ארכיון פוסטים מהקטגוריה "שוק ההון"

כנגד ארבעה מומחים דיברו בשוק ההון

יום שני, 13 באפריל, 2009

יניב קוניס

ואלו הם: יועץ ההשקעות, מנהל ההשקעות, סוחר ניירות הערך והאנליסט, שאינו מפסיק לספק תחזיות. ככל שעולה קצב התפתחותו ושכלולו של שוק ההון המקומי, כך עולה גם הצורך בהתאמת התפקידים השונים לתמורות שחלו בענף. לרגל חג הפסח, מי הם הכוחות המרכזיים המניעים את שוק ההון הישראלי, ומה תפקידם?

לרגל החג, אסקור את שוק ההון מזווית אחרת לחלוטין - הזווית האנושית. נצא כעת למסע אל מאחורי הקלעים של הכוחות המניעים את שוק ההון הישראלי:

יועץ ההשקעות, מה הוא אומר?

יועץ ההשקעות הפך בשנים האחרונות לדמות החשובה ביותר בשוק ההון הישראלי. רוב המשקיעים הבינו כי על מנת להתמודד עם העולם הפיננסי המשתנה, הם חייבים להיעזר בבעל מקצוע, והם פונים ליועץ בסניף הבנק שלהם על מנת שיבנה עבורם תיק השקעות שמורכב מניירות ערך, קרנות נאמנות ותעודות סל.

יועצי ההשקעות הם היחידים שרשאים לייעץ ללקוחות הבנק בכל הנוגע לאפיקי ההשקעות בבורסה: מניות, מק"מ, איגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות, אופציות על שלל סוגיהן, קרנות נאמנות ותעודות סל. לאחרונה, הורחבה משימת הייעוץ לתחום החיסכון לטווח ארוך - קרי, קופות הגמל, קרנות ההשתלמות, קרנות הפנסיה וביטוחי מנהלים, אך זאת בכפוף לקיום רישיון נוסף של ייעוץ פנסיוני.

חשוב לציין, כי קיימים תחומי השקעה נוספים שאינם נסחרים בבורסה והינם בעלי פרופיל סיכון נמוך, כדוגמת פיקדונות ותוכניות חיסכון, שבהם הגורם המייעץ אינו חייב להיות יועץ השקעות. אולם, בכל הקשור לייעוץ בניירות ערך שבהם טמונים סיכונים שונים ומגוונים, רק בסמכותו של יועץ ההשקעות לטפל בלקוחות הבנק.

אין ספק שתפקידו של יועץ ההשקעות עבר שינוי מהותי במקביל להתפתחותו ולשכלולו של שוק ההון המקומי - מייעוץ פרטני לרכישת ומכירת ני"ע עבור לקוחותיהם, להתמקדות בהקצאת נכסים ובחירה במכשירי ההשקעה המתאימים ללקוח על פי צרכיו השונים, העלויות והמיסוי הרלוונטי לו. אם בעבר עיקר המיקוד של המשקיעים בישראל היה במניות מקומיות ובאיגרות חוב של מדינת ישראל, הרי שבשנים האחרונות חלה תמורה אדירה בהיקף ובמגוון אפשרויות ההשקעה, החל ממכשירי השקעה חדשים דוגמת תעודות הסל, וכלה באפיקי השקעה שלא היו זמינים למשקיע הישראלי בעבר, כמו אג"ח קונצרניות, סחורות, מט"ח ושווקים מתעוררים.

לרשות היועץ עומדים כלים רבים המאפשרים לו ניתוח שוטף של מגוון האלטרנטיבות. יועץ ההשקעות למעשה מהווה עבור קהל החוסכים והמשקיעים את הכתובת האובייקטיבית והמקצועית לקבלת החלטות השקעה נכונות, המתבססות על הצרכים הייחודיים של כל לקוח.

מנהל השקעות, מה הוא אומר?

