הצצה לתיק ההשקעות אופטימי וזהיר
יום שני, 14 בדצמבר, 2009בהמשך לפוסט הקודם, אציג בפוסט זה את הדגשים שלי לניהול תיק השקעות בסביבת הריבית ותנאי השוק הנוכחיים. אני יוצא מנקודת הנחה שהכספים הנזילים שברשותכם מיועדים להשקעה לתקופה מינימלית, לפחות חצי שנה, ושהינכם מודעים להוצאות עתידיות שעליכם לבצע.
באופן פשטני, קיימים ארבעה אפיקי השקעה מרכזיים שבהם יש להתמקד: מזומן, אגרות חוב ממשלתיות, אגרות חוב קונצרניות ומניות. לכל אפיק תכונות שונות הבאות לידי ביטוי בעיקר ברמות הסיכון ובפוטנציאל התשואה הגלום בהם. שימו לב שסדר ההופעה של האפיקים למעלה הינו מאפיק ההשקעה ה"בטוח" ביותר ל"מסוכן" ביותר. דרך אגב, למי שתוהה מה עושה מזומן בתור אפיק השקעה, אזי מדובר במזומן שמשמש כאלטרנטיבה להשקעה, במקום מניות או אג"ח, לא סתם מזומן שהולך להשתלם כתשלום שכירות או משכנתא. רק לידיעה, אפיק המזומן כולל כל השקעה בפיקדון בנקאי, באג"ח ממשלתית או בקרן נאמנות כספית לתקופה של עד שלושה חודשים.
בבואנו להשקיע בבורסה עלינו להחליט תחילה על שיעור ההקצאה לכל אפיק. לדעתי, יש להביא בחשבון שני גורמים עיקריים בהחלטה זו: מצב השוק ורמת הסיכון הרצויה מבחינתכם.
זה לא סוד שיכולת החיזוי בשווקים הפיננסיים היא לא משהו, ולכן כדאי להעניק משקל רב יותר לחשיפה לסיכון. את נושא הסיכונים שטמונים בהשקעה בניירות ערך סקרתי בהרחבה בפוסט "האגרת שטומנת בחובה חוב".
סיכונים בהשקעה קיימים לא רק במניות
חלק גדול מהאנשים מייחס רמת סיכון לכמות החשיפה למניות בתיק, אולם לטעמי יש בחשיבה זו פגם. למרות שאני מסכים שיש לסווג מניות כאפיק המסוכן ביותר בתיק ההשקעות, חשוב לי להדגיש כי הסיכונים בהשקעה אינם תחומים רק לאפיק המנייתי. גם ביתר האפיקים, כולל מזומן, ישנם סיכונים, חלקם מהותיים.
באג"ח קונצרני, כמו במניות יש תמיד סיכון לאיבוד מלוא סכום ההשקעה. יחד עם זאת, לרוב, ברמת החשיפה לסיכון, האפיק הקונצרני מסוכן פחות מאשר המנייתי, מהסיבה הפשוטה של קדימות בעלי החוב במידה והחברה מגיעה לחדלות פירעון. נדיר מאוד שחברה פושטת רגל ומחזיקי האג"ח נותרים ללא מאום. ב-99% מהמקרים נשאר משהו. אי אפשר לומר זאת בביטחון דומה במקרה של מניה של חברה.
כאשר בוחנים את הסיכונים באפיק הממשלתי, מוצאים שעבור משקיע ישראלי אין אמנם סיכון אשראי (יכולת החזר קרן ההשקעה), אבל ישנם שני סיכונים מהותיים אחרים: ריבית ואינפלציה. רק להמחשת משמעות הסיכונים הללו, נניח תיק השקעות בגובה 100,000 ש"ח שהושקע כולו באגרות חוב לא צמודות למדד של ממשלת ישראל, שצפויות להיפרע בעוד 10 שנים. בהינתן עלייה של 2% בשיעור הריבית לטווח ארוך וגידול בשיעור האינפלציה הממוצעת ב-1% בלבד, מדובר בהפסד על הנייר של למעלה מ-20%!
לשם השוואה, תיק עם 90% מזומן ו-10% במניות, לא מסוגל להגיע לתוצאה כל כך שלילית. לפיכך, הפתרון שלי לקביעת רמת הסיכון של תיק השקעות היא בחינת ההפסד המירבי בתיק במידה ויתממש תרחיש פסימי מאוד בשוק ההון. לצורך העניין, השקעה במניה בודדת עלולה להימחק לחלוטין במצב קיצון (פשיטת רגל של החברה) ואג"ח קונצרנית בודדת עשויה ליצור הפסד כמעט מלא של קרן ההשקעה. אולם, אם מפזרים את ההשקעה באופן יעיל - לפחות 20 מניות/אג"ח קונצרני בכל אפיק בעלות שונות סקטוריאלית - ניתן למזער נזקים משמעותית.
גם בתקופות קשות מאוד בשווקים הפיננסיים, שוק המניות אינו נוהג לאבד יותר מ-60%-70% מערכו (למרות שרף זה נחצה מס' פעמים בעבר). לכן, קחו בחשבון שהשקעה מפוזרת של 10% במניות בתיק שלכם, מגלמת סיכון להפסד של 6% עד 7% מחסכונותיכם בקרות אירוע קיצוני בשווקים.
