הקפיטליסט

יניב קוניס

המנהיגות הפוליטית באירופה עומדת במוקד הביקורת העולמית על הטיפול במשבר החוב ביבשת. קונצנזוס המבקרים גורס, כי מנהיגי המדינות בגוש האירו לא עושים די על מנת לחלץ את כלכלת היבשת מהבוץ. ריבוי הגורמים והאינטרסים המעורבים מקשה על קבלת ההחלטות, ומביא לכך שכל התקדמות שנרשמת בדרך לפתרון, נתפסת בבחינת "מעט מדי, מאוחר מדי".

מודל מוקטן לחולשת המנהיגות האירופית ניתן לראות ברפובליקה הפדרלית של אוסטריה. האחרונה מדורגת אמנם 11 בעולם במונחי תמ"ג לנפש, עם יותר מ-40,000 דולר; אולם בדומה לנעשה בגוש האירו, גם ההתנהלות הפוליטית הפנימית במדינה מעיבה, ויש שיגידו אף מעכבת את התקדמותה הכלכלית.

נדרש מעוף

מאבקים בין-קואליציוניים בפרלמנט האוסטרי מונעים את התנעתן של רפורמות כלכליות הנחוצות להתמודדות עם המשבר הנוכחי, אשר מאיים כיום על עתידה של היבשת כולה. בין הנושאים מעוררי המחלוקת המרכזיים ניתן למנות את התוכנית להעלאת גיל הפרישה הממוצע, העומד כיום על 59 לגברים, החלת מס עושר לצמצום הפערים החברתיים במשק וגביית שכר לימוד אקדמי, המסובסדים כיום במלואם על-ידי המדינה.

מעבר לוויכוח סביב כל נושא כלכלי, היעד המשותף של כל הנושאים הללו הוא צמצום הגירעון הממשלתי. הלה זינק בעקבות המשבר לרמה של קרוב ל-5% מהתוצר, לאחר שבשנים הקודמות הצליחה אוסטריה לצמצמו להיקף של פחות מאחוז אחד של תוצר. זאת ועוד: יעד הקטנת הגירעון קיבל ביטוי מספרי, כאשר אוסטריה החליטה שהחל מ-2017, יוגבל הגירעון למקסימום 0.35% מהתוצר - יעד שאפתני מאוד, במיוחד לאור הקשיים הצפויים ביבשת.

למרות כל זאת, אוסטריה עדיין נחשבת לכלכלה מוצלחת על בסיס פרמטרים רבים. הודות לרמה טכנולוגית מרשימה של כוח העבודה במדינה, ודרגת תחרותיות גבוהה של חברות היצוא האוסטריות, הצליחה המדינה לשמור על רמות שכר ממוצעות גבוהות ושיעור אבטלה מבני של 4.1% - הנמוך ביותר בין מדינות האיחוד. עם זאת, את עיקר הצלחתה של אוסטריה בצליחת המשבר עד כה ניתן לייחס לשותפת הסחר הראשית והטבעית שלה - גרמניה, אשר קולטת כ-30% מהיקף היצוא האוסטרי.

דירוג מושלם, עדיין

אוסטריה היא אחת משש המדינות היחידות בגוש האירו, ששמרו עד כה על דירוג אשראי AAA. הדירוג המושלם של אוסטריה ומדינות אחרות בגוש, דוגמת גרמניה וצרפת, הוא קריטי כיום, מכיוון שהוא זה שמאפשר את העמדת הכספים לטובת קרן הסיוע האירופית. בהקשר זה, חשוב להזכיר כי באחרונה הכניסו סוכנויות הדירוג את אוסטריה לרשימת המעקב עם אופק שלילי.

את חששות המשקיעים מפני הידרדרות במצבה הפיננסי של אוסטריה והמערכת הבנקאית במדינה, ניתן לראות בעליית התשואות באג"ח הממשלתיות. בחודשים האחרונים התרחב המרווח בינן לבין מקבילותיהן הגרמניות ליותר מ-1.7%. עם זאת, תשואות האג"ח ל-10 שנים, אשר עומדות כיום על 3.6%, עדיין רחוקות מאלו של מדינות הגוש שנקלעו למצוקה כמו איטליה, פורטוגל ואירלנד.

