ארכיון פוסטים מהקטגוריה "חיסכון פנסיוני"

כריות ביטחון לגיל הפרישה

יום שני, 17 באוגוסט, 2009

יניב קוניס

היציאה לגמלאות מהווה צומת החלטה מרכזי לגבי אופן המימון של גיל הזהב. אילו רבדי חיסכון עומדים כיום בפני הפורשים מעבודה, מהן החלופות השונות ליצירת הכנסה חודשית קבועה בגיל פרישה והאם קיים פתרון יעיל ונוח למימון צרכי הגמלאי?

אחד הנושאים המהותיים שנכנסו לתודעה של החוסך הישראלי בשנים האחרונות, הוא חשיבותו של החיסכון הפנסיוני. העלייה המתמדת בתוחלת החיים, כ-4 חודשים לשנה החל משנת 1970, בשילוב הרצון לשמור ואף להעלות את רמת החיים מעת לעת, מחייבים אותנו לחסוך לטווח ארוך כבר מגיל צעיר יחסית.

את הדיון הנוכחי אמקד בעמיתים שכבר הגיעו לגיל פרישה. עבורם, עצם המעבר מחיי עבודה לשלב הגמלאות דורש קבלת החלטות חשובות בנוגע לאופן המימון של תקופת גיל הזהב. בניגוד לשלב החיים הקודם, בו נהנו מהכנסה אקטיבית אגב מקום עבודה או ניהול עסק, בתקופת הגמלאות אדם נסמך בעיקר על מקורות הכנסה פסיביים בתוספת נכסים נוספים שצבר במהלך חייו, כדוגמת נכסי נדל"ן וחיסכון פיננסי נזיל.

בפני אותו עמית שפרש מעבודה עומדים כיום מספר רבדי חיסכון שאמורים לשמש את צרכיו השוטפים והעתידיים. הרובד הבסיסי ביותר הוא קצבת הביטוח הלאומי לה זכאי כל מי שהגיע לגיל פרישה (67 לגבר, 64 לאישה) והיה תושב המדינה למעלה מ-10 שנים, ללא קשר להכנסתו. אציין, כי שיעור קצבת הביטוח הלאומי בישראל הוא כיום מהנמוכים בעולם המערבי - קצת יותר מ-20% מהשכר הממוצע במשק. הרובד הבא נסמך על תיקון 3 לחוק קופות הגמל, חוק שהחלתו אמורה להבטיח לכל פנסיונר בארץ קצבה בסיסית מינימלית בגובה 3,850 שקל לחודש. אולם, מאחר שהסכם זה נחתם רק לאחרונה, תחולתו אינה משפיעה מיידית על גמלאים כיום, אלא רק על אלו שיפרשו לאחר 2025.

בימינו, הרבדים הפנסיוניים של רבים מהגמלאים בארץ מבוססים על קצבת הביטוח הלאומי בתוספת פנסיה תקציבית או רגילה, או לחילופין הבטחת הכנסה מהמדינה. מאחר שתוחלת החיים במדינות המערב עולה בהתמדה, הודות לעלייה באיכות החיים ובתנאים הסניטאריים, התפתחות במחקר הרפואי ועלייה במודעות לבריאות, המשמעות היא שמשך תקופת הגמלאות ארוך יותר. כתוצאה מכך, העלות של שמירה על רמת החיים שהורגלנו בה גבוהה יותר כיום, כך שיש צורך בחיסכון משמעותי יותר מבעבר.

ואכן, בפועל חלק גדול מהאוכלוסייה בישראל מגיע לגיל הזהב מצויד באמצעים פיננסיים מעבר לשני הרבדים הבסיסיים. רובד חיסכון נפוץ אצל ישראלים רבים הוא בגדר חיסכון פנסיוני נוסף: קופות גמלקרנות השתלמות וביטוחי חיים, בסכומים שנעים בין עשרות אלפים למאות אלפי שקלים לחוסך. מדובר בסכומים הוניים נזילים שמהווים עבור הגמלאי כרית ביטחון חשובה לעת זקנה.

מעבר לכך, לא מעט פנסיונרים מחזיקים גם בשכבות ביטחון נוספות, בדמות חסכונות פיננסיים, ירושות ונכסי נדל"ן. בשלב זה, אציין כי אין ספק שביתו הפרטי של הגמלאי חייב לשמש אותו במישור הפיננסי רק במקרים קיצוניים. אולם, בנוגע ליתר החיסכון הפיננסי הנזיל, אותם פיקדונות, תוכניות חיסכון והשקעות שביצע בבורסה, רצוי שיקבלו עדיפות כמקורות מימון על פני החיסכון הפנסיוני הנוסף, שמכיל הטבות מס ייחודיות עבור החוסך.

כל הדרכים מובילות לפנסיה

נחזור לאותו צומת החלטה גורלי של עמית בעל חיסכון הוני בעת יציאתו לגמלאות. כעת, עליו להחליט כיצד לממן את חייו בשנים הבאות. דרך שכיחה היא משיכת כספי החיסכון הפנסיוני אל חשבון הבנק. בהנחה שהמשיכה נעשית כדין (הקופה נזילה), העמית ייהנה ממלוא הטבות המס שנצברו לזכותו לאורך השנים. במבט ראשון מצב זה מציב בפניו יתרון בולט, כשהוא רשאי לעשות עם כספו כרצונו - להשקיע באפיקים שבהם הוא חפץ, ולמשוך כספים בעת שיבחר בכך.

