ארכיון פוסטים עם התג "פסיכולוגיה של משקיעים"

הזורעים ברינה, בדמעה יקצורו

יום ראשון, 16 במאי, 2010

יניב קוניס

הפעם אעשה הפוגה קלה מהדיון על בועת הנדל"ן. השבוע נחגוג את חג השבועות, המוכר כחג של קציר וביכורים (וגם של מאכלי חלב…). לכן, זו הזדמנות טובה לבחון האם גם המשקיעים בשוקי ההון נהנים מביכורים בשלים או בוסר בהשקעותיהם. שימו לב שהכותרת היא שיבוש של ראשית הפסוק המקראי "הזורעים בדמעה, ברינה יקצורו…" מתוך ספר תהילים.

הסיבה לכך היא שברצוני לעמוד על הסיבות שגורמות למשקיעים רבים להשקיע בפזיזות בניירות ערך ולאחר זמן מה, להזיל דמעה בגין הפסדים בתיק ההשקעות.

אחת התופעות השכיחות ביותר בשוק ההון היא שהציבור נכנס לבורסה לאחר תקופה של עליות שערים, חלק קטן מרוויח ומממש, אבל מרבית המשקיעים ממשיכים להאמין בהמשך הראלי בשוק המבעבע עד שארוע כלכלי מסוים גורם לירידה חדה במחירי המניות. התיקון בשוק מבריח חלק גדול מאותם משקיעים, שכמובן עוזבים מופסדים, עד לפעם הבאה. אם זה כל כך ברור שזה מה שיקרה בסופו של דבר, מדוע בכל זאת אנשים רבים מתפתים להשתתף?

לתופעה זו יש מספר הסברים, הן במישור הכלכלי והן במישור ההתנהגותי. נתחיל דווקא עם התחום שזוכה לתאוצה רבה בשנים האחרונות - התחום הפסיכו-פיננסי.

מה בין פסיכולוגיה להשקעות?

בנג'מן גרהאם, מגדולי מנתחי ניירות הערך והוגה תורת השקעות הערך (Value Investing), עליה גדל והתחנך המשקיע האגדי וורן באפט, כתב בזמנו "הבעיה המרכזית של המשקיע - ואפילו האויב הגדול ביותר שלו - הוא המשקיע עצמו".

אנשים מטבעם הם שונאי סיכון, כלומר, בהינתן אפשרות להרוויח סכום של X בוודאות לעומת בחירה בהגרלה בעלת הסתברות של 50:50 על קבלת פעמיים X או כלום, מרבית האנשים יעדיפו את הבחירה הוודאית. במחקרים שביצעו החוקרים פרופ' דניאל כהנמן ופרופ' עמוס טברסקי ז"ל, נמצא שגם הפחתת הסכום הוודאי בשיעור מסוים עדיין תגרום לאנשים רבים להעדיף את המזומן על פני ההימור.

מסיבה זו, גם בהשקעות בשוק ההון סביר שמשקיעים יעדיפו השגת תשואה של 5% על פני הסתברות של 50% להניב 10% מול 50% לתשואה של 0%. בהקשר זה, לא מפתיע שרוב תיקי ההשקעות מוטים לרכיבי אג"ח ומזומן. ההסתברות לתשואה ודאית באפיקים אלו גבוהה יותר ממניות לדוגמא. בהתאם לכך, גם פוטנציאל התשואה באג"ח ממשלתי לרוב נמוך מזה של שוק המניות.

כעת יש להתייחס לתופעת "שנאת ההפסד", שניתן לתארה באמצעות דוגמת הבחירה בין שתי החלופות הבאות: הראשונה, סיכוי של 50% להרוויח 1,000 ₪ ו-50% להפסיד סכום זהה; השנייה, להימנע מהשתתפות. במחקרם של כהנמן וטברסקי לא נמצאו כמעט נשאלים שהסכימו לבחור באפשרות הראשונה. גם כאשר הגדילו את סכום הרווח בחלופה הראשונה, עדיין רבים לא הסכימו. רק כאשר הסכום עלה למעלה מ-2,500 ש"ח החלה מסה של משתתפים בניסוי להסכים להגרלה.