בורסת וינה נוסדה בשנת 1771, ונחשבת לאחת מזירות המסחר בניירות ערך הוותיקות ביותר בעולם. הבורסה האוסטרית פועלת רבות על מנת למשוך משקיעים זרים, ולראייה, למעלה משני שלישים מהיקף המסחר בה מתבצע על-ידי גופים ומשקיעים מחוץ למדינה. מדד המניות המרכזי - ATX, כולל את 20 החברות הגדולות ביותר בבורסה האוסטרית מבחינת שווי שוק.

הסנטימנט השלילי באירופה לא הותיר את המשקיעים באוסטריה אדישים, וב-12 החודשים האחרונים צנח המדד בכ-34% - שיעור חד בהשוואה לממוצע ביבשת. עם זאת, מכפיל הרווח במדד עומד כיום על 14 - רמה נמוכה יחסית מבחינה היסטורית.

לסיכום, אוסטריה מהווה מעין מיקרוקוסמוס של החברה האירופית המודרנית. תושביה נהנים מרמת חיים גבוהה, פורשים לגמלאות מוקדם יחסית, ומקווים להמשיך לשמור על אותו סטטוס קוו. השאלה היא, האם המודל הזה יוכל להמשיך לעבוד גם בעתיד.

hacapitalist@gmail.com

יניב קוניס

מבחינה פורמלית, הונג קונג מוגדרת כאזור מנהלי מיוחד של סין. במציאות האזור נהנה מאוטונומיה כמעט מוחלטת, עם מערכת כלכלית, משפטית ופוליטית נפרדת, להוציא את מדיניות החוץ והביטחון הנקבעת על-ידי הממשל הסיני בבייג'ין. להונג קונג יש תפקיד מרכזי בצמיחה הכלכלית של סין, והיא מהווה מפתח בדרך להפיכת היואן הסיני למטבע בינלאומי סחיר אי שם בעתיד. כידוע, הממשל הסיני מגביל כניסה ישירה של משקיעים זרים לתוך תחומי המדינה, אם באמצעות השקעה בשוק המניות ואם במטבע המקומי. לכן, הדרך הכמעט בלעדית להיחשף לשווקים הסיניים, היא באמצעות הונג קונג - מצד אחד דרכה מתאפשר לממשל הסיני להכניס השקעות זרות, ומן הצד השני פתח צר זה מאפשר לממשל לווסת ולהגביל את הגישה לזרים על פי צרכיו.

עבור המשקיע מדובר בהזדמנות להיחשף לשוק הסיני המתפתח בתנאים של מדינה מערבית. הונג קונג נהנית מדירוג אשראי מושלם של AAA, ומערכת הבנקאות שלה היא מהמפותחות והמתקדמות ביותר בעולם. עם תוצר לנפש במקום השביעי בעולם, יחס חוב לתוצר של 34% בלבד ושיעור אבטלה נמוך של 3.2% - הונג קונג היא כלכלה שמעניקה ביטחון רב עבור משקיעים.

מחאת דיור נדרשת

הונג קונג היא המדינה היקרה ביותר בעולם לרכישת דירה. זו עובדה מדהימה, בהתחשב בכך שרק לפני 14 שנים חוו תושבי המקום קריסה מאסיבית בשוק הנדל"ן, אשר הובילה למחיקת כשני שלישים מערכי הבתים שברשותם. הסיבות לנסיקה המהירה יחסית במחירים, נעוצות בהתרחבות המעמד הבינוני והגבוה בסין, שהביאה להגדלת הנזילות שלהם, הריבית הנמוכה בהונג קונג, וההיצע המוגבל של דירות באזור הונג קונג, שהינו בעל שטח מצומצם למדי.