יחד עם זאת, מצב זה טומן גם חיסרון בולט לא פחות - האתגר לנהל את כספו באופן שיהלום את צרכיו. האם לא יתפתה להשתמש בחיסכון למטרות צריכה מיידיות, החלפת רכב או מימון אירוע משפחתי גדול? בצד הגמישות הרבה שמתאפשרת לחוסך, מדובר כאן בפתח מסוכן לשחיקה מהירה של כספי החיסכון שלו.

פרט לכך, חשוב להדגיש כי משיכת הכספים אל מחוץ למעטפת החיסכון הפנסיוני תחייב את החוסך במס בגין הכנסות עתידיות מריבית ורווחי הון. לפיכך, חשוב לשקול היטב אפשרות זו ולהבין לעומק את משמעויותיה, שכן מרגע שנבחרה - אין דרך חזרה.

חלופה נוספת היא יצירת הכנסה חודשית באמצעות משיכה קבועה מהחיסכון הפנסיוני - פעולה המכונה אנונה. הרעיון הוא לשלב בין קבלת הכנסה חודשית נוספת לבין שימור הטבות המס הייחודיות באפיקי החיסכון לטווח ארוך, עם גמישות בהשקעות בהתאם לבחירת העמית.

כיצד מיישמים חלופה זו? באמצעות הוראת קבע הפוכה. כלומר, העמית נדרש להורות למנהל קופת הגמל להעביר בכל חודש סכום קבוע לחשבון הבנק שלו. יתרת הצבירה העומדת לרשותו בקופה ממשיכה להיות מושקעת לפי המסלול שבו בחר, וליהנות מהטבות המס שהמדינה מעניקה בגין החיסכון. את גובה המשיכה החודשית יש לקבוע על פי צרכיו השוטפים של העמית.

חשוב להדגיש, כי משיכה מדורגת חודשית מבטיחה שימוש מבוקר יותר בכספי החיסכון. בנוסף, נכון להיום מתאפשר לחוסך להמשיך ליהנות מהתשואה הגלומה בתיק החיסכון לטווח ארוך, וזאת בניגוד למצב בו הכספים שוכבים בעו"ש או בפיקדון עם ריבית מזערית. יתרונות נוספים למממשים חלופה זו, הם הבטחת המשך הטבות המס הייחודיות בקופת הגמל ושמירה על האופציה למשוך את יתרת הצבירה בבת אחת, במידת הצורך.

לתבל החיסכון עם קצת סיכונים

אמנם תקופת הגמלאות מאופיינת בעיקר בהישענות על הכנסות פסיביות, אך אין זאת אומרת שהעמית נדרש לנקוט גישה דפנסיבית מאוד בהשקעותיו. מאחר שתוחלת החיים בישראל עומדת כיום על 79 שנים לגבר ו-82 לאישה, תקופת הגמלאות הממוצעת בישראל היא 14 שנים. מדובר בתקופה ארוכה שבה יש מקום גם לרכיבי סיכון כגון מניות בקופה, אשר יאפשרו להגדיל את פוטנציאל הרווחים, ובמקביל את גובה החיסכון העומד לרשות הגמלאי.

לפיכך, קיימת אפשרות לפצל בין מסלולי החיסכון הפנסיוני, על מנת למתוח את משך התקופה שבה יוכל לשמש את החוסך. הדרך הנפוצה היא העברת חלק מקופת הגמל למסלול סולידי במהותו - אג"ח או טווח קצר - למימון אותם צרכים שוטפים, שיימשכו באמצעות הוראת הקבע ההפוכה במהלך חמש השנים הבאות. את היתרה, שאמורה להוות עתודה לעת הצורך ולשמש את הפנסיונר בשלב מאוחר יותר, ניתן להשקיע במסלול בעל פוטנציאל צמיחה בטווח ארוך -מסלול כללי או אף מנייתי.

בנוסף לחלופות שהוצגו לעיל, קיימת אפשרות נוספת של רכישת קצבה מחברת ביטוח. חלופה זו מאפשרת לגמלאי שלזכותו עומד סכום הוני גבוה, להוונו לסכום קצבתי בהתאם לתנאים שיוצעו לו במסגרת ביטוח המנהלים או קרן הפנסיה. אופציה זו מטיבה בעיקר עם אותם פנסיונרים אשר יזכו באריכות ימים, שכן תמורת קבלת קצבה חודשית מובטחת לכל משך חיים, הגמלאי נדרש לשלם פרמיה שעלולה לשחוק חלק גדול מהחיסכון שיפקיד בידי חברת הביטוח או קרן הפנסיה.

כמו כן, בדומה להחלטה על משיכת הכספים אל חשבון הבנק, גם בחלופה זו אין דרך חזרה. כלומר, לא ניתן לבחור לחזור למצב המוצא ההוני. בכל אופן, יש לבחון היטב את חבויות המס העלולות לנבוע ממהלך זה.

בסופו של דבר, תכנון הקצאת החיסכון בגיל פרישה היא משימה מרכזית עבור כל גמלאי, שמעוניין לקיים רמת חיים בהתאם להרגליו ולצרכיו. יצירת הכנסה חודשית קבועה מתוך החיסכון הפנסיוני הקיים, היא פתרון יעיל ונוח לכך.

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.

