ארכיון פוסטים עם התג "משכנתא"

משכנתא - העסקה היקרה ביותר בחיים

יום ראשון, 17 במאי, 2009

יניב קוניס

ברשימה הקודמת דנתי בסוגיית כדאיות רכישת דירה מול שכירות, ולמען ההגינות, לא ציינתי את העובדה שאנוכי שוכר כיום, וגם רואה בכך את הפעולה העדיפה יותר.

מי שטרח לקרוא את תגובתו המלומדת של דני (שדרך אגב, היה אחד משותפיי לדירה בעת לימודיי באוני') קיבל זווית נוספת ליתרונות של שכירות, ובראשם התאמת אופי הדירה למצב הכלכלי הנוכחי, וגם לסגנון ושלב החיים.

אולם, לצורך הדיון הנוכחי, נניח כי בכל זאת אנו מעוניינים לרכוש דירה, לצרכי מגורים או לצרכי השקעה. בהנחה שאין בידינו את מלוא סכום הכסף הדרוש לקנייה, ניאלץ להצטרף לאחד ה"מועדונים" הגדולים בישראל וליטול משכנתא.

משכנתא - על מה ולמה?

משכנתא הינה הלוואה לרכישת דירה או נכס מקרקעין אחר, הניתנת לפירעון במשך תקופה ארוכה של עד 30 שנה. ייחודה של המשכנתא בהשוואה להלוואות רגילות לאנשים פרטיים נובעת מהעובדה שהיא ניתנת כנגד שעבוד הנכס, שעבוד שמסתיים כאשר ההלוואה נפרעת במלואה.

עבור מרבית בני האדם, רכישת דירה היא צעד משמעותי ביותר, ולרוב גם מהווה את העסקה הכלכלית הגדולה ביותר שיעשו במהלך חייהם. מאחר ורכישת דירה הינה, כידוע, דורשת השקעת משאבים גבוהים, שלרוב אינם בנמצא אצל משפחה ממוצעת, הדרך היחידה לממן רכישת נכס מקרקעין היא באמצעות נטילת הלוואה - המשכנתא.

כעת, נעבור לסוגי החלופות לנטילת משכנתא:

ריבית מבוססת פריים - הבחירה הפופולארית

אחד הכלים המרכזיים להתמודדות עם המשבר הכלכלי היה הפחתת הריבית האגרסיבית שביצעו בנקים מרכזיים ברחבי העולם. גם בישראל הגיעה ריבית הבסיס לשפל חסר תקדים בגובה של 0.5%. ריבית הפריים שנגזרת מריבית בנק ישראל עומדת כיום על 2% (מדובר בנוסחא קבועה של ריבית בנק ישראל בתוספת 1.5%).

לפיכך, נטילת הלוואות בכלל, ומשכנתא בפרט הפכה לאטרקטיבית מאוד בתקופה האחרונה. מאחר והדירה משמשת כבטוחה עבור הבנק המלווה, הריבית עבור משכנתאות נמוכה באופן מהותי מהלוואות שאינן מובטחות. בעוד מרבית ההלוואות ניתנות בריבית פריים או גבוה יותר, במשכנתאות נהוג להלוות בריבית נמוכה מריבית הפריים - בד"כ, בין פריים פחות 0.4% ועד פריים פחות 1%.

כאמור, הריבית הנומינלית כיום היא נמוכה מאוד בכל קנה מידה - 1% עד 1.6%. אולם, יש לזכור שמתישהו בעתיד, ובאמת שלאף אחד אין הערכה מבוססת מתי, ריבית הבסיס במשק תעלה, ועימה יעודכנו גם שאר שערי הריבית התלויים בה. חשוב לקחת נתון זה לתשומת ליבכם, במידה ואתם בוחרים במסלול פריים. הפריים מבוסס על ריבית משתנה ולכן עלייה בריבית תייקר את עלות המשכנתא.

לא חייבים רק ריבית משתנה - אפשר גם קבועה

פרט למסלול הפריים, ישנו מסלול נוסף שזוכה לביקוש גבוה בקרב נוטלי המשכנתאות - משכנתא בריבית קבועה. הרעיון הוא פשוט מאוד, אתם מעוניינים במשכנתא לתקופה של 20 שנה - שלמו ריבית הנהוגה כיום בהלוואות דומות ל-20 שנה.

הריבית שתיקבע תיוותר על כנה למשך כל תקופת המשכנתא. במידה ושיעור הריבית לטווח ארוך ירד ביחס ליום שבו נלקחה המשכנתא במקור, תיווצר כדאיות לשחלוף ההלוואה לחדשה וזולה יותר, כלומר, בריבית קבועה נמוכה יותר.

בד"כ, תעמוד לרשותכם הזכות לסילוק מוקדם של החוב, אולם מימוש זכות זו כרוכה בעמלת פירעון מוקדם לבנק. מטרתה פיצוי הבנק על החלפת הלוואה שעליה הוא גובה ריבית גבוהה בריבית נמוכה יותר. כמו כן, בהלוואות בריבית קבועה האפשרות למחזור המשכנתא ניתנת בתחנות - אחת למספר שנים בלבד.

נקודה אחרונה וחשובה הנוגעת למסלול הריבית הקבועה היא בחירה בסוג הצמדה. לרוב, הצעות המשכנתא במסלול ריבית קבועה מבוססות על הצמדה למדד המחירים לצרכן. למה? מסיבות היסטוריות - ההיפר-אינפלציה ששררה בארץ בראשית שנות ה-80. על פי המידע שברשותי, הריבית הנהוגה כיום במסלול זה נעה בין 3% ל-4% צמוד למדד. באופן יחסי, מדובר בריבית נמוכה בהשוואה לעבר, אולם יחד עם זאת, יש לזכור כי העולם השתנה ולכן לא בטוח שנתוני עבר רלוונטיים במבט קדימה.