אולם בדומה למצב בארץ, גם בהונג קונג התחושה היא שהמחירים צפויים לרדת בקרוב. כבר היום ניתן לזהות ירידה בהיקף העסקאות ובמחירי הקרקעות, בין השאר בשל הידוק ההגבלות של הממשל הסיני על אזרחים הרוכשים נכסי נדל"ן מחוץ למדינה; וכן, בשל הגדלת הריבית על משכנתאות מצד הבנקים המקומיים על מנת להקטין את היקף חשיפתם לנדל"ן. גם רשויות הונג קונג נחלצות למשימת קירור השוק, עם החלת תוכניות להגדלת היצע הקרקעות והכנת תוכניות נוספות בקנה לדיור המסובסד על ידי המדינה.

חשיפה ישירה לשוק הסיני

באחרונה החל הממשל בבייג'ין בתהליך שבסופו ייתכן שהיואן יהפוך למטבע סחיר, בדומה למרבית המטבעות הבולטים בעולם. לצורך שליטה בתהליך מרחיק לכת זה, וביצועו בהדרגתיות ובאופן מבוקר - מעבדת הניסויים שהוקצתה היא מערכת הבנקאות בהונג קונג. זו קיבלה היתר מיוחד להחזיק ביתרות חריגות בהיקפן ביחס למטבע הסיני.

כיום, כ-10% מהפיקדונות בהונג קונג הם ביואן - היקף שווה ערך ל-100 מיליארד דולר, פי חמישה מאשר בשנה שעברה. בעקבות זאת שוק גיוסי החוב העולמי הנקוב יואן (הממשלתי והתאגידי), הולך וצובר תאוצה, יחד עם מכשירי השקעה אחרים המאפשרים חשיפה למטבע הסיני.

יתרון מרכזי שמעמיד שוק ההון בהונג קונג, הוא אפשרות לחשיפה לחברות הפועלות בסין. בכלל זה בורסת המניות בהונג קונג כוללת מניות של חברות מקומיות בהונג קונג, וכן מניות של חברות סיניות הנסחרות באופן דואלי בבורסת הונג קונג ובבורסות של שנזן ושנחאי. המדד המרכזי בהונג קונג הוא הנג סנג (HSI). המדד יכול להכיל כמות מקסימלית של 50 מניות, אולם נכון להיום הוא כולל 45 מניות בלבד.

מדד HSI הינו אחד ממדדי המניות הוותיקים באסיה - הוא הושק ב-1969 ברמה התחלתית של 100 נקודות. בשיאו הגיע המדד ל-31,638 נקודות, בחודש אוקטובר 2007. נכון להיום המדד רחוק לא פחות מ-43% מרמת השיא שקבע לפני 4 שנים בלבד.

45 המניות המרכיבות את המדד מייצגות את החברות בעלות שווי השוק הגדול ביותר והנזילות הגבוהה ביותר בבורסת הונג קונג. המניות הנכללות במדד HSI מהוות כ-60% מכלל שווי השוק של המניות הנסחרות בבורסת הונג קונג. נכון להיום כמחצית מהחברות במדד רשומות ופעילות בהונג קונג, והמחצית השנייה כוללת חברות סיניות שחלקן נסחרות באופן דואלי בבורסת שנחאי. אציין כי משקלה המרבי של כל מניה במדד לא יעלה על 15%, כדי למנוע דומיננטיות יתר של מניות ספציפיות.

לסיכום, השווקים בהונג קונג מהווים פתח למשקיעים זרים, המעוניינים להיחשף לכלכלה המערבית שלה יחד עם האפשרות לחשיפה לפעילות הכלכלית בסין - אם דרך מניות ואם דרך היואן הסיני.

יניב קוניס

תשומת הלב של המשקיעים ברחבי העולם מרוכזת בתקופה האחרונה באפיק המנייתי, אשר סובל זה מספר חודשים ממגמה שלילית חריפה, על רקע משבר החובות הריבוניים באירופה וההאטה בצמיחה העולמית. על כן יש חשיבות רבה למשקלם של אפיקי השקעה בעלי ודאות תזרימית גדולה יותר בתיקי ההשקעות. ברוח החגים ביקשנו לבדוק את מצבם של משקיעי האג"ח בארה"ב, בגרמניה וכמובן בישראל.בשוקי האג"ח בארץ ובעולם קיימים מכשירי השקעה רבים, ברמות סיכון מגוונות, שמאפשרים לכל משקיע קשת רחבה בבחירת התמהיל המתאים לפרופיל הסיכון האישי שלו ולצרכיו השוטפים. אפיקי איגרות החוב השונים קורצים היום למשקיעים בשל התנודתיות הנמוכה יחסית שבהם ומידת הוודאות בתשואה שהם מציעים.

