הקפיטליסט

חומרי גלם הם הבסיס לכל התעשיות וכמעט לכל מגזרי הפעילות במשק l אילו מגזרים מרכיבים את תחום חומרי הגלם, מה משפיע עליהם ולמה יש לתת דגש בבואנו להשקיע בסקטור?

יניב קוניס | גלובס

13/07/2010

היזכרו בביקורכם האחרון בסופר או במכולת השכונתית. בתום הקנייה מגיע שלב התשלום והאריזה. חישבו על כמויות הפלסטיק, הקרטון והנייר שקיימות בעטיפות ובאריזות המוצרים שרכשתם. ההתפתחות שחווה עולמנו מאז המהפכה התעשייתית, הביאה לגידול נרחב בשימוש בחומרי גלם ובתוצריו, כשהבולטים שבהם הם פלסטיק, קרטון ונייר. מעבר לכך, הבנייה המודרנית מושתתת על חומרי גלם כדוגמת פלדה, אלומיניום ועץ.

סקטור חומרי הגלם מורכב משלושה מגזרי פעילות עיקריים: כימיקלים, כרייה ומתכות תעשייתיות ועץ ונייר.

כימיקלים - מחיתולים ועד כדורגל

המגזר הראשון - כימיקלים - כולל ייצור והפצה של מוצרי כימיה בסיסיים המשמשים לייצור גומי, פלסטיק, פיברגלס וסיבים סינתטיים. בנוסף, כולל המגזר חברות בתחום הצבע, פולימרים סלולריים וציפויים פלסטיים, וכן חברות לייצור דשנים, חומרי הדברה וייצור תרופות.

פעילויות הליבה של תאגידים רבים במגזר זה מגוונות, ובמסגרת פעילותם הם משתמשים בידע הרב שצברו במהלך השנים. דוגמה לכך היא באייר הגרמנית, שמיומנויותיה מתרכזות בתחומי בריאות, תזונה וייצור מוצרים מתקדמים כגון מוצרי ספורט. בין מוצריה ניתן אף למנות את כדור המונדיאל המפורסם, אותו ייצרה באמצעות חומר בשם פוליאוריטן.

ענקיות כימיה נוספות הן BASF הגרמנית, מובילת יצרניות הכימיה בעולם, וכן דאו כימיקלים ודו פונט האמריקניות. דו פונט, הנחשבת ליצרנית הכימיקלים השנייה בגודלה בעולם, החלה את דרכה כיצרנית אבק שריפה בשנת 1802, וכיום מפתחת ומייצרת חומרים פולימריים, חומרי קירור, גזי פריאון ופיגמנטים לתעשיית הצבעים.

דאו כימיקלים נוסדה ב-1897 ומומחיותה הייתה הפקת ברום ממי-תהום. כיום, היא יצרנית הכימיקלים השלישית בגודלה בעולם, ובין מוצריה ניתן למצוא את הניילון הנצמד, שתלי החזה העשויים סיליקון, ואת החומר הפולימרי הסופג הנמצא בחיתולים.

בתחום האגרו-כימיה נציין שני תאגידים מרכזיים: פוטאש ומונסנטו. פוטאש הקנדית, בעלת החזקות בכימיקלים לישראל ומתחרה שלה, מייצרת ומוכרת מגוון מוצרים לתחום הדשנים, בין היתר פוספטים ואשלג. העובדה כי לכי"ל יש נגישות רבה לנתיבי הפצה לאסיה (הים האדום) ולאירופה (הים התיכון) מספקת לה יתרון תחרותי בעלויות הובלת האשלג. לעומתה, פוטאש נדרשת לשנע את תוצרתה ללקוחותיה במערב התיכון ברכבות.

מונסנטו הוא תאגיד רב-לאומי לביוטכנולוגיה חקלאית. מדובר ביצרנית הגדולה בעולם של קוטל עשבים וביצרנית המובילה של זרעים שעברו הנדסה גנטית, ענף בו היא מחזיקה בנתח שמוערך ביותר מ-70%.

מוצרי המגזר מושפעים מביקוש בתעשיות השונות ובשוקי היעד של החברות. דוגמה טובה לכך היא פוטאש, אשר תלויה בעיקר בשוק האמריקני. השפעות נוספות הן מזג האוויר ותשומות בתהליך. חלק גדול מהפעילות במגזר מתבצע באזורים פתוחים, כך שסופות, הצפות ובצורות יכולות להשמיד עמל של תקופה ארוכה. התייקרות מחירי האנרגיה בשנים האחרונות הובילה לעלייה חדה בתשומות המגזר, ולשחיקת שולי הרווח של החברות.

מה קורה במכרה

במגזר הכרייה ומתכות תעשייתיות נכללות חברות העוסקות בכריית מחצבים, בהם פחם, יהלומים ואבני חן, זהב ומתכות יקרות נוספות. וכן, חברות המייצרות ומפיצות אלומיניום, פלדה, ברזל ומתכות אל-ברזליות.

בין החברות הבולטות במגזר ניתן למנות את: BHP Billiton, חברת הכרייה הגדולה בעולם שנוסדה ב-2001 בעקבות מיזוגן של BHP האוסטרלית ו-Billiton הבריטית; ואלה (Vale) מברזיל המתמחה בכרייה וייצור של מתכות כגון ברזל ונחושת, והינה השנייה בגודלה בתחום; וענקית הכרייה האוסטרלית/בריטית ריו טינטו, שהוקמה ב-1873 ועוסקת בחיפוש, כרייה, עיבוד ומכירת אלומיניום, נחושת, יהלומים, פחם, זהב וברזל, וכן באספקת מינרלים תעשייתיים.

