ארכיון פוסטים עם התג "ריביות בנקים מרכזיים"

השולף המהיר במערב

יום רביעי, 26 באוגוסט, 2009

יניב קוניס

סטנלי פישר הוכיח שוב שהוא המבוגר האחראי. הוא הראשון מכל נגידי הבנקים המרכזיים בעולם המערבי שהחליט על העלאת הריבית המוניטארית. אם לא בספורט, אז לפחות בכלכלה יש דברים שבהם אנו ראשונים…

נשאלת השאלה מה היה כל כך לחוץ לנגיד לבצע את הצעד הזה? הרי רק במהלך השבועות האחרונים שמענו עד כמה המצב הכלכלי משתפר: הצמיחה חזרה ברבעון השני, האבטלה נעצרה (בינתיים לפחות בחודש יולי) ולא פחות חשוב - יש אופטימיות בשפע.

בנק ישראל הסביר בהודעתו כי "ריבית הבנקים המרכזיים במשקים המובילים צפויה להישאר ללא שינוי עד סוף השנה ואפילו עד אמצע השנה הבאה. אבל בניגוד למצב במשק הישראלי, צפויה במדינות אלה אינפלציה נמוכה השנה ובשנה הבאה". במלים אחרות, בנק ישראל מחדד את המסר שמצב האינפלציה בישראל שונה מהמדינות המתועשות בעולם - פה חווינו אינפלציה בתקופה האחרונה וסביר שבשנה הקרובה קצב האינפלציה בארץ יהיה גבוה מזה של יתר המדינות.

כאן המקום לפרט קצת על תפקידו של בנק מרכזי במשק מערבי. כאחראי על המדיניות המוניטארית במשק, המשימה הראשית של בנק מרכזי היא שמירה על יציבות המחירים במשק. הווה אומר, לדאוג שהאינפלציה לא תחרוג מהיעדים שנקבעו - בישראל למשל בין 1% ל-3% בשנה. חשוב להדגיש שהמטרה היא לא רק למנוע אינפלציה, כי אם גם את המצב ההפוך - דפלציה. בעת כהונתם של הנגידים שקדמו לפישר, הם החליטו שבמסגרת תפקידם היעד היחיד שאותו הם מבקשים להשיג הוא יעד האינפלציה, ותו לא. גם במחיר של פגיעה בצמיחה במשק. דרך אגב, באופן כללי, זו גם מדיניותו הנוכחית של נגיד הבנק המרכזי האירופי (ECB), ז'אן קלוד טרישה.

באמתחתו של פישר, סיגל לעצמו בנק ישראל גם מטרות נוספות - עידוד התעסוקה והצמיחה ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית. בכך עומדים כיום סדרי העדיפות של הבנק המרכזי בישראל באופן דומה לזה של הפד האמריקאי. בארה"ב, יו"ר הפדרל ריזרב נותן משקל גבוה יחסית לצמיחה, גם על חשבון שמירת יציבות המחירים בכלכלה.

לפיכך, מדי חודש ניצב הנגיד בישיבת הריבית מול הדילמה הבאה: תמיכה בצמיחת המשק או פגיעה ביציבות המחירים. כידוע, ריבית נמוכה יוצרת לחצים אינפלציוניים אך תורמת לביקוש ולהפחתת שיעור האבטלה. מאידך, ריבית גבוהה מדכאת אינפלציה אך גם פוגעת בתעסוקה ובייצוא. בתיאוריה, במשק שמצוי במיתון וללא אינפלציה (לפעמים אפילו יש דפלציה) אין לנגיד הרבה מה להתבלט - הפתרון הוא להפחית ריבית או להותירה ללא שינוי אם היא נמוכה דיו. לעומת זאת, במשק שצומח בקצב מהיר והאינפלציה מתחילה להרים ראש, יש לבצע את הפעולה ההפוכה - להעלות ריבית.

כפי שכתבתי ברשומה "אינפלציה אמיתית או היסטריה מקומית", ברוב המדינות המתועשות כיום אין אינפלציה והמשק נמצא במיתון או רק החל בהתאוששות כלכלית. כל עוד המצב הנוכחי נמשך, לנגידי הבנקים המרכזיים שם אין יותר מדי סיבות מדוע להעלות את הריבית.

