הקפיטליסט

יניב קוניס | גלובס

16/02/2009

משקיעים בני מזל רבים ששרדו את המפולת החדה בשווקים הפיננסיים, מתחבטים כיום בשאלה מה לעשות עם כספם. הבעיה היא שאותם משקיעים שתרים אחר אפיק השקעה ראוי לחסכונותיהם ולכספים הנזילים שברשותם, מתקשים למצוא אפיק אטרקטיבי.

קצת קשה להאמין, אבל לפני כשנה הריבית במשק עמדה על 4.25%, שער הדולר טייל לו במרחב ה-3.5 שקלים ומדד ת"א 25 נסק לגבהים חדשים, תוך שהוא חוצה את רף 1,200 הנקודות. מה השתנה מאז? אולי יותר פשוט לשאול מה לא השתנה; שוקי המניות איבדו בממוצע 50% מערכן, כיוון הצמיחה בכלכלה המקומית והעולמית התהפך, והציפיות לעתיד קודרות מתמיד.

שינוי מהותי לא פחות שהתרחש בתקופה האחרונה, הוא הירידה הדרמטית בשיעורי הריבית של בנקים מרכזיים ברחבי העולם. אם לפני 12 חודשים מרבית נגידי הבנקים חששו מיציבות מחירים ואיום אינפלציוני, הגיח המשבר הפיננסי והפנה את תשומת ליבם לבעיה מרכזית אחרת - מיתון כלכלי. תהיה זו משימה לא פשוטה למצוא כיום מדינה מערבית שבה הריבית אינה הנמוכה ביותר בהיסטוריה שלה. אפילו בבריטניה, מדינה עם מסורת ובנק מרכזי שקיים כבר משנת 1694, עומדת הריבית על שיעורה הנמוך אי פעם - 1%. גם בישראל הופחתה ריבית בנק ישראל בסוף החודש שעבר לרמתה הנמוכה ביותר מאז כינון הבנק ב-1954 - 1% בלבד, וסביר להניח שעדיין לא מדובר בתחתית.

הפחתות הריבית משפיעות באופן ניכר על אלטרנטיבות ההשקעה ופוטנציאל התשואה הגלום בהן. תחת הנחת הריבית הנוכחית והצפי לנתונים כלכליים שליליים שיפורסמו בתקופה הקרובה, התחזית שלנו מורה על סביבת ריבית בתחום הנוכחי ואף קרובה יותר לאפס במשך שנת 2009.

אם כן, כיצד ניתן להשקיע את החסכונות שלנו בעת הנוכחית? הבה נראה:

מניות? תלוי למי

האפיק המנייתי הוא ללא ספק האפיק שספג את החבטה המהירה והחזקה ביותר מהמשבר הפיננסי. מאז השיא שרשמו שוקי המניות בשלהי 2007, היינו עדים לירידה דו-ספרתית בערכם, כאשר מרבית הבורסות נחתכו במחצית משוויין ערב פרוץ המשבר.

למה כן? ההיסטוריה מלמדת כי משברים כלכליים משמשים כטריגר לצניחת מחירי המניות, ולעומת זאת התאוששות כלכלית וחזרה למסלול הצמיחה גורמת לעלייה חדה באפיק המנייתי. אם כך, לאחר התדרדרות בשיעור של כ-50% במדדי המניות המובילים, עולה השאלה אולי הגיע הזמן לחזור להשקעה באפיק, ולהיות שם כשגל העליות הבא יגיע לבורסה באחד העם? על מנת לחזור לשיאו, נדרש מדד ת"א 25 לעלות בכ-100%.

אם אתם בדעה ששוק המניות עתיד להתאושש ולחזור לרמתו ערב המשבר במהלך 10 השנים הקרובות, הרי שגם במקרה הגרוע ביותר - חזרה לשיא רק בעוד 10 שנים - אתם צפויים להשיג תשואה ממוצעת של 7% במהלך התקופה - לא רע יחסית לרמת הריבית הנוכחית במשק, אבל קחו בחשבון שלאורך הדרך ייתכן מאוד שתחוו מספר ירידות כואבות למדי.

