החומרים מהם עשויה הכלכלה
יום שישי, 16 ביולי, 2010היזכרו בביקורכם האחרון בסופר או במכולת השכונתית. בתום הקנייה מגיע שלב התשלום והאריזה. חישבו על כמויות הפלסטיק, הקרטון והנייר שקיימות בעטיפות ובאריזות המוצרים שרכשתם. ההתפתחות שחווה עולמנו מאז המהפכה התעשייתית, הביאה לגידול נרחב בשימוש בחומרי גלם ובתוצריו, כשהבולטים שבהם הם פלסטיק, קרטון ונייר. מעבר לכך, הבנייה המודרנית מושתתת על חומרי גלם כדוגמת פלדה, אלומיניום ועץ.
סקטור חומרי הגלם מורכב משלושה מגזרי פעילות עיקריים: כימיקלים, כרייה ומתכות תעשייתיות ועץ ונייר.
כימיקלים - מחיתולים ועד כדורגל
המגזר הראשון - כימיקלים - כולל ייצור והפצה של מוצרי כימיה בסיסיים המשמשים לייצור גומי, פלסטיק, פיברגלס וסיבים סינתטיים. בנוסף, כולל המגזר חברות בתחום הצבע, פולימרים סלולריים וציפויים פלסטיים, וכן חברות לייצור דשנים, חומרי הדברה וייצור תרופות.
פעילויות הליבה של תאגידים רבים במגזר זה מגוונות, ובמסגרת פעילותם הם משתמשים בידע הרב שצברו במהלך השנים. דוגמה לכך היא באייר הגרמנית, שמיומנויותיה מתרכזות בתחומי בריאות, תזונה וייצור מוצרים מתקדמים כגון מוצרי ספורט. בין מוצריה ניתן אף למנות את כדור המונדיאל המפורסם, אותו ייצרה באמצעות חומר בשם פוליאוריטן.
ענקיות כימיה נוספות הן BASF הגרמנית, מובילת יצרניות הכימיה בעולם, וכן דאו כימיקלים ודו פונט האמריקניות. דו פונט, הנחשבת ליצרנית הכימיקלים השנייה בגודלה בעולם, החלה את דרכה כיצרנית אבק שריפה בשנת 1802, וכיום מפתחת ומייצרת חומרים פולימריים, חומרי קירור, גזי פריאון ופיגמנטים לתעשיית הצבעים.
דאו כימיקלים נוסדה ב-1897 ומומחיותה הייתה הפקת ברום ממי-תהום. כיום, היא יצרנית הכימיקלים השלישית בגודלה בעולם, ובין מוצריה ניתן למצוא את הניילון הנצמד, שתלי החזה העשויים סיליקון, ואת החומר הפולימרי הסופג הנמצא בחיתולים.
בתחום האגרו-כימיה נציין שני תאגידים מרכזיים: פוטאש ומונסנטו. פוטאש הקנדית, בעלת החזקות בכימיקלים לישראל ומתחרה שלה, מייצרת ומוכרת מגוון מוצרים לתחום הדשנים, בין היתר פוספטים ואשלג. העובדה כי לכי"ל יש נגישות רבה לנתיבי הפצה לאסיה (הים האדום) ולאירופה (הים התיכון) מספקת לה יתרון תחרותי בעלויות הובלת האשלג. לעומתה, פוטאש נדרשת לשנע את תוצרתה ללקוחותיה במערב התיכון ברכבות.
מונסנטו הוא תאגיד רב-לאומי לביוטכנולוגיה חקלאית. מדובר ביצרנית הגדולה בעולם של קוטל עשבים וביצרנית המובילה של זרעים שעברו הנדסה גנטית, ענף בו היא מחזיקה בנתח שמוערך ביותר מ-70%.
מוצרי המגזר מושפעים מביקוש בתעשיות השונות ובשוקי היעד של החברות. דוגמה טובה לכך היא פוטאש, אשר תלויה בעיקר בשוק האמריקני. השפעות נוספות הן מזג האוויר ותשומות בתהליך. חלק גדול מהפעילות במגזר מתבצע באזורים פתוחים, כך שסופות, הצפות ובצורות יכולות להשמיד עמל של תקופה ארוכה. התייקרות מחירי האנרגיה בשנים האחרונות הובילה לעלייה חדה בתשומות המגזר, ולשחיקת שולי הרווח של החברות.
