ארכיון פוסטים עם התג "בניית תיק השקעות"

איך אפשר לשמור היום על ערכו הריאלי של הכסף?

יום שישי, 6 באוגוסט, 2010

יניב קוניס

בשנתיים וחצי האחרונות, מי מכם ששמר את כספו הרחק מהשווקים הפיננסיים התנודתיים, ודאי גאה בעובדה שלא נגרם לו הפסד כספי. האמנם? שיעור האינפלציה בישראל מתחילת 2008 ועד למדד יוני שפורסם בחודש החולף, עמד על יותר מ-8.5%, בזמן שהשקעה בעלת פרופיל סיכון נמוך כדוגמת פיקדון בנקאי או מק"מ, הניבה למשקיעים בהם תשואה נמוכה מכך. המשמעות היא שאם השקעתם באופן זה, זכיתם לתשואה ריאלית שלילית על חסכונותיכם.

במלים אחרות, כח הקנייה שלכם נשחק, עובדה אשר פוגעת ברמת החיים. ניקח לדוגמא את אותם אלפיים שקלים שהיו בחשבונכם לפני כשנתיים. גם אם קיבלתם עליהם ריבית כלשהי, מהשקעה בפיקדון או אפילו מאחזקת אג"ח ממשלתי לטווח של עד שנה, היום הכספים הללו שווים פחות. כאשר מוסיפים את הנתון שהשכר הריאלי במשק נשחק בשנים האחרונות, המשמעות היא שאם שכרכם השתנה בהתאם לאותה סטטיסטיקה, אז מצבכם הורע אף מעבר לשחיקה הריאלית של הכספים הנזילים שברשותכם.

זה היה המצב עד כה. מה הלאה? כיום, התשואה לפדיון במק"מ לשנה עומדת כ-2.3% לעומת צפי לאינפלציה בת יותר מ-3% ל-12 חודשים הקרובים, המגולמת בציפיות האינפלציה הנוכחיות בשוק ההון. כלומר, בתקופה הקרובה, המשקיעים בפק"מ ובמק"מ יהנו מתשואה ריאלית שלילית, בשיעור של כ-1%, כמובן בתלות בשיעור האינפלציה בפועל. מכאן, החשיבות הרבה לבניית תיק השקעות שצפוי להניב לאורך זמן תשואה ריאלית חיובית.

מהם היסודות של תיק עם תוחלת תשואה ריאלית חיובית?

ההגדרה הכלכלית של נכס בעל תוחלת תשואה חיובית היא שההשקעה בנכס לתקופה ארוכה מספיק, תניב בסבירות גבוהה תשואה חיובית. דוגמאות לכך הן פיקדון בנקאי, איגרת חוב במטבע מקומי או מניה. יוצא מכלל זה הוא מט"ח - יהיו תקופות בהן השקל יפוחת, בתקופות אחרות השקל יתחזק, אבל לאורך זמן אין סיבה להניח מגמה עקבית של פיחות או ייסוף משמעותי של השקל. לפיכך, הצמדה לשער חליפין אינה עונה להגדרת תוחלת תשואה חיובית.

מאפיין בולט של נכסי בעלי תוחלת תשואה חיובית הוא שיש להם תזרים מזומנים שמתקבל בסבירות גבוהה. אם לוקחים לדוגמא איגרת חוב, אז כמובן שלאורך חייה מתקבלים תקבולי ריבית שוטפים (לעתים גם בתוספת הצמדה למדד). במניות התזרים מתקבל בדרך כלל מחלוקת רווחי החברה למשקיעים - תשלום דיבידנד. דרך אגב, גם פעולה פיננסית פופולרית מאוד בימים אלו - רכישת דירה להשקעה - נחשבת להשקעה בעלת תוחלת תשואה חיובית, מכיוון שהנדל"ן צפוי להניב לאורך זמן הכנסה משכר דירה.

בהתאם לכך, תיק השקעות שיורכב מאיגרות חוב וממניות צפוי להניב למשקיעים לאורך זמן תשואה חיובית. השאלה שדורשת מענה כעת היא מידת החשיפה שיש להקצות לכל אפיק על מנת לעמוד במשימה המרכזית של המשקיעים - השגת תשואה ריאלית חיובית על החסכונות.

