הקפיטליסט

מתחילת השנה תעשיית תעודות הסל וקרנות הנאמנות שמתמחות במדדי התל-בונד או באג"ח קונצרניות פורחת l מה עדיף, הצ'רי פיקינג של הקרנות או הסלים המוכנים של התעודות? ובכן, עדיף ליהנות מכל העולמות

רועי ברגמן | גלובס

2/7/2008

בפברואר השנה הושקו בקול תרועה רמה מדדי התל-בונד החדשים, ותעודות הסל התל-בונדיות הפכו ללהיט העונה, ולאחת מהקטגוריות המגייסות ביותר. האפיק האג"חי מנהל היום נכסים בהיקף של 8-9 מיליארד שקל, בעיקר הודות לתעודות התל-בונד, שמתחרות בקרנות הנאמנות המתמחות באג"ח קונצרניות.

התאווה למדדי האג"ח הקונצרניות החלה בפברואר 2007, כשהבורסה השיקה את המדד הראשון, התל-בונד 20, שכלל את 20 האג"ח הקונצרניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה. הנפקת תעודות סל על המדד העלתה משמעותית את רמת הסחירות של האג"ח שכלולות בו, וכ-25% ממחזור המסחר באג"ח הקונצרניות התמקד באג"ח שכלולות במדד.

בתחילת השנה החליטה הבורסה להרחיב את ההצלחה לשני מדדים נוספים: תל-בונד 40 ותל-בונד 60. התל-בונד 40 כולל את 40 האג"ח הקונצרניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר, למעט אלה שכלולות בתל-בונד 20. התל-בונד 60 כולל את 60 האג"ח הקונצרניות בעלות שווי השוק הגדול ביותר.

השקת המדדים החדשים הזניקה את תעשיית התעודות והקרנות שמתמחות במדדי התל-בונד ובאג"ח קונצרניות. "יש דרישה מאוד חזקה למוצרי מדדים אג"חיים שלא היו קיימים עד פברואר 2007, בניגוד למוצרי מדדים על מניות ומטבעות", מאשר ליאור כגן, מנכ"ל מבט תעודות סל. "מה שסייע לענף הוא הטיימינג הטוב של הבורסה בהשקת התל-בונד 20, בדיוק בתקופה בה משקיעים חיפשו דרך נוחה יותר להשקיע באג"ח".

למה דווקא דרך תעודות סל?

כגן: "תעודות הסל מאפשרות למשקיעים להיכנס לשוק האג"ח הקונצרניות בסיכון נמוך יותר. הן קיבלו רוח גבית חזקה מהמשבר הפיננסי, בגללו משקיעים העדיפו אפיקים סולידיים, ובראשם אג"ח קונצרניות צמודות מדד, על פני מניות. גם עליית ציפיות האינפלציה תרמה למגמה".

והקרנות, להבדיל מהתעודות, טוען כגן, מציגות שונות גבוהה בתשואות. "המשקיעים מעדיפים לקבל את המדד על פני קרן שעלולה להפסיד גם 3% במחצית", אומר כגן. "המוצרים הללו פתרו ליועצי ההשקעות את הבעיה של בחירת האג"ח בעצמם. יותר קל וזמין לרכוש סל שלם".

הסיכויים והסיכונים בהשקעה בתל-בונד

הצטרפות למדדי התל-בונד כרוכה בעמידה בדרישות סף, ובהן דירוג מינימלי של A- (מעלות) או A3 (מידרוג). שווי השוק המינימלי של כל אג"ח חייב להיות לפחות 250 מיליון שקל, ועליה להימנות על 120 האג"ח הסחירות ביותר.

המשקולות של האג"ח במדדים נקבעות לפי שווי הסדרה, כך שסדרה גדולה זוכה למשקל גבוה יותר. בחינת נתוני המח"מ והתשואה של המדדים מאפשרת להשוות את האג"ח לאלטרנטיבות אחרות, לרבות לבנצ'מרק, האג"ח הממשלתיות.

שחקנית נוספת בשוק היא פסגות, שהנפיקה כמה תעודות סל על מדדי התל-בונד ואתמול השיקה שתי קרנות שמתמחות בהשקעה באג"ח קונצרניות. יניב קוניס, אנליסט בפסגות, מסביר כי נכון להיום מרבית ההנפקות בתחום הקונצרני הן ארוכות טווח, ולכן המדדים מתאפיינים במח"מ ארוך יחסית, של 5.2-6.3. המח"מ הארוך ביותר הוא בתל-בונד 40.

