מי בכלל צריך בורסה?
יום ראשון, 8 בפברואר, 2009
יניב קוניס
ודאי זכיתם לשמוע בשנה האחרונה לא פעם את המשפט "הבורסה ירדה ב-X אחוזים". במקביל, גם נודע לכם שחסכונותיכם לעת פרישה ספגו מכה קשה "בגלל הבורסה". בטח שאלתם את עצמכם למה בכלל השקיעו את הפנסיה שלכם בבורסה אם זה כל כך מסוכן. אבל מה באמת אתם יודעים על הבורסה? בשביל מה אנחנו בכלל צריכים בורסה אם פעם בכמה שנים היא מכזיבה ופוגעת בנו?
הצורך הבסיסי לקיום בורסה נובע מאותם שני יסודות כלכליים שהסברתי בפוסט "כלכלת הפרידמנים": צריכה וחיסכון. נניח שיתרת חשבון הבנק שלכם עומדת על 10,000 ₪ פנויים. אתם נדרשים לבחור באחת משתי האפשרויות הבאות: לרכוש מוצר, נניח מסך פלזמה 52 אינץ', או לחילופין לחסוך את הכסף לעתיד. כאשר אתם בוחרים באלטרנטיבה השנייה, נפתח בפניכם עולם שלם של אפשרויות חיסכון שונות: פיקדונות בבנק, השקעה במניות ובאגרות חוב, רכישת נדל"ן, ושלל מוצרים פיננסיים שונים ומשונים.
הבורסה היא שוק שתפקידו להפגיש בין לווים - אלו שזקוקים לכסף עכשיו, למלווים - אלו שמעוניינים לחסוך. בדרך כלל, מי שמבקש לחסוך הם משקי הבית, והלווים הם חברות וממשלות. הבורסה משמשת אמצעי מרכזי לגיוס כספים בידי הממשלה וחברות במשק. גיוס הכספים מתבצע לרוב על ידי הנפקת מניות, המקנות זכות לרווחים העתידיים של החברה, או באמצעות אגרות חוב, שהן התחייבות של חברה או מדינה לשלם ריבית במשך תקופת ההלוואה, וכמובן בסיומה, להחזיר את הקרן.
קרוקס - נעל ללא מטרה נעלה
אותם כספים שגויסו משמשים למימון פעילות החברות: גיוס עובדים, רכישת ציוד, פיתוח מוצרים חדשים והתרחבות לשווקים חדשים. גם הממשלה זקוקה לגייס כספים על מנת לתחזק את הקיים, להשקיע בתשתיות וחינוך, וכמובן לדאוג לביטחוננו. מטרה עיקרית שנייה ופחות מוכרת של הבורסה היא עידוד היזמות העסקית; במרבית המקרים, כאשר ממציאים משהו כדוגמת אקמול, קוקה קולה, ואפילו נעלי קרוקס, ייעוד ההמצאה הוא לא טובת הכלל אלא מסיבה גשמית - בצע כסף. אין בכך שום פסול - אנו נהנים משפע אפשרויות הצריכה שעומדות בפנינו. כאן נכנסת הבורסה לתמונה ככלי המאפשר למייסדי ומשקיעי החברה להפוך את החברה לציבורית - כלומר, למכור חלק ממניותיה לציבור תמורת סכום כסף לזכותם.
יתרון נוסף לקיומה של בורסה היא משיכת השקעות זרות במשק המקומי. תארו לכם שיושב לו אי שם בקנדה הרחוקה משקיע פוטנציאלי שמעוניין להשקיע בעסקי הפוספטים. אם מישהו היה מגיש לו הצעה להשקיע בפרויקט ישראלי פרטי בתחום, סביר להניח שהיה מסרב בשל גובה ההשקעה הנדרש והקושי לבחון את כדאיות וסיכון ההשקעה. לחילופין, אותו קנדי יכול לרכוש מספר מניות של כימיקלים לישראל העוסקת בתחום זה. לצורך בחינת ההשקעה, דוחות החברה זמינים באתר הבורסה, הוא יכול לקנות ולמכור את המניות בכל רגע נתון, ולא פחות חשוב - הוא אינו מוגבל בסכום מינימום של השקעה בחברה. הבורסה המקומית מאפשרת לתושבי חוץ להשקיע כספים בכלכלה המקומית באופן פשוט יחסית.