פרט למסלול צמוד למדד, קיים מסלול מוכר פחות אבל עשוי להיות די אטרקטיבי - מסלול לא צמוד בריבית קבועה. בשבועות האחרונים עלתה הריבית השקלית לטווח ארוך בשיעור די מהותי לאזור 6% ומעלה, ולפיכך, יש לצפות כי הריבית שתוצע במסלול זה תעמוד על קצת יותר מכך.

המסלול האלטרנטיבי - הצמדה למטבע חוץ

עד כאן סקרתי את שלושת המסלולים השכיחים ביותר בתחום המשכנתאות, אך חשוב לציין שהם אינם היחידים הניתנים בארץ. ניתן גם ליטול משכנתא צמודה למט"ח, בד"כ לשער הדולר האמריקאי, אולם קיימת האפשרות למשכנתא צמודה למטבע חוץ אחר, כדוגמת אירו או ין יפני.

מדוע שנרצה משכנתא צמודה למט"ח? עקרונית, אם הינכם מרוויחים את שכרכם בשקלים, ואין לכם הכנסות במטבע לא שקלי (נניח מהשכרת דירה), אז כמובן זה פחות נוגע אליכם. אבל ייתכן ותגיעו למסקנה שהריבית המוצעת במשכנתא צמודת מטבע זר עדיפה על זו הניתנת בשקלים.

כפי שציינתי בתחילת הרשימה, הריביות המוניטרית במרבית מדינות העולם וביניהם ישראל נמצאת כיום קרוב מאוד לאפס, אולם נתונים אלו נכונים לגבי ריבית לטווח קצר, ולא לריבית הרלוונטית למשכנתאות (בהתאם לתקופת המשכנתא הרצויה) - הריבית ל-10 עד 30 שנה.

לפיכך, מי שירצה ליטול כיום משכנתא צמודת ין יפני אמור לשלם ריבית משתנה בגובה 1% וקצת, או ריבית קבועה בעלות משוערת של 2.5%-3% לשנה. יש לזכור שבהלוואה צמודת מט"ח טמון סיכון שאינו קיים במשכנתא בשקלים - סיכון שער חליפין - שינויים בשער הין יגדילו או יפחיתו את גודל ההתחייבות כלפי הבנק.

פתרון אפשרי - שילוב מספר מסלולים במקביל

בהתאם לעיקרון שהסברתי בעבר על עולם ההשקעות: "אחת מאבני היסוד של ניהול השקעות מושכל היא השקעה במגוון של נכסים פיננסיים שונים זה מזה, בהתאם לרציונל של לא לשים את כל הביצים בסל אחד", ניתן ליישמו גם בתחום המשכנתאות.

ניתן לפצל את המשכנתא למספר מסלולים מקבילים, נניח חלק במסלול פריים, נתח נוסף במסלול צמוד מדד בריבית קבועה, ואת השארית במסלול צמוד מט"ח. כמו כן, ניתן לבחור לכל מסלול תקופת פירעון שונה, באופן שיתאים ליכולתכם לשלם את התשלום החודשי. זיכרו כי התאמת גובה התשלום החודשי להכנסתכם החודשית הינה קריטית לא פחות מבחירת המסלול הנוח ביותר.

קשה לקבוע כלל שמתאים לכולם בנוגע ליחס בין ההכנסה לתשלום החודשי, מכיוון שכל אחד נמצא בשלב אחר בחיים, עם או בלי נכסים או התחייבויות כלכליות אחרות, ברמת שכר שאולי תעלה בצורה חדה ואולי תישאר ללא שינוי בעתיד, ועוד גורמים שעשויים להיות מכריעים. באופן כללי, היחס הנפוץ הוא הוצאת 30% מההכנסה החודשית נטו על תשלומי המשכנתא.

חשוב להזכיר שחלק מהאוכלוסייה בישראל זכאית להטבות מטעם משרד השיכון בעת נטילת משכנתא. אותן הטבות תלויות בגורמים כגון שירות צבאי או לאומי, מצב משפחתי, אזור מגורים, עלייה לארץ ועוד. מומלץ לבדוק זכאות להטבות הללו שכן הריבית במשכנתא בתמיכת משרד השיכון הינה מסובסדת וזולה משמעותית מהריבית הנהוגה ביתר המשכנתאות.

בכל אופן, כמו לפני כל קנייה חשובה בחיים, ואין ספק שדירה היא רכישה סופר מהותית, מומלץ בחום לבצע סקר שוק מקיף, לבדוק במספר בנקים למשכנתאות מהם התנאים שהם מציעים, ולא לוותר על קריאת האותיות הקטנות - הן עשויות לעלות לכם ביוקר!

ונקודה אחרונה, גם לאחר שנטלתם משכנתא, עקבו באופן שוטף אחר שערי הריבית המוצעות על משכנתאות חדשות, ובמידה וחלה ירידה משמעותית בריבית, ייתכן ותוכלו לחסוך כסף רב אם תמחזרו את המשכנתא הקיימת למשכנתא חדשה בריבית נמוכה יותר.

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.

שכירות או רכישה - זו השאלה?

יום ראשון, 10 במאי, 2009

יניב קוניס

כמדומני חלפו כמעט שלושה שבועות מהפעם האחרונה שבה כתבתי בבלוג, והיו לכך מספר סיבות טובות. אחת - החגים, שנייה - עומס רב בעבודה, ואחרונה חביבה, וזו שבגינה ארחיב ברשימה זו - מעבר דירה. לאחר שבתקופה האחרונה ביקרתי בלא פחות מ-15 דירות שונות באזור גבעתיים מצאתי סוף סוף דירה כלבבי, ובהישג ידי…

אני מניח שכל אחד שקורא את הרשימות שלי מצוי בשלב אחר בחיים, אבל בכל מקרה, כבר יצא לו לשאול עצמו את השאלה: שכירות או רכישה?

בכל זאת, החלטות הנוגעות למגורים הן, ברובן המוחלט, מהחשובות והיקרות ביותר שאנו עושים במהלך חיינו. לכן, מענה על השאלה הזו הוא הכרחי. בפוסט הנוכחי אשתדל להציג בפניכם את שני צדי המטבע ולעזור לכם להחליט מה עדיף.