למה לא? ירידה של 50% אינה ערובה לכך שלא תתרחש עוד ירידה של 50% אחריה. כאמור, לטווח ארוך השקעה במניות אמורה להניב תשואה נאה ומכובדת, אך לפני כן כל משקיע חייב לשאול את עצמו האם הוא מודע לסיכון ולהסתברות שעוד מספר חודשים יתברר לו שתיק ההשקעות שלו ספג ירידה של 20%-30% - תסריט אפשרי בהחלט.

אג"ח קונצרני - האומנם הזדמנות היסטורית?

בבסיסו של המשבר הנוכחי עומד משבר אשראי המלווה בחשש כבד שלווים לא יחזירו את חובם. גם בארץ אנו סובלים ממשבר בתחום האג"ח הקונצרני, כאשר צמד המילים הזה מככב בפיהם של רבים כמילת גנאי.

למה כן? החששות מחדלות פירעון בקרב חברות הקפיצו את תשואות האג"ח שלהן לשיעורים דו-ספרתיים. גם איגרות החוב של חברות שמצבן הפיננסי לא התדרדר באופן מהותי, ספגו מהלומה. כך, נוצרו באפיק הזדמנויות השקעה אטרקטיביות מאוד, אך הבעיה היא שלא פשוט לברור בין החברות שיצליחו לשרוד את המשבר ואלו שלא. לכן, השקעה באפיק זה חייבת להיות סלקטיבית ומפוזרת דיה על מנת למזער סיכון זה.

למה לא? מסיבה אחת פשוטה - נפיצות. מספיק שביום מן הימים נתעורר למציאות חדשה שבה אחת החברות המוכרות לא תעמוד בהחזר הקרן, או אף בתשלום ריבית. לא תהיה זו השערה פרועה להניח שביום זה מסכי הבורסה ייצבעו באדום, והתנודתיות באג"ח הקונצרני תדמה מאוד לאפיק המנייתי. חשוב להפנים ששורש הבעיה בשוק ההון הישראלי כיום מקורו באג"ח הקונצרני. לפיכך, אפיק זה ימשיך להיות תנודתי מאוד גם בשנה הקרובה, ויש לנקוט משנה זהירות בהשקעה בו.

אג"ח מדינה - מרכיב מרכזי בכל תיק

משקיעי איגרות החוב של ממשלת ישראל היו בין היחידים שזכו לעדנה במהלך שנת 2008, כאשר בממוצע הניבו האג"ח הממשלתיות תשואה חיובית של כ-9%. הסיבות העיקריות לכך היו הפחתות הריבית המואצות של בנק ישראל והסלידה מסיכון, שדחפה משקיעים לנכסים איכותיים (Flight to Safetly).

למה כן? מאותן סיבות שלעיל. הסלידה מסיכון והצפי להמשך הפחתות הריבית, תומכים באטרקטיביות של אג"ח המדינה גם לאחר המהלך שביצעו ב-12 החודשים האחרונים. בנוסף, בנק ישראל שוקל לרכוש איגרות חוב ממשלתיות לאורך כל העקום, על מנת להוזיל את הריבית הריאלית לטווח ארוך במשק. במידה שאכן יממש את צעדו, אנו צפויים לראות עלייה במחירי האג"ח הממשלתיות.

למה לא? הגירעון המתגבש בתקציב והפדיונות הרבים באג"ח הממשלתיות, ייאלצו את המדינה לגייס עשרות מיליארדי שקלים בתקופה הקרובה. חשוב לזכור גם, כי בידי הממשלה שנבחרה עומדים אתגרים רבים לחילוץ המשק מהמיתון המתהווה. לפיכך, ייתכן שגיוס האג"ח יחייב תשלום ריבית גבוהה יותר מהנוכחית, ויביא לעליית תשואות באג"ח מדינה, בעיקר בקצה העקום. אפשרות זו עלולה להביא להפסדי הון למחזיקי האג"ח הארוכות, שהם הסיכון העיקרי בחלופה זו.

מט"ח וסחורות - למהמרים בלבד

משטף הנתונים השליליים ששוטפים אותנו, ומהתמקדות בבעיות הכלכליות שנוצרו, כבר כמעט שכחנו שרק לפני תקופה קצרה היינו עדים לבועה במחירי הסחורות. כך, אפילו לפיחות החד בשערו של השקל מול הדולר בחודשים האחרונים (כ-25%), בקושי שמנו לב.

