תיק ההשקעות תחת אבטחה
מצ'רלס פונזי ועד ברנרד מיידוף, לא חסרו לאורך ההיסטוריה מעשי מרמה וזיוף בשוקי ההון, כשכמובן גם חברות ותאגידים מסחריים אינם חסינים בפניהם l מה בכל זאת ניתן ללמוד מהונאות ותרמיות שבוצעו בעבר, כיצד ניתן להיזהר, והאם משקיעים יכולים להיות בטוחים שהכסף שלהם באמת מושקע באופן שבחרו?
יניב קוניס | גלובס
02/02/2009
משחר ההיסטוריה, המפגש בין כסף ובני אדם הוליד לא אחת מעשי מרמה ומעילה. וכפי שלא ניתן למנוע לחלוטין פשיעה ברחובות, כך גם חייבים להשלים עם קיום מקרי הונאה ותרמית בעולמנו. מאידך, זה לא אומר בהכרח שאין ביכולתנו לבצע פעולות שיפחיתו את הסיכון שלנו להיפגע ממעשים אלו. לצורך כך, נתמקד בהונאות בתחום הפיננסי ומעשי מרמה בתאגידים, ובהקשר הזה - אחרי דצמבר 2008 נזכור את ברנרד מיידוף כמבצע ההונאה הגדולה אי פעם!
קצת היסטוריה. דרכו של מיידוף בשוק ההון החלה ב-1960, כאשר הקים את חברת Bernard L. Madoff Investment Securities - חברה למסחר בניירות ערך, וזאת בהשקעת הון עצמי של 5,000 דולר בלבד. על מנת להתחרות ברצפת המסחר של ניו יורק מול חברי בורסת NYSE, החלה החברה להשתמש במערכות מסחר אלקטרוניות שבידלו אותה ממתחרותיה. אותה טכנולוגיה שבה השתמשה, עזרה לפתח את "מערכת השערים האוטומטית של האגודה הלאומית לסוחרי ניירות ערך" - NASDAQ. הפירמה בלטה במחזורי המסחר שלה בניירות ערך, ובנקודה מסוימת אף התברגה בראש עושי השוק בבורסת נאסד"ק, ומיידוף אף זכה לשמש כיו"ר דירקטוריון הבורסה וכיו"ר מועצת המנהלים.
בראשית שנות ה-90 הרחיב מיידוף את פעילות החברה לתחום ההשקעות. הצלחתו, והכבוד הרב שרחשו לו בוול סטריט ובקרב עשירי אמריקה, הביאו לתור ארוך של משקיעים שהשתרך לפני "קרן ההשקעות" בניהול מיידוף, בבקשה להעביר אליו כספים. בשל הביקוש העצום לקרן, הוקמו קרנות ייעודיות של גופים שביקשו לשווקה, וחלק הארי מתוך אותם 50 מיליארד דולר שהושקעו במיידוף, זרמו דרכן. מיידוף, שעסק גם בפילנתרופיה ותרם סכומים נכבדים מ"הכנסותיו", זכה לכינוי "האג"ח היהודי", בשל התשואה החיובית העקבית שהניבה הקרן - בין 8% ל-10% בשנה. במשך 16 שנים הקרן רשמה רק 13 חודשים שליליים, וגם בהם נרשמה ירידה חודשית מינורית של מספר עשיריות האחוז.
הקרן שווקה כקרן סולידית עם תשואה עודפת מעל ריבית הליבור הדולרית. בבחינת הגרף המשווה בין ביצועי הקרן לנכס הבסיס שעליו סחרה - מניות מדד S&P-100 - לא ניתן להתעלם מהתשואה העקבית שהושגה גם בשוק תנודתי. בדיעבד, חייבים להודות שזה לא נראה הגיוני, אבל במשך תקופה ארוכה זכה מיידוף באמון המשקיעים, שסברו כי ניסיונו עתיר השנים הקנה לו יכולת אמיתית להכות את השוק.
הסוף ידוע: ב-11 בדצמבר 2008 נעצר מיידוף והודה בהונאה הגדולה בהיסטוריה. כאשר החלו לחקור את הפרשה גילו פרט מעניין מאוד - רשות ני"ע האמריקאית (SEC) כלל לא בדקה את פעילות הקרן במשך כל תקופת פעילותה! כך, היעדר פיקוח רגולטורי, לצד בקרה אפסית על פעילות המנהל מצד רו"ח המבקר, נאמן הקרן ואף הגופים המשווקים, תרמו באופן ניכר להיקף הבלתי נתפס של התרמית.
מתפכחים ומתחילים לפקח
התוצאה הישירה של תרמית מיידוף הייתה פגיעה במשקיעים, שספגו הפסדים כואבים, בקרנות רבות ובמוסדות צדקה שנסגרו. כן גרמה התרמית נזק עצום למוניטין של תעשיית הגידור, וגם לגופים הפיננסיים ששיווקו את הקרנות שהשקיעו במיידוף. אחד הטיעונים המרכזיים בעד קרנות של קרנות גידור - פיזור הסיכון השיטתי שיש בקרן גידור בודדת - לא עמד הפעם במבחן, והסיבה היא שקרנות רבות השקיעו סכומים גבוהים מנכסי הקרן במיידוף, ובנפילתו נחשפו במערומיהן.