מה קורה במכרה
במגזר הכרייה ומתכות תעשייתיות נכללות חברות העוסקות בכריית מחצבים, בהם פחם, יהלומים ואבני חן, זהב ומתכות יקרות נוספות. וכן, חברות המייצרות ומפיצות אלומיניום, פלדה, ברזל ומתכות אל-ברזליות.
בין החברות הבולטות במגזר ניתן למנות את: BHP Billiton, חברת הכרייה הגדולה בעולם שנוסדה ב-2001 בעקבות מיזוגן של BHP האוסטרלית ו-Billiton הבריטית; ואלה (Vale) מברזיל המתמחה בכרייה וייצור של מתכות כגון ברזל ונחושת, והינה השנייה בגודלה בתחום; וענקית הכרייה האוסטרלית/בריטית ריו טינטו, שהוקמה ב-1873 ועוסקת בחיפוש, כרייה, עיבוד ומכירת אלומיניום, נחושת, יהלומים, פחם, זהב וברזל, וכן באספקת מינרלים תעשייתיים.
פרט לתאגידים שהוזכרו, בולטות בתחום גם אנגלו אמריקן, ניפון סטיל היפנית ופוסקו הדרום קוריאנית. מאז המיזוג בין ארסלור לבין מיטל ההודית ב-2006, נחשבת ArcelorMittal לתאגיד הפלדה הגדול בעולם.
בתחום הכרייה יש תלות רבה בסוג הקרקע, אשר עשויה להקשות על פעילות הכרייה. כמו כן, מיקום המכרות משפיע על העלויות הנלוות, ולעתים גם נושאים גיאו-פוליטיים עומדים על הפרק. דגש נוסף חשוב לתת לעלויות ההובלה והשינוע של חומרי הגלם לשוקי היעד ולתעשיות השונות.
מרוב שימושים לא רואים את העץ
מגזר העץ והנייר כולל חברות שעוסקות בגידול ובתחזוקת עצים ויערות לשימושים מסחריים. בנוסף, נכללות בו חברות שמתמחות בייצור, בסחר ובהפצת כל סוגי הנייר הקיימים. מגזר זה תופס את נתח הפעילות הנמוך ביותר בסקטור חומרי הגלם, וכפועל יוצא החברות בו נותרות אלמוניות בניגוד לשני המגזרים האחרים.
אינטרנשיונל פייפר (IP) היא חברת העץ והנייר הגדולה בעולם, תוצר של מיזוג 18 חברות בתחום בצפון-מזרח ארה"ב ב-1898. ב-2004, לאחר כ-50 שנים רצופות במדד דאו-ג'ונס היוקרתי, הוצאה החברה מהמדד, בצעד שהעיד על ירידתה מגדולה ועל מצבה העסקי הרעוע.
תחום הפעילות מצריך הוצאות קבועות בהיקף גבוה על מנת להקים את התשתיות הנדרשות לגידול עצים לשימוש מסחרי. יערות העד ממוקמים לרוב באזורים מרוחקים מריכוזי אוכלוסין ואזורי התעשייה המרכזיים. לפיכך, יש צורך בהקמת מפעל בקצה היער לעיבוד העץ למגוון השימושים האפשריים: סיבים ותאית לייצור נייר ועצים לרהיטים ולבנייה. את התוצרת משנעים למרחקים ארוכים ברכבות ייעודיות או במשאיות, לשימוש בתעשיות הרלוונטיות.
הביקוש למוצרי עץ ונייר הוא תנודתי מאוד, בהתאם למחזוריות הכלכלית. ככל שיש יותר פעילות כלכלית, יש שימוש רחב יותר בעץ לבנייה, לייצור רהיטים, וכמובן שימוש נרחב בקרטון לאריזה ולאחסון.
לכן, חברות דוגמת אינטרנשיונל פייפר, Weyerhaeuser ו-Plum Creek Timber, נוטות להיפגע באופן מהותי בתקופות האטה, שכן העלויות נותרות, ומנגד נרשמת ירידה חדה בהכנסות.
חלק מאותן הוצאות קבועות מקורן בתקנות המחייבות את החברות לשתול עץ חדש בעבור כל עץ שנכרת.
מוצרי נייר וקרטון נמצאים במהלך המאה האחרונה בכל בית ומשרד ברחבי העולם, כשהגידול בפעילות הכלכלית הביא לשימוש עצום במוצרי נייר למטרות מסחריות (הדפסה וצילום) ופרטיות (מחברות ופיתוח תמונות למשל).
ניתן היה להניח כי תהליך המחשוב ופריסת האינטרנט הרחבה יגרמו לצמצום משמעותי בהיקף השימוש, אולם בפועל בעשור האחרון חל גידול מהותי בשימוש בנייר, בעיקר במשרדים.