בניסוי זה הסיקו החוקרים כי אנשים מתנהגים אחרת במצבים של רווח כספי לעומת מצבים של הפסד. למעשה, המשמעות המעשית היא שהסבל הנגרם מהפסד כספי גבוה פי 2.5 ומעלה (תלוי בסכום הכסף) מההנאה המופקת בעת רווח דומה.

תופעה זו מסבירה מדוע משקיעים רבים שנכנסים לשוק המניות, שבו תוחלת התשואה לאורך זמן היא חיובית וגבוהה מיתר אפיקי ההשקעה, לא מצליחים להתמיד בהשקעתם ולהרוויח את תשואת השוק. התנודתיות הרבה במחירי המניות גורמת לעתים תכופות להפסדים בהשקעה, שסביר כי לאורך זמן תוחלף ברווח (כמובן תחת הנחת פיזור ניירות ערך ותפקוד תקין של הכלכלה והחברות). אולם, מהסיבות ההתנהגותיות שצוינו לעיל, למשקיעים אין את היכולת הנפשית להתעלם מההפסד הזמני בתיק ההשקעות ולהישאר בשוק.

מעבר לכך, ישנן תופעות התנהגותיות נוספות שקצרה היריעה מהרחבה עליהן, כגון הפגנת ביטחון יתר ואופטימיות, אשר גורמות למשקיעים לבצע טעויות יקרות בהשקעותיהם.

מה בין רווחי החברות לביצועי תיק ההשקעות?

אחרי שעמדנו על ההסברים לתופעה מהאסכולה ההתנהגותית, עתה נעבור למתרס השני - הכלכלי. ובכן, לא פעם אנו נתקלים במוצר מסוים שנהנה מפופולאריות בקרב צרכנים רבים. לפני כמה שנים היו נעלי הקרוקס, היום אפשר להצביע בהקשר זה על מכשיר ה-iPad של אפל. כמו כן, בכל תקופה יש סקטור או מגזר פעילות ייחודי שזוכה לסיקור נרחב בתקשורת, למשל ענף חיפושי הגז או הביומד בישראל כיום.

בדרך כלל, יש איזשהו ערך מיוחד במוצר או תגלית חדשה בסקטור הכלכלי, אשר הופכת אותם לסחורה מבוקשת בידי הציבור. לרוב, האנשים הקרובים ביותר לתחום (אנשי המקצוע ומשקיעים חלוצים) הם אלו שנהנים מפירות ההצלחה הראשונות, באמצעות עליית מחירי המניות של אותן חברות שפיתחו מוצר מצליח או הגיעו לתגלית מרשימה. מדובר בעליית מחירים בריאה ותקינה הנובעת מהצפי לרווחים גדולים בהווה ובעתיד, אשר מגדילה את הביקוש למניות.

אולם, כעבור פרק זמן מסוים, שיכול להתפרס בין מספר חודשים לשנים, המחיר עבור אותן מניות של חברות שצפויות להרוויח ממון רב, עולה לרמה גבוהה ובדרך כלל, מופרזת מהרווחיות העתידית שלהן. בסופו של דבר, תמחור שגוי של השוק מוביל לירידות שערים, שפוגעת בעיקר באלו שנכנסו אחרונים - הציבור הרחב. גראהם הדגיש בספרו "המשקיע הנבון" כי משקיעים רבים מוכנים להתנפל על כל חברה המזוהה עם "זיכיונות", מדע, טכנולוגיה או האופנה הבאה בכלכלה. לפיכך, משקיעים שקולים חייבים להתרחק מהאיוולת הזו.

לעתים רחוקות יותר, תופעה זו עשויה לכלול את מרבית המניות בשוק, במסגרתם הן חוות עלייה במחירן ומגלמות רווחיות מסוימת, אשר סותרת את מצבן העתידי בשל ירידה בקצב הצמיחה הכלכלית או עלייה בשיעור הריבית. גם במצבים אלו, יגיע הרגע בו הגאות תיפסק ומחירי המניות בשוק יתקנו מטה.