כאמור, אחת הדרכים המקובלות לבחון את אטרקטיביות ההשקעה באג"ח היא לבדוק את המרווח שלהן מול אג"ח ממשלתיות. והיום עומד המרווח בממוצע על 1.1%. התשואה הנמוכה יחסית באג"ח הממשלתיות הצמודות והמרווח הגבוה יחסית באג"ח הקונצרניות (הצמודות והמדורגות), תומכים בתרומת האג"ח הקונצרניות לתשואת התיק.

ההזדמנות נאה, אך יש גם סיכון. שני הסקטורים הגדולים ביותר בתל-בונד 60 הם הנדל"ן (27% מהמדד) והפיננסים (23%), ושניהם נחשבים לשורש המשבר הפיננסי בעולם ונמצאים בתקופה לא בטוחה יחסית. עם זאת, קוניס טוען כי בתחום הפיננסים, בשונה מסקטור הנדל"ן, מתרכז המדד במספר מצומצם של חברות גדולות ובעלות מסורת ארוכת שנים, דוגמת הבנקים הפועלים ולאומי.

גם הריכוזיות הגדולה של המשק הישראלי באה לידי ביטוי במדדי התל-בונד. קוניס מזכיר שקבוצת אי.די.בי, למשל, מהווה 21% מקבוצות הלווים בתל-בונד 60. "ניכר שהמשקיע במדד חשוף לסיכון של קבוצה בודדת במשק. מאידך, מדובר בקבוצה הגדולה במשק, שמשקיעה במגוון רחב של תחומים ופעילויות בישראל ומחוצה לה", הוא אומר.

איך כדאי להשקיע?

הבחירה בקרן נאמנות או בתעודת סל מושפעת משיקולים רבים. רכישת תעודת סל פירושו בחירה בניהול פאסיבי, כי קונים סל אג"ח מוכתב. היתרונות הם בפיזור ההשקעה על פני עשרות האג"ח שבמדד, ובדמי ניהול הנמוכים: 0% בתעודות על התל-בונד 40 ו-60, וכ-0.3% על התל-בונד 20. לתעודות גם יתרון של סחירות גבוהה.

החיסרון הבולט הוא אחזקה בכל האג"ח הכלולות במדד, ללא אפשרות לשנות ולבחור. החשיפה הגבוהה למגזרים, קבוצות לווים או סדרות (סדרה 22 של חברת החשמל, למשל, היא למעלה מ-9% ממדד התל-בונד 60, ר"ב) היא חיסרון נוסף. ובניגוד לאחזקה באג"ח עד למועד פדיונה, אין תשואה מובטחת לפדיון בתעודות הסל.

האפשרות השנייה להשקיע בקרנות נאמנות, שמנוהלות בצורה יותר גמישה ואקטיבית. הן בוחרות את האג"ח שבהן ישקיעו, ומשלבות אותן עם אפיקי השקעה אחרים, בהתאם לתשקיף. גם ניהול המח"מ בקרן נאמנות, בניגוד לתעודת סל, דינמי ויכול להשתנות על פי צרכי השוק ולפי שיקול הדעת של המנהל.

כמו כן, הוא יכול לבצע מכירה בחסר של אג"ח, מק"מ ומט"ח, ולנצל הזדמנויות שנוצרות כתוצאה מעיוותים בשוק. קרנות נאמנות יכולות להשקיע גם באג"ח High Yield שאינן בדירוג השקעה. הן מסוכנות יותר אך עם פוטנציאל תשואה גבוה יותר, ולא נכללות במדדי התל-בונד. החיסרון הגדול של קרן נאמנות הוא בדמי הניהול (0.8%-1%), לעומת דמי ניהול אפסיים או כמעט אפסיים בתעודות.

אז במה לבחור? בשוק ממליצים לא לבחור אלא לשלב בין שני המוצרים ובין הצ'רי פיקינג שעושות הקרנות לסל שמשקף את המדד עצמו ובא לידי ביטוי בהשקעה בתעודות. ההמלצה היא להקצות את החלק בתיק המיועד לאג"ח קונצרניות גם לתעודות סל וגם לקרנות נאמנות. כך, מקבלים חשיפה מקסימלית ומגוונת לשוק הזה.

לכתבות נוספות במדיה הכלכלית