מוצרים ושירותים שאי אפשר בלעדיהם
סקטור מוצרי ושירותי הצריכה הלא-מחזוריים נתפס כדפנסיבי וככזה שהשקעה בו תהיה תמיד כדאית l עם זאת, חשוב להבחין בין המגזרים השונים בו, להכיר את הכוחות הפועלים עליו, לבדוק אם התמחור בו אטרקטיבי והאם יש לו פוטנציאל צמיחה כלשהו
יניב קוניס | גלובס
06/04/2010
אחת ההשקעות הסקטוריאליות ה"ברורות" ביותר שניתן לבצע, נוגעת לצריכה הבסיסית של כל אחד מאיתנו. האומנם? ברור לכל כי רכישת מוצרים כגון מזון, משקאות ותרופות, הינה הכרחית בכל תקופת זמן - האטה או צמיחה, אולם השאלות הדורשות מענה בהקשר זה הן מה משקפים מחירי המניות ומהי יכולת הצמיחה העתידית של הסקטור?
סקטור מוצרי ושירותי צריכה לא-מחזוריים (Consumer Staples) מורכב משלושה מגזרי פעילות עיקריים: מוצרים ושירותים אישיים וביתיים, יצרני מזון, משקאות וטבק, קמעונאות מזון ותרופות.
מגזר המוצרים והשירותים האישיים והביתיים כולל תחומי פעילות כגון ייצור, שיווק ומכירת מוצרים מתכלים לבית, וכן מוצרים ושירותים אישיים. דוגמאות לכך הן סכיני גילוח של ג'ילט וחיתולים של קימברלי-קלרק. התאגידים הבולטים במגזר זה -פרוקטר אנד גמבל וקולגייט פלמוליב - מספקים מגוון רחב של מוצרי צריכה בסיסיים.
במגזר המזון, משקאות וטבק נכללים מספר תחומי פעילות, כגון ייצור ושיווק משקאות קלים ואלכוהוליים, ושני התאגידים הבולטים בתחומים אלו הינם קוקה קולה ופפסיקו. בנוסף, המגזר כולל גם פעילויות של ייצור, שיווק והפצה של מוצרי מזון וכן של בשר ודגים. גם תחומי פעילות סביב מוצרי טבק נכללים במגזר זה, והנציגות הבולטות בתחום הן פיליפ מוריס ואלטריה, מחזיקות מותג הסיגריות הנמכר בעולם, מרלבורו.
המגזר השלישי והאחרון בסקטור - קמעונאות מזון ותרופות - מכיל רשתות וחנויות מזון ובתי מרקחת. לעתים תכופות מוצג השם "וול-מארט" כמילה נרדפת לתחום קמעונאות המזון והמוצרים הבסיסיים, אך מלבדו קיימים עוד מספר שחקנים בולטים בענף, כגון קוסטקו, טסקו בבריטניה וקרפור בצרפת.
בתחום קמעונאות התרופות ניתן לציין את CVS Caremark, שמעסיקה למעלה מ-200 אלף עובדים ובעלת מחזור מכירות של כ-100 מיליארד דולר בשנה.
הכוחות הדומיננטיים בסקטור
לרוב, כוחן של חברות ויכולת ההישרדות וההשתכרות שלהן נובעים מקיומם או אי קיומם של איומים על הסביבה העסקית בה הן פועלות. בתור משקיעים, חשוב לשאול מהם חסמי הכניסה והיציאה מהענף, מהי עוצמת כוח המיקוח של הספקים ושל לקוחות התאגידים. בהקשר זה, חשוב לציין את הדגש על מידת התחרות, כמו גם את ההשפעות האפשריות של התפתחויות טכנולוגיות על הסקטור.
בסקטור מוצרי ושירותי צריכה לא-מחזוריים פועלות בעיקר חברות שעוסקות בייצור, בשיווק ובהפצה של מוצרים ושירותים בסיסיים לכלל האוכלוסייה. יכולת הכניסה והיציאה מהסקטור הינה כמעט חופשית ונטולת עלויות רגולטוריות, אולם על מנת להפוך לשחקן מוביל בסקטור קיים צורך בהשקעות גדולות במפעלי ייצור, או לחילופין בשכירת שטחי מסחר וביכולת לוגיסטית גבוהה, במידה שפועלים בתחום הקמעונאות.