לפני שאתייחס למשקיעים בחו"ל, אדגיש כי על המשקיעים בשוק האג"ח הישראלי לקחת בחשבון גם את הסיכונים הייחודיים לשוק המקומי, אשר נובעים מהרגישות לשינויים בסביבה הגיאו-פוליטית והשפעות אפשריות של המחאה החברתית. בהתאם לכך, בתקופה האחרונה חווינו עלייה חדה בתנודתיות השוק המקומי; כמו כן, תחזיות האינפלציה והריבית בארץ ביצעו לפני כחודשיים פניות פרסה, שבמסגרתן הונמכו משמעותית ציפיות האינפלציה העתידית, וריבית בנק ישראל אף הופחתה בשבוע שעבר.

תמונת מצב נוכחית

ההחמרה במצב בשווקים הובילה לירידת תשואות חדה באג"ח הממשלתיות של המדינות המפותחות, לרבות ארה"ב וגרמניה. השתטחות עקום הריביות בשווקים אלו, מגלמת בתוכה ציפייה להאטה משמעותית בצמיחה העולמית, וייתכן אף שהיא מרמזת על מיתון מתקרב. מבנה עקום שכזה מותיר משקיעים רבים בתחושת חוסר אונים. התשואות על איגרות החוב הארוכות של ממשלות ארה"ב וגרמניה עומדות כיום על פחות מ-2% בשנה - תשואה שאף אינה מפצה על השחיקה האינפלציונית הצפויה במהלך השנים הבאות.

לפיכך, המשקיעים באפיק הממשלתי בארה"ב ובגרמניה נאלצים להסתפק כיום בתשואה ריאלית אפסית ואף שלילית על השקעתם. חששות אלו מטרידים פחות את המשקיע הישראלי, שכן למרות ההשתטחות היחסית של עקום התשואות הממשלתי בארץ, עדיין ניתן להשיג בשוק האג"ח המקומי תשואות נומינליות של 3%-5% לשנה. תשואות אלו צפויות להניב למשקיעים תשואה חיובית בכל טווח זמן לפדיון גם במונחים ריאליים.

כאשר בוחנים את החלופות המוצעות כיום בשוקי האג"ח התאגידיים בעולם, המשקיע הישראלי ממשיך ליהנות מאפשרויות עדיפות. איגרות חוב קונצרניות במח"מ ממוצע של 3.5 שנים צפויות להניב למשקיעים בארץ תשואה נומינלית ממוצעת של כ-7.5%. תשואה זו גבוהה בכ-4.5% מזו שיקבל משקיע אמריקני שישקיע באפיק הקונצרני במולדתו, וגבוהה בכ-3.5% מזו של משקיע גרמני שישקיע בחברות בעלות חוב נקוב באירו.

אציין כי התשואה על אג"ח של חברות גרמניות, ובכללן הבנקים במדינה, גבוהה מזו של אג"ח אמריקניות מקבילות. נתון זה מלמד על ירידת הביקוש לאפיק הקונצרני באירופה, שנובעת מההחרפה במשבר החובות הריבוניים ביבשת, ומעליית הסיכון בחשיפה לחברות ולבנקים בגוש האירו.

תיק לחגים

מי מכם שאירח בערב החג שני משקיעים זרים, האחד מארה"ב והשני מגרמניה, יכול היה לדון עמם בכדאיות ההשקעה בשוקי האג"ח בכל אחת מהמדינות.