כיצד ניתן לדעת מה מחירה של דירה?

בואו נודה בזה, רובנו לא שמאי נדל"ן ואיננו מבינים יותר מדי בהערכת שווי של נכסי מקרקעין. אז איך נדע שלא מבקשים מאיתנו יותר מדי כסף עבור דירה? ברצוני להציע פיתרון המבוסס על הנחה שהצגתי כשדנתי בהערכת שווי של מניה - תזרים המזומנים העתידי של הנכס. נשמע מסובך? בעוד רגעים תגלו שדווקא עבור חישוב שווי דירה, זה לא קשה מדי. אז ככה, נניח שמצאנו דירה שניתן להשכירה ב-2,500 ₪ לחודש - כלומר, 30,000 ₪ לשנה. במידה ויבקשו מאיתנו סך של 600,000 ₪ עבור רכישתה, המשמעות היא שתוך 20 שנה נחזיר את סכום ההשקעה. במונחי תשואה מדובר ב-5% נומינלית. חשוב לציין שהחישוב אינו כולל את פוטנציאל עליית הערך של הדירה, והיכולת לגבות שכר דירה גבוה יותר מהראשוני. מדובר במשתנים שבאופן כללי, אמורים לעלות לאורך השנים, אבל מאחר ולא ניתן לדעת בכמה נוציא אותם מחוץ לתמונה לצורך הדיון.

או.קיי, העובדה שיש קשר בין מחיר הדירה לשכר הדירה היא ודאי לא מפתיעה עבור רובכם, אבל השאלה החשובה היא בכמה מדובר. בדוגמא מעלה אנו יודעים שניתן להשכיר את הדירה ב-2,500 ₪ לחודש, אך כיצד מגיעים מנתון זה למחיר דירה של 600,000 ₪, יותר או פחות. התשובה היא כלהלן: אנו נדרשים לברר את התשואה הממוצעת על דירות דומה באזור בו אנו מעוניינים לרכוש. אם ברצוננו לקנות דירת שלושה חדרים בחולון אז נחפש דירות דומות בעיר שעומדות למכירה ולהשכרה, ומשם נגזור את שיעור התשואה הרלוונטי.

על מנת שהנושא האמור לא יהיה רק באוויר, החלטתי לערוך מחקר קצר בנוגע לדירות שלושה חדרים באזור גבעתיים-רמת גן ועיר מולדתי - נתניה. נכנסתי לאתר "יד 2", ביצעתי חיפוש לדירות דומות בבניינים (ללא דירות קרקע), ובניתי מדגם של 50-60 דירות בכל אזור למכירה ומספר דומה להשכרה. למען מהימנות המדגם השמטתי תוצאות קיצוניות למדי שעשויות להטות את התוצאות, הפחתתי ב-5% את מחירי הדירות המוצעות והגעתי לתוצאה להלן:

מחיר ממוצע

מחיר מתוקן

שכירות לחודש

שכירות לשנה

תשואה

גבעתיים-רמת גן

₪ 1,135,535

₪ 1,078,758

₪ 3,744

₪ 44,934

4.17%

גבעתיים

₪ 1,219,286

₪ 1,158,321

₪ 3,838

₪ 46,057

3.98%

רמת גן

₪ 1,095,103

₪ 1,040,348

₪ 3,742

₪ 44,906

4.32%

נתניה

₪ 681,533

₪ 647,457

₪ 2,707

₪ 32,479

5.02%

מקור: אתר יד 2

התוצאות מדברות בעד עצמן - התשואה עבור דירה בגבעתיים היא נמוכה משמעותית מדירה בנתניה. הסיבות הן די ברורות, גבעתיים נחשבת לאזור מבוקש יותר מנתניה והרבה יותר קל למצוא שוכרים עבור דירה בגבעתיים. פיצלתי בכוונה את התוצאות של גבעתיים ורמת גן על מנת להראות שגבעתיים גם עדיפה על פני רמת גן, אולם בפער קטן יותר. לא יהיה זה ניחוש פרוע לומר שסביר שדירה בת"א תגלם שיעור תשואה נמוך יותר, ודירה בבאר שבע או ערד תהיה בעלת תשואה גבוהה יותר.

מה ניתן לעשות עם המידע האמור? פשוט מאוד, אם מצאנו דירת שלושה חדרים בנתניה שמניבה שכירות חודשית של כ-2,707 ₪, אז יש להכפיל את הסכום השנתי של השכירות (32,479 ₪) בשיעור התשואה הרלוונטי לאזור - 5%. התוצאה המתקבלת היא 647,500 ₪ בקירוב. חישוב דומה ניתן לבצע עבור דירות בגבעתיים, רמת גן או כל אזור אחר בארץ, שניתן למצוא עבורו מדגם סביר ואמין (לפחות 30 דירות למכירה ו-30 להשכרה).

חשוב לי להדגיש שאני ממש לא מציע שתסתמכו בצורה מלאה על החישוב שהצגתי, כי בכל זאת, לכל דירה יש את המאפיינים הייחודיים רק לה - לטוב ולרע, ויש לקחת אותם בחשבון. אולם, מדובר בכלל אצבע קל ופשוט לביצוע לצורך קבלת סדר גודל למחירי דירות.

האם שכירות באמת עדיפה על רכישה?

לא פעם אנו שומעים המשפט "שכירת דירה עדיפה על פני רכישתה". אז מה? משפט שנאמר פעמים רבות אינו הופך אותו בהכרח לנכון. כיצד מוכיחים את הטענה הנ"ל?

נניח שהתשואה בגין הדירה שאנו מחפשים היא 5%, בדומה לדוגמא שהוצגה לעיל - ניתן לשכור את הדירה ב-2,500 ₪ לחודש או לחילופין, לרכשה ב-600,000 ₪. נבדוק את הטענה לעיל עבור שני מקרים: אחת עבור 100% מימון עצמי (ללא משכנתא) ופעם שנייה, עבור המקרה הקלאסי של 25% הון עצמי + 75% משכנתא.