בנוסף, היתרון לגודל בסקטור הוא בעל משקל מהותי אשר מפחית, ולמעשה כמעט מבטל, את כוח המיקוח של ספקים שעובדים בשיתוף פעולה עם התאגידים. גם לצרכן הממוצע כמעט ואין השפעה על רמות המחירים שמתמחרות החברות הגדולות. יחד עם זאת, התחרות העזה בין החברות על נתחי השוק והיקף המכירות, היא הגורם המהותי שמשפיע על יכולת הריווח בסקטור. ככל שישנם יותר מתחרים באותם קווי מוצר, שולי הרווח הגולמי פוחתים ויורדים ישירות לשורה התחתונה.
לאתר את נקודות החוזקה והתורפה
הסקטור אחראי לספק מוצרים ושירותים בסיסיים לצרכנים ברחבי העולם. החוזקה העיקרית של סקטור זה היא רגישותו הנמוכה יחסית למחזוריות הכלכלית. כלומר, האטה כלכלית ואף מיתון אינם עוצרים מבעדנו לרכוש נייר טואלט, מוצרי מזון ותרופות. גם במוצרים בסיסיים הנדרשים פחות, כגון משקאות קלים וסיגריות, נרשמת בדרך כלל ירידה קלה בלבד במכירות.
לעומת זאת, החולשה העיקרית של הסקטור היא יכולת הצמיחה המוגבלת של החברות. אנשים אינם מגדילים באופן משמעותי את צריכת המזון והתרופות שלהם בעתות צמיחה, ועל אף העמקת הפעילות של החברות בסקטור בשווקים המתעוררים, יש גבול לשיעור הצמיחה בצריכה הבסיסית שהמקומיים בשווקים אלה מסוגלים להניב.
לפיכך, ניתן לסכם כי הסקטור אמנם נהנה מקשיחות יחסית בביקוש הצרכני, אולם מנגד סובל מיכולת צמיחה מוגבלת.
היבטי השקעה על רקע הסביבה הכלכלית
בבחינת כדאיות ההשקעה בסקטור, חשוב להבחין בין גורמי ייצור בסקטור לבין גורמי שיווק והפצה. נתוני הצריכה בארה"ב עדיין רחוקים מאלו של טרום המשבר, ורשתות השיווק והקמעונאיות עדיין סובלות מעודף שטחי מסחר. לקמעונאיות, בעיקר בארה"ב, יש תלות גבוהה בצרכן האמריקני, שמסתגל כיום לצריכה נמוכה יותר מבעבר, כך שפוטנציאל הגידול בהכנסותיהן עומד בסימן שאלה. בניגוד אליהן, ליצרנים יש יותר גמישות בניהול העלויות, ולראיה צמצום קווי הייצור והפיטורים שביצעו במהלך השנתיים האחרונות.
רמת המכפילים הממוצעת בסקטור עומדת כיום על כ-15 - נמוך ממכפיל הרווח הנוכחי במדד S&P 500, אך כאשר לוקחים בחשבון את פוטנציאל הצמיחה העתידי, להערכתנו לא מדובר בתמחור נמוך.
תשואת הדיבידנד הממוצעת הינה 2.8%, כך שמשקיעים שתרים בימים אלו אחר השקעות מוטות דיבידנד, יכולים למצוא בסקטור זה הזדמנויות רבות.
לסיכום, באופן כללי אנו לא מזהים כיום הזדמנות מיוחדת בסקטור מוצרי ושירותי צריכה לא-מחזוריים. יחד עם זאת, בחירה סלקטיבית של חברות, בעיקר בתחום היצרני על פני הקמעונאי, עם עדיפות לאלו בעלות חשיפה לפעילות בשווקים מתעוררים, עשויה להיות מועילה לתיק ההשקעות.
הכותב הוא מנהל מחלקת מחקר ליועצים בפסגות בית השקעות. פסגות עשויה להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים שונים לרבות אלו שהוזכרו בכתבה. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. פסגות אינה מתחייבת כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש. פסגות בית השקעות עוסקת בשיווק השקעות ולא בייעוץ
