הקפיטליסט

יניב קוניס

סטנלי פישר הוכיח שוב שהוא המבוגר האחראי. הוא הראשון מכל נגידי הבנקים המרכזיים בעולם המערבי שהחליט על העלאת הריבית המוניטארית. אם לא בספורט, אז לפחות בכלכלה יש דברים שבהם אנו ראשונים…

נשאלת השאלה מה היה כל כך לחוץ לנגיד לבצע את הצעד הזה? הרי רק במהלך השבועות האחרונים שמענו עד כמה המצב הכלכלי משתפר: הצמיחה חזרה ברבעון השני, האבטלה נעצרה (בינתיים לפחות בחודש יולי) ולא פחות חשוב - יש אופטימיות בשפע.

בנק ישראל הסביר בהודעתו כי "ריבית הבנקים המרכזיים במשקים המובילים צפויה להישאר ללא שינוי עד סוף השנה ואפילו עד אמצע השנה הבאה. אבל בניגוד למצב במשק הישראלי, צפויה במדינות אלה אינפלציה נמוכה השנה ובשנה הבאה". במלים אחרות, בנק ישראל מחדד את המסר שמצב האינפלציה בישראל שונה מהמדינות המתועשות בעולם - פה חווינו אינפלציה בתקופה האחרונה וסביר שבשנה הקרובה קצב האינפלציה בארץ יהיה גבוה מזה של יתר המדינות.

כאן המקום לפרט קצת על תפקידו של בנק מרכזי במשק מערבי. כאחראי על המדיניות המוניטארית במשק, המשימה הראשית של בנק מרכזי היא שמירה על יציבות המחירים במשק. הווה אומר, לדאוג שהאינפלציה לא תחרוג מהיעדים שנקבעו - בישראל למשל בין 1% ל-3% בשנה. חשוב להדגיש שהמטרה היא לא רק למנוע אינפלציה, כי אם גם את המצב ההפוך - דפלציה. בעת כהונתם של הנגידים שקדמו לפישר, הם החליטו שבמסגרת תפקידם היעד היחיד שאותו הם מבקשים להשיג הוא יעד האינפלציה, ותו לא. גם במחיר של פגיעה בצמיחה במשק. דרך אגב, באופן כללי, זו גם מדיניותו הנוכחית של נגיד הבנק המרכזי האירופי (ECB), ז'אן קלוד טרישה.

באמתחתו של פישר, סיגל לעצמו בנק ישראל גם מטרות נוספות - עידוד התעסוקה והצמיחה ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית. בכך עומדים כיום סדרי העדיפות של הבנק המרכזי בישראל באופן דומה לזה של הפד האמריקאי. בארה"ב, יו"ר הפדרל ריזרב נותן משקל גבוה יחסית לצמיחה, גם על חשבון שמירת יציבות המחירים בכלכלה.

לפיכך, מדי חודש ניצב הנגיד בישיבת הריבית מול הדילמה הבאה: תמיכה בצמיחת המשק או פגיעה ביציבות המחירים. כידוע, ריבית נמוכה יוצרת לחצים אינפלציוניים אך תורמת לביקוש ולהפחתת שיעור האבטלה. מאידך, ריבית גבוהה מדכאת אינפלציה אך גם פוגעת בתעסוקה ובייצוא. בתיאוריה, במשק שמצוי במיתון וללא אינפלציה (לפעמים אפילו יש דפלציה) אין לנגיד הרבה מה להתבלט - הפתרון הוא להפחית ריבית או להותירה ללא שינוי אם היא נמוכה דיו. לעומת זאת, במשק שצומח בקצב מהיר והאינפלציה מתחילה להרים ראש, יש לבצע את הפעולה ההפוכה - להעלות ריבית.

כפי שכתבתי ברשומה "אינפלציה אמיתית או היסטריה מקומית", ברוב המדינות המתועשות כיום אין אינפלציה והמשק נמצא במיתון או רק החל בהתאוששות כלכלית. כל עוד המצב הנוכחי נמשך, לנגידי הבנקים המרכזיים שם אין יותר מדי סיבות מדוע להעלות את הריבית.

לעומת זאת, בישראל תמונת האינפלציה שונה. לכן, פישר מצוי בדילמה מורכבת יותר, שמתעצמת מסיבה נוספת - רצונו לתמוך בשער החליפין על מנת לסייע לייצוא. לא אכנס לסוגיה הסבוכה הזאת עכשיו, אבל אסביר שמניעת היחלשות הדולר אל מול השקל היא משימה נוספת שהנגיד לקח על עצמו לפני כשנה, כאשר ברור לו, שהדבר יהיה אפשרי רק במידה והדולר לא ימשיך להיחלש בעולם. הקשר בין הריבית במשק לשער החליפין פועל באופן הבא: עליה בריבית השקלית, הופכת את המטבע הישראלי לאטרקטיבי יותר מול שאר המטבעות שבהן לא חלה העלאת ריבית. כל עוד יתר התנאים הכלכליים שווים, השקל אמור להתחזק מול הדולר ושאר המטבעות. במציאות, כמובן שהמצב סבוך יותר ויש עוד משתנים שמשפיעים על שער החליפין, ולכן העלאת הריבית בארץ לא בהכרח מחזקת את השקל.

בכל אופן, בבואו לקבוע את שיעור הריבית, ראה פישר לנגד עיניו אינפלציה של 3.5% ב-12 החודשים האחרונים, וגם ציפיות לאינפלציה עתידית מכיוון שוק ההון. גם העובדה כי מחירי הדיור גואים בעת האחרונה חייבה תגובה כלשהי. אז הוא החליט להרגיע קצת את הפעילים בשוק באמצעות העלאה צנועה של 0.25%, החלטה שלדעתו של בנק ישראל מאזנת בין הצורך למתן את האינפלציה לבין הצורך להמשיך לתמוך בהתאוששות הפעילות במשק המסתמנת בחודשים האחרונים. במידה והיה נמנע מהחלטה זו, הותרת הריבית על כנה הייתה עלולה לגרום להתנפחות של הציפיות האינפלציוניות בארץ, וליצירת נזקים עתידיים.

אף על פי כן, הריבית הנוכחית בשיעור של 0.75% היא עדיין נמוכה מאוד ואינה מתאימה למצב המשק לאורך זמן. לפיכך, אני סמוך ובטוח שגם אם לא נראה המשכיות בהחלטת הריבית בישיבת בנק ישראל בחודש הבא (24/9/09), עדיין מדובר בעניין של זמן עד שנראה את הריבית בארץ ברמות גבוהות יותר מזו הנוכחית.

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.