ניתוח חלופה 1: השקעת 600,000 ₪ בדירה או רכישת אג"ח ממשלתי בסכום זהה ל-20 שנה ותשלום שכירות חודשית בסך 2,500 ₪ בחודש במשך 20 שנה. התשואה באג"ח הממשלתי לתקופה ארוכה עומדת כיום על כ-3% נטו עם הצמדה למדד, כלומר, נקבל 18,000 ₪ בשנה - סכום שאינו מכסה את גובה השכירות. בכוונה השמטתי את ההצמדה למדד כי ההנחה שלי ששכר הדירה יעלה בגובה המדד במהלך השנים. כמו כן, ערך הדירה אמור לעלות בקירוב בגובה עליית המדד וכך ישתווה לערך האג"ח הממשלתי הצמוד בעוד 20 שנה.

ניתוח חלופה 2: השקעת 150,000 ₪ בדירה והשאר במשכנתא ל-20 שנה או רכישת אג"ח ממשלתי צמוד למדד בסכום השווה לגובה ההשקעה ל-20 שנה ותשלום שכירות חודשית בסך 2,500 ₪ בחודש במשך 20 שנה. עבור ההשקעה באג"ח ממשלתי נקבל 4,500 ₪ ריאלי בשנה - 375 ₪ בחודש. החזר משכנתא חודשי על סך 450,000 ₪ לתקופה של 20 אמור לעמוד על כ-2,650 ₪ צמוד למדד. המשמעות היא שהעדפת שכירות דירה על פני רכישת דירה דומה חוסכת 500 ₪ ריאלי בכל חודש. בתום 20 שנה סכום זה צפוי לעמוד על 164,000 ₪.

בבחינה כלכלית נטו, ורק תחת ההנחה שנוטלים משכנתא, אז ניתן לומר ששכירות אכן עדיפה על רכישה. אולם, כפי שאסביר בהמשך, לעתים תכופות ההחלטות שאנו מבצעים בחיים מייחסות חשיבות גם לפרמטרים אחרים פרט לכלכליים.

לא הכל כלכלי בחיים - צריך לעבוד גם לפי הרגש

בסופו של דבר, אנחנו לא רובוטים ולא חיים במדינה שמצווה עלינו מה לעשות ביומיום. כל אחד אדון לעצמו ולכספו, ואין צורך להרגיש רע אם בוחרים לעשות מעשה שאינו הכי יעיל מבחינה כלכלית. אין מה לעשות, לטבע האדם יש נטייה מושרשת לבחור בהתנהגות שכלכלנים מכנים "לא רציונלית". אני אשאיר את הדיון בשאלת הרציונליות לרשימה אחרת - הרעיון הכללי שבה טוען שלעתים בני אדם אינם בוחרים באפשרות הטובה ביותר העומדת בפניהם, וכמו כן, שאיננו עקביים בהחלטות שאנו מקבלים.

לפיכך, במקרים רבים ניתן לנמק העדפת רכישת דירה על פני שכירות באמצעות היבטים פסיכולוגיים. כלומר, אנשים מעדיפים את תחושת הביטחון שמעניקה דירה בבעלותם, וזאת על אף שהם יודעים ששכירת דירה הייתה עולה להם פחות. ואכן, בישראל, כ-70% ממשקי הבית מחזיקים לפחות דירה אחת בבעלותם. מדובר באחד משיעורי הבעלות הגבוהים בעלות, בפער די משמעותי לנהוג במדינות מערביות אחרות. לטעמי, שני ההסברים העיקריים לנתון זה הם תפיסת המדינה כבית ליהודים, והאופי הסולידי יחסית של החוסך הישראלי.

את ההסבר הראשון לא צריך לנמק יותר מדי - אחרי 2,000 שנות גלות חזרנו לארץ המובטחת, ואקט של רכישת דירה מקבע את מקומנו כאן ומחזק את הרגשת השייכות למדינה. זה לא שהאזרח האמריקאי אינו פטריוט, אלא פשוט רבים מהם אינם רואים עצמם חיים בהכרח באזור מסוים במשך כל חייהם.

בנוגע להסבר השני, אני שואב את אמירתי מנתוני ההשקעה של הציבור הישראלי בשוק ההון. לפי בנק ישראל, מרבית החסכונות של הישראלי הממוצע מושקעות בפיקדונות, תוכניות חיסכון ואגרות חוב, בעיקר של ממשלת ישראל. שיעור ההשקעה במניות ואפיקי השקעה נוספים בעלי סיכון גבוה יחסית היא נמוכה בהשוואה לנהוג מעבר לים. בארה"ב לדוגמא, תיק ההשקעות האמריקאי הממוצע מושקע ביותר ממחציתו בנכסים בעלי פרופיל סיכון גבוה יחסית.

דרך אגב, נתון מעניין ושונה לגבי תל-אביב - 55% מתושבי העיר מתגוררים בשכירות או בדמי מפתח, לעומת הממוצע הארצי העומד על 24% - כך עולה מסקירה שנתית שערכה BDO זיו האפט לפני מספר חודשים.

אז בשורה התחתונה, אם רכשתם דירה אל תרגישו רע עם זה - אתם לא לבד…

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.

מי אמר אשראי ולא קיבל? - חלק ב'

יום שלישי, 3 במרץ, 2009

יניב קוניס

הקשר בין משכנתאות סאב פריים למשבר בוול סטריט

עד כאן התהליך נגע בעיקר לשוק המשכנתאות, ופחות לשווקים הפיננסיים הגלובליים. זה קצת מוזר כי מרבית החדשות היום נוגעות למצבם החמור עד מאוד של בנקים ומוסדות פיננסים גדולים. אז כיצד הם השתלבו על מנת ליצור את התערובת הקטלנית ביותר בעולם הפיננסי מאז השפל הגדול לפני כשמונה שנה?

