הקפיטליסט

בעשור האחרון התפתח שוק אגרות החוב הקונצרניות בישראל, כשבשלוש השנים האחרונות כבר עלה היקף גיוסי החוב בשוק הקונצרני על זה של האג"ח הממשלתי l בהמשך הושקו מדדי התל-בונד השונים, ולנוכח המרווח כיום בין האג"ח הקונצרני השקלי לממשלתי, ניתן לצפות שהבורסה תשיק מדד אג"ח קונצרני שקלי בדומה לתל-בונד

יניב קוניס | גלובס

28/7/2008

בעשור האחרון אנו עדים להתפתחות שוק אגרות החוב הקונצרניות בישראל. עד לפני כעשור כלל שוק האג"ח המקומי אגרות חוב ממשלתיות בלבד, אך בשלוש השנים האחרונות המגמה השתנתה, כאשר היקף גיוסי החוב בשוק הקונצרני עלה על זה של המדינה.

אגרת חוב קונצרנית הינה סוג של הלוואה המאפשרת לחברות במשק לגייס כספים מהציבור, בתמורה להתחייבות על תשלום ריבית במועדים קבועים ועל החזרת הקרן במועד הפדיון של האגרת. השקעה באגרות חוב קונצרניות מאפשרת השגת תשואה עודפת על אגרת חוב ממשלתית, אך כמובן טומנת בחובה סיכון בשל האפשרות לחדלות פירעון של החברה המנפיקה.

קיימים סוגים שונים של אג"ח (בונד), כאשר ההבדל הנפוץ ביותר הוא מנגנון ההצמדה. בשל ימי האינפלציה הסוערים בתחילת שנות ה-80, הושרשה בישראל תרבות של הצמדה למדד המחירים לצרכן, ולפיכך גם אגרות החוב הוצמדו למדד. בניגוד לישראל, בעולם כמעט שלא ניתן למצוא אגרות חוב קונצרניות צמודות למדד, וגם שוק הממשלתיות הצמודות מתגמד לעומת האגרות שאינן צמודות.

בהמשך למגמה העולמית, שוק האג"ח הקונצרני השקלי הולך ומתפתח בשנים האחרונות, וכבר אינו קטן כפי שהיה בעבר. בתקופה האחרונה הצטרפו חברות מובילות כדוגמת מכתשים אגן והחברה לישראל למועדון האג"ח הקונצרני השקלי, וכיום ניתן למצוא ברשימה 27 אג"ח מדורגות לא צמודות בריבית קבועה ועוד ארבע אגרות בריבית משתנה.

שוק של 10 מיליארד שקל

שווי השוק של כל אגרות החוב בקטגוריית בונד שקלי בריבית קבועה מסתכם בכ-10 מיליארד שקל. בין הסדרות הבולטות ניתן למצוא את לאומי מימון התח' ט, אשר מהווה כ-18% מסך שווי הסדרות, וכן גזית גלוב, הבנקים דיסקונט ופועלים ואת אגרות החוב של דלק נדל"ן ובז"ן. מרבית הסדרות הונפקו בכמות של 100 מיליון ומעלה.

בבחינת הסחירות, נמצא כי המחזור היומי של כמחצית מאגרות החוב גבוה מ-500 אלף שקל ביום - תוצאות מפתיעות, לאור העובדה כי האפיק התפתח רק לאחרונה, ואינו מסוקר בדומה למדדי התל-בונד הפופולריים.

דירוג גבוה ופער מול הממשלתי

המאפיין הבולט של אגרות החוב הקונצרניות השקליות בבורסה הוא הדירוג הגבוה יחסית, A- ומעלה (פרט לאג"ח אחת - אוברלנד), כשהדירוג המשוקלל באג"ח הקונצרני השקלי בריבית קבועה עומד על AA. הדירוג הינו מדד להסתברות החזר החוב של החברות, כאשר דירוג AAA הינו הגבוה ביותר.

הסקטור בעל המשקל הגבוה בשוק זה הם הבנקים, שזוכים לנתח של כ-45% מסך שוק האג"ח הקונצרני השקלי בריבית קבועה. נתון זה אינו מפתיע, שכן הבנקים היו הראשונים להנפיק אג"ח קונצרני שקלי, הרבה לפני שחברות בסקטורים האחרים החלו. חברות הנדל"ן מהוות כ-28% מסך חלוקה זו. מגזרים בולטים נוספים שהנפיקו אג"ח קונצרניות שקליות, הם חברות ההשקעה והאחזקות דוגמת אי.די.בי והחברה לישראל, וחברות סקטור הכימיה, גומי ופלסטיק - בז"ן, מכתשים אגן ופטרוכימיים. מרבית החברות שהנפיקו אג"ח קונצרני שקלי משתייכות למדד ת"א 100, ואיתנותן הפיננסית מהווה את הסיבה המרכזית לדירוג הגבוה, שכן מדובר בחברות שיכולת החזר החוב שלהן גבוהה, וכך גם הביטחון למשקיע.