כספי הציבור שייעודם חיסכון לתקופות קצרות ועד לגיל פרישה, מנותבים ברובם להשקעה בקרנות נאמנות, תעודות סל, תיקי השקעות מנוהלים, קופות גמל, קרנות השתלמות ופנסיה. הגופים המוסדיים הם אלו שאמונים על ניהול ההשקעות בהם, ואת התפקיד מאיישים בעלי רישיון בניהול תיקים מטעם הרשות לני"ע. את עיקר זמנם מקדישים אלה למלאכת התאמת תיק ההשקעות בניהולם, לאסטרטגיית ההשקעות שהותוותה להם על ידי ועדת ההשקעות של הגוף המוסדי.

לצורך כך, מסתייעים מנהלי ההשקעות בניתוח כלכלי שמספקים להם האנליסטים של בית ההשקעות, והם נסמכים על הניסיון והיכרותם את השוק כדי להשיג את התשואה הגבוהה ביותר עבור לקוחותיהם. לעתים תכופות, תפקידם כרוך בניהול סיכונים, שכן השקעות הן תחום שבו מתקיים יחס הפוך בין הסיכון לסיכוי. כיום, קיימת חשיבות מכרעת לניתוח והפנמת הסיכונים הטמונים באפיקי ההשקעה השונים, וככל שאלו מתרבים, עבודת המנהלים נעשית מורכבת יותר ויותר.

על רקע המשבר הפיננסי, הודגש תפקיד נוסף של מנהל ההשקעות: אחריות למיצוי זכויות הלקוחות. על מנהלי ההשקעות לחתור להשבת כל הכספים שניתנו כהלוואה לקונצרנים, כולל הריבית וההצמדה.

סוחר בניירות ערך, מה הוא אומר?

בבסיס המסחר בבורסה עומדים לכל נייר ערך קונה ומוכר מרצון. לעתים קרובות, המסחר בנייר ערך מסוים הוא דליל ומחייב מציאת צד שני באופן אקטיבי. כלומר, משקיע שמעוניין לרכוש מניה כלשהי נדרש לאתר משקיע שמחזיק את המניה, ושגם מעוניין למכור את הכמות המבוקשת על ידי המשקיע הראשון במחיר ראוי מבחינתו. מאחר שלמרבית המשקיעים אין את המשאבים או ההיכרות למצוא צד שני מתאים, חלק מהמסחר בבורסה מבוצע באמצעות סוחרים בניירות ערך.

תפקידם של סוחרים אלו הינו תיווך פיננסי - הם רוכשים כמות מסוימת של ניירות ערך מצד א' ומוכרים לצד ב', והרווח שלהם נובע מעמלת ביצוע. פרט לתפקיד הברוקר המסורתי, ישנם סוגים נוספים של סוחרים בני"ע:

מבצעים ביחידות ההשקעה - סוחרים אלו עוסקים בקניית ומכירת ניירות ערך בקרנות הנאמנות, בקופות הגמל ובתיקי לקוחות פרטיים וחברות מנוהלים.

עושי שוק - תפקידם לצטט מחירי ניירות ערך בשני צידי ספר הפקודות (קנייה ומכירה). לרוב תמצאו אותם בחדרי מסחר של מנפיקי תעודות הסל, אך ישנם גם עושי שוק רשמיים למניות ואיגרות חוב ספציפיים בבורסה.

סוחרי נוסטרו - עוסקים במסחר בכספי הגוף בו הם מועסקים.

וזה שלא מפסיק לספק ניתוחים ותחזיות

אחרון חביב ברביעייה, הכולל גם את החתום מעלה, הינו מקצוע שכולל את מספר תתי ההתמחויות הרב ביותר - האנליסט.

מיהו האנליסט, ובאילו תחומים הוא יכול לעסוק? נתחיל מלמעלה - כלכלני המאקרו והאסטרטגיה. תפקידם הינו מבט-על על הכלכלה הריאלית, הן בישראל והן מעבר לים, ניתוח המידע והמגמות הבולטות בשווקים הפיננסיים, ובהתבסס על כך מתן הערכות לשינויים הצפויים בשערי הריבית, בשיעורי האינפלציה, בגירעונות ובגיוסי החוב של מדינות, ואינדיקטורים כלכליים מובילים אחרים.