ביסוס ריבית ריאלית אפסית במשך אותם שנים הניע את חברות הפיננסים בוול סטריט ליצירת מכשירים פיננסיים מורכבים ומתוחכמים לשוק הנדל"ן האמריקאי, בזכותם יניבו תשואה גבוהה ככל הניתן על ההון. הדרך בין מבקש משכנתא למכשירים הפיננסיים פעל באופן הבא: משפחה החליטה לרכוש בית חדש, פנתה לבנק למשכנתאות בבקשה להלוואה בגובה 95% משווי הבית לתקופה של 30 שנה בריבית נמוכה (שנבעה מהריבית במשק). באופן דומה, נטלו אלפי אזרחים אמריקאים משכנתאות שאותן קיבץ הבנק למשכנתאות, ומכר כתיק הלוואות לבנק השקעות בוול סטריט. מכירת זרמי המזומנים של נוטלי המשכנתאות הכניסה הון חדש לבנק למשכנתאות, שאיפשר מתן הלוואות נוספות. בנק ההשקעות, כדוגמת ליהמן ברדרס, הנפיק את תיק ההלוואות בצורת אגרות חוב מגובות במשכנתאות - (MBS (Mortgage Backed Securities, ואת מרביתו מכר לקרנות פנסיה, בנקים ומשקיעים נוספים ברחבי העולם. את היתר שמרו הבנקים במאזניהם - פעולה שמספר שנים מאוחר יותר תהפוך לעקב האכילס שלהם.

בתקופות צמיחה, תהליך זה פועל לטובת הכלל, שכן שיעור הריבית ללווי המשכנתאות נעשה זול יותר, מגזר הפיננסים נהנה מהגאות בפעילות העסקית והמשקיעים זוכים לתשואה גבוהה יותר על כספם, בהשוואה לחלופות אחרות כגון אגרות חוב ממשלתיות. ייתכן שלו הייתה מתבצעת בדיקה נאותה לגבי איתנותם הפיננסית של נוטלי המשכנתאות, התהליך היה ממשיך להתקיים גם כיום והשווקים הפיננסיים לא היו נופלים לתהום.

הנדבך החסר שבסופו של דבר הפיל את מגדל הקלפים הוא הסאב פריים. כפי שהסברתי בחלק א' של הפוסט, נחלקים משקי הבית המבקשים ליטול משכנתאות לשניים: הראשון הם לווי פריים, בעלי הכנסה מעל לממוצע או שבבעלותם נכסים שיכולים לשמש כבטוחות. הסוג השני מכונה לווי סאב-פריים, המאופיינים בהכנסה נמוכה, ללא עבודה קבועה או נכסים משמעותיים, ובעלי היסטוריית אשראי בעייתית.

במצב תקין, לווים שהינם מסוכנים יותר אמורים ליטול משכנתאות בריבית גבוהה יותר, על מנת לפצות את הבנק בגין הסיכון שנטל. בנוסף, ניתן להקטין את הסיכון הגלום על ידי צמצום גובה המימון לבית. בפועל, שיעורי הריבית הנמוכים במשק האמריקאי וההפקרות בבדיקת יכולת ההחזר של הלווים, הביאו לאישור משכנתאות גם לאותם לווי סאב-פריים. חמור מכך, בשל הציפיות להמשך עליית מחירי הנדל"ן ניתנו הלוואות גם במלוא גובה הנכס, ולעתים אף מעבר.

ייקור הריבית מסמן את סוף המסיבה

שנות הגאות שעברנו בין השנים 2003-2007 חיממו את הכלכלה הגלובלית באופן משמעותי, והאינפלציה החלה להרים ראש. אחד הכלים של בנקים מרכזיים לצינון הכלכלה הוא העלאת שיעור הריבית. פעולה זו מייקרת את עלות האשראי במשק, ואמורה לגרום לאנשים ללוות פחות כסף ולחסוך יותר. ואכן, אותו אלן גרינספאן שהביא את הריבית לשפל חסר תקדים של אחוז בלבד, החל להעלות את שערו באופן מדורג לרמה של 5.25%. עליית הריבית ייקרה באופן מהותי את תשלומי המשכנתא, בעיקר של לווי הסאב פריים, שמלכתחילה שילמו יותר מהשאר, ואל לנו לשכוח שבכלל היו להם פחות אמצעים. כתוצאה מכך, יותר ויותר בעלי בתים נתקלו בקשיים לעמוד בתשלום ההחזר החודשי של המשכנתא, ובסופו של דבר אף הפסיקו לשלמה כלל.

במהלך שנת 2006 החלה לראשונה ירידה במחירי הנדל"ן למגורים בארה"ב, ירידה שהגבירה את מספר הפיגורים בתשלום המשכנתאות, ואט אט החל להתגלגל כדור השלג לעבר שוק ההון. אגרות החוב מגובות המשכנתאות ומכשירים פיננסיים נוספים שארזו הלוואות סאב פריים איבדו חלק ניכר מערכם, והפסדי עתק החלו להצטבר הן בבנקים למשכנתאות שהלוו ללווי הסאב פריים, והן למוסדות הפיננסיים שהחזיקו במאזנם באותם מכשירים פיננסיים עם ערך מופחת בהרבה.

את הבתים שבעליהם הפסיקו את תשלום המשכנתא החודשי בגינם, העמידו הבנקים למכירה על מנת להשיב לעצמם חלק מההלוואה המקורית אך בשל ירידת מחירי הדיור הם נאלצו להסתפק בסכום נמוך יותר. כך החל סחרור שבו הבנקים רושמים הפסדים בגלל המשכנתאות האבודות, וגורמים לצמצום משמעותי בהיקף המשכנתאות החדשות. בו בזמן יותר ויותר בתים עוקלו ונמכרו במחיר נמוך, הן משום החשש לרכוש נכסי מקרקעין בשוק של מחירים יורדים והן בשל הקושי לממן את הרכישה באמצעות משכנתא.