אחת ההשלכות של המשבר הפיננסי היא הפחתת ההשקעות באפיקים לא מפוקחים. ככלל, המשבר חיובי לעשיית סדר בתעשיית הגידור - אם בסילוק המנהלים שנשטפו בצונאמי, ואם בשל רגולציה רחבה שינהיג ממשל אובמה כלפי השקעות לא מפוקחות. על מנת למזער את הסיכון לתרמיות בעתיד, על מנהלי ויועצי השקעות ליישם את העקרונות הבאים בבואם לבחון השקעות אלטרנטיביות: השקעה בקרנות בעלות אסטרטגיה ברורה וניתנת להבנה ובחינה, השקעה בודדת צריכה להיות תהיה מזערית יחסית לתיק ההשקעות, ועדיפות לקרנות עם נזילות חודשית שאינן נעולות למשיכות (Lockups). בנוסף, מומלץ לדרוש מקרן ההשקעות מסמכים משפטיים ודו"חות כספיים ממשרד רו"ח מוכר, בדרך כלל פירמת Big Four.
בסופו של דבר, גם יישום מלא של עקרונות ההשקעה באפיקים לא סחירים אינו ערובה למניעת תרמיות והונאות בהשקעות, אך זו הדרך היחידה למזער את חשיפת תיק ההשקעות לסיכוני מרמה ובצע כסף. פיזור ההשקעות, נקיטת משנה זהירות וחשוב מכל - הפעלת שיקול דעת, יצמצמו למינימום את הסיכוי שההונאה הבאה במגזר הפיננסי תפגע בתיק ההשקעות שלכם.
עיקר התרמיות - בחברות
הונאות אינן נחלתה של התעשייה הפיננסית בלבד. למעשה, מרביתן מבוצעות בחברות ותאגידים עסקיים, ולא צריך ללכת רחוק בספרי ההיסטוריה כדי למצוא דוגמאות. רק לפני מספר שבועות נחשפה תרמית בחברת סטיאם ההודית, במסגרתה החוקרים עדיין מתלבטים האם ספרי החברה נופחו בסכום של כמיליארד דולר, או שמייסד החברה גנב כספים מקופתה. הפרשה כבר זכתה בכינוי המפוקפק "האנרון של הודו", על שם ההונאה בענקית האנרגיה האמריקאית לשעבר.
אנרון, שהייתה אחד התאגידים המובילים בארה"ב, ובשיאה דיווחה על הכנסות של 100 מיליארד דולר, התרסקה בשל תעלולים חשבונאיים שביצעו בכיריה. על מנת להציג צמיחה גבוהה ככל היותר ולקדם את מעמדו, התרחב התאגיד לתחומי פעילות נוספים כגון פלדה, תקשורת ונגזרים פיננסיים. החברה פעלה רבות בנגזרות על מזג האוויר ועל מוצרי אנרגיה, ועל מנת להתגבר על שריפת המזומנים וההפסדים שצברה, השתמשה במהלכים פיננסיים יצירתיים לפתרון בעיית הנזילות, כגון הקמת "ישויות הון חוץ-מאזניות" להפרדת הנכסים הבעייתיים ממאזנה.
חשדות שהתעוררו במהלך שנת 2001 הביאו לפתיחת חקירת ה-SEC. מרגע גילוי ההונאה החל מגדל הקלפים להתמוטט. לא עבר זמן רב, ובדצמבר2001 ביקשו נציגי התאגיד מבית המשפט הגנה מפני נושים, במסגרת הליכי פשיטת רגל (Chapter 11). תוצאה נוספת של הפרשה הייתה פירוקה של פירמת רוה"ח של אנרון - ארתור אנדרסן, שהואשמה בכך שלא מנעה במשך תקופה ארוכה את ביצוע המניפולציות בדו"חות החברה. עד להתפוצצות הפרשה, נציין, דורגה ארתור אנדרסן בין חמש פירמות רואי החשבון הגדולות והמובילות בעולם.
גורם מרכזי להונאות בחברות הוא הלחץ הנובע מציפיות שוק ההון לגידול מתמיד במכירות וברווחיות. בפרשת וורלדקום, שבה נופחו הדו"חות הכספיים בצורה מופרזת עד לרגע קריסתה, ביטא מנכ"ל התאגיד, ברנרד אברס, את הלחץ בדרישתו מסמנכ"ל הכספים "להשיג את המספרים שוול סטריט מצפה להם". או במילים אחרות, לייפות את הדו"חות הכספיים של החברה.
יש מה לעשות
ראשית, חשוב להכיר בעובדה שתופעת ההונאות והמעילות לא תיעלם מהנוף הפיננסי. מובן שהרחבת הרגולציה והוספת גורמי פיקוח וביקורת יתרמו לצמצום התופעה. בכל מקרה, מיצוי הדין עם אלו שסרחו ומעלו בתפקידם הוא מעשה הכרחי, אך הפקת לקחים למניעת הישנות מקרה דומה בעתיד, היא משימה חשובה יותר.
בהשקעה במניות ואיגרות חוב יש דרך פשוטה לצמצם את הסיכון הספציפי של חברה - לפזר את התיק על פני מספר רב של ניירות ערך, או באמצעות השקעה בקרנות נאמנות או תעודות סל. בהשקעה באפיקים שאינם תחת פיקוח מחמיר, חייבים לנקוט זהירות משנה בבחירת מנהל ההשקעות או המכשיר הפיננסי, ולהבין לעומק את הסיכונים הטמונים בהשקעה.
דבר אחרון: מומלץ לבחון את ביצועי ההשקעה על פני תקופה, ולזכור היטב את המשפט המפורסם:
"If something looks too good to be true… it's probably not true!"
הכותב הוא אנליסט בפסגות בית השקעות. פסגות עשויה להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים שונים לרבות אלו שהוזכרו בכתבה. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת ניירות ערך . במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. פסגות אינה מתחייבת כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש. פסגות בית השקעות עוסקת בשיווק השקעות ולא בייעוץ
![]()