כיום, תיק השקעות טיפוסי שאינו מכיל מניות, מורכב לרוב מ-60% עד 70% באג"ח ממשלתיות ובנזילות, והיתרה באג"ח קונצרניות. אם תיק ההשקעות שלכם בנוי באופן זה, אתם צפויים להשיג בשנים הקרובות תשואה שתנוע בין 3% עד 4% בלבד. בניכוי עלויות השקעה ומיסוי, תשואתכם תהיה נמוכה באחוז מכך. בבחינה ריאלית, מדובר בתשואה אפסית ולעתים אף שלילית. לא בדיוק התוצאה שלשמה החלטתם להשקיע את כספיכם.

מניות - רכיב הכרחי לתשואה ריאלית חיובית

לכן, הפתרון להגדלת פוטנציאל התשואה בתיק ההשקעות שלכם לרמה ריאלית חיובית הוא הוספת מרכיב מנייתי. באופן כללי, מניות מאפשרות למשקיעים בהן להיצמד לרווחי החברות אותן הן מייצגות. לאורך זמן, רווחי החברות עולים, וכתוצאה מכך, תוחלת התשואה למתמידים בהשקעה בשוק המניות הינה חיובית.

בהשקעה באפיק המנייתי חשוב להבחין בין הטווח הקצר לטווח הארוך; בטווח הקצר, ביצועי שוק המניות מושפעים בעיקר מרמת הריבית האבסולוטית וכיוונה, המגמה הכללית השוררת בשווקים באותה העת, ולא פחות חשוב מכך, מצב רוחם של המשקיעים - מידת האופטימיות אל מול הפסימיות. מסיבה זו, מחירי המניות מאופיינים בתנודתיות גבוהה יחסית, אשר מקשה על יכולת ההתמדה בהשקעה בהן. עליות וירידות של מספר אחוזים ביום במחירי המניות הן חלק מהשגרה היומיומית בבורסה. ואילו, בטווח הארוך פוחתת התנודתיות בהשקעה, מאחר והגורמים הדומיננטיים והמשפיעים על ביצועי שוק המניות הינם קצב הצמיחה של רווחי החברות, שינוי במכפיל הרווח הממוצע, ותשואת הדיבידנד הגלומה במחירן.

בחודשים האחרונים הגיעו המשקיעים להכרה כי הצמיחה העולמית תהא נמוכה מהציפיות בסוף 2009 ובראשית השנה, ומחירי המניות היו הראשונים להיפגע מכך. בז'רגון הפיננסי, קוראים לזה "תיקון" בשווקים. אני מעדיף לראות בירידות שערים סבירות חלק מהשגרה הרגילה של הבורסות. קשה לדעת היום (ובפועל, כמעט תמיד) האם המחירים בשווקים הפיננסיים משקפים במלואם את מה שעתיד לקרות בכלכלה וברווחי החברות. להערכתי האישית, תמחור שוק המניות כיום הוא סביר ואפילו אפשר למצוא לא מעט הזדמנויות, למי שיש לו זמן פנוי ויכולת לעקוב באופן שוטף אחר החברות הנסחרות.

לגבי שיעור המניות הרצוי בתיק, זו שאלה שעולה לא אחת בשיחותיי עם אנשים. לטעמי, למעט מספר מצומצם מאוד של משקיעים שאינם סובלים כלל סיכון ולא מוכנים לראות אפילו קמצוץ של צבע אדום בחשבון ניירות הערך שלהם, לרובנו יש מקום לשלב מניות בתיק ההשקעות. כמה? זו כבר שאלה של אופק השקעה ופרופיל הסיכון שלכם. במקרים רבים, גם אם אין לכם צורך בכסף בעתיד הנראה לעין - 3 שנים ומעלה - עדיין חשוב לקחת בחשבון את יכולתכם לספוג הפסדים בשוק ההון. לפיכך, גם אם מבחינה כלכלית גרידא, חשיפה של 30% או 40% למניות היא מוצדקת, מטעמים התנהגותיים, היא לא תמיד מתאימה.

