הקפיטליסט

קרנות הגידור מבטיחות להציג תשואה חיובית ללא תלות במצב השוק l האם ההבטחה קוימה במשברי העבר בשווקים? ובמשבר הנוכחי - כיצד תפקדו קרנות הגידור והאם היוו מפלט בטוח? l ניתן להניח שעל רקע הביקוש הגובר בקרב המשקיעים, יושקו בעתיד מוצרי השקעה סחירים בבורסות שיעקבו אחרי מדדי קרנות הגידור, כמו תעודות סל ו-ETF's

יניב קוניס | גלובס

11/8/2008

קרן גידור (Hedge_Fund) היא קרן השואפת להניב תשואה חיובית אבסולוטית ללא תלות במגמות בשווקים הפיננסיים (אלפא). לצורך כך, מנהלי קרנות גידור מבצעים אסטרטגיות השקעה לניצול עיוותים בתמחור נכסים פיננסיים, ליהנות ממומנטום בשווקים, וניצול יכולתם האישית והיכרותם את השווקים על מנת להניב רווחים מסיטואציות מיוחדות. זאת, בין השאר באמצעות שימוש בנגזרים פיננסיים, טכניקות של ארביטראז', והחשוב מכל - ביצוע מכירה בחסר (שורט) לניירות ערך המתומחרים להשקפתם מעל לשווים הכלכלי. נשאלת השאלה, האם הבטחת קרנות הגידור לאלפא חיובית, מצדיקה עצמה גם בשנים שבהן האווירה הדובית שוררת בשווקים הפיננסיים?

נפתח בקצת היסטוריה. קרנות גידור נולדו מתוך ההכרה שניתן לשפר את חזית היעילות באמצעות השקעה בנכסים בעלי מתאם נמוך לשוק המסורתי, וכמו כן ניצול עיוותי שוק ואי קיום יעילות שוק במצבים מסוימים. קרן הגידור הראשונה הוקמה ב-1949 בארה"ב על ידי אלפרד ג'ונס. במהלך השנים זרמו כספים רבים לקרנות הגידור, בעיקר של גופים מוסדיים, אוניברסיטאות ומשקיעים אמידים, כאשר גם היום, כמעט 60 שנה אחרי, הגידול בנכסים ממשיך בקצב גבוה.

תעשיית קרנות הגידור כוסתה במשך שנים רבות במעטה עבה של סודיות, ופרט לסיפורי הצלחה שדלפו לעיתים תקשורת, מידע על הקרנות, דרך פעולתן וביצועיהן נותר מעורפל. נתונים ומידע מפורט החלו לזרום באופן מסודר למאגרי המידע רק במהלך שנות ה-90. לפיכך, רק משנת 1994 קיים מידע אמין ואובייקטיבי המאפשר לבחון את ביצועי תעשיית קרנות הגידור מול תעשיית ההשקעות המסורתיות.

ואכן הממצאים מעידים כי לאורך תקופה ארוכה, קרנות גידור הצליחו בממוצע להניב למשקיעיהן תשואה יציבה וטובה יותר ממדדי המניות והאג"ח.

האם הן גם שורדות במשברים? המשבר הפיננסי שהחל בקיץ 2007 בארה"ב פגע בעיקר בשוקי המניות, כאשר המדדים המרכזיים השילו ב-12 החודשים האחרונים כ-20%. זוהי הזדמנות מצוינת, לפיכך, לבחון את ביצועי קרנות הגידור, והאם הן הצליחו לקיים את הבטחתן למשקיעים גם בעת משבר.

כמו בכל תקופה, גם בשנה האחרונה היו קרנות גידור שהצטיינו, ולעומתן קרנות שפעילותן הופסקה. עם זאת, הנתונים בממוצע מלמדים כי מפרוץ המשבר עד כה הצליחו הקרנות לשמור על כספם של המשקיעים, ואף הניבו תשואה חיובית ממוצעת של כ-4% במהלך 12 החודשים האחרונים - תשואה עדיפה בהרבה משל שוקי המניות באותה עת.