ככל שהואץ התהליך נכנסו עוד ועוד בעלי בתים שנתקלו בקושי לעמוד בתשלומי המשכנתא, ובעקבות ירידת ערך ביתם מתחת לשווי חובם עבור המשכנתא, גם לא הייתה להם סיבה להמשיך לשלם אותם - עמדה להם הזכות לעזוב את הבית תמורת ויתור על התשלומים ששילמו עד אותו רגע. חשוב להבין שבארה"ב, בניגוד לישראל, המשכנתאות הן מסוג Non Recourse - המשמעות היא שהלווה יכול לשמוט את חובותיו העתידיים בכל שלב תמורת ויתור על הנכס המשועבד בבעלותו. במידה ושווי הבית גבוה מערך התחייבויותיו העתידיים לבנק בגין המשכנתא, אין סיבה כלכלית לשלם עבורה. מבחינת אותם לווים, המשמעות הייתה ויתור על מקדמה קטנה שנתנו במועד הרכישה, בד"כ עד 10% מערך הבית, ועוד מספר חודשים עד שנים של תשלומים חודשיים. אמנם מדובר בסכומים לא זניחים אבל יחסית לצניחה במחירי הדיור, והערפל שעטה את עתיד הכלכלה, היה מדובר בצעד מחוכם.

משבר הסאב פריים מביא לקריסה פיננסית

בשלב מסוים המשבר העמיק מלווי הסאב פריים ללווי הפריים, להם גם השתלם להפסיק את תשלומי המשכנתא ולוותר על הבית, תמורת מחילה על חובם. פעולות אלו גרמו הפסדי עתק לבנקים למשכנתאות, כאשר במרכזם עמדו ענקיות המשכנתאות פאני מיי ופרדי מאק, שחלשו על מחצית משוק המשכנתאות בארה"ב - 5-6 טריליון דולר!

הלאמתם הייתה בלתי נמנעת מאחר והן הוגדרו בידי הממשל האמריקאי "Too Big to Fall", כלומר, לאפשר להן לקרוס ללא סיוע פדרלי היה מוביל לצונאמי פיננסי שייתכן מאוד היה מטביע את המערכת הפיננסית לחלוטין. השלב הבא, שגם הוא היה בלתי נמנע בשלב זה, היה הכרה בהפסדים בניירות הערך מגובי המשכנתאות ששכנו במאזניהם של המוסדות הפיננסיים בוול סטריט: בנקים מסחריים, בנקים להשקעות וחברות הביטוח. עדות ראשונה לעוצמתו של המשבר הייתה נפילתו של בנק ההשקעות לשעבר בר סטרנס, שנכנע למשבר במרץ 2008, ונרכש בערבות הממשל על ידי ענקית הבנקאות ג'י.פי. מורגן.

מחירי המקרקעין בארה"ב המשיכו להתדרדר, ובכך שחקו עוד ועוד את ערכם של ניירות הערך שהיו תלויים בתשלומי המשכנתאות. מחיקות הערך במאזנם של המוסדות הפיננסיים כיווצו את הונם העצמי, ומנעו מהם להמשיך להלוות - יצירת מחנק אשראי. המחנק נבע הן מהכיווץ בהון העצמי של הבנקים והן מחששם להלוות כספים שמא לא יוחזרו להם. בו בזמן בחלק מהבנקים אף היה חשש לבעיית נזילות מאחר ואנשים החלו להסתער על דלתותיהם ודרשו את חסכונותיהם. תופעה זו מכונה "מחנק נזילות", והיא נחשבת לחמורה אף יותר מ"מחנק האשראי" שהתפתח במקביל. הרשויות ברחבי העולם הבינו את הסיכון לאפקט דומינו, בו ירוצו אנשים לבנק (Run on the Bank), ויגרמו לקריסה של בנק אחר בנק. לפיכך, הודיעו ממשלות רבות לאזרחיהן כי הן ערבות לפקדונות בבנקים.

ואז הגיע ה-15 בספטמבר 2008

יש רגעים בהיסטוריה של כל אומה שאותם הם לא ישכחו לעולם. את בוקר יום שני, 15 בספטמבר 2008, תושבי ארה"ב יזכרו לנצח. בסיומו של סוף שבוע בלתי נשכח ה"שוק אמר את דברו" לאחד מסמלי וול סטריט ב-158 השנים שקדמו לו - ליהמן ברדרס כבר לא איתנו. תוסיפו לכך את הצלתה של חברת הביטוח הגדולה בעולם עד המשבר - AIG, לאחר מכן, ואת הלאמתן של שתי ענקיות המשכנתאות כשבוע מוקדם יותר, ותקבלו שפל חדש במשבר האשראי העולמי.

15 בספטמבר 2008 - היום שאף אמריקאי לא ישכח

15 בספטמבר 2008 - היום שאף אמריקאי לא ישכח

בימים אלו אנו מסכמים חצי שנה לאותו יום היסטורי, ולמעשה, מאז אותו אירוע, הכלכלה העולמית האיצה את התדרדרותה, והכניסה למעגל גם מדינות ותאגידים שאינם פיננסיים לסכנת חדלות פירעון. גם פעולות הממשל האמריקאי וממשלות רבות ברחבי העולם גדלו משמעותית מאז קריסת ליהמן - תוכניות בסך מאות מיליארדי ואף טריליוני דולר נרקחו והופעלו על מנת לעצור את הסחף.

תפקידם המרכזי של התוכניות הלאומיות הינו לייצב את המערכת הפיננסית, כלומר, להשיב את האמון למוסדות הפיננסיים, ובראשם הבנקים. כמו כן, הפחתות הריבית המוניטארית, הבטחת נזילות במערכת הפיננסית, והזרמת הון ממשלתי לבנקים, כדי שאלו יחזרו להלוות כספים שיניעו חזרה את הכלכלה. עד שלא יופשר הקיפאון בשוקי האשראי המצב רק ימשיך להחמיר.