נמשיך לתחום בעל רזולוציה גבוהה יותר - מחקר מיקרו. תחום זה כולל אנליסטים שתפקידם ניתוח ספציפי של חברות והענפים בהם הן פועלות. על בסיס ההערכות הכלכליות שמתבצעות על החברה הנסקרת, האנליסטים מפרסמים תחזית לניירות הערך של הגוף. בעוד שבעבר, לפחות בכל הנוגע לישראל, התמקד המחקר בעיקר בבחינת כדאיות ההשקעה במניות פרטניות, כיום מקיף מחקר המיקרו גם את תחום האג"ח הקונצרניות.

מאחר שתחום המיקרו מחייב מעקב שוטף ורציף אחר כל אירוע המתרחש בחברה הנסקרת, מתפצל התחום למספר מחלקות מחקר שונות שמטפלות כל אחת באפיק השקעה שונה. גם בתוך כל אפיק, יש חלוקה המתבצעת על פי מגזרי הפעילות של החברות. לדוגמה, ישנן מחלקות מחקר מיקרו שמתמחות במחקר מניות בישראל, אחרות מתמקדות במניות בחו"ל, וקיימות גם מחלקות שעוסקות בכלל במחקר אשראי (בעיקר אג"ח קונצרניות) בארץ ובעולם.

ועדיין, זה לא הכל. תחום המחקר כולל גם אנליסטים שעוסקים בבחינת אפיקי השקעה לא סחירים, כדוגמת נדל"ן לסוגיו השונים, קרנות גידור, קרנות הון סיכון וקרנות השקעה פרטיות. כמו כן, קיימים אנליסטים שתפקידם לנתח את כדאיות השקעה בניירות ערך שאינם סחירים, כגון מוצרים מובנים, מוצרי אשראי ואיגרות חוב פרטיות. חשוב להבין, שככל שחולף הזמן ועולם ההשקעות נעשה מורכב ומגוון יותר, כך עולה הצורך ביותר ויותר אנליסטים בעלי התמחות ספציפית.

ומי עוד נמצא מאחורי הקלעים?

אמנם ארבעת התפקידים לעיל הם המוכרים והמוזכרים ביותר בשוק ההון, אך הם אינם היחידים. בסופו של דבר, שוק ההון הינו חלק מענף השירותים הפיננסיים, ועל מנת לספק את השירות האיכותי והמקצועי לו זכאים הלקוחות והעמיתים, נדרשות הפירמות בשוק ההון להפעיל מספר רב של גורמים נוספים מאחורי הקלעים.

התמורות שחלו בשוק ההון בשנים האחרונות, ולמשל מעבר ניהול נכסי הציבור, קרנות הנאמנות וקופות הגמל למערכת החוץ בנקאית, חייבו היערכות תפעולית מורכבת בגופים המוסדיים. נוספו דרישות רגולטוריות רבות, שהביאו להגדלת משאבים ועובדים בתחום הייעוץ המשפטי, הפיקוח, הבקרה והציות. כמו כן, על מנת לוודא שתהליכי העבודה יבוצעו כהלכה, גדלה משמעותית גם מצבת כוח האדם בתחום התפעול והשירות. מטרתם של צעדים אלו היא להעמיד שירות איכותי ומשביע רצון לטובת העמיתים, הלקוחות ויועצי ההשקעות.

בהזדמנות זו, אאחל לקוראי הבלוג חג שמח וכשר!

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.

מי בכלל צריך בורסה?

יום ראשון, 8 בפברואר, 2009

יניב קוניס

ודאי זכיתם לשמוע בשנה האחרונה לא פעם את המשפט "הבורסה ירדה ב-X אחוזים". במקביל, גם נודע לכם שחסכונותיכם לעת פרישה ספגו מכה קשה "בגלל הבורסה". בטח שאלתם את עצמכם למה בכלל השקיעו את הפנסיה שלכם בבורסה אם זה כל כך מסוכן. אבל מה באמת אתם יודעים על הבורסה? בשביל מה אנחנו בכלל צריכים בורסה אם פעם בכמה שנים היא מכזיבה ופוגעת בנו?