מניסיוני, משקיע ממוצע מסוגל "לישון בשקט" עם שיעור חשיפה למניות של 10% עד 20%. גם מי שרוצה להשקיע במניות בשיעור נמוך יותר, יכול למצוא מספיק קרנות נאמנות ותעודות סל שמשלבות השקעה באגרות חוב וחשיפה מועטה למניות. לעתים קרובות, מכנים זאת בשוק ההון "תיבול" תיק ההשקעות ברכיבי סיכון. אני די סולד מהביטוי המעצבן הזה - תיק השקעות לא צריך לתבל אלא צריך להשקיע בהתאם ליכולתכם ולסיכונים הקיימים.

המתכון לתשואה ריאלית חיובית - שילוב מפוזר ומושכל של מזומן, אג"ח ומניות

אם כבר הזכרתי את מושג מהתחום הקולינרי, אז אסיים את הפוסט הנוכחי בהצגת המתכון שלהערכתי עשוי לשמור עבורכם על הערך הריאלי של הכסף. כפי ציינתי בהתחלה, הריבית בישראל נמוכה (גם אחרי העלאתה ברבע אחוז ל-1.75% בסוף החודש הקודם) וגם התשואות באגרות החוב הממשלתיות לטווחים קצרים ובינוניים נמוכות, אבסולוטית וגם היסטורית. לכן, על מנת לשמור על הערך הריאלי של הכסף ולהשיג תשואה ריאלית חיובית, הינכם נדרשים לשלב בתיק נכסים בעלי סיכון גבוה יחסית כגון מניות, אגרות חוב קונצרניות ואגרות חוב ממשלתיות לתקופות פידיון בינוניות וארוכות.

את ההשקעה בנכסים הללו יש לבצע בשילוב השקעה בנכסים בסיכון נמוך יחסית, כגון פיקדונות, קרנות כספיות, מק"מים ואג"ח מדינה לטווח קצר. בסך הכל, פיזור ההשקעה בתיק בין אותם אפיקים - מסוכנים יותר ומסוכנים פחות - אשר הינם בעלי תוחלת תשואה חיובית ומתאם נמוך או הפוך ביניהם, מפחית את הסיכון והתנודתיות בתיק ותורם ליעילות התיק בהיבט של תשואה מול סיכון. הפחתת התנודתיות (אותן עליות וירידות תכופות שאתם זוכים לראות בחשבון ההשקעות) תאפשר לכם להתמיד בהשקעה לאורך זמן - תוצאה לה חשיבות עליונה על מנת שאכן תזכו לקצור רווחים ממשיים (וריאליים כמובן) בהשקעותיכם.

חשוב לזכור כי לעיתים קרובות, משקיעים מחליטים לממש את השקעתם בתקופת ירידות בשווקים וכתוצאה מכך, מוכרים בהפסד. לכן, השקעה מאוזנת בתיק ההשקעות שכוללת מזומן, אג"ח ממשלתיות, קונצרניות ומניות יחדיו, צפויה להפחית את התנודתיות ולצמצם תופעה זו.

שיהיה לכולנו בהצלחה עם השגת תשואה ריאלית חיובית!

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.

תפירת תיק השקעות למידותיכם

יום שני, 13 ביולי, 2009

יניב קוניס

ברשומה הקודמת הסברתי את חשיבות הליך זיהוי ואפיון צרכי המשקיע - השלב הבסיסי ביותר בתהליך ניהול ההשקעות. הפעם נתקדם לשלב הבא - בניית תיק השקעות בהתאם לצרכיו ואופיו של המשקיע.

במבט לאחור, ניתן לומר שחייו של המשקיע הישראלי היו פשוטים יחסית עד לפני כעשור. היצע קרנות הנאמנות היה דל, תעודות סל או חלופות נוחות להיצמד למדדים בארץ או בעולם לא היו קיימות, ואת כמות איגרות החוב הקונצרניות אפשר היו למנות בקלות. כמובן שחשיפה לזהב או לנפט בבורסה בת"א הייתה בלתי אפשרית.