מה מוסר ההשכל בתופעות אלו וכיצד ניתן למזער טעויות בהשקעה?

הבעיה העיקרית היא שמשקיעים מתמקדים יותר מדי בהצלחות עבר (למשל, תשואה בשנה האחרונה) ובפופולאריות של החברה/הסקטור ("כולם קונים את המוצר הזה" / "זה הדבר הבא בכלכלה העולמית") ופחות במחירי השוק שמגלמים את הרווחיות העתידית של החברה או הסקטור. חשוב לזכור כי על אף שיש הרבה חברות טובות ויש גם חברות גרועות, הרי שאין מניות טובות או גרועות, אלא רק מחירי מניות זולים או יקרים. אפל וטבע הן דוגמאות לחברות עם הנהלה מוערכת וביצועי עבר טובים, אבל עובדות אלו אינן מבטיחות כי מניותיהן יעלו. השאלה המרכזית שמשקיעים נדרשים לשאול היא האם המחיר הנוכחי שלהן זול או יקר.

במשקל דומה, קיימות כלכלות שמתפקדות בצורה טובה וישנן שמנוהלות באופן מחפיר (יוון היא הדוגמא העדכנית לכך) אבל אין מושג כזה מדדי מניות טובים או רעים, אלא רק תמחור שוק זול, יקר או סביר, אשר משתנה כל הזמן. זכרו עובדה זו היטב בפעם הבאה שהינכם משקיעים בשוק ההון ותמזערו את סיכוייכם להשקיע בחברה מלהיבה בתמחור יתר.

להשקפתי, הדרך היחידה להשקיע בתבונה בשוק ההון היא לנטרל רגשות ורעשים סובייקטיביים מההשקעה (הפן הפסיכולוגי) ולהשקיע בניירות ערך על בסיס הערכות כלכליות סבירות ומחקר פונדמנטלי (הפן הכלכלי).

לפני סיום, אאחל לקוראי הבלוג חג שבועות שמח ושתזכו לזרוע בדמעה ולקצור ברינה.

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.

מה מניע את המשקיע - להרוויח או לא להפסיד?

יום שלישי, 13 בינואר, 2009

יניב קוניס

לעתים קרובות, תשואת המשקיעים בשוקי ההון תלויה יותר במאפיינים התנהגותיים מאשר בהתנהגות השווקים. מחקרים מצאו כי אנשים שונאים באופן עקבי הפסדים, אך לא בהכרח אי ודאות, וכי "שנאת ההפסד" מובילה לכך שמרביתם לא מצליחים להתמיד וליהנות בהמשך מעליות. איך בכל זאת ניתן להתמיד בהשקעות גם בתקופות משבר?

השנה שעברה השאירה אחריה שובל של משקיעים שהעדיפו לוותר על השקעותיהם במניות, באיגרות חוב של תאגידים ובמכשירים פיננסיים בעלי סיכון, לטובת השקעה סולידית בפקדונות, קרנות כספיות ואיגרות חוב ממשלתיות. תופעה זו, המכונה Flight to Safety (בריחה לאיכות), נפוצה בשעות סערה בשווקים הפיננסיים. גם בקרב המשקיעים המוכרים והקשוחים ביותר היו לא מעט ש"נשברו" בדרך, ומימשו בהפסד ניכר את החזקותיהם בניירות ערך, תוך התעלמות מוחלטת מאסטרטגיית ההשקעה המקורית שגיבשו לעצמם.