לשלב בין החיסכון המיידי לעתידי

יום שני, 20 ביולי, 2009

יניב קוניס

מעבר לתיק ההשקעות הפיננסי, עומד לרשותנו גם חיסכון פנסיוני שמיועד ליום בו נחליט לפרוש לגמלאות. כיצד מיישמים אסטרטגיה כוללת שתשלב בין החסכונות הנזילים והחסכונות לטווח ארוך, ומה יש לקחת בחשבון במדיניות ההשקעה של מכשירי החיסכון השונים?

בפוסטים האחרונים עסקתי בשלבים השונים של תהליך ניהול ההשקעות. תחילה דנתי בהליך זיהוי ואפיון צרכי המשקיע, ומאוחר יותר הצגתי את חשיבות בניית תיק ההשקעות בהתאם לאותם צרכים ולאופיו של המשקיע, החל מביצוע הקצאת נכסים, דרך בחירת ניירות ערך ומכשירי השקעה וכלה במעקב השוטף אחר ביצועי התיק, תוך שמירה על משמעת והתמדה בהשקעה. עתה אתמקד בחלק השלישי והאחרון במסגרת התהליך - שילוב החיסכון הפנסיוני עם תיק ההשקעות הפיננסי.

במהלך חיינו הבוגרים אנו נוטים לצבור נכסים במסגרות שונות: קופות גמל וקרנות פנסיה שבהן הופקדו אחת לחודש כספים ממשכורתנו, תוכניות חיסכון שהפרשנו אליהן בהוראות קבע, קרנות נאמנות ותעודות סל שבהן השקענו, ואולי גם דירה שנמצאת בבעלותנו.

יחד עם זאת, לרוב איננו מבצעים מעקב שוטף ורציף אחר כלל הנכסים שברשותנו כמכלול אחד. במרבית המקרים, הנכסים שלנו מוחזקים או מנוהלים על ידי גורמים שונים שאינם מתקשרים זה עם זה, ולעתים תכופות אינם מודעים לנכסים אחרים ולהתחייבויות שיש לנו. אין זה מקרה נדיר שללקוח ישראלי יש שני חשבונות בנק, שלוש קופות גמל, קרן השתלמות וקרן פנסיה.

במידה שאותו לקוח אינו מרכז בעצמו את כל המידע הנוגע לאותם נכסים והתחייבויות, או מסמיך גורם מקצועי שיבצע זאת עבורו, הוא מסתכן בקבלת החלטות חשובות על בסיס מידע חלקי בלבד.

ככל שחולפות השנים וגילנו עולה, הרציונל הכלכלי דורש מאיתנו למזער את רמת הסיכונים בחסכונותינו. אולם, יישום מדיניות זו היא משימה קשה, מאחר שנכסינו פזורים במקומות שונים בין מספר רב של מכשירי חיסכון. פיזור זה מקשה עלינו לקבוע את רמת הסיכון הכוללת בתיק הנכסים שלנו, והאם היא תואמת לצרכים הנוכחיים והעתידיים שלנו.

חשוב לזכור, שבסופו של דבר גם חלק מהחיסכון הפיננסי המצוי ברשותנו כעת יתווסף לחיסכון הפנסיוני שייצבר לאורך השנים וישמש אותנו בגיל הפרישה. לחילופין, אותו חיסכון פנסיוני בתוספת נכסי הנדל"ן שבבעלותנו מהווים כיום חלק אינהרנטי ממפת הנכסים הכוללת שלנו, כמובן יחד עם תיק ההשקעות הפיננסי. לפיכך, לא משנה מאיזו זווית ומאיזו נקודת זמן נבחן את פני הדברים, אנו חייבים להתייחס לכלל נכסינו וחסכונותינו כמקשה אחת. באופן מעשי, על אף שמדובר במשימה מעיקה, עלינו לאסוף ולרכז את כל המידע הרלוונטי אודות הנכסים וההתחייבויות, לבצע אחריהם מעקב שוטף ולקבל החלטות שיהלמו את מכלול הנכסים והצרכים גם יחד.

היכן ניתנות הטבות מס?

בעולם ההשקעות נמצא לרוב המשקיע בצד המשלם והמדינה בצד הנהנה, אך ישנם גם מקרים בהם התמונה הפוכה. הנפוץ שבהם הינו החיסכון הפנסיוני. מדינת ישראל רואה חשיבות רבה בחיסכון פנסיוני לטווח ארוך, ולכן קופות הגמל, קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים נהנים מהטבות מס ייחודיות לחוסך, בין אם הוא שכיר או עצמאי. הטבות המס הללו אינן קיימות באפיקי השקעה אחרים, דוגמת תוכניות חיסכון או פיקדונות, כשהרציונל הכלכלי שלהן הוא לעודד את הציבור הישראלי להשקיע לטווח ארוך, ולצבור כספים שניתן יהיה למשוך בעת הפרישה לגמלאות.

מכשיר חיסכון נוסף שזוכה להטבות מס ייחודיות הוא קרן ההשתלמות. בשונה ממכשירי החיסכון הפנסיוניים שהוצגו לעיל, שבהם לרוב זכאי העמית לקבלת קצבה חודשית או סכום הוני נזיל רק בהגיעו לגמלאות, קרן ההשתלמות מאפשרת שימוש בכספים למטרות שונות כבר לאחר שש שנות ותק בלבד.

חשוב לציין שמדובר במכשיר היחיד שייעודו אינו לגיל פרישה, ונהנה מהטבות מיסוי, בניגוד לשאר מכשירי ההשקעה השונים דוגמת פיקדונות, קרנות נאמנות ותוכניות חיסכון החייבות במס. כיום, מדובר בחיסכון ההוני האחרון שנותר במדינת ישראל הנהנה מהטבות מס.