איזה שוק מציג את פוטנציאל התשואה הגבוה ביותר כיום? לצורך כך אבחן בכל אחת מהחלופות תיק אג"ח שיורכב באופן הבא: 30% יושקע ברכיב נזילות באמצעות מק"מ לשנה, ו-30% נוספים יושקעו באג"ח ממשלתיות עם תקופות פדיון של 5 שנים ו-10 שנים בחלוקה שווה. 40% הנותרים בתיק יושקעו במגוון רחב של סדרות אג"ח קונצרניות - חציין לתקופה של שנתיים וחציין האחר באג"ח לפדיון בעוד 5 שנים.

נכון להיום תיק ישראלי שיורכב במבנה שתואר, צפוי להניב למשקיעים תשואה שקלית נומינלית של 5.2% בשנה. לעומת זאת, התשואות הצפויות בתיקי אג"ח דולר ואירו דומים הן 1.7% ו-2.2% בלבד בהתאמה. כלומר, בהינתן אינפלציה ממוצעת של כ-2% בשנה, משקיעי האג"ח האמריקנים והגרמנים צפויים לקבל תשואה שתהווה רק פיצוי לשחיקה האינפלציונית בארצם.

בשורה התחתונה, המשקיע הסולידי בישראל נהנה כיום הן מתשואה חיובית במונחים ריאליים, והן מעודף תשואה משמעותי בהשוואה לעמיתיו הזרים. אז לפחות בשוק האג"ח, יש למשקיעים בארה"ב סיבה טובה לפצוח במחאה חברתית.

חג שמח לכולכם!

יניב קוניס

במשך תקופה ממושכת של קרוב ל-700 שנה, שלטה האימפריה העות'מאנית באזורנו. ההגמוניה הטורקית הסתיימה בתום מלחמת העולם הראשונה, ומאז יצאה טורקיה לדרכה כמדינה מן המניין.עוצמתה של טורקיה נובעת ממיקומה בנקודת מפגש בין אסיה לאירופה ובין המזרח למערב. המדינה הפכה לצומת ראשי בנתיבי הנפט העולמיים ב-2006, כאשר נפתח צינור הנפט (BTC) היחיד מאסיה לאירופה שאינו עובר בשטחה של רוסיה.

מיקומה האסטרטגי של טורקיה, בשילוב שאיפותיה לחזור למרכז הבמה האזורית, הובילו באחרונה למתיחות מדינית מול מעצמה אזורית אחרת - ישראל. יש שיאמרו כי הצעדים בהם נקט ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, כלפי ישראל - ובהם הדרישה להתנצלות אגב פרשת המרמרה, החזרת שגרירנו ארצה וההודעה על הפסקת הסחר הביטחוני - הם חלק מתהליך שמטרתו לבסס מחדש את מעמדה של טורקיה כמעצמה השלטת באזור.

התאוששות מהירה מהמשבר

בשנת 2001 חוותה טורקיה משבר כלכלי חמור, שהוביל לאימוץ רפורמות מוניטריות ופיסקליות נרחבות, כחלק מתוכנית כלכלית של קרן המטבע הבינלאומית. על ממשלתו של ארדואן, שעלה לשלטון זמן קצר לאחר המשבר, רשומה סדרה של הישגים כלכליים. המדינה, שהייתה ידועה כבעלת שיעורריבית גבוה אפילו ביחס לשווקים מתעוררים אחרים, רשמה התקדמות כאשר הורידה את שיעור האינפלציה המקומי לרמה חד-ספרתית בסוף השנה שעברה. על הצמיחה המהירה בכלכלה הטורקית בעשור האחרון מעיד הגידול של יותר מפי שניים בתוצר, בהיקף היצוא ובתקבולי התיירות.

כיום טורקיה הינה הכלכלה ה-16 בגודלה בעולם והשישית באירופה. המדינה עשירה במחצבים כגון נחושת, כרום, ברזל, גופרית, אבץ ועופרת. כלכלתה מונעת בעיקר ממגזרי התעשייה והשירותים, על אף שסקטור החקלאות אחראי ל-30% מכוח העבודה. הענף התעשייתי החשוב ביותר בטורקיה הוא הרכב, ואחריו הטקסטיל והמזון.