עם כל הכבוד למשכנתאות הסאב פריים, וללא ספק, יש להן חלק לא מבוטל במשבר הנוכחי, אבל חשוב לזכור שהסיבות האמיתיות למשבר הן רחבות בהרבה. המשבר הנוכחי נבע מתערובת קטלנית של מינוף יתר (יותר מדי הלוואות), רגולציית חסר (מערכת אכיפה לא מקיפה מספיק), ומעל כולם - צריכה מוגזמת שלא ידעה גבולות. במלים אחרות, המקור העיקרי למשבר הנוכחי הוא שאנשים רכשו יותר מדי מוצרים שהם לא היו צריכים בכסף שלא היה שייך להם. כעת כבר לא ניתן לומר "אשראי" ולקבלו מיידית.

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.

מי אמר אשראי ולא קיבל? - חלק א'

יום שבת, 28 בפברואר, 2009

יניב קוניס

אם יש מישהו שעדיין לא שמע על המונח "סאב פריים" בשנה וחצי האחרונות כנראה שהוא מתגורר באיזו מערה או חושה רחוקה, והוא גם לא יקרא את הפוסט הזה. עבור היתר, אסביר את המשמעות וכיצד השתלשלו האירועים הכלכליים שהובילו אותנו עד הלום הלא סימפטי.

11 בספטמבר - אסון בעיצומו של משבר כלכלי

11 בספטמבר - אסון בעיצומו של משבר כלכלי

כלכלנים נוהגים לומר שסיומו של משבר אחד מכין את הקרקע לראשיתו של משבר חדש, ומכיוון שאני חושב שיש במשפט זה אמת, אבקש שנחזור רגע במנהרת הזמן לתחילת המילניום הנוכחי. הפריחה הכלכלית המרשימה במהלך שנות ה-90 בהובלתן של חברות האינטרנט הסתיים בהתנפצותה הכואבת של בועת הדוט-קום במרץ 2001. העולם נכנס למיתון שהתעצם עוד יותר בשל אותו יום שחור ב-11 בספטמבר באותה שנה - אסון התאומים.

על מנת להחזיר את הכלכלה החבוטה למסלול צמיחה הנהיג יו"ר הבנק הפדרלי דאז, אלן גרינספאן, מדיניות מוניטרית מרחיבה מאוד והוזיל את עלות האשראי שהוא מספק למוסדות הפיננסיים בארה"ב לרמה חסרת תקדים של 1% בלבד. כאשר הנגיד מפחית את הריבית של הבנק המרכזי לשיעור כה נמוך, הוא מקווה כי הריבית תחלחל למשק באמצעות הורדת הריבית שהבנקים גובים עבור הלוואות. כך, יותר חברות ובעלי עסקים פרטיים יוכלו ללוות כסף בזול, ובאמצעותו להרחיב את הייצור, להשקיע בפיתוח מוצרים חדשים, ולהגדיל את המסחר במשק. בנוסף, תושבי המדינה יוכלו גם הם ליטול הלוואות בעלות זולה יחסית, ולהפנות אותה לצריכה. במידה ואכן הריבית הנמוכה תורמת לפעולות האמורות אז הכלכלה אכן חוזרת למסלול צמיחה - כלומר, תוצרי המשק גדלים ורמת החיים הממוצעת של האזרחים גדלה.

במבחן המציאות - המדיניות האמריקאית הצליחה. אני חייב להוסיף שהיו פעולות נוספות של הממשל האמריקאי שתרמו רבות לתמרוץ הכלכלה - המלחמות באפגניסטן ועירק מימנו חברות אמריקאיות רבות שסייעו למאמץ המלחמה והקטינו את מספר המובטלים (חיילים רבים גויסו), וכמו כן, במהלך כהונתו הנשיא בוש ביצוע קיצוצי מס אגרסיביים, בעיקר לטובת המעמד הגבוה. בשורה התחתונה, הכנסתם הפנויה של מרבית אזרחי ארה"ב גדלה ו/או הייתה להם נגישות גבוהה יותר לכסף בהשוואה לעבר.

משלהי 2002 החלה הכלכלה הגלובלית להתאושש בקצב מרשים, כאשר במקביל, הקטר שלה - המשק האמריקאי לוחץ חזק על דוושת הגז. כפי שהסברתי בפוסט הקודם, אחת התופעות של צמיחה כלכלית גבוהה, בעיקר במדינות מערביות כמו ארה"ב, היא תחושת השפע. אנשים מסתובבים בתחושת שיכרון חושים מסוימת ומרגישים כי המצב כל כך טוב שהם חייבים לקנות מכל הבא ליד. הם אינם מוכנים להסתפק במה שיש להם - מוכרחים עוד ועוד. זה מתבטא בצריכה מוגברת של מוצרים; קונים מזון ובגדים מעבר לצורך, מחליפים תוך כמה חודשים בלבד את מסך ה-42 אינץ' בסלון במסך חדש של 50 אינץ'. המכונית כבר בת שנה ויצא דגם חדש של טויוטה או מאזדה - מוכרחים לעבור אליו. יותר מסעדות ובילוי מחוץ לבית הם חלק בלתי מסגנון החיים, וכמובן, הצורך בבית גדול יותר בשכונה טובה יותר.

וול סטריט מזהה הזדמנות נדירה

בעוד מסע קניות בקניון העירוני יכול לנבוע מדחף רגעי, רכישת בית אינה מעשה אימפולסיבי. מהלך זה דורש מחשבת תחילה, ובעיקר הון רב. אחת הדרכים המקובלות לרכוש נדל"ן הינה באמצעות נטילת משכנתא. משכנתא היא הלוואה שבמסגרתה הנכס הנרכש - המקרקעין - משמש בטוחה למקרה שהלווה אינה עומד בהחזר ההלוואה או בתשלומי הריבית. לצורך נטילתה, נדרש הרוכש לגשת לבנק למשכנתאות ולהגיש בקשה. אותו בנק למשכנתאות יבצע בדיקה מדוקדקת המבטיחה ברמה סבירה שהלווה יחזיר את המשכנתא.