עולה השאלה, כיצד ניתן לנצל את הטבות המיסוי באפיקי החיסכון הפנסיוני על מנת להפחית את נטל המס בתיק ההשקעות הפיננסי. ובכן, הפיתרון לכך הוא ניהול תיק ההשקעות כחלק מראייה הוליסטית של כלל נכסי המשקיע.

להמחשת אופן הביצוע, נציג את הדוגמה הבאה: ללקוח תיק השקעות פיננסי בסך 100 אלף שקל, וסכום דומה נזקף לזכותו במסגרת קרן ההשתלמות שלו. בדיקה קצרה באתר "גמל-נט" של משרד האוצר, מגלה כי מרבית הציבור הישראלי מחזיק בקופות גמל וקרנות השתלמות במסלול כללי. כלומר, מסלול שבו למנהל ההשקעות יש גמישות במדיניות ההשקעות בהתאם למגבלות לתשקיף. אולם, ברוב המקרים יעמוד שיעור החשיפה של הקופה למניות בין 20% ל-35%. מכאן, נניח שגם קרן ההשתלמות של אותו לקוח מחזיקה בסדר גודל דומה מנכסיה במניות. בדיקה נוספת (מעט קשה יותר) תגלה שמדיניות ההשקעות של הלקוח בתיק היא עד 25% במניות.

מאחר שהלקוח בוחן את ביצועי תיק ההשקעות והחיסכון הפנסיוני בנפרד, הוא בוחר להכניס רכיב סיכון לתיק ההשקעות על מנת לנסות להגדיל את התשואה. אולם, ראייה כוללת של נכסיו הייתה עשויה להניע אותו לתוצאה מיסויית טובה יותר - הגדלת הרכיב המנייתי בקרן ההשתלמות באמצעות מעבר למסלול בעל חשיפה מנייתית גבוהה יותר, על חשבון הפחתת אותו רכיב בתיק ההשקעות הנזיל.

מדוע לעשות כן? ובכן, ההנחה היא שמניות יניבו תשואה גבוהה יותר מהשקעה סולידית, ולכן גם יחייבו את המשקיע לשלם מס גבוה יותר במועד המימוש. אדגיש, כי המעבר בין מסלולים בקרן השתלמות אינו מהווה משיכה על פי חוק, ולפיכך לא פוגע כלל בוותק ובזכויותיו של העמית. לפיכך, המסקנה המתבקשת היא שבבואנו להשקיע במניה, או לחילופין בקרן נאמנות מנייתית, עלינו לבחון תחילה האם התוצאה המיסויית של צעד זה מתאימה ביחס לכלל הנכסים שברשותנו, כולל החיסכון הפנסיוני.

ניתוח עושים עם מנתח מקצועי

אין ספק שיישום השילוב בין החיסכון הפיננסי לפנסיוני הוא משימה לא פשוטה. מסיבה זו, אצל מרבית הציבור עולה הצורך להסתייע בגורם מקצועי שעמו הם נמצאים בקשר רציף, ושמכיר את צרכיהם השונים. רוב הלקוחות הישראלים חושפים את מצבם הכספי בפני יועצי ההשקעות והיועצים הפנסיוניים בסניף הבנק בו הם מנהלים את חשבונם, או בפני סוכן הביטוח האישי שלהם, שמטפל עבורם גם בביטוחי החיים, הרכב והדירה. תפקידם של היועצים והסוכנים להתאים ללקוח את מכשירי החיסכון בהתאם לצרכיו ואופיו, תוך בחינת התמונה הכוללת של הלקוח: הן ההוצאות וההתחייבויות העתידיות שלו והן כלל נכסיו - מהדירה שבבעלותו ועד החסכונות הפיננסיים והפנסיוניים שלו.

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.

לא כל ההשקעות סחירות

יום שני, 25 במאי, 2009

יניב קוניס

החיסכון הפנסיוני אמור לשמש משענת כלכלית לעת פרישה. אולם, פרט להשקעות במניות ואג"ח, מה אנו יודעים על הנכסים שבהם משקיעה הקופה שלנו? מהם אותם נכסים לא-סחירים בהם משקיעות קופות הגמל וקרנות ההשתלמות, ומהי חשיבות ההשקעה בנכסים אלו במסגרת החיסכון לטווח ארוך?

בשבוע שעבר פורסמו במדורי הכלכלה תשואות קופות הגמל בחודש אפריל. עמיתים ויועצים שמבקשים לקבל מידע פרטני אודות החיסכון הפנסיוני, יכולים למצוא מידע עדכני באתר ייעודי של משרד האוצר בשם "גמל-נט". מעבר לשיעורי התשואה של כל קופת גמל וקרן השתלמות, ניתן גם להשוות באתר בין קופות שונות וביצועיהן בהשוואה למדדי ייחוס. כמו כן, אפשר לבחון את רמות הסיכון על פי מדדים מקובלים.

אחד ממדדי הסיכון הינו "מדד נזילות", שמטרתו לספק לעמיתים מידע בנוגע ליכולת של מנהל הקופה להנזיל את כל נכסיה למזומן. המדד משקלל את סוגי הנכסים המוחזקים, ונותן אינדיקציה לגבי אמינות ותכיפות תמחורם. ככל שהמדד יהיה גבוה יותר, פירוש הדבר שגדלה יכולתו של מנהל הקופה לממש את הנכסים שבהם השקיע בעבור העמיתים. לדוגמה, מדד נזילות שעומד על 80%, משמעותו שניתן להנזיל שיעור דומה של נכסי הקופה באופן מהיר יחסית.