לעומת זאת, בישראל תמונת האינפלציה שונה. לכן, פישר מצוי בדילמה מורכבת יותר, שמתעצמת מסיבה נוספת - רצונו לתמוך בשער החליפין על מנת לסייע לייצוא. לא אכנס לסוגיה הסבוכה הזאת עכשיו, אבל אסביר שמניעת היחלשות הדולר אל מול השקל היא משימה נוספת שהנגיד לקח על עצמו לפני כשנה, כאשר ברור לו, שהדבר יהיה אפשרי רק במידה והדולר לא ימשיך להיחלש בעולם. הקשר בין הריבית במשק לשער החליפין פועל באופן הבא: עליה בריבית השקלית, הופכת את המטבע הישראלי לאטרקטיבי יותר מול שאר המטבעות שבהן לא חלה העלאת ריבית. כל עוד יתר התנאים הכלכליים שווים, השקל אמור להתחזק מול הדולר ושאר המטבעות. במציאות, כמובן שהמצב סבוך יותר ויש עוד משתנים שמשפיעים על שער החליפין, ולכן העלאת הריבית בארץ לא בהכרח מחזקת את השקל.

בכל אופן, בבואו לקבוע את שיעור הריבית, ראה פישר לנגד עיניו אינפלציה של 3.5% ב-12 החודשים האחרונים, וגם ציפיות לאינפלציה עתידית מכיוון שוק ההון. גם העובדה כי מחירי הדיור גואים בעת האחרונה חייבה תגובה כלשהי. אז הוא החליט להרגיע קצת את הפעילים בשוק באמצעות העלאה צנועה של 0.25%, החלטה שלדעתו של בנק ישראל מאזנת בין הצורך למתן את האינפלציה לבין הצורך להמשיך לתמוך בהתאוששות הפעילות במשק המסתמנת בחודשים האחרונים. במידה והיה נמנע מהחלטה זו, הותרת הריבית על כנה הייתה עלולה לגרום להתנפחות של הציפיות האינפלציוניות בארץ, וליצירת נזקים עתידיים.

אף על פי כן, הריבית הנוכחית בשיעור של 0.75% היא עדיין נמוכה מאוד ואינה מתאימה למצב המשק לאורך זמן. לפיכך, אני סמוך ובטוח שגם אם לא נראה המשכיות בהחלטת הריבית בישיבת בנק ישראל בחודש הבא (24/9/09), עדיין מדובר בעניין של זמן עד שנראה את הריבית בארץ ברמות גבוהות יותר מזו הנוכחית.

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.

מה, כבר נגמר???

יום שבת, 13 ביוני, 2009

יניב קוניס

בתקופה האחרונה נשאלתי לא מעט על הערכתי בנוגע לסיומו של המשבר הכלכלי. השאלה טבעית למדי על רקע הנסיקה החדה בשוקי ההון ברחבי העולם, בדגש על מחירי המניות ואגרות החוב הקונצרניות, במהלך החודשים האחרונים.

תחילה, ברצוני להדגיש כי השאלה האמורה אינה ממוקדת ויש להבחין בין שני סוגי "כלכלות": הפיננסית והריאלית, לצורך המענה. באופן כללי, הכלכלה הפיננסית תלויה בעיקר בהיצע וביקוש של נכסים פיננסים שונים כגון אג"ח, מניות וסחורות, מצבם של בנקים וחברות ביטוח, ואחרון חביב, בתפקודם הכללי של השווקים הפיננסים. לעומתה, הכלכלה הריאלית נגזרת ממאפיינים מוכרים יותר לרובנו: מצב התעסוקה במשק (או לחילופין האבטלה), שינויים בהיקף התוצר הלאומי ורמת החיים הממוצעת, שיעור הגירעון הממשלתי, כושר הייצור במשק, רווחי חברות ועוד.