אם אנסה להעריך את ההפסד המקסימלי הצפוי בשוק האג"ח הקונצרני אז תשובתי תהיה כשליש מערכו בעת אירוע קיצון. השקעה מפוזרת (שקלים וצמודים) בשוק האג"ח הממשלתי בישראל, אינה צפויה להניב הפסד מירבי של יותר מ-20%. את ההפסד המקסימלי באפיק המזומן יש לזקוף למשתנה אחד חשוב - קצב האינפלציה.
כיצד בונים תיק השקעות אופטימי וזהיר?
בניית תיק השקעות תלויה כמובן באותם צרכים אישיים שהזכרתי קודם, אבל באופן עקרוני, עבור חלק גדול מהמשקיעים, שלהם אופק השקעה של שנה-שנתיים לפחות מתאים תמהיל השקעות מהסוג הבא:
• מניות - בין 10% ל-20% מהתיק.
• אג"ח קונצרני - 30%-40% מהתיק.
• אג"ח ממשלתי - 50%-70% מהתיק.
• מזומן - 0-10% מהתיק.
חשוב לי להבהיר שיש תקופות, בהן המחירים בשווקים הפיננסים מתנתקים לגמרי מהערכים הכלכליים של הנכסים אותם הם מייצגים (בעיקר בשוק המניות והסחורות), שמחייבות שינוי קיצוני בתמהיל התיק, ביניהן חיסול האפיק המנייתי וצמצום משמעותי של הקונצרני לטובת תגבור משמעותי של אגרות חוב ממשלתיות ומזומן. במצבים קיצוניים, זו לא בושה להחזיק 100% מכספיכם במזומן עד יעבור זעם.
לסיום, אעמוד בקצרה על הקשר בין מחירי הנכסים השונים בבורסה. שוק המניות מייצג רווחים עתידיים בחברות, כך שבמידה וקיימת הערכה שהמצב הכלכלי ישתפר ורווחיות החברות תגדל, אנו נראה עלייה במחירי המניות. אגרות החוב הממשלתיות מושפעות בעיקר משערי ריבית ושיעורי אינפלציה ואגרות החוב הקונצרניות מושפעות מסוג של שילוב ביניהן. מזומן, כפי שהסברתי קודם, מהווה כאלטרנטיבה ליתר אפיקי ההשקעה.
בשורה התחתונה, בתקופות "טובות" יחסית, שוק המניות אמור להניב תשואות גבוהות, אגרות החוב הקונצרניות צפויות להציג תשואות נאות אך מוגבלות, ושוק האג"ח הממשלתי לתת למשקיעים ביטחון במחיר של תשואה נמוכה. חשיבותם המכרעת של האפיק הממשלתי ושל רכיב המזומן בתיק תבוא לידי ביטוי בעת אירועים בלתי צפויים (99.9% מהאירועים) בשווקים הפיננסיים, כאשר הם יאזנו את הנפילה בערך המניות והאג"ח הקונצרני בתיק. מסיבה זו, חשוב לא להתפתות להעמיס את התיק ברכיבי סיכון כגון אלו בתקופות "טובות" כי כמעט אף פעם לא נדע מתי תחל הסערה, ומה תהא עוצמתה.
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.
בנקודה זו נדגיש, כי עבור משקיע ישראלי החזקת איגרות חוב של מדינת ישראל הנקובות בשקלים, הינה נטולת סיכון אשראי. הסיבה לכך נעוצה בהנחה שהמדינה תמיד מסוגלת להדפיס כסף מקומי על מנת לעמוד בהתחייבויותיה. אמנם זה יגרום לשחיקת ערך המטבע, אבל לא לאי-עמידה בהתחייבות. מנגד, בהשקעה באיגרות חוב של מדינה זרה שהונפקו בדולר או במטבע חוץ אחר, כן מתקיים סיכון אשראי. אין צורך לפשפש רחוק מדי בספרי ההיסטוריה על מנת למצוא אירועי חדלות פירעון של מדינות, כדוגמת רוסיה ב-1998 וארגנטינה ב-2002. לאחרונה גובר החשש מהתרחשות אירועים דומים בעתיד הקרוב, נוכח הגידול הניכר בגירעונות של ממשלות ברחבי העולם.
את סיכון המט"ח, בניגוד ליתר הסיכונים שהוצגו לעיל שהינם בלתי נפרדים מהשקעה באג"ח בישראל, ניתן לכנות "סיכון מותרות". פשוט מאוד להימנע מסיכון זה, כשאפשר לוותר על השקעה באג"ח צמודה או נקובה במט"ח. סיבה טובה לכך היא התנודתיות החדה בשערי החליפין, והאפשרות הסבירה ששינויים אלו ישפיעו יותר על התנהגות האיגרת מאשר נכס הבסיס עצמו. אם בכל זאת נרצה להגן על אג"ח מט"חית, ניתן לרכוש מנגד אופציות הגנה או חוזים עתידיים, שיגדרו את השפעת השינויים בשע"ח.