חשוב להדגיש כי השקעות בקופות גמל ובקרנות השתלמות מיועדות לטווח ארוך. מכאן, טבעי שמנהל ההשקעות יבחר להשקיע חלק מהקופה בנכסים בעלי אופק השקעה ארוך יחסית, כגון נדל"ן ונכסים לא סחירים אחרים, על מנת לעמוד ביעדי תשואה גבוהים לחוסכים. בנוסף, יש לציין כי מדי חודש מופקדים בקופות ובקרנות כספים חדשים של עמיתים, ואלו מגדילים את רמת הנזילות ויכולים לשמש גם כנגד משיכות של עמיתים קיימים.

עתה אדון בנכסים לא סחירים, שלרוב מהווים חלק בלתי נפרד מהחיסכון הפנסיוני של כל אחד ואחת מאיתנו:

גיוס חוב במסלול המקוצר

כידוע, איגרות חוב מהוות מרכיב מהותי בחיסכון שלנו, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. בדרך כלל, ההיכרות שלנו עם אפיקי האג"ח הממשלתי והקונצרני מוגבלת לאלו הנסחרים בבורסה לניירות ערך. אולם, מחוץ לכותלי הבורסה ישנו עולם נוסף ורחב של איגרות חוב, ואלו לרוב מקוטלגות תחת השם "אג"ח לא סחירות".

נניח לדוגמה, כי תאגיד ציבורי מעוניין לגייס סך של 500 מיליון שקל באמצעות חוב. עומדות בפניו שלוש חלופות עיקריות: הלוואה בנקאית, הנפקת אג"ח בבורסה או נטילת אשראי ישירה מגופים מוסדיים. במסגרת האפשרות הראשונה, יידרש התאגיד לאתר בנק בארץ או בחו"ל שיסכים להלוות לו סכום גבוה כל כך, וכמובן בריבית שתהיה אטרקטיבית דיה לשני הצדדים. האפשרות השנייה מחייבת פרסום תשקיף לפני ההצעה לציבור, ולרוב גם קבלת דירוג אשראי מטעם חברת דירוג כדוגמת S&P מעלות או מדרוג - שני תהליכים שעלותם אינה זולה. החלופה האחרונה - הנפקת איגרות לא סחירות למשקיעים מוסדיים, כגון קופות גמל וקרנות פנסיה - אינה מחייבת תשקיף וניתנת לביצוע בהליך מזורז יותר.

עבור הגופים המוסדיים שיהיו מעוניינים במתן האשראי לתאגיד, קיימים מספר יתרונות ברכישת אג"ח לא סחירה על פני אג"ח הנסחרת בבורסה: התנודתיות בהן נמוכה יותר מאחר שהתמחור שלהן אינו על בסיס יומי, וניתן להשיג בהן ריבית גבוהה יותר מאשר באג"ח סחירה בעלת מאפיינים זהים, בשל "פרמיית הסחירות".

סוג נוסף של אשראי בחיסכון הפנסיוני הינו הלוואות לא סחירות. חלק מנכסיהן של קופות הגמל ניתן כהלוואות לגופים עסקיים, למלכ"רים ואף לפרטיים - לעמיתי הקופה בלבד. ההבדל בין אג"ח לא סחירה להלוואה לא סחירה, נעוץ בכמות המלווים ובאפשרות למכור את הנכס לגורם שלישי. כך, בעוד שאג"ח לא סחירה מונפקת לרוב למגוון מלווים, וניתן לסחור ביחידות האג"ח מול משקיעים מוסדיים אחרים, הרי שהלוואה לא סחירה ניטלת ממלווה בודד ואינה ניתנת למכירה מחוץ לקופה.

בתוך הקטגוריה של "אג"ח לא סחירות" ניתן גם למצוא מוצרים מובנים. אותם מוצרים שזכו לביקוש טרם המשבר, חווים כיום היטב את השינוי בחוקי המשחק בעולם הפיננסי החדש, ובראשם המעבר ממוצרים מובְנים למוצרי השקעה מובָנים.

קרנות השקעה נטולות "מנוף"

לפני מספר חודשים הגו במשרד האוצר את רעיון הפעלתן של קרנות מנוף בישראל. מי שעקב אחר הפרסומים והתהליך, ודאי הבחין במאפיינים הייחודיים של אותן קרנות - העתק למודל מוכר מאוד ברחבי העולם המכונה "קרנות השקעה פרטיות" (בלעז - פרייבט אקוויטי, P.E). יחד עם זאת, קיים הבדל בולט ביניהן, והוא טמון בעובדה שבקרנות המנוף נוטלת המדינה חסות ומשקיעה הון שמטרתו בין היתר להוות כרית ביטחון עבור המשקיעים בקרנות המנוף, דבר שאין לו אח ורע בקרנות ההשקעה הפרטיות הרגילות.

ישנם סוגים רבים של התמחויות של קרנות השקעות פרטיות, החל מרכישת חברות לצורך השבחת ערכן ומכירתן, דרך התמקדות במניות ואג"ח של חברות בקשיים כלכליים או במצבים מיוחדים, וכלה במימון עסקאות ממונפות (LBO).

