הקפיטליסט

בסקטור שירותי התקשורת העולמי גלומות לא מעט השקעות מעניינות לטווח ארוך l מהם היתרונות והחסרונות של הסקטור, על אילו מנועי צמיחה הוא מתבסס ואיזו תשואה הוא עשוי להניב בשנים הקרובות?

יניב קוניס | גלובס

11/05/2010

מימי קדם חיפשו בני האדם דרכים לתקשר אחד עם השני, ממדורות ועד להמצאת הטלגרף, ששינתה את אופן ההתקשרות לעד.

בשנת 1844, לאחר עשור של ניסויים וניסיונות, הציג סמואל מורס לעולם את הטלגרף היישומי הראשון, שאפשר לשדר מסרים למרחקים ארוכים באמצעות כבל באיכות פשוטה. טרם המצאת הטלגרף, הוגבלה התקשורת בין בני אדם לתחום הראייה והשמיעה האנושית, באמצעות שימוש בסוגי תקשורת פרימיטיביים כגון תופים, הדלקת מדורות וסימון בדגלים.

לעומתם, הטלגרף, אשר אינו תלוי מרחק ראייה או שמיעה, שימש להעברת מסרים טרנס-אטלנטיים ובכך חידושו ופריצתו. לעובדה זו הייתה השפעה מרחיקת לכת במאה ה-20, כאשר הטלגרף היווה מקור השראה להמצאת אמצעי תקשורת מתקדמים יותר כדוגמת הטלפון (במאה ה-19), הרדיו, ומאוחר יותר הטלוויזיה והטלפונים הסלולריים.

בסופו של דבר, חולל המכשיר מהפכה גלובלית בתחום התקשורת, שהשפיעה באופן משמעותי ביותר על ההתפתחות האנושית בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20. דמיינו לרגע את חייכם ללא אפשרות ליצירת קשר טלפוני עם יקירכם. לזכותו של הטלגרף ייזקף כי הביא לעולם את סקטור שירותי התקשורת (Telecom Services).

כיום, מורכב הסקטור משני מגזרי פעילות עיקריים: שירותי תקשורת נייחת ושירותי תקשורת סלולרית ואלחוטית.

המגזר הראשון - שירותי תקשורת נייחת, כולל תחומי פעילות כגון אספקת שירותי טלפוניה מקומית ובינלאומית, ובנוסף שירותי תקשורת על גבי רשת האינטרנט (VoIP).

במגזר של שירותי תקשורת סלולרית ואלחוטית נכללים מספר תחומי פעילות, וביניהם שירותי תקשורת סלולרית, לוויינית ואיתורית. כן, כולל המגזר חברות המספקות תשתיות לשירותי אינטרנט ותקשורת אלחוטית. החברות הגלובליות הבולטות בסקטור הן AT&T ו-וריזון האמריקניות, צ'יינה מובייל הסינית, וודאפון מבריטניה וטלפוניקה מספרד. חלק גדול מהן פועלות גם מחוץ לבסיס האם שלהן.

חסמים בתקשורת

הכוח המשמעותי ביותר בסקטור שירותי התקשורת הוא הרגולציה. הפעילות בתחום מחייבת קבלת רישיונות הפעלה מצד הרשויות המקומיות, אשר תמורתם נגבה סך כספי גבוה. לרגולטור יש גם את הכוח להגמיש או להקשיח את התנאים בהמשך הדרך. דוגמה לכך ניתן לראות בהצעת הרשויות בארץ להפחית באופן משמעותי וחד צדדי את תעריפי הקישוריות בסלולר.

פרט לדרישת הקצאת המשאבים לצורך קבלת הרישיונות, הפעילות בתחום התקשורת מלווה ברף כניסה גבוה מאוד, בדמות השקעה מסיבית בתשתיות, פריסת רשתות, רכישת תדרים וציוד תקשורת יקר. מובן שחסם זה, בתוספת דרישת רישיון ההפעלה, מפחית במידה רבה את מספר החברות הפועלות בו בכל מדינה בפרט, ובסקטור התקשורת העולמי בכלל. על היותו של התחום ריכוזי מאוד ובעל יתרון מובהק לגודל, תעיד העובדה כי מבין עשרת הסקטורים במדד S&P 500 הוא הסקטור הקטן ביותר, עם ייצוג של כ-40 חברות בלבד.

מצד שני, חשוב לעמוד על נושא העלויות הרבות שבהן נושאות חברות התקשורת. במהלך שנות ה-90 השקיעו החברות משאבים רבים בתשתיות ובציוד, השקעה שעם התנפצות בועת ההיי-טק התבררה כמוגזמת בדיעבד. התוצאה היא שחברות דוגמת פראנס טלקום ובריטיש טלקום היו באותן שנים בסכנת קריסה.

בהקשר זה, יש לציין כי חלק גדול מהחברות בסקטור, בעיקר המערביות שבהן, מאופיינות ברמת מינוף גבוהה יחסית. במקרה האטה בצריכת שירותי התקשורת, תיפגע האיתנות הפיננסית של אותן פירמות באופן מהותי.

אחד היתרונות של הסקטור נובע מרמת התחרות הגבוהה בין ספקיו, בעיקר יצרני ציוד התקשורת. מעבר להוזלת מחירי הציוד, התמורות הטכנולוגיות הרבות מובילות לכך שבחלוף זמן מועט יחסית, רוכשות החברות ציוד חדיש ומהיר יותר במחיר נמוך יותר.

