לפזר כמה שיותר
העיקרון הבסיסי בניהול השקעות - פיזור סיכונים - הולך וצובר חשיבות עליונה גם במדיניות האסטרטגית העסקית של תאגידים, וחשיבותו אף מתחדדת בעקבות המשבר l מה הקשר בין התור בסופרמרקט להשקעה במניות, איך מפזרים נכון, מתי זה מספיק והאם יכול להיות יותר מדי
יניב קוניס | גלובס
8/12/2008
אחת מאבני היסוד של ניהול השקעות מושכל היא השקעה במגוון של נכסים פיננסיים שונים זה מזה, בהתאם לרציונאל של "לא לשים את כל הביצים בסל אחד". עיקרון זה אינו תקף רק בתחום ההשקעות, והוא מקבל ביטוי גם מחוץ לעולם הפיננסי. קיים מיתוס סביב חברת קוקה קולה, לפיו רק שלושה בכירים בה יודעים את המתכון הסודי במלואו. עקב כך, נוהגים השלושה לטוס בנפרד זה מזה, במטרה למזער את האפשרות שתאונת מטוס תגדע מאיתנו את האפשרות ללגום מ"טעם החיים". אמת או אגדה, העיקרון ברור - פיזור מרכיבי הסיכון.
האם משקיעים בשוק ההון מתנהגים רציונאלית או לא, זו שאלה מעניינת שכלל לא בטוח שיש לה תשובה אחת ונכונה. שוק ההון והנכסים הנסחרים בו, דוגמת מניות ואיגרות חוב, מושפעים על ידי מאות ויותר אינדיקטורים שונים המשתנים כמעט בכל רגע נתון, וכמות הגורמים המעורבים בשווקים הפיננסיים היא עצומה ורק גדלה מיום ליום. אי לכך, אין בנמצא משקיע בעל מידע מושלם על השוק ואפילו לא על חברה בודדת. מצד שני, השוק מכיל הזדמנויות השקעה המאפשרות רווחים נאים לאלו המעזים לחקור ולנסות לאתר אותן.
טים הארפורד, פרשן בפייננשל טיימס הלונדוני, ואחד הכלכלנים המוערכים בעולם, ממחיש את התהליך באמצעות קופות בסופרמרקט: איזה תור הוא המהיר ביותר? התשובה הפשוטה היא שאין כלל טעם לחשוב על כך. אם היה ברור לכל איזה תור הוא המהיר ביותר, אנשים כבר היו עומדים בו, והוא כבר לא היה הכי מהיר. הפתרון שלו הוא - 'עימדו בכל תור, ואל תטרידו את עצמכם בשאלה'. אולם, אם אנשים יעמדו סתם בכל תור אפשרי, ייווצרו דפוסים שאפשר לחזותם, וקונה מיומן יוכל לנצלם לטובתו. אם קיים תור מסוים שבמרבית המקרים הוא הקצר ביותר, הרי שאם מספיק מומחים היו יודעים זאת, אותו תור כבר לא היה הקצר ביותר. בפועל, יש מספר מצומצם של קונים מתוחכמים וזריזים שמצליחים לנחש מהו התור המהיר ביותר טוב יותר משאר הקונים, אולם רק בהפרש קטן.