הצורך הבסיסי לקיום בורסה נובע מאותם שני יסודות כלכליים שהסברתי בפוסט "כלכלת הפרידמנים": צריכה וחיסכון. נניח שיתרת חשבון הבנק שלכם עומדת על 10,000 ₪ פנויים. אתם נדרשים לבחור באחת משתי האפשרויות הבאות: לרכוש מוצר, נניח מסך פלזמה 52 אינץ', או לחילופין לחסוך את הכסף לעתיד. כאשר אתם בוחרים באלטרנטיבה השנייה, נפתח בפניכם עולם שלם של אפשרויות חיסכון שונות: פיקדונות בבנק, השקעה במניות ובאגרות חוב, רכישת נדל"ן, ושלל מוצרים פיננסיים שונים ומשונים.

הבורסה היא שוק שתפקידו להפגיש בין לווים - אלו שזקוקים לכסף עכשיו, למלווים - אלו שמעוניינים לחסוך. בדרך כלל, מי שמבקש לחסוך הם משקי הבית, והלווים הם חברות וממשלות. הבורסה משמשת אמצעי מרכזי לגיוס כספים בידי הממשלה וחברות במשק. גיוס הכספים מתבצע לרוב על ידי הנפקת מניות, המקנות זכות לרווחים העתידיים של החברה, או באמצעות אגרות חוב, שהן התחייבות של חברה או מדינה לשלם ריבית במשך תקופת ההלוואה, וכמובן בסיומה, להחזיר את הקרן.

קרוקס - נעל ללא מטרה נעלה

קרוקס - נעל ללא מטרה נעלה

אותם כספים שגויסו משמשים למימון פעילות החברות: גיוס עובדים, רכישת ציוד, פיתוח מוצרים חדשים והתרחבות לשווקים חדשים. גם הממשלה זקוקה לגייס כספים על מנת לתחזק את הקיים, להשקיע בתשתיות וחינוך, וכמובן לדאוג לביטחוננו. מטרה עיקרית שנייה ופחות מוכרת של הבורסה היא עידוד היזמות העסקית; במרבית המקרים, כאשר ממציאים משהו כדוגמת אקמול, קוקה קולה, ואפילו נעלי קרוקס, ייעוד ההמצאה הוא לא טובת הכלל אלא מסיבה גשמית - בצע כסף. אין בכך שום פסול - אנו נהנים משפע אפשרויות הצריכה שעומדות בפנינו. כאן נכנסת הבורסה לתמונה ככלי המאפשר למייסדי ומשקיעי החברה להפוך את החברה לציבורית - כלומר, למכור חלק ממניותיה לציבור תמורת סכום כסף לזכותם.

יתרון נוסף לקיומה של בורסה היא משיכת השקעות זרות במשק המקומי. תארו לכם שיושב לו אי שם בקנדה הרחוקה משקיע פוטנציאלי שמעוניין להשקיע בעסקי הפוספטים. אם מישהו היה מגיש לו הצעה להשקיע בפרויקט ישראלי פרטי בתחום, סביר להניח שהיה מסרב בשל גובה ההשקעה הנדרש והקושי לבחון את כדאיות וסיכון ההשקעה. לחילופין, אותו קנדי יכול לרכוש מספר מניות של כימיקלים לישראל העוסקת בתחום זה. לצורך בחינת ההשקעה, דוחות החברה זמינים באתר הבורסה, הוא יכול לקנות ולמכור את המניות בכל רגע נתון, ולא פחות חשוב - הוא אינו מוגבל בסכום מינימום של השקעה בחברה. הבורסה המקומית מאפשרת לתושבי חוץ להשקיע כספים בכלכלה המקומית באופן פשוט יחסית.

הבורסה - מועדון חברים סגור

או.קיי, אז המסקנה היא שבורסה חיונית לחלוקת משאבים יעילה יותר בכלכלה, אבל כיצד הבורסה פועלת במציאות? מי שעובר ברחוב אחד העם בתל-אביב ימצא בניין שעליו מתנוסס הכיתוב "הבורסה לניירות ערך בתל אביב" - תציצו פנימה - אין שם מאומה פרט למספר משרדים, עובדים והרבה מחשבים. טרם המעבר למסחר אלקטרוני, אחד העם 54 היה אחד המקומות התוססים והרועשים ביותר בישראל, אך כיום כל המסחר בניירות ערך הוא וירטואלי לחלוטין.