כלכלת טורקיה הפגינה התאוששות מהירה ממשבר האשראי העולמי, ולאחרצמיחה שלילית בשנת 2009 התרחבה ב-9% ב-2010 בקצב כפול מהצמיחה הממוצעת בעולם באותה שנה. על פי ההערכות של קרן המטבע העולמית, הכלכלה הטורקית צפויה להמשיך לצמוח בשנים הקרובות בשיעור ממוצע של יותר מ-4% בשנה.

למרות נתוניה הכלכליים החיוביים, והעובדה שהיא אחת הכלכלות המובילות בקבוצת השווקים המתעוררים, האיחוד האירופי עדיין לא קיבל את טורקיה לשורותיו. משנת 2005 מנהלת טורקיה משא ומתן להצטרפות לאיחוד, אך הגבלות על חופש הביטוי, דומיננטיות הצבא, יחסה הבעייתי כלפי מיעוטים וכרוניקה של אי-יציבות כלכלית, שבאה לידי ביטוי באינפלציה גבוהה ובתנודתיות המטבע, גרמו עד כה לדחיית המועמדות.

תנודתיות רבה בשער החליפין

למרות ההתקררות ביחסי ישראל-טורקיה, המדינות נהנות בשנים האחרונות משיתוף פעולה פורה הודות לתשתית רחבה של הסכמים כלכליים. טורקיה הינה שותפת הסחר השישית בגודלה של ישראל, והיקף הסחר בין המדינות גדל בכ-60% בשנתיים האחרונות. ענפי היצוא העיקריים לטורקיה הם כימיקלים, מינרליים ופטרוכימיים. ענף דומיננטי נוסף בין המדינות הוא סחר מתכות. החברות הישראליות הבולטות שפועלות בטורקיה הן טבע, כיל, בזן, נייר חדרה, אלביט מערכות והתעשייה האווירית.

התמורה ביחסים בין המדינות לא גלשה עד כה באופן משמעותי לשורת ההכנסות של החברות בישראל ובטורקיה, אך סביר שהמשך התקררות היחסים יצמצם את היקף הסחר בין המדינות.

מעניין לבחון את האינדיקטורים הכלכליים המרכזיים של שתי המדינות. הריבית בטורקיה עומדת כיום על רמה גבוהה יותר מזו של ישראל - 5.75% מול 3.25%. עם זאת, בעוד רמת האינפלציה בישראל גוזרת ריבית ריאלית חיובית במשק, בטורקיה ניכרת היטב המדיניות המוניטרית המרחיבה של הבנק המרכזי, ושיעור האינפלציה במדינה צפוי להגיע ל-7.5% עד סוף השנה.

אחת התוצאות הבעייתיות של רמות האינפלציה והריבית בטורקיה, היא התנודתיות החדה בשער החליפין. הלירה הטורקית החדשה, שהחלה את דרכה בינואר 2005, מאופיינת בתנודתיות חדה יותר ביחס לשערי החליפין הבולטים, מזו של השקל.

ביחס חוב/תוצר, מצבה של טורקיה עדיף על פני זה של ישראל - חוב של 39% מול 73%. מנגד, דירוג האשראי של טורקיה (BB) נמוך משמעותית בהשוואה לישראל (A ), ובסוף השבוע קיבלנו חיזוק חיובי נוסף לכך בדמות העלאה של דרגה אחת. במבחן הסיכון, שוקי החוב הבינלאומיים מדרגים את ישראל ברמת סיכון נמוכה יותר, ולראייה מחיר ה-CDS (ביטוח מפני חדלות פירעון) של ממשלת ישראל ל-5 שנים עומד כיום על 168 לעומת 232 של טורקיה. גם בין תשואות האג"ח הממשלתיות ל-10 שנים קיים פער מהותי לטובת ישראל: 4.7% לעומת 8.7% באג"ח הטורקית.

ומה בנוגע לשוק המניות? המדד המוביל בטורקיה הוא ISE100, המקביל למדד ת"א 100 בארץ. מתחילת העשור האחרון נסק המדד ביותר מ-500%. זאת בהשוואה למדד השווקים המתעוררים שעלה במחצית משיעור זה, ולמדד המניות הישראלי שהתחזק בכ-115%.