מתחכמים ומתקדמים

בשאלה מהי השפעתו של הצרכן על הסקטור, יש לסווג את הצרכנים השונים על פי השתייכותם לשווקים מפותחים או מתעוררים. בעולם המערבי, התקשורת הסלולרית היא חלק בלתי נפרד מהנוף האנושי. קשה למצוא אדם בארה"ב, ביפן, באירופה, וכמובן בישראל, שאינו מחזיק לפחות במכשיר סלולרי אחד. אולם, לאור הרוויה בחדירת מכשירים סלולריים בעולם המפותח, כפי שניתן לראות בנתונים המוצגים בגרף המצורף, נשאלת השאלה מה יהיה מנוע הצמיחה של חברות התקשורת בשנים הקרובות בקרב הצרכן המערבי?

להערכתנו, מילת המפתח היא תוכן. התוכן הסלולרי, אשר כולל מגוון רחב של תכנים מגוונים, החל מהודעות MMS, דרך משחקים וכלה בקבצי מדיה ומוזיקה, מתהווה כגלגל מניע חשוב בסקטור. אם בשנת 2004 הוערך שוק התוכן בשווי של 4 מיליארד דולר, הרי שבשנת 2010 צפוי שוויו לעלות על 50 מיליארד דולר, ובשנת 2011 הוא צפוי לחצות את רף 80 מיליארד הדולר.

הגידול בצריכת שירותי תוכן אמור להתבסס על המשך חדירת מכשירי ה-Smartphone - אותם טלפונים סלולריים משולבי מערכות הפעלה, המאפשרים שימוש ביישומים מתקדמים. כבר בשנת 2009 נמכרו ברחבי העולם יותר מכשירי סמארטפון מאשר מחשבים אישיים, כאשר הצפי הוא שב-2011 יגיעו המכירות לכ-400 מיליון מכשירים.

באופן כללי, חשוב להפנים כי הטלפון הסלולרי של ימינו אינו רק מכשיר המיועד לצורך שיחות טלפון, כי אם מרכז מדיה אישי שמטרתו לספק את מכלול שירותי התקשורת הדרושים לנו. מכאן, שגם בעולם המפותח יש עדיין מקום לצמיחה של שירותי תוכן דיגיטלי כגון חדשות, מוזיקה, ניווט וטלוויזיה אינטרנטית.

איך לתקשר עם הצרכן המתעורר

כאשר בוחנים את פוטנציאל צמיחת שירותי התקשורת בקרב צרכנים בשווקים המתעוררים, ניתן לחזור בזמן לישראל לתקופה של חמש-עשר שנים לאחור, ולנתח את התפתחות השוק מאז. הדבר הבולט ביותר בשווקים המתעוררים הוא שיעור החדירה של מכשירים סלולריים. תופעות נוספות שניתן לציין הן המעבר משימוש סלולרי פרה-פייד לתשלום שוטף על בסיס צריכה, ורכישת מכשירי הסלולר המתקדמים ביותר כסוג של סמל סטטוס והצלחה.

בסך הכול, סביר כי בשנים הקרובות יימשך קצב הגידול של משתמשים חדשים משכבות סוציו-אקונומיות בעלות הכנסה נמוכה, שחיים במדינות המתפתחות. אם ציינו את נושא צריכת שירותי התוכן - בעולם המתעורר ייקח עוד זמן רב עד שהתוכן יקבל משקל משמעותי בהכנסות חברות התקשורת.

בבחינת כדאיות ההשקעה בחברות בסקטור, חשוב לשים את הדגש על שני מאפיינים עיקריים: סוג שוק המטרה ומבנה ההון של החברות. כאמור, חברות הפועלות בשווקים המפותחים מוגבלות בפוטנציאל הצמיחה מהכנסות סלולר "מסורתיות", אולם יש באפשרותן לפתח מנוע צמיחה חדש בדמות שירותי התוכן. לעומתן, חברות הממוקדות בשווקים המתפתחים ייהנו מכיסו של הצרכן המתעורר, כתוצאה מצמיחת מספר המכשירים ומהגידול בנפח השימוש.

אחד הסיכונים הגדולים בהשקעה בסקטור הוא מבנה ההון הבעייתי של חברות רבות בו. כפי שציינתי קודם לכן, בחלקן המאזן עמוס בחובות שניטלו על מנת לממן את העלויות הכבדות בפריסת הרשתות ורכישת הציוד, כך שלעתים חלק ניכר מאותו תזרים מזומנים גבוה ויציב מיועד לשרת את החוב. העובדה כי מאזני החברות כוללים לא מעט נכסים בלתי-מוחשיים (בעיקר מוניטין), רק מחזקת את סיכון מבנה ההון.

רמת המכפילים הממוצעת בסקטור עומדת כיום על כ-11.5 - בהחלט לא תמחור יקר, אבל סביר לאור הסיכונים בהשקעה. תשואת הדיבידנד הממוצעת היא גבוהה מאוד - 5.8% - ומתאימה במיוחד לזרם ההשקעות מוטות הדיבידנד, שקיבל לאחרונה תאוצה על רקע הריבית הנמוכה ורמת תשואות האג"ח הנוכחיות.

להערכתנו בפסגות, בסקטור שירותי התקשורת העולמי גלומות לא מעט השקעות מעניינות לטווח ארוך, בעיקר בחברות הפועלות בשווקים המתעוררים. על בסיס התמחור הנוכחי, ניתן לצפות מהשקעה מפוזרת בסקטור להניב תשואה שנתית ממוצעת של 8%-10% במהלך העשור הקרוב, עם תשואת דיבידנד חזויה בשיעור של כשני שלישים מתשואה זו.

הכותב הוא מנהל מחלקת מחקר ליועצים בפסגות בית השקעות. פסגות עשויה להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים שונים לרבות אלו שהוזכרו בכתבה. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. פסגות אינה מתחייבת כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש. פסגות בית השקעות עוסקת בשיווק השקעות ולא בייעוץ

לכתבות נוספות במדיה הכלכלית