הקפיטליסט

120 שנה לאחר מכירת המכונית הראשונה, נמצאת תעשיית הרכב העולמית בקו פרשת המים l בארה"ב, גרמניה וצרפת נדרשו הרשויות לסיוע חירום ליצרניות המקומיות, ותהיה זו טעות לחשוב שלישראל אין כל נגיעה לנושא הזה l מה צפוי לתעשיית הרכב, אילו שינויים היא תצטרך לעבור והאם צפויה לה פריחה מחודשת בסוף מסלול הייסורים

יניב קוניס | גלובס

15/12/2008

בשנת 1888 הצליח הגרמני קרל בנץ לשדרג את התלת-אופן בעל ההספק של שלושת רבעי כוח סוס שפיתח שנתיים מוקדם יותר, לכדי המכונית המסחרית הראשונה בהיסטוריה. לימים יתנוסס שמו על המותג מרצדס בנץ. במהלך העשור האחרון של המאה ה-19 נמשך תהליך פיתוח של כלי רכב ברחבי העולם, בעיקר בארה"ב, שם פעל אחד היצרנים הבולטים, רנסום אולדס, שהקים את חברת "אולדסמוביל". יתרונו הגדול של אולדס היה בהגיית קו הייצור הראשון והקמתו ב-1902. רעיון זה אומץ במהרה גם על ידי המתחרים, כשהנרי פורד עשה בו את השימוש המושכל ביותר עבור חברת פורד, ושכלל אותו באופן משמעותי.

מראשית המאה ה-20 החל עידן הרכב, והשימוש בכלי תחבורה ממונע הפך לנפוץ ורחב היקף בכל העולם. בחלוף השנים שינה הרכב את ייעודו מצורך בסיסי לסמל סטטוס. יצרניות הרכב במדינות שונות שגשגו וצמחו בשיעורים גבוהים, כאשר שיעור החדירה של כלי הרכב גדל שנה אחר שנה. מאז הרכב דמוי הכרכרה בתחילת המאה הקודמת, ועד למכוניות בנות ימינו, היינו עדים לשינויים רבים בכלכלה הגלובלית אשר השפיעו על מפת תעשיית הרכב העולמית. התעשייה האמריקאית שלטה במשך תקופה ארוכה בתחום הרכב, כשמשנת 1905 עמדה ארה"ב שנה אחר שנה ברציפות בפסגת היצרניות העולמית. אולם, מראשית שנות ה-60 נתקלו היצרניות מדטרויט בתחרות גוברת משוקי אירופה ולאחר מכן מיפן, כשאימוץ טכנולוגיות מתקדמות נתנו ליצרניות האירופאיות והיפניות יתרון בקרב המכוניות הקטנות. ב-1966 הוצגה ביפן טויוטה קורולה, שלימים תהיה המכונית הנמכרת ביותר מעולם.

40 שנה מתעלמים מהסימפטומים

המפנה הגיע בשנות ה-70. משבר האנרגיה, אימוץ תקנות זיהום האוויר וסטגנציה בחדשנות האמריקאית, הובילו לייבוא הולך וגובר של מכוניות קטנות מתוצרת BMW, טויוטה וניסאן על חשבון הייצור המקומי. ב-1980, בזכות מהפכת האיכות שהנהיגה, נטלה יפן לראשונה את השרביט ומאז היא יצרנית הרכב הגדולה בעולם. תעשיית הרכב האמריקאית נקלעה למשבר חמור, המשיכה לקרטע לאורך השנים וכעת ניצבת על קו פרשת המים.

המיתון העולמי מקטין באופן משמעותי את הביקוש לכלי רכב בכל העולם, ובעיקר מחליש את שיעור החדירה של מכוניות בשווקים מתפתחים, כדוגמת סין והודו. בתקופה האחרונה לא ניתן היה להתעלם מאזהרות המכירות והרווח של כל היצרניות, החל מטויוטה ועד פורשה. תעשיית הרכב מחייבת השקעה אדירה במחקר ופיתוח, היא עתירת כוח אדם וצרכנית גדולה של אנרגיה, וכן היא שונה מהותית מענפים אחרים, המסוגלים לבצע התייעלות מהירה יחסית ולאזן את התקציב בתקופות קשות.

תעשיית הרכב האמריקאית סובלת מבעיות נוספות הייחודיות רק לה: כוח עבודה מאוגד ויקר, רכבים זוללי דלק בעידן של מחירי בנזין גואים (בעיקר בשנים האחרונות, עם התנפחות בועת הנפט עד לשיאה לפני כחצי שנה), עלויות חומרי גלם גדלות, ומעל לכל - תחרות עזה מכיוון רכבי ייבוא זולים, רובם מיפן וקוריאה. מטעמים אלו מצבה של תעשיית הרכב האמריקאית הוא הקשה ביותר. בשנים האחרונות רשמו שלוש היצרניות הגדולות - GM, פורד וקרייזלר, הפסדים אדירים של מיליארדי דולרים, ואלמלא תוכנית החילוץ של הממשל האמריקאי - קרוב לוודאי שימיהם של תאגידי הענק היו ספורים.

המשבר הגלובלי החריף את מצבן של יצרניות הרכב, ופרט לארה"ב כבר חזינו בהתערבות של הרשויות בגרמניה וצרפת, שחשו לעזרתן של היצרניות המקומיות. דאגת השלטונות אינה נובעת מתחושת אחריות לבעלי המניות והחוב של החברות, כי אם כלפי מאות אלפי העובדים המועסקים בתעשיית הרכב, שחרב הפיטורים מונחת כיום על צווארם. בנוסף, תעשיית הרכב מושכת אליה בעלי עסקים רבים המספקים לה חלפים, אביזרים ושירותים נוספים, ולפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארה"ב יותר מ-3 מיליון אמריקאים מועסקים בייצור רכבים, באספקת חלפים, במוסכים, במרכזי תצוגה ומכירות ובסוכנויות רכב. ולא הזכרנו את השירותים הסובבים את התעשייה, כדוגמת חברות מימון לרכישות רכב, וקרוב למיליון גימלאים החיים על פנסיה תקציבית ונהנים מביטוח בריאות הממומנים מכספי החברות.