למרות התשואה העודפת של טורקיה בעשור האחרון, התמחור הנוכחי מלמד כי מכפיל הרווח במדד הטורקי עומד על 11.5 לעומת רמה דומה של 11.7 במדד הישראלי. כאשר משקללים גם את אלטרנטיבת האג"ח והסיכון היחסי בין המדינות, עולה כי כיום השקעה בשוק המניות הישראלי אטרקטיבית יותר מאשר בשוק הטורקי.

בשורה התחתונה, בזירה הכלכלית מצבנו איתן יותר מזה של הטורקים, וכדאיות ההשקעה למשקיעים זרים בשוק הישראלי נראית יציבה ומעניינת יותר.

יניב קוניס

המגמה השלילית בשווקים בעולם מרחיקה מהם משקיעים רבים. מנגד, יש לא מעט משקיעים שרואים בתקופה הנוכחית הזדמנות טובה לקפוץ למים הסוערים. אם אתם נמנים על הסוג השני, תגלו בעוד זמן קצר, באמצעות מודל הפד שבו ביצעתי שימוש, אילו שוקי מניות בעולם מתומחרים ברמה המעניינת ביותר.

מכפיל הרווח הוא כלי אנליטי נוח בתהליך קבלת ההחלטות של המשקיעים בשוק המניות. מדד זה מהווה אינדיקציה לתמחור של המניה ביחס לרווחים של החברה. לדוגמה, מכפיל רווח של 12, ניתן לפירוש בשני אופנים: האחד, תחת הנחת שימור הרווחיות הנוכחית של החברה, הסכום שישלם היום המשקיע על מניית החברה יוחזר בתוך 12 שנים. השני, המספר ההופכי למכפיל - 1 חלקי המכפיל, כלומר 8.3% במקרה הזה - מציג את התשואה השנתית הצפויה למשקיע שרוכש כעת את המניה, בהנחה שרווחי החברה לא ישתנו בעתיד כאמור.

נציין כי הנחת שימור הרווחיות היא בעייתית, וכמעט בלתי ניתן למצוא חברות שהרווחיות שלהן נשמרת ברמה קבועה לאורך זמן. בשוק מניות יש לצפות שרווחיות החברות תעלה בממוצע במהלך השנים בשיעור של עליית מדד המחירים המקומי לפחות.

מנגד עומדת תשואת האג"ח הממשלתית ל-10 שנים באותה המדינה - נתון שמהווה את הריבית האלטרנטיבית לטווח ארוך למשקיעים בשוק המניות. ההפרש בין "תשואת הרווח" במדד המניות לבין תשואת האג"ח הממשלתית באותה המדינה, מבטא את פרמיית התשואה העודפת בשוק המניות המתקבלת עבור נטילת סיכון ההשקעה במניות.

ככל שפרמיה זו עומדת ברמה גבוהה יותר, כך התמחור של שוק המניות באותה מדינה זול יותר ביחס לחלופת האג"ח. במחקרים שבוצעו לצורך תיקוף מודל הפד, נמצא כי קיימת קורלציה גבוהה בין שני הפרמטרים הללו, כך שבמקרים שבהם קיים פער משמעותי, ההנחה היא כי הוא צפוי להצטמצם.

מה מתומחר היום בשווקים?

הטבלה המצורפת מציגה את תמחור השווקים ב-14 מדינות בולטות בעולם. אם ניקח לדוגמא את שתי הראשונות, ספרד וצרפת, נמצא כי פרמיית התשואה העודפת במניות בהן גבוהה ביחס למדינות אחרות. גם שתי הבאות בתור הן אירופיות: גרמניה ובריטניה. על-פי הנחת מודל הפד, לאורך זמן נצפה שפרמיית התשואה תרד כאמור.

תרחיש זה עשוי להתקיים באחת משתי דרכים: עלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות, או לחילופין עלייה במכפיל הרווח - כלומר, עליית מחיר המניה. יתרה מכך, בשל העובדה כי המכפיל מתייחס לרווחים הנוכחיים, ולאורך זמן רווחי החברות צפויים לעלות ולו רק כתוצאה מהאינפלציה, התשואה המתקבלת מתוך המכפיל אף גבוהה יותר.