גם בעולם הפיננסי קיימים מנהלי השקעות ואנליסטים החוקרים ותרים אחר הזדמנויות השקעה, וחלקם מצליח לנצל את המידע העודף שברשותו על פני המשקיע הממוצע, ומתרגם את המידע לרווחים. דרך אגב, אם אתם מעוניינים לעמוד בתור הקצר ביותר בסופר, אולי כדאי שתשמעו לעצתו של אחד מעמיתיי בפסגות, שטוען כי המסלול המהיר ביותר בסופרמרקט הוא אף פעם לא זה שהוא עומד בו…
מה נותן המדד לעומת המניות, ולהפך
מוסר ההשכל בדוגמת המרכולים הוא, שכמו שבחיים קשה לזהות איזה תור הוא הקצר ביותר, כך גם בשוק ההון לרוב לא ניתן לדעת מראש איזו מניה תשיג את התשואה הטובה ביותר בתקופה הקרובה. אם מביטים בתשואות החברות הכלולות במדד ת"א 25 מתחילת השנה (ראו גרף), לא ניתן להתעלם מהשונות האדירה בתשואת מניות המדד. לא ציינו את שמות החברות בראש או בתחתית הרשימה בכוונה, כאמור מאותה הסיבה שעבור המשקיע הממוצע לא ניתן היה לדעת מראש אילו מניות יצנחו משמעותית ואילו פחות. ניתן לראות לא מעט חברות שמניותיהן איבדו השנה עשרות אחוזים, כאשר ביניהן יש כאלו שמחקו יותר משני שלישים מכספי המשקיעים. מאידך, מספר מניות הצליחו לעבור את התקופה האחרונה בהפסד של אחוזים בודדים בלבד.
המדד, הכולל את 25 החברות בעלות שווי השוק הגבוה בבורסה בת"א, איבד בממוצע 48% משוויו בראשית השנה. ללא צל של ספק, השקעה במדד הניבה השנה הפסד עמוק וכואב, אך מפחיד יותר לחשוב על משקיע שהחליט לשים את מרבית כספו ויהבו על אחת מחמש המניות שבתחתית הרשימה. חשוב עוד להדגיש כי הממצאים אינם נכונים רק לשנה הנוכחית, וגם בשנות הגאות שעברנו מאז ראשית 2003 מצאנו שונות רבה בין ביצועי המניות השונות. הבדלים אלו הובילו לתשואות נאות עבור משקיעים שהשקיעו במספר מצומצם של מניות וידם יצאה על העליונה, ומנגד לתשואת חסר יחסית למדד ההשוואה למשקיעים שמזלם לא שפר עליהם.
בדיקה נוספת שביצענו על מדד תל-בונד 20, העוקב אחר 20 סדרות האג"ח בעלות השווי הגבוה בבורסה, מעלה תוצאות דומות. אמנם כמחצית מהסדרות במדד הניבו תשואה חיובית מתחילת שנה, אך במקביל כמחציתן הניבו למשקיעים תשואה שלילית ואף תשואת חסר יחסית למדד עצמו, שאיבד מתחילת השנה 6.1%. אכן, לא מדובר בתשואה שאפשר להתגאות בה, אבל בהשוואה להפסדים דו-ספרתיים בחלק מסדרות האג"ח במדד, זוהי תוצאה סבירה. שוב, אין משמעות לשמות, ולכן גם לא ציינו אף אחת מהסדרות הנסקרות.
משברים מניבים תוצאות לא צפויות שאינן ניתנות לחיזוי. וכך, בשנה האחרונה נכווה ציבור המשקיעים באופן משמעותי בחלק מניירות הערך בתיק ההשקעות, כאשר חלק ניכר מהמשקיעים ניהלו תיק לא מאוזן שכלל את אותם ני"ע במשקל רב מדי יחסית להיקף התיק. קיימים גם מחקרים המעידים על משקיעים רבים המחזיקים במספר מצומצם של ניירות ערך - לעתים אף מניה או שתיים בלבד, כשאותם משקיעים לוקחים על עצמם סיכון שממש לא ברור אם הם מבינים את משמעותו ואת השלכותיו במצבי קיצון.