לא מפתיע, אם כך, שאחת ההתבטאויות הראשונות של ברק אובמה עם בחירתו לנשיא עסקה במשבר בתעשיית הרכב האמריקאית. "במצב נורמלי, ייתכן שהיה עלינו לאפשר לטבע העסקי לעשות את שלו, אך אלו אינם ימים רגילים", אמר הנשיא הנבחר.

גם התעשייה הישראלית ברוורס

אם חשבתם שלפחות במשבר הזה ישראל אינה נוטלת חלק, אז צר לנו לבשר שזה נוגע גם אלינו. אמנם מאז ימי התהילה של הסברה והסוסיתא, "תעשיית הרכב המקומית" לא הצמיחה מותג רכב כחול-לבן, אך בכל הנוגע לחלפים, אבזור ומכשור רכבים, ישראל הינה מעצמה לא קטנה. בארץ פועלים עשרות מפעלים שמייצרים רכיבים שונים לתעשיית הרכב העולמית, והיקף הייצוא שלהם נאמד ביותר ממאה מיליון דולר בשנה.

בשבוע שעבר דווח כי הופעלו צעדי חירום במפעלים ישראליים המייצרים חלקים לענקי הרכב האמריקאיים. במפעלים "מברג", המייצר חלקי מתכת, ובמפעל "אלתם", המייצר משנקים, מצתים ושנאים לתאורה, הוחלט להוציא את העובדים לחופשה כפויה, ולאחר מכן, מראשית השנה, יעברו למתכונת של ארבעה ימי עבודה בשבוע. גם מצבו של מפעל "מאג" המייצר "כננת" (מתקן גרירה) לרכבי השטח של GM, קשה מאוד.

פרט לייצור חלפים לתעשיית הרכב, חברות ישראליות משתפות פעולה עם היצרניות הגדולות בתחום התוכנה. דוגמה לכך היא חברת טכנומטיקס, המייצרת פתרונות לניהול תהליכי ייצור, שנרכשה על ידי התאגיד האמריקאי UGS לפני מספר שנים ב-228 מיליון דולר.

גם יבואני הרכב אינם שבעי נחת מהמשבר העולמי ומשקיעתה של תעשיית הרכב האמריקאית. בסוף ספטמבר השנה נעצר שוק הרכב המקומי בחריקת בלמים, לאחר שבתשעת החודשים הראשונים נמסרו בישראל 167 אלף כלי רכב - ממוצע של כ-18.5 אלף כלי רכב בחודש. בחודשים אוקטובר ונובמבר נמסרו יחדיו 20 אלף מכוניות בלבד, צניחה של כ-45% בהשוואה לממוצע החודשי. החשש של יבואני הרכב הוא כפול: מצד אחד, הלקוחות אינם מהססים לרכוש בשל המצב הכלכלי המחמיר, וכך גדל המצאי שברשותם. מצד שני, חוסר ודאות באשר לעתידן של יצרניות הרכב מעלה את הסיכון שלהם להיות נושים בסופו של יום.

בשנים הקרובות, ובעיקר במהלך 2009, נחזה בשינויים דרמטיים ומרחיקי לכת בתעשיית הרכב, כשכבר עתה ברור לכל כי במתכונת הנוכחית התעשייה האמריקאית לא תחזיק מעמד לאורך זמן. תוכנית הסיוע של הממשל היא רק סיפתח לתמיכה גדולה יותר שתוענק בתקופה הקרובה. תעשיית הרכב בארה"ב נדרשת לעבור שינוי מבני רחב ומהותי, הכולל התייעלות בתחום כוח האדם, מכירת חטיבות לא רווחיות, העברת חלק מהייצור אל מעבר לאוקיינוס והקטנת חלויות שוטפות, כגון תשלומי פנסיה.

החלטות נוספות שיעמדו על הפרק הן צמצום מספר הדגמים המיוצרים מדי שנה, ואולי גם חיסול ומכירת מותגים. כמו כן, ישנה הסתברות די גבוהה כי נראה קונסולידציה בתעשיית הרכב שתכלול מיזוגים ורכישות, ובסופו של התהליך ייוותר מספר מצומצם יותר של קבוצות רכב.

הטיפול הצליח - הרכב נשאר במוסך

בכל אופן, גם אם יבוצעו כל הצעדים ההכרחיים להצלת התעשייה, עדיין נחזה בשנים הקרובות בירידה בקצב מכירות כלי רכב, בעיקר על רקע התמעטות מקורות האשראי הזמינים בשוק, ובסקטור הרכב בפרט.

בראיון בשבוע שעבר היטיב אובמה להגדיר את עתיד התעשייה, כשאמר: "הדבר האחרון שאני רוצה לראות זה את תעשיית הרכב נעלמת. אולם, כל סיוע או הלוואה מהממשלה צריכים להיות מותנים בכך, שבסוף התהליך תהיה לנו תעשיית רכב שבאמת מתפקדת".

 

הכותב הוא אנליסט בפסגות בית השקעות. פסגות עשויה להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים שונים לרבות אלו שהוזכרו בכתבה. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. פסגות אינה מתחייבת כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש. פסגות בית השקעות עוסקת בשיווק השקעות ולא בייעוץ

לכתבות נוספות במדיה הכלכלית