אחת הבעיות המרכזיות בעולם ההשקעות מקורה בפער בין התפיסה שלנו של רווח או הפסד, לבין יכולתנו להתמודד עם ההפסדים בפועל. במהלך העשורים האחרונים אנו עדים ליותר ויותר מחקרים הבוחנים את השאלה: האם השווקים, והמשקיעים בהם, פועלים באופן רציונאלי. מרביתם מתמקדים כמובן בבחירות אי-רציונאליות שביצעו משקיעים, וההנחה היא כי תמיד תיבחר החלופה הטובה ביותר מבין כל האלטרנטיבות האפשריות. כלומר, מקבל החלטות רציונאלי יקבל בחירה אופטימלית תחת מגבלת האפשרויות שלו ולפי העדפותיו האישיות.

הבעיה היא, שבפועל לא ניתן לבצע את כל החישובים המתמטיים הדרושים על מנת לבחור את האופציה הטובה ביותר מתוך כלל האפשרויות. ניתן להניח שגם אילו משקיעים היו יכולים לבצע חישובים אלה, לא היה להם די זמן לכך, ובנוסף העלות של מציאת האפשרות האופטימלית יקרה יותר מהתועלת בבחירה בה.

הכלכלה הקלאסית אינה מסוגלת להסביר את כל כשלי השוק, שכן היא יוצאת מהנחה שהחוסכים הם רציונאליים - וכבר הוכח בעבר כי הנחה זו אינה מתקיימת במקרים רבים. לעומת זאת, הכלכלה ההתנהגותית מניחה שמשקיעים אינם פועלים באופן רציונאלי לחלוטין, ונוטים לבצע פעולות מסוימות בשל הטיות פסיכולוגיות.

לא מפחדים להשקיע, כמו ששונאים להפסיד

בשנת 1991 הציגו החוקרים כהנמן, קנטש ותיילר, במאמרם: "The endowment effect, loss aversion and status quo bias", תכונה בשם "שנאת הפסד". תכונה זו מבטאת את האינטואיציה שלפיה מידת הרתיעה מאובדן 1,000 דולר גדולה ממידת המשיכה לרווח של אותם 1,000 דולר.

שנאת ההפסד מסבירה את הרתיעה של אנשים מהימור על הטלת מטבע הוגן תמורת סכומים שווים: המשיכה שברווח האפשרי אין בה כדי לפצות על הרתיעה מן ההפסד האפשרי. במחקר נמצא שהיחס לגבי רווחים והפסדים כספיים קטנים או בינוניים הוא בערך 2:1, ואף נוטה ליחס גדול יותר לעתים של פי 2.5.

השאלה שתוצג במטרה להראות נטייה זו, תהיה: "האם תהיה מוכן להשתתף בהטלת מטבע, שבמקרה זכייה תרוויח 100 שקל, אך אם תפסיד תשלם 100?". אין הרבה נשאלים שיסכימו להימור זה, וגם אם נגדיל את סכום הרווח ל-200 שקל, עדיין מספר לא מבוטל של אנשים יסרבו להשתתף. שנאת הסיכון מתייחסת לחוסר הסימטריה בהשפעה על החלטה, שיש לרווח לעומת הפסד שווה גודל. המחקר המדובר גילה כי אנשים שונאים באופן עקבי הפסדים, ולא בהכרח מצבים של אי ודאות.

הכי חשוב תמיד - להתמיד

מחקרים שבחנו את כדאיות ההשקעה במניות לעומת השקעה באיגרות חוב, מצאו כי ככל שמשך ההשקעה היה ארוך יותר, כך ההסתברות לתשואה עודפת במניות הייתה גבוהה יותר. לא ניתן להתעלם מהעובדה כי בהשקעה לתקופה של 20 שנה, קיימת סבירות של לא פחות מ-99% לרווח גבוה יותר במניות מאשר בהשקעה באג"ח.

מנגד, מחקרים מראים כי בעוד התשואה השנתית הממוצעת של מדד S&P 500 עמדה על 12% (1986-2005), משקיעים פרטיים בארה"ב השיגו תשואה שנתית נחותה של 4% בלבד. השאלה המתבקשת היא כיצד ייתכן הדבר?

והתשובה לשאלה ברורה ופשוטה: שנאת ההפסד אשמה בהפסדים! משקיעים רבים לא הצליחו להתמיד בהשקעתם לאחר ספיגת הפסדים.