בעשור האחרון אנו נמצאים בעיצומו של תהליך גלובליזציה ושכלול השווקים הפיננסיים. העלייה המשמעותית במשקלם של משקיעים זרים בשוק המקומי מחד, והשקעות ישראליות בשוקי חו"ל מאידך, הינם העדות כי "העולם הוא שטוח" - כשם רב המכר של הפרשן הכלכלי המוביל תומס פרידמן.

כיום, שוק ההון מכיל הרבה יותר כסף "חכם" שמנוהל על ידי מומחי השקעות או באמצעות תוכנות מחשב מתקדמות לצד יותר כסף "טיפש" (פאסיבי), הצמוד למדדי מניות ואג"ח דרך קרנות נאמנות מחקות ותעודות סל. עודף המידע בו אנו מוצפים העלה את חשיבות יכולות הניתוח והשגת הידע. בנוסף, עולם ההשקעות הנוכחי מאופיין בעלייה ברמת התנודתיות והסיכונים ובהיצע חסר תקדים של מכשירי השקעה חדשים ומתוחכמים, הדורשים מיומנות גבוהה. ההשלכה העיקרית של התמורות שחווינו בעשור האחרון היא שמלאכת ניהול ההשקעות נעשתה קשה ומורכבת יותר מבעבר, ולכן יש צורך לבצע את התהליך באופן זהיר ומדורג.

לשאול את השאלות הנכונות

לאחר שיישמתם את הליך אפיון צרכי המשקיע, שאיבחן בין היתר את גילכם, היכרותכם את שוק ההון, יכולתכם לספוג הפסדים, וכמובן מבנה ההכנסות וההוצאות שלכם, עליכם צורך לקבוע מדיניות השקעות שתתאים למטרות שלשמן אמור לשמש החיסכון - את חלקו תצרכו תוך פרק זמן של מספר חודשים עד שנים ספורות, והיתר, שמיועד לצרכים ומטרות בטווח של יותר משלוש-ארבע שנים, יש לסווג כהשקעה לטווח בינוני.

ברגע שסיימתם לסווג את פרקי הזמן המיועדים להשקעה - טווח קצר ובינוני - ניתן להתפנות למשימה החשובה ביותר בבניית תיק ההשקעות - קביעת אופן הקצאת הנכסים (Asset Allocation). תהליך זה מלווה בשאלות רבות לגבי מידת החשיפה לכל אפיק השקעה: מהו שיעור החשיפה למניות המתאים לכם? מהו יחס החלוקה "הנכון" בין הרכיב השקלי לצמוד המדד? האם יש לאיגרות חוב קונצרניות לא מדורגות מקום בתיק? וכן הלאה. חשוב לי להדגיש כי לשאלות הללו אין פתרון בית-ספר - הן שונות בין משקיע למשקיע, מי שיהיה מעונין לקבל מענה פרטני מוזמן לפנות אלי במייל או בתגובה לרשומה.

חשיפה מטבעית - רק במידת הצורך

על מנת שתצליחו לעמוד במטרות שלשמן מיועד החיסכון, חשוב שתקבעו את מידת החשיפה למט"ח בהתאם לצרכיכם הספציפיים. לדוגמא, במידה וחלק מהחיסכון שלכם מיועד לטיול משפחתי באירופה בקיץ הבא, ולצורך כך הוקצבתם סך של 40 אלף שקל, אזי עליכם להקצות נתח דומה מתיק ההשקעות בחשיפה לאירו - ישירה, או לחילופין בהשקעה שקלית צמודת אירו.

החשיפה המטבעית הינה אחת ההחלטות המשמעותיות שעלינו לקבל במסגרת תהליך ניהול ההשקעות. נשאלת השאלה האם היא בכלל נחוצה, וכיצד למדוד את ביצועיה בהיעדר מדד ייחוס להשקעה במט"ח? יש לציין שהתנודתיות באפיק זה דומה יותר למניות מאשר לשוק האג"ח, ועלולה להביא להפסד כספי משמעותי תוך פרק זמן קצר, כפי שאירע עם ירידת שער הדולר בשנה שעברה. בנוסף לסוגיית המטבעות, חשובה לא פחות ההחלטה על מידת הפיזור בכל אפיק, והאם הפיזור יושג באופן גיאוגרפי, סקטוריאלי או שניהם גם יחד.