כאמור, השימוש בקרטון נפוץ בעיקר בתחום האריזה והאחסון. מוצרים רבים שאנו רוכשים ארוזים בקרטון או בפלסטיק, כך שמדובר במוצרים חליפיים זה לזה. בהתאם לכך, מגזר הכימיקלים מתחרה במגזר העץ והנייר בתחום זה.
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.
לפני כ-150 שנה, בתקופה שבה שימש הנוזל השחור בעיקר לצרכי תאורה, החלה דרכה של אחת התעשיות הבולטות ביותר בכלכלה העולמית - האנרגיה. מתעשייה זו צמח אחד מאילי ההון המוכרים בהיסטוריה - 
נקודת התורפה המתוקשרת ביותר כיום היא הסיכון לנזקים סביבתיים, כפי שבא לידי ביטוי במלוא תוקפו ב
המגזר השלישי בסקטור - חלל, כלי תעופה וביטחון - מכיל מגוון רחב של פעילויות: פיתוח, ייצור ואספקת לוויינים, כלי טיס, טנקים, ציוד ביטחוני וחלקי חילוף למערכות ביטחון. יתרון בולט במגזר זה הוא קשיחות הביקוש של לקוחותיו, בעיקר ממשלות ברחבי העולם וארגונים גדולים. תחום הביטחון נחשב לחלק בלתי נפרד מכל תקציב מדינה, בוודאי באזור המזה"ת ובאקלים הגיאו-פוליטי הנוכחי בעולם. הצורך בהצטיידות תקופתית בציוד חלל נובע מהביקוש המתמיד לטכנולוגיות מתקדמות, הן לשימושים צבאיים והן לשימושים פרטיים (תקשורת, מדיה וכו').
מגזר פעילות נוסף הוא תעבורה. מדובר בתחום רחב ומקיף הכולל קשת של חברות, החל מתחום הספנות, כגון 
לדוגמה, ג'ון דיר מתקשרת בעסקה למכירת 150 טרקטורים לחקלאים בקנזס. לרוב, מאחר שסכום העסקה גבוה מאוד - כמה מאות אלפי דולרים ויותר - העסקה תתבצע עם מרכיב מימוני. כך, במקום שההכנסה תתבסס על מכירת הציוד בלבד, נכנס לתמונה מרכיב פיננסי, שאמנם מטיב עם החברה בשורת ההכנסות, אך גם מכניס למשוואה סיכון אשראי.
מגזר התוכנה ושירותי מחשוב כולל תחומי פעילות כגון פיתוח תוכנות ויישומים אלגוריתמיים מגוונים, תוכן, חיפוש ואפליקציות ברשת האינטרנט, ובנוסף שירותי IT (טכנולוגיית מידע) ומחשוב אחרים.
למרות שאפל מוכרת בעיקר בזכות המחשב הפרטי הראשון שהביאה לעולם, וכמובן סדרת מכשירי האלקטרוניקה הבידורית שהוזכרו קודם, היא גם החברה הראשונה שהשכילה לפתח באופן משמעותי מודל עסקי המשלב תוכן בתשלום, וכיום היא מובילה אותו בזכות תוכנת ה-iTunes, המאפשרת ניהול ושמיעת קבצי מוזיקה ווידאו והעברתם לאחד ממכשירי המדיה הדיגיטלית שהיא מפיצה. ייחודה של התוכנה הוא שמירה על זכויות היוצרים באמצעות גביית תשלום מהמשתמשים (כיום, 99 סנט לשיר).
בשנת 1844, לאחר עשור של ניסויים וניסיונות, הציג סמואל מורס לעולם את הטלגרף היישומי הראשון, שאפשר לשדר מסרים למרחקים ארוכים באמצעות כבל באיכות פשוטה. טרם המצאת הטלגרף, הוגבלה התקשורת בין בני אדם לתחום הראייה והשמיעה האנושית, באמצעות שימוש בסוגי תקשורת פרימיטיביים כגון תופים, הדלקת מדורות וסימון בדגלים.