בשוק ההון שוררת אווירה תמידית של אי ודאות, בזכותה נוצרות הזדמנויות השקעה שבאמצעותן ניתן להשיג רווחים מעל הריבית חסרת הסיכון, אך זאת רק תוך נקיטת המשמעת הדרושה. ההטיות ההתנהגותיות, ובראשן "שנאת ההפסד", מובילות לכך שמרבית המשקיעים אינם מסוגלים לספוג הפסדים לאורך זמן, ולכן לא מצליחים להתמיד וליהנות גם מהעליות.

הפנמת עובדה זו יכולה להועיל בבחירת אסטרטגיית ההשקעות הרלוונטית למשקיע: דווקא משקיע שיבחר להשקיע באופן סולידי וימזער את הפסדיו בתיק ההשקעות, יוכל להגדיל את משך ההשקעה בשוק, וכתוצאה מכך להעלות את סיכוייו להרוויח. כמו כן, משקיעים הנוטים להקצות מרכיב מהותי מתיק ההשקעות שלהם לאפיקים תנודתיים בעלי סיכון גבוה, כדוגמת מניות, מט"ח, סחורות ואג"ח קונצרני, מוכרחים להבין מראש את הפגיעה האפשרית בעושר האישי שלהם במקרים קיצוניים, ולשאול את עצמם האם יוכלו להתמיד בהשקעתם חרף הפסדים ניכרים.

כאמור, ה"כאב" הנגרם כתוצאה מהפסד כספי, גבוה משמעותית מתחושת הסיפוק במקרה של רווח. העובדה כי מחיקת ערך בשיעור של 50% בתיק ההשקעות שלנו, אינה משתווה לעליית ערך של 50%, מחייבת התייחסות בעת בניית התיק וגם במשך תקופת ההשקעה.

סולידי לטווח ארוך, או "נועז" לטווח קצר?

מצבו של משקיע שערך השקעותיו צנח בחצי, הינו בכי רע. התשואה הנדרשת להחזרת הקרן עומדת כמובן על 100%, כלומר תיק ההשקעות שלו חייב להכפיל את ערכו על מנת לחזור למצבו התחילי ערב הצניחה. הבעיה היא שתחת שתי ההנחות לתשואה שנתית ממוצעת, יקח לכל הפחות תשע שנים להחזרת הכסף במקרה של תשואה שנתית בגובה 8%, ולא פחות מ-17 שנים ושמונה חודשים על מנת לשוב אל המצב המקורי בלבד.

הבעיה המרכזית היא שכנראה המשקיע שהפסיד 50% מכספו יחליט להתבצר בהשקעות סולידיות, ובצדק מבחינתו, אך בכך הוא מונע מעצמו את האפשרות להחזיר את ההפסדיו. לעומתו, המשקיע הסולידי יוכל להתמיד בהשקעה לאורך זמן, ולהשיב תוך פרק זמן סביר את הפסדיו.

מכאן, המסקנה המתבקשת היא כי זה נורמלי לחלוטין שמשקיע יעיד על עצמו: "אני סולידי גאה!". השקעות חייבות להיעשות במידה המאפשרת שקט נפשי מרבי, ותוך מתן דגש גם להיבטים התנהגותיים. לפיכך, על כל משקיע בשוק ההון לסגל לעצמו דפוס התנהגות התואם את צרכיו ויכולתו לספוג הפסדים בתיק ההשקעות. המפתחות העיקריים לכך הינם, בראש ובראשונה, קביעת תקופת ההשקעה הרצויה והקצאת סכום מתאים לכך. לאחר מכן, גיבוש מדיניות השקעות המתאימה לאופי המשקיע ולטווח ההשקעה, ובתום יישום התוכנית - המפתח החשוב מכל הוא התמדה במשך תקופת ההשקעה.

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.