הבורסה - מועדון חברים סגור
או.קיי, אז המסקנה היא שבורסה חיונית לחלוקת משאבים יעילה יותר בכלכלה, אבל כיצד הבורסה פועלת במציאות? מי שעובר ברחוב אחד העם בתל-אביב ימצא בניין שעליו מתנוסס הכיתוב "הבורסה לניירות ערך בתל אביב" - תציצו פנימה - אין שם מאומה פרט למספר משרדים, עובדים והרבה מחשבים. טרם המעבר למסחר אלקטרוני, אחד העם 54 היה אחד המקומות התוססים והרועשים ביותר בישראל, אך כיום כל המסחר בניירות ערך הוא וירטואלי לחלוטין.
הבורסה - לא מה שדימיינתם
דמיינו שאתם צועדים לתוך היכל ענק עם תקרות גבוהות שעליהן מותקנים מסכים המקרינים את שערי המניות ואגרות החוב הנסחרות בבורסה. האולם מלא בדוכנים קטנים שכל אחד מהם מציג שני סוגי שלטים עם מחירים: מחיר אחד לקנייה ושני למכירת נייר ערך בודד - לדוגמא מניית טבע, בנק לאומי או שופרסל. נניח ששמעתם נפלאות על חברת "גיבובי הפלא" ואתם חפצים להשקיע במנייתה. עליכם לגשת לדוכן שבו נסחרת המניה ולבחור האם לרכוש את המנייה במחיר שמופיע על אחד משלטי המכירה בדוכן, או להוסיף שלט אישי משלכם בו עליכם לציין את מספר היחידות שברצונכם לקנות ואת המחיר שהינכם מוכנים לשלם. במקרה הראשון, ברגע שהחלטתם לשלם את המחיר הנדרש בשלט המכירה - המניות שלכם והעסקה מתבצעת באופן מיידי. במקרה השני, רק במידה ויגיע מישהו נוסף לדוכן ויחליט שהוא מוכן למכור את המניות שלו במחיר שציינתם בשלט אז תתבצע עסקה.
בסופו של דבר, המסחר בבורסה לניירות ערך מתנהל באופן דומה מאוד לזה שמתקיים בשוק. מניות ואגרות חוב הן סחורה בדומה לעגבניות ומלפפונים; לכל נייר ערך יש קונים ומוכרים פוטנציאליים שכל אחד מהם מוכן לשלם מחיר שונה, ועסקה תתבצע רק כאשר קונה מרצון ומוכר ברצון יסכימו יחד על מחיר.
פרט חשוב נוסף לגבי הבורסה הוא שמדובר במועדון חברים אקסקלוסיבי וסגור. רק ל-29 גופים פיננסיים יש רשות לפעול ולבצע מסחר במסגרת הבורסה הישראלית, והם מכונים "חברי בורסה". אותם חברי בורסה, שבהם נכללים כל הבנקים המקומיים, מרבית בתי ההשקעות וחברות הביטוח בישראל, וגם מספר מצומצם של בנקים בינלאומיים, מאפשרים ללקוחותיהם לפעול בבורסה תמורת תשלום עמלות בגין פעולות מסחר. באופן זה מתאפשר לנו להיכנס לאתר הבית של הבנק שבו אנו מנהלים את כספנו, ובאמצעותו ניתן לקנות ולמכור ניירות ערך. במקביל, אפשר לבצע פעולות בבורסה באמצעות היועץ בבנק או על ידי חשבון בבית השקעות שמוגדר כחבר בורסה.
ניירות הערך הבולטים בבורסה הם אגרות חוב שהונפקו על ידי ממשלת ישראל, וכמו כן, מניות ואגרות חוב של חברות ציבוריות. כינויה של אגרת חוב שהונפקה ע"י חברה היא אג"ח קונצרנית. לחלק מהחברות הקיקיוניות שהנפיקו אג"ח כינוי זה נראה תלוש מהמציאות… בכל אופן, לא רק ניירות ערך נסחרים בבורסה, אלא גם מוצרים פיננסיים - בעיקר קרנות נאמנות ותעודות סל. מטרתם של מוצרים אלו לאפשר לציבור הרחב להשקיע באמצעות גוף פיננסי מקצועי ולא להתעסק בפעילות ישירה של רכישת ומכירת ניירות ערך בתיק ההשקעות האישי.