מכשירים נגד כאב ראש
אם כך, כיצד פותרים את בעיית פיזור החסר? רצוי ואף הכרחי להשתמש בעיקרון פיזור ההשקעות. לפני כעשור לא הייתה אפשרות נוחה ויעילה להיצמד למדדים בישראל או בעולם. כיום, מגוון מכשירי ההשקעה העומדים לרשות המשקיעים הינו רחב ומאפשר חשיפה כמעט לכל שוק ולכל סקטור שבו חפצים המשקיעים. אף בסקירת מוצרי השקעה בשוק ההון הישראלי בלבד, ניתן למצוא תעודות סל וקרנות נאמנות החולשות על כל מגוון המדדים המקומיים וגם על מרבית ההשקעות האפשריות ברחבי העולם - מתעודת סל על מדד ת"א 25 ועד קרן נאמנות המשקיעה בסחורות חקלאיות.
הן קרנות הנאמנות והן תעודות הסל העוקבות אחר מדדי מניות ואג"ח, משקיעות בפיזור רחב, בעלויות נמוכות יחסית, ואינן מחייבות את המשקיע לעקוב אחר כל נכס פיננסי בודד המצוי בתיק ההשקעות שלו. השקעה במכשירים הללו מפחיתה את כאב הראש של המשקיעים ואת ההתלבטויות באילו נכסים כדאי להשקיע.
יתרון נוסף הקיים במכשירי ההשקעה הנסחרים בבורסה הוא בנזילותם. אחת ההשלכות של המשבר הפיננסי היא הרחבת המרווחים במחירי ניירות הערך, כלומר שהפער בין מחיר הקנייה למחיר המכירה של כמעט כל הנכסים גדל. המשמעות היא שמשקיע המחזיק בני"ע בודדים, מניות או איגרות חוב, ייאלץ לשלם את עלות המרווח בנייר הערך. ככל שהנכס נזיל יותר או מפוזר יותר, המרווח שלו אמור להיות נמוך יותר. דוגמה טובה לכך היא המרווח הגדול באיגרות החוב הקונצרניות, כשברכישת כל הסל של התל-בונד 20, נניח, המרווח נמוך בהרבה.
האם יש גבול לפיזור? כן, בניהול השקעות הצורך לפזר הוא חשוב וחיוני, אבל צריך גם לדעת מתי הערך שבפיזור ההשקעות יורד. מחקרים אקדמיים גורסים כי תיק מניות המכיל 30 מניות ויותר הוא בעל פיזור מספק, והגדלת מספר הנכסים אמנם תקטין את הסיכון, אך רק במעט. על פי תורת הסטטיסטיקה, כל נכס שנוסיף לתיק ההשקעות שהקורלציה שלו נמוכה מ-1 לנכסים האחרים, תקטין את סיכון התיק. ככלל, מדובר בסוגיה של תועלת מול עלות: הוספת ניירות ערך לתיק ההשקעות כרוכה בעלות נוספת, וייתכן שהיא מיותרת. לפיכך, צריך כל משקיע מטעמיו שלו לקבוע את גודל הפיזור הרצוי לו. בניית תיק השקעות אינה דורשת מספר רב של מכשירי השקעה, וניתן לעשות שימוש במספר מועט של מכשירים המקנים בסך הכל פיזור של מאות מניות ואיגרות חוב שונות.
המשבר הנוכחי משמש נקודת מפנה התומכת בחזרה ליסודות ניהול השקעות: השקעות בפיזור רחב יותר ושמירה על תיק מאוזן. במהלך השנה האחרונה היינו עדים למספר דוגמאות כואבות אך חינוכיות בנוגע לחשיבות הפיזור והימנעות מחשיפה לחברה בודדת או אף לסקטור מסוים. אדגיש שוב, כי לא ניתן היה לדעת מראש באופן ודאי אילו מניות או אג"ח יצנחו משמעותית ואילו פחות, אך השקעה מפוקחת ומפוזרת על פני מגוון רחב של מניות ואיגרות הייתה מונעת תוצאה בלתי הפיכה.
הכותב הוא אנליסט בפסגות בית השקעות. פסגות עשויה להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים שונים לרבות אלו שהוזכרו בכתבה. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. פסגות אינה מתחייבת כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש. פסגות בית השקעות עוסקת בשיווק השקעות ולא בייעוץ