השקעות בעולם הפיננסי החדש

יום שני, 1 בדצמבר, 2008

יניב קוניס

בעקבות המשבר, גובר הביקוש להשקעות סולידיות, ומתחזקת ההעדפה של מכשירי השקעה מובָנים על פני מוצרים מובְנים. מה יהיה שם המשחק בחיסכון לטווח קצר, אילו שינויים יחווה החיסכון לטווח ארוך ועד כמה הפסיכולוגיה תשחק תפקיד בעולם ההשקעות החדש?

מאז תום המשבר הקודם, בשלהי 2002, משקיעים בשוקי ההון ברחבי העולם תרו אחר פרמטר מרכזי אחד - תשואה, כשיתר הגורמים המשפיעים על החלטות השקעה קיבלו משקל נמוך יחסית. עתה, אין ספק שאחד הלקחים החשובים שיופקו מהמשבר הוא דגש על בחינת הסיכונים לצד בחינת התשואות. ניהול סיכונים מושכל דורש השקעה במחקר ואנליזה, בבקרה וציות (Compliance), וכמובן אינו עולה בקנה אחד עם רמת מינוף גבוהה, כפי שפעלו הבנקים להשקעות שכבר אינם חלק מהנוף הפיננסי כיום.

ההשלכות העיקריות של השינוי בתפיסת הסיכון ובניהולו, הן קונסולידציה של גופים פיננסיים והקטנת מספר השחקנים בשוק ההון הישראלי, שימוש במנוף פיננסי נמוך יותר וקיטון במחזורי המסחר בבורסה. יחד עם זאת, הנוף הפיננסי ייפרד משמות אקזוטיים כמו CDO, MBS, ARS ושאר מכשירי הנדסה פיננסית שעיטרו כותרות עיתונים מאז פרוץ המשבר. באופן כללי, מכשירי השקעה יהיו במוקדו של העולם הפיננסי החדש, כחלק מאותו תהליך של חזרה ליסודות ההשקעה. הביקוש הגובר להשקעות סולידיות ימשוך יותר כספים לקרנות הכספיות, וגם באפיקי החיסכון הפנסיוני נראה כספים רבים יותר, בעיקר של עמיתים בני 50 ומעלה, עוברים למסלולים בעלי חשיפה נמוכה למניות.

כאמור, אחד השינויים העיקריים בעולם הפיננסי החדש יתרחש בתמהיל המכשירים הפיננסיים שיעמדו לרשות המשקיעים, אשר ידרשו מוצרי השקעה הניתנים להבנה באופן קל יחסית. דבר זה ישחק לטובת מוצרים מוטי שקיפות, כדוגמת קרנות נאמנות ותעודות סל, אך יבשר רעות לאפיקים כגון קרנות גידור ומוצרי השקעה מעבר לדלפק (OTC), דוגמת מוצרים מובנים.

נקודה נוספת שתרכז את כובד המשקל בקבלת החלטת ההשקעה, תהיה מידת הנזילות של מכשירי ההשקעה - נקודה כואבת מאוד בימים אלו עבור משקיעים בקרנות גידור, מוצרים מובנים, ואף בארץ, באיגרות החוב הקונצרניות - כשהשקעות נזילות יזכו לביקוש גבוה יותר גם על חשבון פוטנציאל תשואה נמוך יותר.

גורם נוסף שיקבל תשומת לב רבה יותר הינו הסחירות, ומשקיעים מוסדיים יתלבטו יותר בשאלה, האם קיימת עדיפות להשקעות הנסחרות בבורסה או להשקעות בניירות ערך וקרנות לא סחירות.

בשנה האחרונה נכווה ציבור המשקיעים באופן משמעותי בחלק מניירות הערך בתיק ההשקעות, כאשר רבים מהם ניהלו תיק לא מאוזן שכלל את אותם ניירות במשקל רב מדי יחסית להיקף התיק. המסקנה המתבקשת, ואף ההכרחית, היא חזרה ליסודות של ניהול השקעות: השקעות בפיזור רחב יותר ושמירה על תיק מאוזן.