תעשיית קרנות ההשקעה הפרטיות החלה לפעול בשנות ה-60 בארה"ב, ומאז התפשטה למדינות נוספות וכיום היא מונה אלפי קרנות המנהלות השקעות במאות מיליארדי דולרים. בישראל פועלות מספר קרנות השקעות פרטיות מקומיות שמתמחות בכלכלה הישראלית, ובנוסף גם קרנות בינלאומיות שעוסקות ברכישות של גופים גדולים כחלק ממדיניות ההשקעות שלהן.

השם "קרנות הון סיכון" מתקשר לרבים בארץ לתחום ההיי-טק. הדבר אינו מפתיע, שכן אותה פריחה טכנולוגית מדהימה שחווינו במהלך אמצע ושלהי שנות ה-90 מקורה בהשקעות עתק בחברות ומיזמים בתחום ההיי-טק, כאשר ישראל הייתה אחת הנהנות העיקריות. על פי הגדרתה, קרן הון סיכון משקיעה כספים במיזמים אשר הסיכון בהם הוא גבוה, מתוך ציפייה לתשואות גבוהות במקרה של הצלחת חלק מאותם מיזמים. הרעיון מאחורי הקרנות הינו, שבמידה ואפילו פחות ממחצית החברות יצליחו להגיע לשלב בשלות שבו יימכרו לתאגיד או יונפקו בבורסה ("אקזיט"), הן יפצו על החברות שלא ישרדו, ויניבו תשואה גבוהה יחסית לתיק ההשקעות הכולל של הקרן.

קרנות הון סיכון מגייסות כספים ממשקיעים מוסדיים, פרטיים אמידים וחברות, ומנוהלות על ידי מועצת מנהלים, אשר תפקידה לבחון מיזמים ולהשקיע את כספי הקרן. תמורת ההשקעה במיזם מוקצים לקרן מכשירי הון שונים, כגון מניות או אופציות, אשר מעניקים השפעה על הפעילות וההחלטות בחברת הסטארט-אפ.

יש לציין כי השקעה במיזמים עתירי סיכון אינה נחלתן הבלעדית של קרנות הון סיכון, ובפועל ניתן למצוא תאגידים, אנשים אמידים (המכונים "אנג'לים"), ואף קופות גמל אשר משקיעות ישירות במיזמים, ולא רק בעקיפין באמצעות הקרנות.

נדגיש, כי אורך חייה של קרן השקעה פרטית הוא מוגבל על פי רוב בין חמש עד שבע שנים. בתקופה זו נדרשים מנהלי הקרן להשקיע את כספי המשקיעים, ובסופה לממש את החזקותיה באמצעות מכירות נכסי הקרן לישות אחרת (תאגיד או קרן השקעות), או הנפקה בבורסה (IPO).

חשיבות ההשקעה בנכסים לא סחירים במסגרת החיסכון הפנסיוני

נשאלת השאלה, מדוע להשקיע את כספי החיסכון הפנסיוני בנכסים לא סחירים? יש לכך תשובה אקדמית בסיסית - ככל שמשקיעים במגוון רחב יותר של נכסים בלתי מתואמים בעלי תוחלת תשואה חיובית, קטן הסיכון בתיק ההשקעות. יש לשים לב שמדובר בפיזור הסיכון, ולא בהכרח בהגדלת פוטנציאל התשואה - זו כבר תלויה ביכולת מנהל ההשקעות לאתר השקעות שיניבו תשואות עודפות ביחס לרמת הסיכון בהן.

יתרונן של השקעות לא סחירות הינו בהרחבת עולם אפשרויות ההשקעה, כאשר בדרך זו ניתן להגיע לנכסים שאין באפשרות המשקיע להיחשף אליהם במכשירי השקעה סחירים. לפיכך, תיק השקעות אשר מכיל מרכיבים אלו זוכה לפיזור רחב יותר בהיבט גיאוגרפי, מגזרי פעילות ושלבי בשלות של חברות.

יש לציין, כי בשונה מניירות ערך סחירים כגון מניות ואג"ח, באפיקי הנכסים הלא סחירים מדובר בשוק של שחקנים גדולים בלבד, הן בנגישות להשקעות והן ביכולת המיקוח על תנאי ההשקעה.

לסיכום, באופן טבעי אנו מעוניינים שחסכונותינו יהיו נזילים ככל הניתן, לכל צורך שיעלה, אולם מנגד עלינו להפנים כי החיסכון בקופות הגמל הינו השקעה לטווח ארוך מאוד (עד לגיל פרישה ולעתים אף אחריו). לכן, כאשר מעוניינים לשפר את מאפייני התיק מבחינת פיזור ההשקעות והסיכונים, ומבלי לפגוע בפוטנציאל התשואה, הרי שחשיפה לנכסים לא סחירים בהחלט יכולה להוות מרכיב מתבקש.

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.

לאחוז את הגמל משני קצותיו

יום שני, 27 באוקטובר, 2008

יניב קוניס

בתקופה סוערת כפי שאנו חווים כעת, אנשים נוטים לשכוח כי מכשירי החיסכון הפנסיוני נועדו להוות המשענת הכלכלית לאדם בימי זקנתו, ומושכים מהם את כספם בבהלה. כיצד ניתן להמשיך ליהנות מהטבות המס הייחודיות באפיקי החיסכון הפנסיוני, במקביל להגנה על החיסכון לטווח ארוך בימי משבר?

