, גם לאחר שנטלתם משכנתא, עקבו באופן שוטף אחר שערי הריבית המוצעות על משכנתאות חדשות, ובמידה וחלה ירידה משמעותית בריבית, ייתכן ותוכלו לחסוך כסף רב אם תמחזרו את המשכנתא הקיימת למשכנתא חדשה בריבית נמוכה יותר.

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.

גם לכסף יש מחיר

יום שני, 12 בינואר, 2009

יניב קוניס

מגיל צעיר חינכו אותנו ש"כסף אינו גדל על העצים", אלא יש להרוויחו בעמל. יחד עם זאת לא אמרו לנו שגם לכסף יש מחיר - ריבית. הריבית היא מחיר השימוש בכסף. לחלופין ניתן לראות בריבית - התשלום הנדרש עבור דחיית השימוש בכסף בהווה. שיעור הריבית הינו הגורם החשוב ביותר בתחום הפיננסי ומרכז סביבו את מירב תשומת הלב של כל העוסקים בדבר. בוודאי שמעתם לא פעם מהדורת חדשות שנפתחה בהודעה על גובה הריבית שקבע נגיד הבנק המרכזי. אותה הודעה לקונית, שמבשרת על שינוי בריבית מעלה או מטה במספר עשיריות האחוז, או שלעתים אף נותרת ללא שינוי, הינה הרת גורל לתחום שרובנו רואים כמרכזי בחיינו - מצבנו הכלכלי.

באסה שכסף לא גדל על עצים

באסה שכסף לא גדל על עצים

אך לפני כן, אנסה לעמוד על הסיבות שהביאו את שיעור הריבית למעמדו הרם בימינו. בתקופות עבר, עוד בטרם החלו בני האדם להשתמש בכסף כאמצעי חליפין, נעשה השימוש בריבית על ידי השאלות של בעלי חיים או באמצעות זרעים לצרכים חקלאיים. התפוקה או היבול שהניבו היוו את התשלום בגין ההלוואה - ריבית. בשלב מאוחר יותר ניתנו הלוואות באמצעות מטבעות כסף וגם החזר החוב והריבית שולמו באופן דומה. בתקופות קדומות, התפיסה הרווחת הייתה שצבירת כסף צריכה להיעשות באמצעות שימוש בהון האנושי (עבודה), ולא על ידי שימוש בכסף כאמצעי רווח. תפיסה זו הובילה לראייתם באור שלילי את העוסקים במתן הלוואות לשם ריבית.

במהלך תקופה ארוכה שמשכה מאות שנים נאסר על נטילת או מתן הלוואות בריבית מטעמי דת. רק בתום תקופת ימי הביניים, ותחילת ההתפתחות הכלכלית והמסחר בין מדינות ברחבי העולם, נוצר צורך ממשי באשראי, שהתעצם עוד יותר עם ראשיתה של המהפכה התעשייתית במאה ה-18. במקביל החלו לקום בנקים מסחריים שנועדו להפגיש בין לווים למלווים, והשימוש באשראי החל לתפוס תאוצה, עד לרמות הגבוהות שאנו חווים בעשורים האחרונים. לצערי, את התוצאה העגומה של בועת האשראי של זמננו ניתן לראות כיום.

כסף הוא משאב נדרש, כשם שהון האנושי ומחצבי טבע הינם משאבים חשובים. לפיכך, יש לכסף מחיר בגין השימוש בו. מחיר הכסף נקבע על פי משך השימוש (תקופת ההלוואה), זהות הלווה, מידת הביטחונות או הערבויות שמסופקות להלוואה, וכמו כן, מבוסס על שיעור הריבית הנהוג במשק להלוואות דומות.

אני מוצא דימיון רב בין הלוואת כספים לשאילת סרט בספריית DVD; בשניהם משך שימוש ארוך יותר מעלה את מחירם, יש צורך בעירבון או בטחונות בצורת כרטיס אשראי לצורך שאילת סרט, וכמו כן, זהות הלווה גם משפיעה על המחיר: היכרות עם בעל החנות או לקוח ותיק יזכו להנחה על פני לקוח חדש או מזדמן. בנוסף, קיים קשר בין עלות שאילת סרטים בספריות וידאו בסביבה קרובה.