המשבר הנוכחי הביא איתו מספר דוגמאות כואבות, אך חינוכיות, בנוגע לחשיבות הפיזור והימנעות מחשיפה לחברה בודדת, או אף לסקטור מסוים. לא ניתן היה לדעת מראש באופן ודאי אילו מניות או איגרות חוב יצנחו משמעותית ואילו פחות, אך השקעה מפוקחת ומפוזרת על פני מגוון רחב של מניות ואג"ח הייתה מונעת תוצאה בלתי הפיכה. בעולם הפיננסי החדש יתפוס עוד יותר ענף תעודות הסל, שכבר הפך בישראל לפני כשנתיים לגורם דומיננטי, בעיקר מבחינת משקיעים פרטיים אך גם מצד גופים מוסדיים. אלו יעדיפו ליהנות מפיזור רחב ומנזילות, ולחסוך מעצמם את העלויות והבקרות הכרוכות בניהול השקעות בחו"ל ובאג"ח קונצרני בישראל.

המשמעויות העיקריות בתחום החיסכון לטווח קצר הינן הפניית כספים רבים לקרנות הכספיות, יותר השקעות בקרנות נאמנות מסורתיות ובתעודות סל ושימוש רב יותר בשירותיו של מנהל תיקי השקעות. מנגד, יהיו פחות השקעות בקרנות גידור, והרבה פחות כספים יושקעו במוצרים מובנים ובנגזרים.

התמורות בחיסכון לטווח ארוך

ניתן לכתוב מאמרים שלמים על יתרונות רפורמת בכר, או בגנותה, אך גם המקטרגים אינם יכולים להתעלם מהעובדה שהרפורמה הגדילה באופן משמעותי את המודעות, המעורבות והאחריות של הציבור בנוגע לכספי החיסכון לטווח ארוך, כמו גם את מגוון אפשרויותיו. כיום, עמיתים בקופות גמל מתעניינים יותר איזו תשואה היא עשתה בחודש האחרון, מבצעים השוואה בין קופות שונות, ולא פחות חשוב מכך - דורשים שירות ושקיפות.

עם זאת, המשבר הנוכחי חשף את אי יכולתו של הציבור הישראלי לספוג הפסדים בחיסכון הפנסיוני. הסיבה העיקרית נעוצה בכך שאין בארץ מסורת ארוכה של חיסכון ארוך טווח ללא מעורבות ממשלתית. במשך עשרות שנים הורגל החוסך הישראלי לפנסיה תקציבית, לפנסיה הכוללת 70% אג"ח מיועדות ולביטוח מנהלים עם אג"ח מיועדות. רק בשנים האחרונות, כחלק משינוי הכרחי, קטנה רשת הביטחון הממשלתית לחוסך הממוצע, כאשר פרט ל-30% אג"ח מיועדות בקרנות הפנסיה החדשות, יתר מכשירי החיסכון הפנסיוני מושקעים בשוק ההון ובחלופות אחרות, כמקובל ברחבי העולם.

התוצאה של היעדר מסורת בהשקעות גורמת לגישה תזזיתית ולמשיכת כספים בעיתוי גרוע. הכלכלה הגלובלית, כמו גם השווקים הפיננסיים ברחבי העולם, פועלים במחזוריות עם גלים של גאות ושפל מדי מספר שנים. דפוס פעולה זה עתיד להוסיף ולהתקיים גם לאחר המשבר, והשקעה לטווח ארוך תחייב ניתוב כספים פנסיוניים גם לאפיקים המכילים סיכון מסוים, כמניות, נדל"ן ואג"ח קונצרני, וזאת על מנת לעמוד ביעדי התשואה המתאימים לגידול בתוחלת החיים.