הספר הדמיוני של הבורסה
שעות הפעילות של הבורסה לני"ע בת"א הן כל יום חול בין תשע בבוקר עד ארבע וחצי אחה"צ. מחשבי הבורסה מאותחלים כל בוקר לפני תחילת המסחר, כאשר הפרט היחיד ששמור בזיכרון שלהם הוא השער האחרון של כל נייר ערך שנסחר - שער הסגירה. מרגע הישמע הגונג (וירטואלי כמובן…) המחשב מתחיל לקבל הוראות לקניית ומכירת ניירות ערך. אנסה להמחיש את אופן ביצוע עסקה בבורסה באמצעות הספר בתמונה משמאל; הספר מכיל 3 שורות של קונים ו-3 שורות אחרות של מוכרים. בכל שורה ניתן לראות את כמות היחידות המוצעות לקנייה או מכירה ואת השער המבוקש לביצוע העסקה בנייר הערך. פרט נוסף שנגלה לעין הוא העסקה האחרונה שבוצעה בנייר הערך. שורה זו כוללת שלושה נתונים: כמות היחידות והשער שבו בוצעה העסקה, וכן את זמן העסקה. במערכות מסחר בבורסה או במידע המתפרסם באינטרנט לעתים דחופות מופיעים נתונים נוספים כגון השינויים באחוזים של נייר הערך מתחילת היום, ומהו אחוז השינוי הגלום בנייר הערך כתוצאה מכל אחת מהשורות של הקנייה והמכירה.
נניח, לצורך ההמחשה, כי הינכם מעוניינים לרכוש את המנייה של חברת "גיבובי הפלא". בצד ימין מופיעים שלושת ההצעות הנמוכות ביותר למכירת נייר הערך, לפי מיון יורד: בשורה הראשונה המוכר במחיר האטרקטיבי ביותר וכך הלאה. אם המחיר המוצע בשורה הראשונה (100.50) מספק אתכם אז ביכולתכם להזרים הוראת קנייה במחיר הנקוב (100.50) ולרכוש עד גובה מספר היחידות המוצעות במחיר זה (600). במידה ותרצו יותר יחידות, תצטרכו לשלם קצת יותר כדי לרכוש אותן מהמוכר השני בתור. לחילופין, לא חייבים להשלים עם הצעות המחיר שמופיעות על המסך, וניתן פשוט להוסיף שלט משלכם. במלים אחרות, באפשרותכם להזרים הוראה קנייה במחיר נמוך מההצעות הקיימות ואם המחיר שנקבתם הוא בין שלושת הגבוהים ביותר, אז תיכנסו בתור בצד הביקוש. במידה ובחרתם באפשרות זו, עליכם לחכות שמישהו יהיה מעוניין למכור לכם את המנייה במחיר שביקשתם.
אין ספק שרצוי שכל אדם ידע מדוע קיימת בורסה לניירות ערך וכיצד היא פועלת, אבל בסופו של דבר, את המסחר בבורסה כדאי לכם להשאיר בידי מקצוענים. אל תבינו אותי לא נכון ותחשבו שאני מצדד ביכולתם המופלאה של סוחרים ומנהלי השקעות בבורסה - אני ממש לא. כוונתי היא שפשוט לא מומלץ להיאבק עם מישהו בטריטוריה שלו או בתחום שיש לכם בו חיסרון מובהק. השקעה בבורסה מחייבת הבנה וניסיון של שנים על מנת לפעול בשיקול דעת ובאחריות. לכן גם אם ברצונכם להשקיע את הכספים שחסכתם בבורסה, מומלץ להיוועץ ביועץ השקעות או אדם אחר בעל מומחיות בתחום, לצורך חוות דעת.
לסיכום, קיומה של בורסה במשק מערבי מאפשרת לממשלה לגייס כספים למימון פעילותה ולהפריט חברות ממשלתיות. כמו כן, מתאפשר לחברות במשק לגייס כספים, הדרושים לפיתוח וצמיחה. מנגנון הבורסה מגביר את השקיפות של המגזר העסקי ומושך משקיעים מחוץ לארץ לישראל. בנוסף, הבורסה מאפשרת לנו - הציבור הרחב - להשקיע במניות וניירות ערך אחרים. עכשיו כל מה שאנו צריכים זה שהבורסה תפסיק לרדת…
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.