זו לא בושה לבקש עזרה

בדומה להליך אפיון הצרכים, גם בשלב הקצאת הנכסים מומלץ להסתייע בגורם מקצועי, כדוגמת יועץ ההשקעות האישי בבנק. לאחר קביעת הקצאת הנכסים הרצויה, יש להתפנות לבחירת ניירות הערך ומוצרי ההשקעה שיהלמו את מטרות ההשקעה. במסגרת יישום שלב זה, הינכם נדרשים לקבל החלטה על אופן ניהול תיק ההשקעות שלכם: עצמאית או באמצעות גורם מקצועי.

ניהול השקעות עצמאי יחייב אתכם להשקיע זמן ומשאבים יקרים בהבנת שוק ההון, מגמות בכלכלה, וכמובן במעקב השוטף ובניהולו של תיק ההשקעות. מחקרים רבים הראו שמשקיעים פרטיים שניהלו עצמאית את כספם, השיגו תשואה נמוכה ממדדי ההשוואה, וזאת משום שניסו לתזמן את השוק, ביצעו מספר רב של פעולות (עליהן שילמו עמלות גבוהות) ולא פיזרו את השקעתם, אלא השקיעו במספר מצומצם של מניות. הרציונל הכלכלי קובע כי ככל שמספר ניירות הערך בתיק קטן יותר, כך גדלה רמת התנודתיות ויורדת יכולת המשקיע להתמיד בהשקעה.

במידה והינכם נרתעים מניהול חסכונותיכם עצמאית, תמיד פתוחה בפניכם האפשרות להסתייע בגורם מקצועי בשוק ההון כדוגמת יועץ השקעות. באופן זה, לפני שתתקבל כל החלטת השקעה בני"ע או במכשיר ההשקעה בתיק ההשקעות תוכלו להיוועץ עם יועץ ההשקעות, בין אם מדובר ברעיון השקעה שלכם או של היועץ. בחלופה זו, היועץ הוא זה שאחראי לבצע מעקב רציף אחר השקעותיכם, ולייעץ לכם בהתאם להתפתחויות בשוק ההון או בצרכיכם האישיים.

לכל סיר יש מכסה מתאים

בעת יישום תהליך ההשקעה בפועל, קרי בחירת הני"ע ומכשירי ההשקעה, תידרשו להחליט על דרך החשיפה לאפיקי ההשקעה שהחלטתם במסגרת הקצאת הנכסים בתיק. כיום, קיים מגוון אפשרויות חשיפה לכל אפיק: נניח שבמסגרת ההקצאה שביצעתם לאפיק המניות אתם מעוניינים להשקיע שליש בחו"ל והיתרה בישראל. כעת, עליכם לבחור האם ליישם את ההשקעה בחו"ל באמצעות רכישה ישירה של מניות מעבר לים, או בהשקעה בתעודת סל או בקרן נאמנות שיאפשרו חשיפה לני"ע בחו"ל.

חשוב לציין כי את בחירת מכשירי ההשקעה המתאימים ביותר לתיק ההשקעות יש לבצע על בסיס שיקולי פיזור (מכשירי השקעה כגון קרנות נאמנות ותעודות סל מעניקים פיזור רחב), חיסכון בעמלות (הימנעות מביצוע פעולות רבות) ומיסוי, מידת הנזילות שהמכשיר מעניק, וכמובן התאמתו לרמת הסיכון של המשקיע.

את תהליך בניית התיק מומלץ לפרוס לאורך מספר חודשים, על מנת למזער את התנודתיות הגלומה בשווקים הפיננסיים. יחד עם זאת, אדגיש כי עם השלמת תהליך הבנייה, תפקידכם אינו מסתיים. מאותו רגע עליכם להקפיד לעקוב אחר ביצועי התיק באופן שוטף, ולעדכנו בהתאם להתפתחויות בשוק ההון ולשינויים במצבכם האישי.