פרט לתאגידים שהוזכרו, בולטות בתחום גם אנגלו אמריקן, ניפון סטיל היפנית ופוסקו הדרום קוריאנית. מאז המיזוג בין ארסלור לבין מיטל ההודית ב-2006, נחשבת ArcelorMittal לתאגיד הפלדה הגדול בעולם.

בתחום הכרייה יש תלות רבה בסוג הקרקע, אשר עשויה להקשות על פעילות הכרייה. כמו כן, מיקום המכרות משפיע על העלויות הנלוות, ולעתים גם נושאים גיאו-פוליטיים עומדים על הפרק. דגש נוסף חשוב לתת לעלויות ההובלה והשינוע של חומרי הגלם לשוקי היעד ולתעשיות השונות.

מרוב שימושים לא רואים את העץ

מגזר העץ והנייר כולל חברות שעוסקות בגידול ובתחזוקת עצים ויערות לשימושים מסחריים. בנוסף, נכללות בו חברות שמתמחות בייצור, בסחר ובהפצת כל סוגי הנייר הקיימים. מגזר זה תופס את נתח הפעילות הנמוך ביותר בסקטור חומרי הגלם, וכפועל יוצא החברות בו נותרות אלמוניות בניגוד לשני המגזרים האחרים.

אינטרנשיונל פייפר (IP) היא חברת העץ והנייר הגדולה בעולם, תוצר של מיזוג 18 חברות בתחום בצפון-מזרח ארה"ב ב-1898. ב-2004, לאחר כ-50 שנים רצופות במדד דאו-ג'ונס היוקרתי, הוצאה החברה מהמדד, בצעד שהעיד על ירידתה מגדולה ועל מצבה העסקי הרעוע.

תחום הפעילות מצריך הוצאות קבועות בהיקף גבוה על מנת להקים את התשתיות הנדרשות לגידול עצים לשימוש מסחרי. יערות העד ממוקמים לרוב באזורים מרוחקים מריכוזי אוכלוסין ואזורי התעשייה המרכזיים. לפיכך, יש צורך בהקמת מפעל בקצה היער לעיבוד העץ למגוון השימושים האפשריים: סיבים ותאית לייצור נייר ועצים לרהיטים ולבנייה. את התוצרת משנעים למרחקים ארוכים ברכבות ייעודיות או במשאיות, לשימוש בתעשיות הרלוונטיות.

הביקוש למוצרי עץ ונייר הוא תנודתי מאוד, בהתאם למחזוריות הכלכלית. ככל שיש יותר פעילות כלכלית, יש שימוש רחב יותר בעץ לבנייה, לייצור רהיטים, וכמובן שימוש נרחב בקרטון לאריזה ולאחסון.

לכן, חברות דוגמת אינטרנשיונל פייפר, Weyerhaeuser ו-Plum Creek Timber, נוטות להיפגע באופן מהותי בתקופות האטה, שכן העלויות נותרות, ומנגד נרשמת ירידה חדה בהכנסות.

חלק מאותן הוצאות קבועות מקורן בתקנות המחייבות את החברות לשתול עץ חדש בעבור כל עץ שנכרת.

מוצרי נייר וקרטון נמצאים במהלך המאה האחרונה בכל בית ומשרד ברחבי העולם, כשהגידול בפעילות הכלכלית הביא לשימוש עצום במוצרי נייר למטרות מסחריות (הדפסה וצילום) ופרטיות (מחברות ופיתוח תמונות למשל).

ניתן היה להניח כי תהליך המחשוב ופריסת האינטרנט הרחבה יגרמו לצמצום משמעותי בהיקף השימוש, אולם בפועל בעשור האחרון חל גידול מהותי בשימוש בנייר, בעיקר במשרדים.

כאמור, השימוש בקרטון נפוץ בעיקר בתחום האריזה והאחסון. מוצרים רבים שאנו רוכשים ארוזים בקרטון או בפלסטיק, כך שמדובר במוצרים חליפיים זה לזה. בהתאם לכך, מגזר הכימיקלים מתחרה במגזר העץ והנייר בתחום זה.

בזכות הסלקציה

הסקטור משלב חברות בעלות מגוון פעילויות רחב ושונה, כך שקשה לעמוד על כללי השקעה שתקפים לכולן. לרוב, הגוף שעלויותיו הן הזולות ביותר נהנה מיתרון תחרותי מול יתר החברות במגזר. חשוב לשים לב שבניגוד למרבית תחומי הפעילות בכלכלה, הנשענים על יכולת אנושית או טכנולוגית גבוהה, בסקטור חומרי הגלם לטבע יש משקל מהותי.

רמת המכפילים בסקטור נעה בין 8 ל-14 - קרוב לממוצע מכפיל הרווח של מדד S&P 500. להערכתנו בפסגות, יש מקום להשקיע בסקטור חומרי הגלם, אולם נדרשת סלקטיביות רבה בהשקעה, נוכח השונות בפעילויות החברות וההשפעות הכלכליות הנגזרות בכל מגזר ותחום.

הכותב הוא מנהל מחלקת מחקר ליועצים בפסגות בית השקעות. פסגות עשויה להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים שונים לרבות אלו שהוזכרו בכתבה. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. פסגות אינה מתחייבת כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש. פסגות בית השקעות עוסקת בשיווק השקעות ולא בייעוץ

לכתבות נוספות במדיה הכלכלית