מדוע המלווה זכאי לפיצוי מהלווה?

בראי המלווה, בעצם מתן ההלוואה, נמנעת ממנו האפשרות לעשות שימוש אחר בכסף, לצבור רווחים באמצעות השקעה באפיק חלופי או לניצול הזדמנויות עסקית. לכן הלווה צריך לפצות אותו על ערך הזמן בו שהה הכסף ברשותו. בנוסף, קיים גם הסיכון שהלווה לא יוכל להחזיר את ההלוואה במלואה, או במקרים נדירים יותר, ישמוט את כולה. בעידן המודרני, נוספו מספר סיכונים שלא הובאו בחשבון בתקופות עבר, כגון הסיכון האינפלציוני - עליית מחירים שתשחק את ערך הכסף במהלך התקופה, תגרום לכך שהמלווה יקבל חזרה ערך כספי ריאלי נמוך יותר מזה שנתן מלכתחילה.

מצידו האחר של המטבע, הלווה רואה בהלוואה הזדמנות שתאפשר לו להפיק רווח מהכסף שיקבל לרשותו לפרק זמן ידוע, וכך במקרה של רווח - ישלם למלווה את כספו בתוספת ריבית, ובמקרה הפסד - הוא עשוי שלא לשלם את הריבית או חלקה ואף לא להחזיר את סכום ההלוואה, אם לא יהיו בידו האמצעים לכך.

המחיר שיקבע כמוסכם בין שני הצדדים בעבור הלוואה יהווה את שיעור הריבית בגינה.

סטנלי פישר

במשקים מפותחים של ימינו, קובע הבנק המרכזי את שער הריבית בו הוא מלווה כסף לבנקים מקומיים או לווה מהם. אותו שיעור ריבית הנקבע בדרך כלל אחת לחודש, אשר חזאים בשוק ההון משקיעים את מיטב מרצם וזמנם לנבות את שיעור השינוי הצפוי בו מראש, מבשר על הריבית הנמוכה ביותר שבנק ישראל מוכן להלוות לבנקים, ומנגד, על שיעור הריבית המקסימלית שהבנקים יקבלו תמורת הפקדת כספים בבנק המרכזי. את ריבית בנק ישראל נוהגים לכנות "ריבית הבסיס" או "הריבית המוניטארית". ריבית זו נחשבת לריבית העוגן של המשק ועל חשיבותה אעמוד בהמשך. הבנק המרכזי, דוגמת בנק ישראל, שבראשו עומד הנגיד פרופ' סטנלי פישר, משמש עבור הבנקים המסחריים (לאומי, פועלים ואחרים) כמעין "הבנק של הבנקים".

כיצד נקבעים שערי הריבית בבנקים?

בנקים, שחוטפים לא אחת ביקורת בגין גביית עמלות והצגת רווחים גבוהים, מהווים למעשה את עמוד התווך של הכלכלה החופשית בת ימינו. איתנותם, ועמה יציבותה של כל המערכת הכלכלית, מושתתת על אמון הציבור, שסומך שכספו המופקד בכספותיהם אכן יעמוד לרשותו בעת הצורך. הפחתת האמון במערכת הבנקאית עשוי להוביל למשיכות רבות של חוסכים, ובמקרים קיצונים, למצב המכונה "ריצה אל הבנק" (באנגלית זה נשמע יותר טוב - a Run on the Bank). סיטואציה זו עלולה לגרום לקריסת בנקים ולסכנה ממשית לכלכלה המקומית. אחד המקרים המפורסמים ביותר שבו ארע משבר אמון כבד בקרב ציבור המפקידים היה בתקופת השפל הכלכלי הגדול. המוני אמריקאים הסתערו על דלתות הבנקים, משכו את חסכונותיהם ובכך רוקנו את עתודות המזומן של הבנקים, והביאו בסופו של דבר לקריסה פיננסית מהדהדת.