כעת, אנסה להסביר היכן עומד המשבר ב"כלכלה הפיננסית";

השווקים הפיננסיים קרובים למיצוי המשבר

שפע הנתונים והמידע בשווקים הפיננסיים הוא כמעט אינסופי, ולא פשוט להבדיל בין עיקר לתפל. לכן, לפני שאתן את דעתי על השלב שבו נמצאים כיום שוקי ההון, אסביר במידע שבו אני סבור שחשוב להתמקד כאשר מנתחים את שלל הנתונים הקיים;

ריביות בנקים מרכזיים - הנתון הנצפה ביותר בשווקים הפיננסיים. יש אף הטוענים ששיעור הריבית מקבל משקל גבוה מדי ביחס להשפעתו הממשית על שוקי ההון. לא אכנס לויכוח על טענה זו, רק אציין שכמו הרבה נושאים בעולמנו, גם בנושא הריבית, העיניים נשואות לדבריו והחלטותיו של הבנק הפדרלי בארה"ב. יאמר לזכותו של יו"ר הפד, בן שלום ברננקי, כי פעל במהירות ובנחישות מאז פרץ המשבר הנוכחי, כאשר אחד מצעדיו הראשונים היה הפחתת הריבית באופן אגרסיבי לריבית אפסית, כפי שקיימת כיום. מהלך זה זכה לחיקוי במרבית הבנקים המרכזיים ברחבי העולם, ואכן ברוב מדינות המערב הריבית הופחתה לרמה מזערית. בבחינת נתון זה, אפשר לסמן וי - נשק הריבית מוצה במלואו.

מחירי הנדל"ן בארה"ב - בסופו של דבר, מאותה בועת נדל"ן אמריקאית שהחלה להתנפץ בקיץ 2007 הגיעה הרעה. עצירת סחף ירידת מחירי הדיור בארה"ב הכרחית ליציאה מהמשבר. הסיבה היא שכל עוד המחירים בכיוון מטה, הבנקים שהלוו כמות עצומה של משכנתאות נתקלים בעוד ועוד אנשים שמפסיקים לשלם תשלומים חודשיים, והם נתקעים עם נכס ששווה הרבה פחות. כיום, אמנם קצב הירידה במחירי הדירות מתמתן אך עדיין בשורה התחתונה המשמעות היא שמחירי הנדל"ן בארה"ב יורדים בממוצע - נתון שאינו חיובי עבור השווקים הפיננסיים בפרט, ולכלכלה בכלל.

תשואות אג"ח מדינה - אחת המטרות העיקריות בהפחתת הריביות המוניטריות שביצעו נגידי הבנקים המרכזיים, הייתה גם להוריד את שערי הריבית לטווחים ארוכים - 10 שנים ויותר - זאת על מנת להפחית במקביל את הריבית בהלוואות של בנקים לעסקים ולמשכנתאות. ואכן, התשואות על אגרות החוב של מדינות ובראשן ארה"ב, ירדו באופן משמעותי לרמות שפל היסטוריות. חלק מאותה ירידה בתשואות מוסברות באמצעות הביטוי "Flight to Safety" - בריחת משקיעים לנכסים איכותיים ומסוכנים פחות, כדוגמת אג"ח מדינה.

בחודשים האחרונים אנו חוזים בכיוון הפוך - המשקיעים יוצאים מהבונקר ומעזים להשקיע בנכסים כמו מניות ואג"ח קונצרני שאותם זנחו במהירות בשיא המשבר. למהלך זה ישנה השלכה מהותית על תשואות אג"ח מדינה שעלו בחדות בתקופה האחרונה, וגרמו למשקיעיהן הפסדים לא מבוטלים. ייתכן שהעלייה באג"ח מדינה הייתה מהירה מאוד ונחזה בתיקון מטה בקרוב, אבל המגמה לכיוון מעלה די ברורה - תוצאה שעל אף היותה מסבה נזק למשקיעים באפיק הממשלתי דווקא תומכת בהתאוששות השווקים הפיננסיים.

מרווח על אג"ח קונצרני - ראשית אסביר את הרעיון בנתון זה בדוגמא. בישראל, אגרות חוב נקובות בש"ח (לא משנה אם יש הצמדה או לא) שהונפקו על ידי ממשלת ישראל נחשבות לחסרות סיכון בהיבט המנפיק. כלומר, ההנחה היא שהמדינה תחזיר את כל חובה בשקלים עד האחרון שבהם. זה גם הגיוני נוכח העובדה שלמדינה יש משהו שלנו אין - מכונת דפוס לשקלים. לגבי חברות לא ניתן להניח את אותה ההנחה מכיוון שייתכן שתאגיד ינפיק אגרות חוב - ילווה כסף ממשקיעים - וביום ההחזר, לא יעמוד בהתחייבותו.