פרט לדרישת הקצאת המשאבים לצורך קבלת הרישיונות, הפעילות בתחום התקשורת מלווה ברף כניסה גבוה מאוד, בדמות השקעה מסיבית בתשתיות, פריסת רשתות, רכישת תדרים וציוד תקשורת יקר. מובן שחסם זה, בתוספת דרישת רישיון ההפעלה, מפחית במידה רבה את מספר החברות הפועלות בו בכל מדינה בפרט, ובסקטור התקשורת העולמי בכלל. על היותו של התחום ריכוזי מאוד ובעל יתרון מובהק לגודל, תעיד העובדה כי מבין עשרת הסקטורים במדד S&P 500 הוא הסקטור הקטן ביותר, עם ייצוג של כ-40 חברות בלבד.
מילת המפתח היא תוכן. התוכן הסלולרי, אשר כולל מגוון רחב של תכנים מגוונים, החל מהודעות MMS, דרך משחקים וכלה בקבצי מדיה ומוזיקה, מתהווה כגלגל מניע חשוב בסקטור. אם בשנת 2004 הוערך שוק התוכן בשווי של 4 מיליארד דולר, הרי שבשנת 2010 צפוי שוויו לעלות על 50 מיליארד דולר, ובשנת 2011 הוא צפוי לחצות את רף 80 מיליארד הדולר.
המגזר הראשון - כלי רכב וחלקי חילוף, כולל תחומי פעילות כגון מחקר ופיתוח, ייצור ושיווק מכוניות ומשאיות, ובנוסף ייצור צמיגים וחלקי חילוף, מוסכים וסוכנויות לטיפולים. בין יצרני הרכב המובילים בעולם ניתן למנות את פורד בארה"ב, טויוטה והונדה ביפן ופולקסווגן הגרמנית.
המגזר של מוצרי פנאי ומותרות לבית מקיף רשתות וחנויות חשמל, ריהוט, מוצרים בני קיימא לבית, פנאי, צעצועים ומשחקים. אם בוחנים את פגיעת המשבר האחרון במגזר, הרי שניתן למקמו בין מגזר הטקסטיל וההלבשה לבין מגזר כלי הרכב. התופעה טבעית ביותר, שכן בעיתות מיתון אנשים ימשיכו לקנות חולצות ונעליים, אולם בבואם לבחור בין רכישת מכונית חדשה להחלפת המיטה הזוגית או המקרר שנס לחו, הוויתור על הרכב הוא כמובן המתבקש. החברות הבולטות במגזר זה הן ווירפול ובלק אנד דקר - יצרניות מכשירי חשמל, פורצ'ן ברנדס המתמחה בריהוט ביתי, וסווטש, יצרנית השעונים השוויצרית.
המגזר השישי והאחרון בסקטור - תיירות ונופש - כולל למשל את חברת "לאס וגאס סאנדס" בבעלות המיליארדר שלדון אדלסון, וכן את קרניבל, מפעילת ספינות התענוגות הגדולה בעולם, שייסד תד אריסון.
מגזר המוצרים והשירותים האישיים והביתיים כולל תחומי פעילות כגון ייצור, שיווק ומכירת מוצרים מתכלים לבית, וכן מוצרים ושירותים אישיים. דוגמאות לכך הן סכיני גילוח של ג'ילט וחיתולים של קימברלי-קלרק. התאגידים הבולטים במגזר זה -פרוקטר אנד גמבל וקולגייט פלמוליב - מספקים מגוון רחב של מוצרי צריכה בסיסיים.
בסקטור מוצרי ושירותי צריכה לא-מחזוריים פועלות בעיקר חברות שעוסקות בייצור, בשיווק ובהפצה של מוצרים ושירותים בסיסיים לכלל האוכלוסייה. יכולת הכניסה והיציאה מהסקטור הינה כמעט חופשית ונטולת עלויות רגולטוריות, אולם על מנת להפוך לשחקן מוביל בסקטור קיים צורך בהשקעות גדולות במפעלי ייצור, או לחילופין בשכירת שטחי מסחר וביכולת לוגיסטית גבוהה, במידה שפועלים בתחום הקמעונאות.
אולם, בשנים האחרונות, לאור התפתחות ושכלול מכשירי ההשקעה, תופעה זו נחלשת ומשקיעים רבים יותר מעדיפים להתמקד בהקצאת נכסים (Asset Allocation), ומחליטים להשקיע את האפיק המנייתי בתיק ההשקעות באופן גלובלי. במצבים אלו, עולה הסוגיה איזה פיזור מתאים יותר לתיק ההשקעות - גיאוגרפי או סקטוריאלי?
ניקח לדוגמה את טייוואן, מדינה בעלת אוכלוסיה של כ-23 מיליון תושבים וכלכלה מתפתחת אשר טרם המשבר הציגה נתוני 
נכון להיום, על פי החלוקה הסקטוריאלית של