עובדה ידועה היא שלאורך זמן שוק ההון הוא הדרך הטובה להשגת תשואות על פני זמן לכספי החיסכון. קיימות תקופות בדומה לנוכחית, בהן שוק ההון נוטה להיות תנודתי וסוער באופן מהותי מהרגיל, ובתקופות אלו חוזרות ונשנות נבואות זעם בדבר עתיד העולם, וחדשות לבקרים מוצגות ירידות השערים שחווים שוקי המניות בכל מדיה אפשרית. האמירות והתמונות הקודרות זורעות אימה ופחדים בקרב הציבור הרחב, וברוב המקרים מקצינות את המצב בפועל.

כיום, גדל מספר העמיתים אשר חוששים מכותרות העיתונים אודות הירידות בבורסות העולם בתקופה האחרונה, ומושכים במהירות את כספי קופות גמל וקרנות השתלמות הנזילים על מנת "להחזיק את הכסף ביד". כספים אלו נחסכו במשך עשרות שנים לצורך שימוש בעת הפרישה או כחיסכון לטווח ארוך, ומאחר שחשיבותו של החיסכון הפנסיוני לעתידנו הוא כה משמעותי והרה גורל, מומלץ בהחלט לשקול היטב ולהבין לעומק את ההשלכות לפני ביצוע פעולה באפיק זה.

ההפקדות עד סוף 2007 - הוניות לנצח!

מטרת קופת גמל לתגמולים היא השקעה לטווח ארוך, שנועדה לצבירת כספים שניתן יהיה למשוך בעת הפרישה לגמלאות. מדינת ישראל רואה חשיבות רבה בחיסכון פנסיוני לטווח ארוך, ולכן קופות הגמל נהנות מהטבות מס ייחודיות לחוסך, בין אם הוא שכיר או עצמאי. הטבות אלה אינן קיימות באפיקי השקעה אחרים, דוגמת תוכניות חיסכון או פיקדונות.

משיכות הכספים מאפיק החיסכון הפנסיוני נובעות משתי סיבות מרכזיות: המצב הנוכחי בשווקים הפיננסיים והחקיקה האחרונה בתחום הגמל. חוסר הבנת התיקון שבוצע ותחושת הפחד ממשמעותו, בתוספת הירידות בשוקי המניות, הובילו לביצוע טעויות מצד עמיתים ומשיכות כספים נזילים מקופות הגמל.

ראשית, הבהרה חשובה: כל הכספים, ללא יוצא מן הכלל, שהופקדו או נצברו עד לתאריך 31 בדצמבר 2007, הינם הוניים לנצח! כלומר, מרגע הפיכתה של קופת הגמל לבת נזילות - לאחר 15 שנים לפי התקנות הישנות, ובגיל פרישה על פי החדשות - זכאי העמית למשוך מתוך הקופה סכומים חד פעמיים עד גובה צבירתו. ואם הוא חפץ בכך - אף את מלוא קופת הגמל, במשיכה בודדת.

תיקון 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) שינה את ייעודן של קופות הגמל בעלות הפקדות שוטפות לקופות על בסיס קצבה במקום הון. התיקון יצר רובד ראשון של 3,850 שקל בחודש שייעודו קצבה חודשית בעת הפרישה, כשיתר הכספים יוכלו להימשך כסכום הוני חד פעמי. כלומר, הכספים שנצברו לזכות העמית עד לתום 2007 מאפשרים משיכת סכום הוני בעת הפרישה, והכספים שהופקדו מראשית 2008 ישולמו כקצבה. מאחר שחלק לא מבוטל מהעמיתים מחזיקים במקביל גם קרן פנסיה או ביטוח מנהלים, קיים סיכוי רב שגם הכספים המופקדים לאחר כניסת התיקון לתוקף ימשיכו להיות הוניים כבעבר.

הרפורמה בתחום הגמל הפילה על כתפי העמיתים את האחריות על החיסכון הפנסיוני. הא-סימטריה באינפורמציה והתמורות התכופות בתקנות ובחוקים, גורמים לבלבול בקרב העמיתים ומביאים אותם לרוקן את עתודותיהם הפנסיוניות ולפגוע בעתידם. חשוב לציין כי חלק לא מבוטל מהעמיתים שמשכו כספים מקופת הגמל, שנועדו להוות את המשענת הכלכלית שלהם בעת זקנה, הוציאו אותם על שיפוץ בבית, מימון חתונת הבת, עזרה במשכנתא לבן או החלפת רכב. כך, תוך פרק זמן קצר התפוגגו להם כספי החיסכון הפנסיוני היקרים מפז והפטורים ממס.

טעויות אלו נובעות מחוסר ידע והסברה מעטה בתחום הגמל. אין שום סיבה כלכלית לוותר על הטבות מיסוי שנצברו בעמל של שנים, ובהחלטה חפוזה להעבירן אל מחוץ למעטפת החיסכון הפנסיוני, בפעולה בלתי הפיכה. רבים שוגים וחושבים כי ניתן להוציא את הכספים לפיקדון, וברגע שישתפר המצב בשוק להחזיר לקופת הגמל ולהמשיך ליהנות מהטבות המיסוי. אולם, בשונה מקרן נאמנות, משיכת כספים מקופת הגמל והפקדתם מחדש מאוחר יותר משנה את מהות הכספים מחיסכון הוני (חד פעמי) לקצבה חודשית, על פי השינויים שנכנסו לתוקף בתחילת 2008.

יתרון נוסף הקיים בחלק מקופות הגמל הוא ביטוח חיים מוזל לעמיתי הקופה. ברגע שהעמית מושך את הכספים מהקופה, הביטוח מבוטל, ועבור עמיתים מבוגרים או חולים שנדרשים לשלם ביוקר עבור ביטוח חיים, זו יכולה להיות הטבה משמעותית.