לכן, התשואה בגין אג"ח קונצרנית הינה כמעט תמיד גבוהה יותר מאג"ח ממשלתית. אותו פער תשואות ביניהם מכונה "Spread" - מרווח על אג"ח קונצרני. במילים אחרות, מהי התוספת שדורשים המשקיעים מאג"ח קונצרנית על פני ממשלתית. בעתות משבר, אמון המשקיעים בחברות יורד מאחר והם חוששים למצב של חדלות פירעון. ההשלכה המרכזית היא עלייה באותו מרווח. ככל שהמרווח גבוה יותר כך המשבר חמור יותר, כאשר במשבר האחרון אף חזינו במחנק אשראי, בעיקר בארה"ב ובאירופה.

נכון להיום, המחנק די נרגע, חברות גדולות וגם בינוניות כבר מצליחות לגייס כספים ממשקיעים, ואף בריבית סבירה. בבחינת המרווח על אג"ח קונצרני, ניתן לומר כי לא חזרנו לרמות טרם המשבר, אך בהחלט חלה ירידה מהותית במרווח - פירוש הדבר כי המצב השתפר.

מחירי סחורות - מה הקשר בין מחירה של יחידת אלומיניום או קפה למשבר הפיננסי? בניגוד לאינדיקטורים הכלכליים שהצגתי לעיל, הפעם הקשר להתאוששות מהמשבר מורכב יותר. אז ככה, כמו שמחירו של כמעט כל נכס בעולם, החל בכורסת טלוויזיה, דרך מכונית משומשת וכלה במניה בבורסה, נקבע על פי היצע וביקוש לאותו נכס, פעילות דומה מתבצעת בשוק הסחורות הבסיסיות כדוגמת נפט, חיטה וקפה.

הביקוש לסחורות החיוניות לייצור מוצרים כגון תירס למוצרי מאכל, אלומיניום ופלדה לבניה, מורכב מאנשים וחברות שצריכים את הסחורה פיזית (לצרכי ייצור) ומספקולנטים, שמעוניינים לרכוש סחורה משום שהם סבורים שמחירה עומד לעלות. אין להם צורך פיזי בסחורה ולכן הם לא מממשים את החוזה שרכשו בגין הסחורה, אלא מוכרים את החוזה לפני פקיעתו לאותו צרכן פיזי.

ככל שהמצב הכלכלי טוב יותר, כך גם גובר הביקוש לסחורות וכתוצאה מכך עולה מחירן. מי שעקב אחר מחירי הסחורות בתקופת הפריחה הכלכלית של 2003-2007 חזה בהתחזקותן לאורך השנים, ובנסיקה חדה במהלך 2008 - לכדי בועה של ממש, בועה שהתנפצה בקיץ האחרון. לפיכך, עליית מחירי הסחורות ובראשם הנפט בחודשים האחרונים מסמלת את תפיסת השווקים הפיננסיים כי ההתאוששות הכלכלית בדרך.

לסיכום, אם מתמקדים בנתונים הבולטים הרלוונטיים לשווקים הפיננסיים, המסקנה המתבקשת היא שהשוק מאמין כי התחתית כבר מאחורינו, והמשבר הפיננסי בדרך למיצוי. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי ייתכן מאוד שחלק גדול מהראלי הנוכחי בשוקי ההון נובע מהכרת המשקיעים כי מחירי ניירות הערך והנכסים הפיננסיים האחרים תמחרו תרחיש קיצוני למדי, ומאז פשוט תיקנו עצמם. אם כך, השווקים יצטרכו להמשיך במגמה החיובית על מנת לשכנע אותנו שאכן אנו בדרך חזרה לצמיחה כלכלית.

עד כאן המענה על שאלת סיומו של המשבר הפיננסי, ברשומה הבאה אתן מענה לשאלה דומה עבור הכלכלה הריאלית.

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.