הבורסה - לא מה שדימיינתם

הבורסה - לא מה שדימיינתם

דמיינו שאתם צועדים לתוך היכל ענק עם תקרות גבוהות שעליהן מותקנים מסכים המקרינים את שערי המניות ואגרות החוב הנסחרות בבורסה. האולם מלא בדוכנים קטנים שכל אחד מהם מציג שני סוגי שלטים עם מחירים: מחיר אחד לקנייה ושני למכירת נייר ערך בודד - לדוגמא מניית טבע, בנק לאומי או שופרסל. נניח ששמעתם נפלאות על חברת "גיבובי הפלא" ואתם חפצים להשקיע במנייתה. עליכם לגשת לדוכן שבו נסחרת המניה ולבחור האם לרכוש את המנייה במחיר שמופיע על אחד משלטי המכירה בדוכן, או להוסיף שלט אישי משלכם בו עליכם לציין את מספר היחידות שברצונכם לקנות ואת המחיר שהינכם מוכנים לשלם. במקרה הראשון, ברגע שהחלטתם לשלם את המחיר הנדרש בשלט המכירה - המניות שלכם והעסקה מתבצעת באופן מיידי. במקרה השני, רק במידה ויגיע מישהו נוסף לדוכן ויחליט שהוא מוכן למכור את המניות שלו במחיר שציינתם בשלט אז תתבצע עסקה.

בסופו של דבר, המסחר בבורסה לניירות ערך מתנהל באופן דומה מאוד לזה שמתקיים בשוק. מניות ואגרות חוב הן סחורה בדומה לעגבניות ומלפפונים; לכל נייר ערך יש קונים ומוכרים פוטנציאליים שכל אחד מהם מוכן לשלם מחיר שונה, ועסקה תתבצע רק כאשר קונה מרצון ומוכר ברצון יסכימו יחד על מחיר.

פרט חשוב נוסף לגבי הבורסה הוא שמדובר במועדון חברים אקסקלוסיבי וסגור. רק ל-29 גופים פיננסיים יש רשות לפעול ולבצע מסחר במסגרת הבורסה הישראלית, והם מכונים "חברי בורסה". אותם חברי בורסה, שבהם נכללים כל הבנקים המקומיים, מרבית בתי ההשקעות וחברות הביטוח בישראל, וגם מספר מצומצם של בנקים בינלאומיים, מאפשרים ללקוחותיהם לפעול בבורסה תמורת תשלום עמלות בגין פעולות מסחר. באופן זה מתאפשר לנו להיכנס לאתר הבית של הבנק שבו אנו מנהלים את כספנו, ובאמצעותו ניתן לקנות ולמכור ניירות ערך. במקביל, אפשר לבצע פעולות בבורסה באמצעות היועץ בבנק או על ידי חשבון בבית השקעות שמוגדר כחבר בורסה.

ניירות הערך הבולטים בבורסה הם אגרות חוב שהונפקו על ידי ממשלת ישראל, וכמו כן, מניות ואגרות חוב של חברות ציבוריות. כינויה של אגרת חוב שהונפקה ע"י חברה היא אג"ח קונצרנית. לחלק מהחברות הקיקיוניות שהנפיקו אג"ח כינוי זה נראה תלוש מהמציאות… בכל אופן, לא רק ניירות ערך נסחרים בבורסה, אלא גם מוצרים פיננסיים - בעיקר קרנות נאמנות ותעודות סל. מטרתם של מוצרים אלו לאפשר לציבור הרחב להשקיע באמצעות גוף פיננסי מקצועי ולא להתעסק בפעילות ישירה של רכישת ומכירת ניירות ערך בתיק ההשקעות האישי.