בראש ובראשונה - משמעת והתמדה

בסופו של דבר, תשואת תיק ההשקעות האישי שלכם תלויה יותר ביכולתכם לפזר את ההשקעה ולהתמיד בה לאורך זמן, ללא תזמון כניסות ויציאות, מאשר ביכולתכם למצוא מניה או איגרת חוב "מצטיינת". גישה תזזיתית בהשקעות מובילה לתשואות נמוכות מהמדדים, מהקרנות ומתעודות הסל. בנוסף, התנהגות זו מגדילה את עמלות המסחר, מקדימה את תשלומי המס, ובכך פוגעת פגיעה נוספת בתשואת המשקיע.

לכן, הקפידו על משמעת והתמידו במדיניות ההשקעות שבחרתם, גם אם לעתים השוק הלך לכיוון הנגדי, ואתם מרגישים רע עם ההפסד שנגרם לכם. השקעות הן מסע ארוך ומתיש, עם הרבה מהמורות ודפיקות לב בדרך, אך כל עוד גלגלי הכלכלה החופשית ממשיכים לנוע קדימה (למרות שבשנה וחצי האחרונות תחושה זו התערערה), השוק ינצח. השאלה האמיתית היא האם אתם תשארו בשוק כל הדרך או תפרשו בדרך?

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.

לפזר כמה שיותר

יום שני, 8 בדצמבר, 2008

יניב קוניס

העיקרון הבסיסי בניהול השקעות - פיזור סיכונים - הולך וצובר חשיבות עליונה גם במדיניות האסטרטגית העסקית של תאגידים, וחשיבותו אף מתחדדת בעקבות המשבר. מה הקשר בין התור בסופרמרקט להשקעה במניות, איך מפזרים נכון, מתי זה מספיק והאם יכול להיות יותר מדי?

אחת מאבני היסוד של ניהול השקעות מושכל היא השקעה במגוון של נכסים פיננסיים שונים זה מזה, בהתאם לרציונאל של "לא לשים את כל הביצים בסל אחד". עיקרון זה אינו תקף רק בתחום ההשקעות, והוא מקבל ביטוי גם מחוץ לעולם הפיננסי. קיים מיתוס סביב חברת קוקה קולה, לפיו רק שלושה בכירים בה יודעים את המתכון הסודי במלואו. עקב כך, נוהגים השלושה לטוס בנפרד זה מזה, במטרה למזער את האפשרות שתאונת מטוס תגדע מאיתנו את האפשרות ללגום מ"טעם החיים". אמת או אגדה, העיקרון ברור - פיזור מרכיבי הסיכון.

האם משקיעים בשוק ההון מתנהגים רציונאלית או לא, זו שאלה מעניינת שכלל לא בטוח שיש לה תשובה אחת ונכונה. שוק ההון והנכסים הנסחרים בו, דוגמת מניות ואיגרות חוב, מושפעים על ידי מאות ויותר אינדיקטורים שונים המשתנים כמעט בכל רגע נתון, וכמות הגורמים המעורבים בשווקים הפיננסיים היא עצומה ורק גדלה מיום ליום. אי לכך, אין בנמצא משקיע בעל מידע מושלם על השוק ואפילו לא על חברה בודדת. מצד שני, השוק מכיל הזדמנויות השקעה המאפשרות רווחים נאים לאלו המעזים לחקור ולנסות לאתר אותן.

טים הארפורד, פרשן בפייננשל טיימס הלונדוני, ואחד הכלכלנים המוערכים בעולם, ממחיש את התהליך באמצעות קופות בסופרמרקט: איזה תור הוא המהיר ביותר? התשובה הפשוטה היא שאין כלל טעם לחשוב על כך. אם היה ברור לכל איזה תור הוא המהיר ביותר, אנשים כבר היו עומדים בו, והוא כבר לא היה הכי מהיר. הפתרון שלו הוא - 'עימדו בכל תור, ואל תטרידו את עצמכם בשאלה'. אולם, אם אנשים יעמדו סתם בכל תור אפשרי, ייווצרו דפוסים שאפשר לחזותם, וקונה מיומן יוכל לנצלם לטובתו. אם קיים תור מסוים שבמרבית המקרים הוא הקצר ביותר, הרי שאם מספיק מומחים היו יודעים זאת, אותו תור כבר לא היה הקצר ביותר. בפועל, יש מספר מצומצם של קונים מתוחכמים וזריזים שמצליחים לנחש מהו התור המהיר ביותר טוב יותר משאר הקונים, אולם רק בהפרש קטן.