למה כן? מחירי מרבית הסחורות התרסקו והתנפצו כתוצאה מהבועה ששררה באפיק. חבית נפט שכמעט נגעה ב-150 דולר בקיץ האחרון, איבדה מאז כ-75% לרמה נוכחית של כ-40 דולר, וכיום ניתן לומר בביטחון גבוה כי מחירי הסחורות חזרו לרמה סבירה - לא גבוה מדי וכנראה גם לא נמוך מדי. בנוגע להצמדה לדולר או למטבעות קצת יותר אקזוטיים, אין בידינו תובנות מדוע כדאי להיחשף. בכל אופן, גם אם החלטתם להיחשף למט"ח, סווגו את ההשקעה כבעלת סיכון, בדומה למניות ואג"ח קונצרני.

למה לא? מנקודת מבטנו, אם שמכם אינו ג'ורג' סורוס - אין לכם מה לחפש בתחום המט"ח. במילים אחרות, אנו לא חושבים שפוטנציאל הרווח באפיק מצדיק את הסיכון הטמון בו. לגבי הסחורות, התנודתיות החדה וחוסר היכולת לחזות את התנהגותן העתידית, לא מותירים בידינו המלצות קונקרטיות. מצד אחד, מחיריהן חזרו כמעט חמש שנים לאחור, ומצד שני לא נופתע אם ירדו בעוד 25% בתוך תקופה קצרה.

מזומן - האם ימשיך להיות ה"מלך"?

אפיק המזומן כולל אפשרויות השקעה כדוגמת פקדונות לתקופה קצרה, קרנות כספיות ומק"מים, ומשמש לשתי מטרות עיקריות: פתרון נזילות בתיק ההשקעות, וכתחנת מעבר זמנית בעיתות משבר. הריבית המאפיינת את האפיק עוקבת אחר הריבית קצרת הטווח הנהוגה במשק.

למה כן? הכי סולידי שיש! פקדונות בנקאיים, קרנות כספיות ומק"מ משמשים כבית חם עבור משקיעים שאינם מסוגלים לשאת את התנודות החדות בהשקעה באפיקים השונים. הריבית אמנם עומדת על 1% ואף צפויה לרדת, אך יחד עם זאת חייבים לזכור כי המדדים השליליים שצפויים להתפרסם בחודשים הקרובים דווקא תומכים בהשקעה באפיק בתקופה זו. הסיבה היא, שבחינה ריאלית של ההשקעה תגלה שהמשקיעים יזכו לתשואה ריאלית גבוהה אף מזו שהשיגו בשנה שעברה.

למה לא? פוטנציאל תשואה נומינלית נמוך יחסית.

מוקדם לצאת מהמקלט

במבט לעתיד, קשה להיות אופטימים. להערכתנו, עדיין לא כל האינפורמציה השלילית מגולמת בשווקים הפיננסיים. המשמעות היא שאנו צפויים להמשיך לשמוע חדשות לא סימפטיות אודות עתיד הכלכלה, כדוגמת ירידה במכירות ושחיקת רווחים בחברות, סגירת מפעלי ייצור ופיטורים המוניים וגידול בגירעונות הממשלתיים. כל עוד אירועים אלו לא ייפסקו, או אפילו לא יואט קצב פרסומם, קשה לראות את שוקי ההון מתאוששים. לפיכך, בתקופה זו חייבים לאמץ קו זהיר בתיק ההשקעות, ולא להתפתות למעבר לנכסים מסוכנים למרות הריבית הנמוכה, גם על חשבון פספוס עליות חדות בנכסים בעלי פרופיל סיכון גבוה.

 

הכותב הוא אנליסט בפסגות בית השקעות. פסגות עשויה להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים שונים לרבות אלו שהוזכרו בכתבה. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. פסגות אינה מתחייבת כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש. פסגות בית השקעות עוסקת בשיווק השקעות ולא בייעוץ

לכתבות נוספות במדיה הכלכלית