הספר הדמיוני של הבורסה

שעות הפעילות של הבורסה לני"ע בת"א הן כל יום חול בין תשע בבוקר עד ארבע וחצי אחה"צ. מחשבי הבורסה מאותחלים כל בוקר לפני תחילת המסחר, כאשר הפרט היחיד ששמור בזיכרון שלהם הוא השער האחרון של כל נייר ערך שנסחר - שער הסגירה. מרגע הישמע הגונג (וירטואלי כמובן…) המחשב מתחיל לקבל הוראות לקניית ומכירת ניירות ערך. אנסה להמחיש את אופן ביצוע עסקה בבורסה באמצעות הספר בתמונה משמאל; הספר מכיל 3 שורות של קונים ו-3 שורות אחרות של מוכרים. בכל שורה ניתן לראות את כמות היחידות המוצעות לקנייה או מכירה ואת השער המבוקש לביצוע העסקה בנייר הערך. פרט נוסף שנגלה לעין הוא העסקה האחרונה שבוצעה בנייר הערך. שורה זו כוללת שלושה נתונים: כמות היחידות והשער שבו בוצעה העסקה, וכן את זמן העסקה. במערכות מסחר בבורסה או במידע המתפרסם באינטרנט לעתים דחופות מופיעים נתונים נוספים כגון השינויים באחוזים של נייר הערך מתחילת היום, ומהו אחוז השינוי הגלום בנייר הערך כתוצאה מכל אחת מהשורות של הקנייה והמכירה.

נניח, לצורך ההמחשה, כי הינכם מעוניינים לרכוש את המנייה של חברת "גיבובי הפלא". בצד ימין מופיעים שלושת ההצעות הנמוכות ביותר למכירת נייר הערך, לפי מיון יורד: בשורה הראשונה המוכר במחיר האטרקטיבי ביותר וכך הלאה. אם המחיר המוצע בשורה הראשונה (100.50) מספק אתכם אז ביכולתכם להזרים הוראת קנייה במחיר הנקוב  (100.50) ולרכוש עד גובה מספר היחידות המוצעות במחיר זה (600). במידה ותרצו יותר יחידות, תצטרכו לשלם קצת יותר כדי לרכוש אותן מהמוכר השני בתור. לחילופין, לא חייבים להשלים עם הצעות המחיר שמופיעות על המסך, וניתן פשוט להוסיף שלט משלכם. במלים אחרות, באפשרותכם להזרים הוראה קנייה במחיר נמוך מההצעות הקיימות ואם המחיר שנקבתם הוא בין שלושת הגבוהים ביותר, אז תיכנסו בתור בצד הביקוש. במידה ובחרתם באפשרות זו, עליכם לחכות שמישהו יהיה מעוניין למכור לכם את המנייה במחיר שביקשתם.

אין ספק שרצוי שכל אדם ידע מדוע קיימת בורסה לניירות ערך וכיצד היא פועלת, אבל בסופו של דבר, את המסחר בבורסה כדאי לכם להשאיר בידי מקצוענים. אל תבינו אותי לא נכון ותחשבו שאני מצדד ביכולתם המופלאה של סוחרים ומנהלי השקעות בבורסה - אני ממש לא. כוונתי היא שפשוט לא מומלץ להיאבק עם מישהו בטריטוריה שלו או בתחום שיש לכם בו חיסרון מובהק. השקעה בבורסה מחייבת הבנה וניסיון של שנים על מנת לפעול בשיקול דעת ובאחריות. לכן גם אם ברצונכם להשקיע את הכספים שחסכתם בבורסה, מומלץ להיוועץ ביועץ השקעות או אדם אחר בעל מומחיות בתחום, לצורך חוות דעת.

לסיכום, קיומה של בורסה במשק מערבי מאפשרת לממשלה לגייס כספים למימון פעילותה ולהפריט חברות ממשלתיות. כמו כן, מתאפשר לחברות במשק לגייס כספים, הדרושים לפיתוח וצמיחה. מנגנון הבורסה מגביר את השקיפות של המגזר העסקי ומושך משקיעים מחוץ לארץ לישראל. בנוסף, הבורסה מאפשרת לנו - הציבור הרחב - להשקיע במניות וניירות ערך אחרים. עכשיו כל מה שאנו צריכים זה שהבורסה תפסיק לרדת…

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.