במידה והמבקש הוא בעל נכסים או מקורות הכנסה מספקים על מנת לשמש כעירבון למשכנתא, ההלוואה תאושר ותכונה הלוואת פריים (Prime). בארה"ב נהוגה מערכת דירוג אשראי עבור התושבים ותפקידה לספק למוסד הפיננסי מידע היסטורי ודירוג האומד את ההסתברות להחזר ההלוואה של כל לווה. חברות כרטיסי אשראי ובנקים למשכנתאות עושים שימוש בנתונים אלה על מנת להחליט האם לאשר את ההלוואה. פונים שזכאים להלוואה על סמך דירוג האשראי שלהם נקראים לווי "פריים"; פונים שדירוג האשראי שלהם נמוך מדי, נקראים לווי "סאב פריים". בשנים 2002-2003 עמד שיעורם של לווי הפריים בארה"ב על כ-75% מתוך מבקשי המשכנתאות.

מנגד, אם מסתכלים על חצי הכוס הריקה, המשמעות היא שרבע מאלו שביקשו ליטול משכנתא נענו בשלילה. הנתון הזה קרץ לגופי משכנתאות ובנקים להשקעות בוול סטריט, ואלו החלו לשווק משכנתאות גם לציבור זה, למרות היותו אינו "ראוי" לנטילת משכנתא. אחת הסיבות שבעיתם עטו המוסדות הפיננסיים במיוחד אחר ציבור הסאב פריים הייתה הריבית הנמוכה במשק האמריקאי, ותנאי השוק שאפשרו מתן הלוואה בריבית סבירה גם ללווי סאב פריים. הם העריכו שהלווים יוכלו לעמוד בתשלומים על ההלוואות משום שהריבית בשוק הסאב פריים ירדה באופן יחסי (אם כי עדיין גבוהה מזו הנהוגה ללווי פריים). הגאות בשוק הנדל"ן באותם השנים הבטיחה, שאם הלווים לא יוכלו להחזיר את ההלוואה, יוכל הבנק למכור בקלות את הנכס הממושכן.

כשנדל"ן הופך להיות נכס פיננסי זו בעיה לאומית

במהלך בשנים 2004-2006 כ-21% מהמשכנתאות החדשות היו משכנתאות סאב פריים, לעומת כ-9% בלבד בעשור לפני כן. מדובר היה במדיניות מכוונת בקרב המגזר הפיננסי מאחר והלוואות סאב פריים הן רווחיות יותר מהלוואות פריים רגילות - כמובן כל עוד הלווה משלם את חובו… כתוצאה מכך, מיליוני משפחות בעלות הכנסה נמוכה וחסרות אמצעים רכשו נדל"ן בשוק הגואה. מראשית הצמיחה המחודשת, אי שם ב-2002 החלו מחירי הבתים לטפס בעשרות ולעתים במאות אחוזים, הרבה בזכות המשכנתאות שניתנו ללווי הסאב פריים.

אנסה להמחיש את תהליך עליית מחירי הדיור; ברשותכם בית בפלורידה בשווי מוערך של 100,000 דולרים. השכן בבית ממול, שיש לו בית זהה לשלכם, מחליט להעמיד את ביתו למכירה. מגיע אליו רוכש והם סוגרים על 120,000 דולר. התוצאה היא שגם הבית שלכם שווה 120,000 דולר - 20% עליית ערך. שכן נוסף מוכר - נניח ב-150,000$ => ערך ביתכם עלה ב-50%! ואז גם אתם מחליטים למכור, ומישהו אפילו מציע לכם יותר - 165,000$. עם הכסף שקיבלתם אתם מחזירים את יתרת המשכנתא ומחפשים בית חדש וגדול יותר - בשכונה טובה יותר כמובן. עכשיו גם אתם קונים בית במחיר גבוה יותר מהעסקה האחרונה באותה שכונה, וכעת יש לכם משכנתא גבוהה יותר. בסופו של דבר, יש פה תהליך של עליית מחירי הנדל"ן בקצב מהיר מאוד, ויש לו שתי תופעות עיקריות: תחושת העושר ובועה פיננסית.

תחושת העושר נובעת מעלייה ברמת החיים - בית גדול יותר ושכונה טובה יותר מחייבים גם ריהוט חדש ובגדים מהודרים יותר, חינוך טוב יותר לילדים, ואולי גם רכב מהיר יותר. התופעה השנייה - בועת נדל"ן, היא כבר בעיה לאומית. באופן עקרוני, נדל"ן הוא נכס ריאלי, כלומר, ערכו אמור לעלות לאורך השנים בהתאם לביקוש באותו אזור, אך גם בהתבסס על שיעור האינפלציה והגידול באוכלוסיה. אם בבחינת הממוצע הרב שנתי שניהם נמוכים - בדומה למצב הקיים בעשור האחרון בעולם המערבי - ייתכן שיהיו אזורים ושכונות שבהן נכסי הנדל"ן יעלו בשיעור גבוה יחסית, אך בבחינה כוללת של שוק הדיור, שיעור עליית מחירי הדיור צריך להיות קרובה יותר לממוצע הרב-שנתי של האינפלציה והגידול באוכלוסיה. במלים אחרות, מספר אחוזים בודדים בלבד בממוצע כל שנה.

ברגע שנכסי מקרקעין הופכים להיות נכסים פיננסיים - התשואה עליהם עולה על 10% בשנה, זה סימן שהשוק נכנס לסחרור מחירים והדרך לבועת נדל"ן קרובה מאוד. גם כמות גבוהה של עסקאות צריכה להתריע על סכנה. בארה"ב, בשנתיים שלפני המשבר, בוצעו המון עסקאות של שדרוג בתים ואנשים רבים הפכו את התהליך לעסק רווחי מאוד. תחשבו לרגע אם זה נראה לכם הגיוני לעבור דירה כל כמה חודשים. ועוד מדובר ברוכשי בתים ולא רק בשוכרים…

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.