הקפיטליסט

שמו של וורן באפט מוזכר לעיתים קרובות בכלי התקשורת כאיש השני העשיר בתבל וכמשקיע אגדי המכונה "האורקל מאומהה". בניגוד למרבית עמיתיו ברשימת "פורבס", באפט לא צבר את הונו באמצעות פיתוח מוצר חדשני או מכירת שירות נחוץ - הוא התעשר באמצעות השקעה מושכלת.

במהלך לימודיו האקדמיים באוניברסיטת קולומביה התוודה באפט לגישת השקעות שפותחה בידי פרופ' בנג'מין גרהם, אשר גרסה כי השקעה אחראית מתמקדת ברכישת חברות איכותיות שיש להן יתרון תחרותי מתמשך ועומדות במספר קריטריונים: יציבות ברווחיות ותשואה גבוהה על ההון, צמיחה בעסקי הליבה, שקיפות חשבונאית, הנהלה אחראית וישרה עם יכולת ביצוע מוכחת ואמינות גבוהה.

שיטה זו מכונה "השקעת ערך" (Value Investing) מאחר והיא מכוונת לחברות המייצרות ערך על בסיס פעילותן הקיימת, בשונה מהשקעה בחברות המושתתות על צמיחה עתידית מואצת הנקראת "השקעת צמיחה".

הלכה למעשה השיטה דורשת ביצוע ניתוח עסקי מעמיק הבוחן את התמונה העסקית הכוללת של אותה חברה וזאת מעבר לניתוח הפרמטרים הפיננסיים המקובלים בשוק ההון. נתונים כמותיים בדוגמת הרווח התפעולי והיקף המכירות חשובים, אך לא פחות מהם, נתונים איכותיים כגון התנהלות ההנהלה ברגעי משבר, אופן קבלת ההחלטות ואולי החשוב מכל, האם תמשיך החברה לשמור על יתרונה התחרותי לטווח ארוך, יתמכו בקבלת החלטה האם ההשקעה באותה חברה כדאית או לא.

תוצאות המחקר מהוות אינדיקציה לערך הכלכלי של החברה, המכונה גם הערך הפנימי של החברה. במרבית המקרים ערך זה שונה מהשווי שמעניק לו שוק ההון. קיימות חברות ששוויון בבורסה גבוה מהערך הפנימי הגלום בהן ויש שלהיפך. תופעה זו נובעת עקב חוסר יעילותו של שוק ההון לעיתים תכופות בשל חוסר הרציונליות של משקיעים רבים - בשוק ההון לכל מוכר מניה יש קונה מקביל ולכל קונה מניה יש מוכר מקביל, ואחד מהם תמיד טועה.

מטרתו של משקיע הערך היא לאתר את החברות שנסחרות מתחת לשוויין הכלכלי, לרכוש אותן ולחכות בסבלנות עד שיגיע היום בו החברה תיסחר בערכה הכלכלי. אותו משקיע יבחר בחברות בעלות הפרש גדול בין שוויין הכלכלי למחירן בשוק כך שבמקרה בו העריך את השווי הכלכלי גבוה מדי עדיין ישקף המחיר האמיתי של החברה ערך גבוה משוויה בשוק. פער זה נקרא "מרווח ביטחון" (Margin of Safety).

מסעו של משקיע הערך מתחיל עם מציאת החברות שתיארתי ונמשך מאותו רגע הלאה באמצעות שתי תכונות: משמעת וסבלנות; המשמעת נדרשת בכדי להאמין בהערכת השווי הכלכלי של המניה, גם כאשר היא מאבדת מערכה. הסבלנות באה לידי ביטוי ביכולתו של המשקיע להתמיד בהשקעתו בפרק זמן ארוך יחסית שבו השוק עדיין לא הפנים את ערכה הכלכלי של המניה.

שיטה זו הוכחה כשיטה טובה ומוצלחת להשקעות ארוכות טווח ומתאפיינת ביכולת להשגת תשואה גבוהה בסיכון נמוך יחסית. הבעיה העיקרית בה היא הקושי ביישומה מבחינה התנהגותית; התכונות שציינתי הן תכונות נדירות אצל שחקנים בשוק ההון שכן הטבע האנושי נוטה להיכנע בפני סיפוקים מיידים ומידת הסבלנות נרכשת בכאב רב. מרבית המשקיעים נוטים מחד להיגרר אחר הסיפור הלוהט של הרגע ולחילופין נלחצים רגשית בשעת ירידות בשוק. אבל אותן ירידות בדיוק מעוררות את משקיעי הערך מתרדמתם. המומחיות של משקיעי הערך היא מציאת מניות מבוססות כאשר הן לא פופולריות או ירדו חזק באופן זמני. אחת מהנחות היסוד של משקיעי הערך היא ששחקני השוק מגזימים בתגובתם לחדשות שליליות ודוחפים את המניות אל מתחת לשווי הכלכלי שלהן, בשעה שאפקט העדר שולט בשוק המבועת. בדיוק אז נכנסים משקיעי הערך ומתחילים במסע הקניות. נסיים בציטוט מתוך הרצאה של וורן באפט באוניברסיטת קולומביה מ-1984:

"Ships will sail around the world but the flat earth society will flourish. There will continue to be wide discrepancies between price and value in the marketplace, and those who read their Graham & Dodd will continue to prosper"

 

אביגדור אבני, יניב קוניס

יועצי השקעות בחברת פייננשל גרדיאן

החברה הראשונה למתן שרותי פמילי אופיס בישראל

פורסם ביולי 2007 באתר Worldview 

לכתבות נוספות במדיה הכלכלית