לאחר שנוכחנו לדעת כי לאורך זמן קרנות גידור מכות את המדדים, ובנוסף מצאנו כי את המשבר הנוכחי הן צולחות באופן די מרשים, נשאלת השאלה האם הצלחתן כעת היא יד המקרה או שמדובר בתופעה חוזרת. לצורך כך, בחנו את ארבעת המשברים הפיננסיים במהלך העשור האחרון:

משבר המטבעות בדרום-מזרח אסיה, יולי 1997:

המשבר החל בהתמוטטות הבאט התאילנדי בעקבות החלטת הממשלה להפסיק את הצמדתו לדולר, והמשיך בגל פיחותים ביתר מדינות דרום-מזרח אסיה. על אף שהביא לירידות שערים במרבית השווקים המתעוררים, הן קרנות הגידור והן מדדי המניות בשווקים המפותחים הניבו בסיכום אותה שנה תשואות חיוביות נאות בשיעור של 23.62% ו-15.52% בהתאמה - תשואה עודפת של 8% לתחום הגידור.

שמיטת החובות של רוסיה, אוגוסט 1998:

ב-17 באוגוסט אותה שנה, בשל השלכות המשבר הפיננסי בדרום-מזרח אסיה, והצניחה החדה במחירי הסחורות שעליהן נשען הייצוא הרוסי, הוציאו הממשל והבנק המרכזי הרוסי הודעה על שמיטת החובות של המדינה. המשבר הוביל להתמוטטותה של קרן הגידור LTCM ולתשואה שנתית שלילית של כ-3.5% למדד קרנות הגידור, בהשוואה למדד MSCI World שעלה 14.1%.

בועת הנאסד"ק, מארס 2000:

בועת מניות ההיי-טק פקעה במהלך חודש מארס 2000 והביאה לצניחה חדה במדדי המניות בעולם, כאשר בממוצע איבדו המשקיעים כ-26% בתוך שנה. לעומת זאת, באותה תקופה הצליחו קרנות הגידור לשמור על כספי המשקיעים, ובממוצע תשואתן עמדה על 0.7%.

אסון התאומים, 11 בספטמבר 2001:

מתקפת הטרור במרכז הסחר העולמי בניו יורק החמירה עוד יותר את האווירה הדובית ששררה בשוקי המניות, והמדדים ירדו כ-18% בשנה שלאחר המתקפה. בדומה להתפוצצות בועת ההיי-טק, שמרו קרנות הגידור על יציבות במהלך התקופה, ואף הניבו תשואה חיובית ממוצעת של 2%.

לסיכום, נראה כי למעט המשבר שהביא להתמוטטותה של קרן הגידור LTCM ב-1998, סקטור קרנות הגידור צלח משברים פיננסיים בהצלחה ואף הציג תשואה חיובית בחלוף שלושה חודשים בלבד מפרוץ המשבר.

למי שכבר החליט להתגדר

אם כך, כיצד ניתן להשקיע בקרנות גידור? בשונה מקרנות נאמנות הפועלות בשקיפות מלאה בפיקוח מלא של הרשות לניירות ערך, קרנות גידור הן קרנות פרטיות שאינן נמצאות תחת פיקוח ולא מחויבות בדיווח לרשויות. בשל כך, ליקוט המידע וביצוע ניתוח והשוואה בין קרנות הגידור הם משימה הדורשת מומחיות רבה, המבוססת בין היתר גם על מערכת קשרים ענפה.

האפשרות הבסיסית ביותר להשקעה בתחום היא השקעה ישירה בקרן גידור. רף ההשקעה המינימלי עמד בעבר על מספר מיליוני דולרים, אך בשנים האחרונות, נוכח הגידול במספר הקרנות ורצונן למשוך משקיעים, ירד הרף לפחות מ-1 מיליון דולר. הבעיה המרכזית היא מציאת קרן גידור שמתאימה באופייה לתיק ההשקעות. בעיה נוספת היא הסיכון הכרוך בהשקעה בקרן גידור בודדת. בשנה האחרונה היינו עדים להפסקת פעילותן של עשרות קרנות גידור, כשבנוסף מספר קרנות מובילות הניבו ביצועים גרועים.

