למרות המחאות החריפות והעיצומים של איגודי העובדים, הכלכלה הצרפתית נתמכת בצריכה פרטית בריאה ומספקת קרקע נוחה לחברות
ארכיון בנושא: כלכלה
אוק' 19 2010
כלכלת צ'ילה דווקא לא צריכה חילוץ
צ'ילה היא אחת המדינות היציבות והמשגשגות בדרום אמריקה. היציבות הכלכלית והצמיחה המהירה הפכו אותה למודל לחיקוי, אפילו בישראל. כיצד הצליחה צ'ילה להגיע למעמד של כלכלה בעלת מובילות אזורית ומהם אפשרויות ההשקעה במדינה?
אוק' 08 2010
אוסטרליה: אי של שקט פיננסי
יציבותה של המערכת הפיננסית ואיתנותה של הכלכלה האוסטרלית סייעו לה לעבור בשקט את המשבר האחרון.
מהו היו הסיבות שבגללן הצליחה אוסטרליה להיות המדינה המערבית היחידה שלא נרשם בה מיתון בשנים האחרונות והאם ההצלחה כבר מגולמת בשוקי המניות והאג"ח או שיש בהם הזדמנות?
יולי 08 2010
יורדים למחצית ומפיקים מסקנות בחדר ההלבשה
המחצית הראשונה של שנת 2010 הסתיימה במגמה אופטימית פחות מזו שאפיינה את תחילתה. תקופה זו מהווה הזדמנות טובה לרדת לחדר ההלבשה (ברוח המונדיאל כמובן), לבחון את הארועים המרכזיים שהתרחשו בחצי שנה האחרונה ולגבש הנחות עבודה לסביבה הכלכלית במחצית השנייה של השנה.
מרץ 31 2010
הערות על השכר שלנו ומדוע שכר המנהלים גבוה כל כך
שני הפוסטים האחרונים דנו בתפקידם של ההיצע והביקוש בקביעת מחירים בשוק החופשי, כאשר לרוב אלו נוגעים למחירי מוצרים ושרותים שאנו נוטים לצרוך. אולם, מה לגבי שכר העבודה שלנו? האם גם עליו חלים חוקי ההיצע והביקוש של השוק החופשי?
פבר' 08 2010
כיצד נקבעים מחירים בשוק החופשי?
בתור ישראלים, ודאי יצא לכם לעבור ליד דוכן רחוב או מוכר בים ולהשתומם נוכח המחירים המופקעים שביקש המוכר עבור פחית קולה או ארטיק קרח. בטח אמרתם לעצמכם מה הוא חושב לעצמו, ושאם הוא יוריד את המחיר הוא יוכל למכור הרבה יותר.
הן תופעת המחירים ה"מופקעים" שבהם אנו נתקלים מדי פעם, והן הניסיון להבין את העלויות והרווח הגלום במוצר או בשירות מסוים, מאפשרים לנו לדון באחד הנושאים המעניינים ביותר בכלכלה – תמחור והמחרה.
מהם הגורמים המשפיעים על קביעת מחירים בשוק החופשי והאם לעלויות יש קשר לקביעה זו?
ינו' 25 2010
מי אחראי על אספקת הלחם ללונדון?
שנה חדשה יצאה לדרך, הכלכלה ממשיכה להתאושש במהירות וזה זמן טוב לחזור ליסודות.
האם תהיתם פעם כיצד הכלכלה שלנו פועלת: מהם הצעדים המניעים מוצר, נניח בקבוק קולה או מכשיר טלפון מתכנונו וייצורו ועד לצרכן הסופי, כלומר – עד אלינו? האם קיימת האפשרות שאדם אחד יצליח לבצע את כל הפעולות הנדרשות לכך בעצמו?
אפתח דווקא במשפט שקראתי בספרו של פרשן הפיננשל טיימס, טימותי הארפורד; אי שם במהלך המלחמה הקרה ביקש פקיד ממשל סובייטי להבין כיצד פועלת המערכת הכלכלית במערב, ושאל "מי הממונה על אספקת הלחם לאוכלוסיית לונדון"?
דצמ' 28 2009
על סיכומים, תחזיות ונבואות
בטח שמתם לב כי בשבועות האחרונים כמעט עיתון רגיל או כלכלי מספק שלל סיכומי סוף שנה ומסכם את העשור הראשון של המילניום הנוכחי. גם באתרי האינטרנט המובילים אי אפשר להתעלם מכתבות בסגנון "סיכום שנה: 20 המניות הטובות והגרועות בוול סטריט ב-2009" או "שישה עשורים של כלכלה: איך זינקנו ממדינת צנע לאימפריית היי-טק".
בתור כלכלן, הסיבות היחידות שבגינם אני נוהג להיכנס לאותם אתרי חדשות כלכלית הן מידע כלכלי חדש או על מנת לקרוא פרשנות של אנשי מקצוע שאני מעריך את דעתם. לכן, עבורי, הכתבות הללו על סיכום כזה או אחר הן לרוב רעש מיותר בגלישה באתר (למרות שלעתים אני מוצא בהן נושאים משעשעים – דוגמא לכך בסוף הפוסט).
נוב' 18 2009
חיים מבועה לבועה
יש אמירה נפוצה בקרב כלכלנים לפיה במהלך טיפול במשבר אחד, נזרעים הזרעים למשבר הבא. כשבועת הדוט.קום התנפצה לרסיסים והולידה יחד עם אסון התאומים מיתון חריף בארה"ב ובשאר העולם, התרופה שניתנה בידי הפד האמריקאי הייתה הפחתת הריבית לשיעור היסטורי והותרתה שם לתקופה ארוכה. ארוכה מספיק על מנת לספק הלוואות זולות לדיור, לרכב ולחיים טובים לאותם צרכנים שמשפיעים על רבע מהכלכלה העולמית. את התוצאה הבלתי נמנעת של משבר אשראי חזינו היטב בשנתיים האחרונות.
אז כמו שבכדורגל חיים משבת לשבת, כך בשווקים הפיננסיים חיים מבועה לבועה
אוג' 23 2009
המיתון בוטל – חזל"ש
מי שזוכר את נאומו של נתניהו בשלהי 2003 שבו הכריז בפומבי "יצאנו מהמיתון!", זכה אתמול לשידור חוזר, הפעם בממלכתו של הדוד סם באמריקה. יו"ר הפדרל ריזרב, פרופ' בן שלום ברננקי, הכריז אמש בנאומו בפני קברניטי הכלכלות ברחבי העולם: "כלכלת העולם מתחילה לצאת מהמיתון".