מרבית האג"ח בקטגוריה מאופיינות בפידיון לשיעורין, תכונה הגורמת לקיצור המח"מ (משך חיים ממוצע) בכל מועד חלוקה, ומאפשרת למשקיעים "להיפגש עם הכסף" גם במהלך חיי האיגרת ולא רק בפירעון הסופי. המח"מ הממוצע באג"ח הקונצרני השקלי הוא 4.31 שנים, כאשר לרוב האגרות מח"מ שנע בין 2 עד 6. נתון מעניין נוסף הוא שרק ארבע אגרות חוב הן בעלות מח"מ גבוה מ-6.

השוואה בין האג"ח הקונצרני השקלי לממשלתי שקלי 0313, בעל מח"מ דומה, מגלה כי המרווח עומד על כ-1.86%. בבחינה מול מדד תל-בונד 20, בעל מח"מ של 5.17 ופער ברוטו מעל ממשלתי של 1.1%, מדובר בהפרש ניכר. המרווח בין אג"ח קונצרנית לממשלתית מבטא את הפיצוי למשקיע עבור לקיחת סיכון החברה המושקעת. הפערים הגדולים שנתגלו בין המרווח הקונצרני השקלי לצמוד מפתיעים, וניתן להסבירם בחוסר תשומת הלב לאג"ח הקונצרניות הלא צמודות ופרמיית הנזילות בגינן.

יתרון נוסף עבור משקיעים המחפשים כיום כל מפלט אפשרי מסיכון, טמון בכך ששוק האג"ח הקונצרני השקלי בישראל מאפשר השקעה באג"ח קונצרני שקלי בריבית משתנה. אופציה זו אינה קיימת באפיק הקונצרני הצמוד, והיא למעשה מאפשרת להימנע מסיכון עליית ריבית. בשונה מהשווקים בחו"ל, בשוק הישראלי יש מיעוט במכשירי השקעה בריבית משתנה. לפיכך, האג"ח הקונצרני השקלי בריבית משתנה יכול להוות פתרון נוסף על הגילונים הממשלתיים.

נכון להיום, קיימות ארבע סדרות אג"ח קונצרני שקלי בריבית משתנה הנסחרות בבורסה לניירות ערך בת"א. בקטגוריה זו ניתן למצוא את גזית גלוב, שהנפיקה בשנה שעברה שתי סדרות ארוכות הנסחרות בתשואה לפידיון הגבוהה מ-8%, ו-2 סדרות של הבנקים הבינלאומי וירושלים, שהונפקו לטווח קצר יותר. סך שווי הסדרות בקטגוריה זו - כ-1 מיליארד שקל.

האחים למשפחת בונד

בפברואר 2007 הושק בהצלחה מדד תל-בונד 20, הכולל את 20 אגרות החוב הקונצרניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה בת"א. הנפקת תעודות הסל על המדד העלתה את רמת הסחירות באגרות החוב הכלולות במדד. ב-2007 כולה, רבע מהמחזור באג"ח הקונצרני התבצע ב-20 הסדרות הכלולות במדד תל-בונד 20.

שנה לאחר השקת המדד, השיקה הבורסה שני מדדי אג"ח קונצרני חדשים: תל-בונד 40 ותל-בונד 60. שלושת המדדים זכו לפופולריות רבה בקרב הציבור, והיקף ההשקעה בתעודות סל העוקבות אחר המדדים עומד על כ-10 מיליארד שקל. כיום, מהווים מדדי התל-בונד מכשיר השקעה עיקרי באג"ח קונצרני צמוד מדורג עבור יועצי השקעות ומנהלי תיקים.

השוק הקונצרני בישראל מתפתח בקצב מהיר בשנים האחרונות, ומעידה על כך הצלחת מדדי התל-בונד. הנפקת מכשירי השקעה העוקבים אחר שוק זה, כדוגמת תעודות סל וקרנות נאמנות, גורמת לכניסת משקיעים חדשים ולהגדלת הביקושים והסחירות בני"ע. הרכיב השקלי, שמשקלו באפיק הסולידי לא מבוטל, זוכה לחשיפה בעיקר באמצעות אג"ח ממשלתיות.

אנו צופים שבדומה לרכיב הצמוד, גם ברכיב השקלי עתיד להתפתח שוק בעל היצע רחב של אגרות חוב קונצרניות, הן בריבית קבועה והן בריבית משתנה. קרוב לוודאי שהבורסה תזהה את הפוטנציאל ותשיק מדד אג"ח קונצרני שקלי בדומה לתל-בונד, ובעקבותיו יונפקו תעודות סל ויתווספו קרנות נאמנות שיגבירו את הסחירות והביקושים לאגרות חוב לא צמודות.

ועד שתחזיתנו תתממש, אפשרויות החשיפה לאג"ח קונצרניות לא צמודות העומדות בפני משקיעים הן רכישה ישירה של אגרות החוב או שימוש בקרנות נאמנות מתמחות בתחום, ובדרך זו ליהנות מפיזור באפיק השקלי.

 

הכותב הוא אנליסט בבית ההשקעות פסגות. פסגות עשויה להשקיע בני"ע שונים לרבות אלו שהוזכרו בכתבה, בין היתר באמצעות קרן הנאמנות פסגות (00) בונד שקלי. אין לראות בכתבה המלצה לרכישת או מכירת ני"ע, או תחליף לייעוץ המתחשב בנתוני ובצרכי כל אדם

לכתבות נוספות במדיה הכלכלית