הפסקת הפעילות נובעת כמובן מתוצאות שליליות בקרן, אך גם מהלחץ שמפעילים המשקיעים כאשר הקרנות מדווחות על הפסד חודשי גבוה. בקרנות גידור בודדות קיים סיכון המכונה "אפקט הדומינו", הנובע מפדיונות ובריחת משקיעים. בקשת המשיכה מחייבת את מנהל הקרן לסגור פוזיציות השקעה ולמכור בכל מחיר, פעולה הגורמת לירידה בשווי הקרן. התשואה השלילית דוחפת את המשקיעים שנשארו לדרוש את כספם בחזרה, וכך נוצר תהליך שפעמים רבות מוביל לסגירת הקרן.

הסיבה המרכזית לסיכון זה היא קיומם של מספר מועט של משקיעים, המחזיקים כל אחד בסכומים משמעותיים בקרן הגידור. בעיה זו מתעצמת כאשר הקרן משקיעה בנכסים בעלי סחירות נמוכה, ומשתמשת לצורך כך במינוף. לפיכך, השקעה בקרנות גידור בודדות היא מלאכתם של גופים מוסדיים אשר פיתחו יכולות אנליזה גבוהות בתחום.

אפשרות נוספת היא השקעה בקרן של קרנות גידור - Fund of Hedge Funds. מדובר בהשקעה בקרן גידור שמשקיעה בקרנות גידור בודדות, והיתרון הבולט בה הוא שמנהל השקעות מקצועי אחראי לאתר ולהשקיע בקרנות גידור בעלות ביצועים טובים. בנוסף, תפקידו ליצור תמהיל של קרנות שהמתאם ביניהם שונה, ובאופן שימזער את התנודתיות של קרן האם. לרוב, קרנות של קרנות גידור מאופיינות בסטיית תקן שנתית של 3%-6%, שיעור המאפיין אגרות חוב קונצרניות.

בקרנות אלו האפשרות לפדיון מוגבלת על פי רוב להתרעה של 90 יום מראש, וזאת על מנת לאפשר למנהל הקרן לממש השקעות בקרנות הבודדות עם פגיעה מינימלית ככל הניתן בתשואתן. חלופה זו היא המועדפת על משקיעים רבים, מאחר שהיא מאפשרת פיזור על פני 25 עד 60 קרנות גידור בודדות, ובכך מנטרלת רבים מהסיכונים הקיימים בהשקעה בקרן גידור בודדת. החיסרון הוא עלות גבוהה יותר, שכן המשקיעים משלמים שתי שכבות של דמי ניהול.

האפשרות האחרונה היא השקעה במדד קרנות גידור. השקעה במדד, בדומה למדדי מניות ואג"ח, הינה פאסיבית ולא דורשת מנהל אקטיבי שינתח ניירות ערך ויבצע פעולות קנייה ומכירה. עם זאת, בעוד שבאפיקי המניות והאג"ח המדדים הינם רשמיים מטעם הבורסה או של חברות מקובלות כגון S&P, דאו ג'ונס ו-MSCI Barra, בתחום הגידור מדובר במדדים המושקים על ידי גופים פיננסיים בינלאומיים וכל מדד שונה בהרכב קרנות הגידור שבו.

יש לציין כי המדדים הניתנים להשקעה מכילים מגוון מצומצם של קרנות גידור, 30 עד 80 קרנות בלבד, בניגוד לאלפי הקרנות המצויות במדדי קרנות הגידור העיקריים. כתוצאה מכך, ביצועיהם נחותים מאלו של מדדי קרנות הגידור. חיסרון נוסף הוא שכיום הדרך היחידה להשקיע במדדים אלו היא באמצעות מוצרים מובנים.

אנו מעריכים כי בשל הביקוש הגובר לקרנות גידור בקרב ציבור המשקיעים, שרובם אינם יכולים לעמוד בסכומי המינימום הגבוהים, יושקו בעתיד גם מוצרי השקעה סחירים בבורסות שיעקבו אחרי מדדי קרנות הגידור, כגון תעודות סל ו-ETF. בכך, יעלה משקלן של קרנות הגידור בתיקי ההשקעות.

 

הכותב הוא אנליסט בפסגות בית השקעות. אין לראות בכתבה המלצה לרכישת או מכירת ני"ע או תחליף לייעוץ המתחשב בנתוני ובצרכי כל אדם

לכתבות נוספות במדיה הכלכלית