גם בעולם הפיננסי קיימים מנהלי השקעות ואנליסטים החוקרים ותרים אחר הזדמנויות השקעה, וחלקם מצליח לנצל את המידע העודף שברשותו על פני המשקיע הממוצע, ומתרגם את המידע לרווחים. דרך אגב, אם אתם מעוניינים לעמוד בתור הקצר ביותר בסופר, אולי כדאי שתשמעו לעצתו של אחד מעמיתיי בפסגות, שטוען כי המסלול המהיר ביותר בסופרמרקט הוא אף פעם לא זה שהוא עומד בו…

מה נותן המדד לעומת המניות, ולהפך

מוסר ההשכל בדוגמת המרכולים הוא, שכמו שבחיים קשה לזהות איזה תור הוא הקצר ביותר, כך גם בשוק ההון לרוב לא ניתן לדעת מראש איזו מניה תשיג את התשואה הטובה ביותר בתקופה הקרובה. אם מביטים בתשואות החברות הכלולות במדד ת"א 25 מתחילת השנה, לא ניתן להתעלם מהשונות האדירה בתשואת מניות המדד. ניתן לראות לא מעט חברות שמניותיהן איבדו השנה עשרות אחוזים, כאשר ביניהן יש כאלו שמחקו יותר משני שלישים מכספי המשקיעים. מאידך, מספר מניות הצליחו לעבור את התקופה האחרונה בהפסד של אחוזים בודדים בלבד.

המדד, הכולל את 25 החברות בעלות שווי השוק הגבוה בבורסה בת"א, איבד בממוצע 48% משוויו בראשית השנה. ללא צל של ספק, השקעה במדד הניבה השנה הפסד עמוק וכואב, אך מפחיד יותר לחשוב על משקיע שהחליט לשים את מרבית כספו ויהבו על אחת מחמש המניות שבתחתית הרשימה. חשוב עוד להדגיש כי הממצאים אינם נכונים רק לשנה הנוכחית, וגם בשנות הגאות שעברנו מאז ראשית 2003 מצאנו שונות רבה בין ביצועי המניות השונות. הבדלים אלו הובילו לתשואות נאות עבור משקיעים שהשקיעו במספר מצומצם של מניות וידם יצאה על העליונה, ומנגד לתשואת חסר יחסית למדד ההשוואה למשקיעים שמזלם לא שפר עליהם.

בדיקה נוספת שביצעתי על מדד תל-בונד 20, העוקב אחר 20 סדרות האג"ח בעלות השווי הגבוה בבורסה, מעלה תוצאות דומות. אמנם כמחצית מהסדרות במדד הניבו תשואה חיובית מתחילת שנה, אך במקביל כמחציתן הניבו למשקיעים תשואה שלילית ואף תשואת חסר יחסית למדד עצמו, שאיבד מתחילת השנה 6.1%. אכן, לא מדובר בתשואה שאפשר להתגאות בה, אבל בהשוואה להפסדים דו-ספרתיים בחלק מסדרות האג"ח במדד, זוהי תוצאה סבירה. שוב, אין משמעות לשמות, ולכן גם לא ציינו אף אחת מהסדרות הנסקרות.

משברים מניבים תוצאות לא צפויות שאינן ניתנות לחיזוי. וכך, בשנה האחרונה נכווה ציבור המשקיעים באופן משמעותי בחלק מניירות הערך בתיק ההשקעות, כאשר חלק ניכר מהמשקיעים ניהלו תיק לא מאוזן שכלל את אותם ני"ע במשקל רב מדי יחסית להיקף התיק. קיימים גם מחקרים המעידים על משקיעים רבים המחזיקים במספר מצומצם של ניירות ערך - לעתים אף מניה או שתיים בלבד, כשאותם משקיעים לוקחים על עצמם סיכון שממש לא ברור אם הם מבינים את משמעותו ואת השלכותיו במצבי קיצון.