אפשרות נוספת שאינה זוכה למודעות בקרב הציבור הרחב, היא נטילת הלוואה מהקופה. עמית שמעוניין לבצע שיפוץ בביתו או לממן לנכדו טיול בר-מצווה לארה"ב, זכאי לנטילת הלוואה בגובה של עד 50% מיתרת כספו בקופת הגמל, בתנאים מועדפים.

היתרונות המשתלמים של ההשתלמות

קרן השתלמות הינה מכשיר השקעה לשכירים ועצמאיים, שייעודה המקורי היה מימון השתלמויות למורים ואנשי אקדמיה, אך בפועל משמשת כיום כאפיק חיסכון לטווח בינוני-קצר לציבור הרחב. מדובר במכשיר היחיד שייעודו אינו לגיל פרישה ושנהנה מהטבות מיסוי, בניגוד לשאר מכשירי ההשקעה השונים דוגמת פיקדונות, ניירות ערך, קרנות נאמנות ותוכניות חיסכון, החייבות במס. כיום, זהו החיסכון ההוני האחרון שנותר במדינת ישראל שנהנה מהטבות מס.

אחד היתרונות של קרן ההשתלמות הוא העובדה כי המכשיר מאפשר צבירת הון משמעותי ביחס למשכורת, וזאת בתקופה של מספר שנים. בשונה מאפיק החיסכון הפנסיוני, שבו העמית זכאי לקבלת קצבה חודשית או עומד בפניו סכום הוני נזיל, קרן ההשתלמות מאפשרת שימוש בכספים למטרות שונות כבר לאחר שש שנות ותק בלבד. יש להדגיש כי משיכת כספים מקרן ההשתלמות, ולו חלקית ביותר, מונעת הפקדות חדשות ומבטלת את הוותק שנצבר לעמית בהפקדות עתידיות, כאשר ההפקדות החדשות יהיו נזילות רק כעבור שש שנים נוספות.

קרן ההשתלמות פטורה מתשלום מס בגין רווחיה. גם כאשר הקרן נזילה וניתנת למשיכה, הרווחים בגין הקרן ממשיכים להיות פטורים ממס. לפיכך, השארת הכספים בקרן מאפשרת ליהנות מפטור ממס בגובה 20% בגין רווחי הון, אפשרות שאינה קיימת במכשירים פיננסיים אחרים הנהוגים לחיסכון לטווח קצר.

יתרון מס נוסף הקיים בקרן ההשתלמות נוגע להפקדות שמעל לתקרת ההפקדה המוטבת אשר חייבות במס על הרווחים הריאליים. בקרן ההשתלמות, תשלום המס מתבצע רק בעת משיכת הכספים מהקרן, כך שכל עוד הכספים נמצאים בקרן ולא נמשכים - אין תשלום מס. גם בקרנות נאמנות ותעודות סל קיים מנגנון של דחיית מס עד למועד המימוש, אך בקרן השתלמות קיים גם יתרון משמעותי המאפשר לעבור ממסלול השקעות אחד למשנהו, מבלי לשלם מס על הרווח שנצבר.

כל חוסך והמסלול המתאים לו

המסלולים השונים בקופות הגמל ובקרנות ההשתלמות מחולקים באופן גס לחמישה: כללי, אג"ח, מניות, מט"ח ומסלול טווח קצר. המסלול הנפוץ מכולם הינו הכללי, בו קיימת גמישות המאפשרת למנהלי ההשקעות לבחור את האפיקים והנכסים שלטעמם יניבו את התשואה הטובה ביותר. עמיתים המעוניינים להתמקד באפיק השקעה ספציפי, יכולים לייעד את השקעות הקופה שלהם לאגרות חוב, מניות או להשקעות צמודות למט"ח. מסלולים אלו מחייבים את מנהל ההשקעות בהקצאה של לפחות מחצית מנכסי הקרן באפיק הרצוי.

ראוי לציין כי כיום יש גם מסלולים בעלי התמחות פרטנית עוד יותר, כגון מסלול אג"ח שקלי או אג"ח צמוד למדד. המסלול החמישי הוא מסלול השקעה לטווח קצר, בו מושקעים כל כספי העמיתים באגרות חוב בעלי מח"מ (משך חיים ממוצע) הנמוך משנה, ואין בקופה חשיפה מנייתית כלל. מטרתו של מסלול זה היא לאפשר לעמיתים השקעה בקופה סולידית שלא תושפע משוק המניות, ובנוסף תהא בעלת חשיפה נמוכה לתנודות באג"ח.

עבור עמיתים רבים שאינם מסוגלים לשאת את התנודתיות של שוק המניות, מסלולי קופות גמל וקרנות השתלמות מוטי אג"ח, או אף ללא מניות כלל, מציעים אלטרנטיבה סולידית לחסכונותיהם. מסלולים אלו מאפשרים לעמית ליהנות משני העולמות יחד - גם פטור ממס רווחי הון וגם הימנעות מחשיפה לשוק המניות. במקום למשוך מקופת הגמל, להשקיע בפיקדון או במק"מ ולשלם מס בגין הריביות המתקבלות, כיום יש לעמית במרבית קופות הגמל וקרנות ההשתלמות אפשרות להעביר את הכספים למסלול סולידי. המעבר בין המסלולים אינו מהווה משיכה על פי חוק, ולפיכך לא פוגע כלל בוותק ובזכויותיו של העמית.

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.