זה לא נעים לראות בנק סגור

זה לא נעים לראות בנק סגור

גם לבנקים יש מעין ריבית עוגן המכונה "ריבית פריים". ריבית הפריים משמשת כריבית הבסיס ללקוחות המועדפים ביותר בעיני הבנק. בעוד ריבית בנק ישראל מיוחסת כריבית אינדיקטיבית לריבית הבסיסית במשק ברמות המאקרו - הריבית להלוואות של הבנקים מבנק ישראל או בינם לבין עצמם, ריבית הפריים מיוחסת כריבית אינדיקטיבית לריבית הבסיסית במשק ברמת המיקרו - הריבית ממנה נגזרת הריבית בה הבנקים מלווים ללקוחותיהם או משלמים ריבית ללקוחותיהם. בארץ, ריבית הפריים גבוהה ב-1.5% מריבית הבסיס של בנק ישראל.

תפקידו המרכזי של בנק הינו לשמש כמתווך פיננסי בין חוסכים ללווים. חוסכים מעוניינים כמובן בהשגת ריבית גבוהה ככל הניתן, כאשר מנגד, מבקשים הלווים ליטול הלוואה בעלות הזולה ביותר. הכנסתם של בנקים מקורה ב"מרווח הריבית" - הפער בין הריבית שהם גובים עבור הלוואותיהם לבין הריבית שהם משלמים עבור הפקדת חסכונות בכספותיהם.

תהליך קביעת הריבית על פיקדונות הוא די פשוט בראי הבנק; ריבית זו תנוע בין 0% לריבית המירבית שהבנק מוכן להעניק - "ריבית הפריים". ההחלטה על גובה הריבית עבור פיקדון הינה פונקציה של הסכום המופקד, תקופת החיסכון, כח המיקוח של החוסך, וכמו תמיד, הריבית הנוכחית במשק.

במתן הלוואה מערכת השיקולים לקביעת שער הריבית מורכבת יותר; החל מזהות הלווה, סיבת ההלוואה ומשך השימוש, וכלה במידת הבטוחות והערבויות שהלווה מעמיד. באופן עקרוני, הבנק רשאי לסרב לספק הלוואה במידה וממצאיו מעידים כי הלווה אינו יוכל לעמוד בתנאיו. ככלל, ריבית הפריים תשמש כריבית הנמוכה ביותר שהבנק יסכים להלוות, אך כידוע, בחיים לכל כלל יש יוצא מן הכלל.

האם יש כלל חשיבות לגובה הריבית במשק?

אני מניח שרבים מכם שואלים כיצד משפיע שיעור הריבית במשק על האזרח הקטן? ובכן, ריבית הבנק המרכזי הינה כלי בידיו על מנת לווסת את כמות הכסף במשק; קביעת ריבית ברמה גבוהה מדי תרסן את הפעילות הכלכלית במשק, ועלולה להוביל בנסיבות מסוימות להאטה או אף למיתון. קביעת ריבית ברמה נמוכה מעודדת את הפעילות הכלכלית במשק, אך עלולה להוביל ללחצים אינפלציוניים ולעליית מחירים.

במלים אחרות, שיעור הריבית יכתיב במובן מסוים את כיוון המשק: צמיחה או דעיכה. השפעתו על כל אחד מאיתנו מתבטאת באפשרויות שיעמדו בפנינו; שיעור ריבית נמוך יאפשר לכלכלה המקומית להתפתח, להציע לנו עוד מקומות עבודה, הזדמנויות מגוונות ורמת חיים גבוהה יותר, אך מנגד, יקשה עלינו לחסוך וייתכן שיגרום לאינפלציה שתשחק את גובה שכרנו וחסכונותינו. לעומת זאת, שיעור ריבית גבוה מדכא יוזמות כלכליות מכיוון שניתן לגרוף תשואה נאה על כסף פנוי רק משום הפקדתו בבנק. תהליך זה מקטין את הפעילות הכלכלית במשק ופירושו בסופו של דבר, פחות אפשרויות ורמת חיים נמוכה יותר.

נוכח ההשפעה הרת הגורל שיש לריבית על חיינו, ניתן לראות כי תפקידו של נגיד בנק ישראל הוא תפקיד מורכב וחשוב ממעלה ראשונה. אישית אני חש הקלה רבה נוכח הידיעה שאדם בשיעור קומתו של פרופ' סטנלי פישר הוא זה שאוחז בהגה הכלכלה הישראלית בתקופה המאתגרת שאנו נמצאים בה כעת.

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.