אז איך ייראה החיסכון הפנסיוני בעולם הפיננסי החדש? רגולציה מחמירה תהיה ההשלכה המיידית של המשבר הנוכחי, וזו תכלול פיקוח הדוק יותר על הגופים הפיננסיים המנהלים כספי חיסכון ארוך טווח. אין הכוונה להתערבות של הרשויות בהחלטות השקעה בקופות הגמל וקרנות הפנסיה, אך ייתכן שיוטלו מגבלות והחמרות על מדיניות ההשקעה בכספי העמיתים. חקיקה נוספת, שאילו הייתה מתבצעת ערב המשבר הייתה ממזערת את ההפסדים הצורבים שחוו עמיתים העומדים לפני פרישה, נוגעת להגבלת החשיפה של הקופות והקרנות לנכסים מסוכנים, כגון מניות ואג"ח בדירוג נמוך או ללא דירוג כלל. ניתן למצוא מדינות שקבעו לפני שנים ברירת מחדל לחשיפה לנכסים מסוכנים עבור עמיתים בגילאים שונים. לדוגמה, עמית שגילו עולה על 50 מוגבל לחשיפה של 20%, הניתנת לשינוי רק במידה שיחתום באופן אישי על רצונו בחשיפה גבוהה יותר. הסלידה מסיכון של החוסך הישראלי הממוצע אמורה להוות פתח לניסוח הצעה דומה בישראל.

לא רק רגולציה משתנה תהיה דומיננטית בחיסכון ארוך הטווח, כאשר גם מציאת פתרונות התואמים למידותיו ולאורח חייו של כל עמית יעמדו במוקד, והגופים הפיננסיים יציעו מסלולי השקעות שונים לפי צרכי החוסך וגילו. הרגישות להפסד תוביל לשימת משקל גבוה יותר לגופים בעלי מדיניות השקעות שמרנית, הפועלים תחת מנגנוני בקרה ופיקוח מחמירים. כמו כן, גופים גדולים יזכו להעדפה בקרב העמיתים, על רקע תחושת הביטחון שמחפשים העמיתים וגם בשל אפשרותם לבצע השקעות בפיזור רחב גם בתחומים שמחוץ לשוק ההון, כגון קרנות הון סיכון והשקעה בנדל"ן מניב.

השקעות עם דגש פסיכולוגי

אחת ההשלכות המשמעותיות של המשבר הפיננסי הינה ההשפעה הפסיכולוגית. אמנם ניתן למצוא בישראל מספיק דוגמאות למשקיעים שנכוו במשבר ויסות מניות הבנקים ב-1983, בנפילת הבורסה ב-1994 ובהתפוצצות בועת הנאסד"ק בראשית המילניום, אך המשבר הנוכחי ייצרב היטב גם בתודעתם של המשקיעים המתוחכמים ביותר. העולם הפיננסי החדש ידרוש התמקדות רבה יותר בשמירת כספי המשקיעים, דבקות עיקשת במדיניות ההשקעות והימנעות מחשיפה לפוזיציות אשר עשויות להוביל להפסדים מיותרים. בעיקר, נראה ניהול סיכונים מקצועי ומפוקח הרבה יותר מבעבר.

הגופים הפיננסיים יידרשו להציע לציבור המשקיעים מגוון רחב של מכשירי השקעה סולידיים יותר ופשוטים יחסית להבנה. כמו כן, בעולם שבו נזילות תקבל משמעות גדולה יותר, קרנות כספיות יהיו הפתרון המרכזי לכספים נזילים, ומכשירי השקעה כגון קרנות נאמנות ותעודות סל יזכו לביקוש עודף על פני חלופות לא סחירות, וגם בהשוואה לרכישה ישירה של מניות ואיגרות חוב.

בדרך כלל, כאשר שומעים את המשפט "הפעם זה שונה", כמו בעת התנפחות בועת הדוט.קום בסוף שנות ה-90, ואפילו בזמן העלייה המטאורית במחירי הסחורות בשנה האחרונה, מדובר בנורת אזהרה שמשמעותה כי בפועל שום דבר לא השתנה. המשבר הנוכחי, בדומה לשפל הגדול לפני כ-80 שנה, הוא אכן שונה במהירות התפשטותו ובעוצמתו האיתנית, ולפיכך, ישאיר את חותמו עוד שנים רבות, וישנה באופן ניכר את כללי המשחק שהורגלנו עד כה.

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.