מכשירים נגד כאב ראש

אם כך, כיצד פותרים את בעיית פיזור החסר? רצוי ואף הכרחי להשתמש בעיקרון פיזור ההשקעות. לפני כעשור לא הייתה אפשרות נוחה ויעילה להיצמד למדדים בישראל או בעולם. כיום, מגוון מכשירי ההשקעה העומדים לרשות המשקיעים הינו רחב ומאפשר חשיפה כמעט לכל שוק ולכל סקטור שבו חפצים המשקיעים. אף בסקירת מוצרי השקעה בשוק ההון הישראלי בלבד, ניתן למצוא תעודות סל וקרנות נאמנות החולשות על כל מגוון המדדים המקומיים וגם על מרבית ההשקעות האפשריות ברחבי העולם - מתעודת סל על מדד ת"א 25 ועד קרן נאמנות המשקיעה בסחורות חקלאיות.

הן קרנות הנאמנות והן תעודות הסל העוקבות אחר מדדי מניות ואג"ח, משקיעות בפיזור רחב, בעלויות נמוכות יחסית, ואינן מחייבות את המשקיע לעקוב אחר כל נכס פיננסי בודד המצוי בתיק ההשקעות שלו. השקעה במכשירים הללו מפחיתה את כאב הראש של המשקיעים ואת ההתלבטויות באילו נכסים כדאי להשקיע.

יתרון נוסף הקיים במכשירי ההשקעה הנסחרים בבורסה הוא בנזילותם. אחת ההשלכות של המשבר הפיננסי היא הרחבת המרווחים במחירי ניירות הערך, כלומר שהפער בין מחיר הקנייה למחיר המכירה של כמעט כל הנכסים גדל. המשמעות היא שמשקיע המחזיק בני"ע בודדים, מניות או איגרות חוב, ייאלץ לשלם את עלות המרווח בנייר הערך. ככל שהנכס נזיל יותר או מפוזר יותר, המרווח שלו אמור להיות נמוך יותר. דוגמה טובה לכך היא המרווח הגדול באיגרות החוב הקונצרניות, כשברכישת כל הסל של התל-בונד 20, נניח, המרווח נמוך בהרבה.

האם יש גבול לפיזור? כן, בניהול השקעות הצורך לפזר הוא חשוב וחיוני, אבל צריך גם לדעת מתי הערך שבפיזור ההשקעות יורד. מחקרים אקדמיים גורסים כי תיק מניות המכיל 30 מניות ויותר הוא בעל פיזור מספק, והגדלת מספר הנכסים אמנם תקטין את הסיכון, אך רק במעט. על פי חוקי הסטטיסטיקה, כל נכס שנוסיף לתיק ההשקעות שהקורלציה שלו נמוכה מ-1 לנכסים האחרים, תקטין את סיכון התיק. ככלל, מדובר בסוגיה של תועלת מול עלות: הוספת ניירות ערך לתיק ההשקעות כרוכה בעלות נוספת, וייתכן שהיא מיותרת. לפיכך, צריך כל משקיע מטעמיו שלו לקבוע את גודל הפיזור הרצוי לו. בניית תיק השקעות אינה דורשת מספר רב של מכשירי השקעה, וניתן לעשות שימוש במספר מועט של מכשירים המקנים בסך הכל פיזור של מאות מניות ואיגרות חוב שונות.

המשבר הנוכחי משמש נקודת מפנה התומכת בחזרה ליסודות ניהול השקעות: השקעות בפיזור רחב יותר ושמירה על תיק מאוזן. במהלך השנה האחרונה היינו עדים למספר דוגמאות כואבות אך חינוכיות בנוגע לחשיבות הפיזור והימנעות מחשיפה לחברה בודדת או אף לסקטור מסוים. אדגיש שוב, כי לא ניתן היה לדעת מראש באופן ודאי אילו מניות או אג"ח יצנחו משמעותית ואילו פחות, אך השקעה מפוקחת ומפוזרת על פני מגוון רחב של מניות ואיגרות הייתה מונעת תוצאה בלתי הפיכה.

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.