חשוב לזכור שמודל הפד מתייחס לתמחור שוק המניות ביחס לשוק האג"ח, והוא אינו מצביע בהכרח על תמחור נמוך מהרגיל. לשם כך, הוספנו לטבלה כלי נוסף - שיעור ההבדל בין מכפיל הרווח הנוכחי לבין המכפיל ההיסטורי של כל מדד. ככל שהמכפיל הנוכחי נמוך יותר מהמכפיל ההיסטורי, הדבר מלמד על כך שמחירי המניות היום נמוכים יותר ביחס לעבר. משקיעים רבים מעניקים משקל לא מבוטל לבחינת תמחור השוק היום ביחס לתמחור ההיסטורי, כאינדיקציה נוספת לכדאיות ההשקעה בו.

השווקים המפותחים עדיפים

בימינו, מרבית השווקים בעולם פתוחים בפנינו, כך שמגוון רחב מאוד של מדדי מניות בעולם עומד לרשותנו לצרכי השוואה וכמובן להשקעה. מקובל לחלק את השווקים הגלובליים לשני פלחים: שווקים מתפתחים מול שווקים מתעוררים. הסיבה לחלוקה זו נעוצה בקורלציה ההיסטורית הנמוכה בין שני סוגי השווקים, וכן הקורלציה הגבוהה בין המדינות בכל שוק.

מהממצאים המופיעים בטבלה, ניתן להבחין בצורה מובהקת, כי נכון להיום פרמיית התשואה במדינות המפותחות גבוהה מזו המתקבלת במדינות המתפתחות. חלק מהשווקים המתעוררים, דוגמת ברזיל והודו, אף מציגים פרמיה שלילית, כלומר, התשואה על איגרות החוב הממשלתיות בהן גבוהה מהתשואה הצפויה במניות. גם ברמת המכפילים הנוכחית ביחס להיסטורית, ניתן לראות כי על אף העובדה שכמעט כל השווקים בעולם מתומחרים בחסר לעומת העבר, בשווקים המפותחים מגמה זו בולטת יותר מאשר בשווקים המתפתחים.

היכן ישראל בתמונה? לפני קצת יותר משנה, התקבלנו למספר חוגים כלכליים חשובים בעולם המפותח, וגם שוק ההון המקומי סווג כשוק מפותח. אולם מאז התנהג השוק המקומי במתאם גבוה יותר לשווקים מתעוררים, בעיקר בשל מגמת ריבית עולה ואינפלציה חיובית. לפי התמונה הנוכחית ישראל ממוקמת בתווך שבין השווקים המפותחים למתעוררים.

מכאן, המסקנות הן כי ברמות התמחור הנוכחיות בשווקים הגלובליים, יש כיום עדיפות להשקעה בשווקים מפותחים באירופה ובארה"ב, על-פני שווקים מתעוררים וכן ביחס לישראל ולאוסטרליה. בנוסף, בשל הממצא כי ישראל מתומחרת ברמה טובה יותר בהשוואה לשווקים המתעוררים הבולטים, יש עדיפות להשקעה בשוק המקומי על חשבון שווקים דוגמת מקסיקו, ברזיל והודו.

יניב קוניס

אין ספק כי ברזיל עומדת בפני שני אתגרים מורכבים, שהדאגה העיקרית בהם היא אספקת תקשורת והעמדת דרכי תחבורה הולמות. חשוב גם לזכור את השפעות היום שאחרי. אירועי ספורט גדולים בעבר כבר סיבכו את ברצלונה ב-1992 ואת יוון ב-2004. מעניין אם הטור החשבוני בן 12 השנים יימשך גם הפעם.

דילמה היסטורית

בינתיים נתמקד בכלכלת ברזיל בהווה. ברזיל היא הכלכלה השמינית בעולם בגודלה כיום, ולפי ההערכות המדינה צפויה לצמוח ולהתקדם לעבר המקום החמישי בתוך מספר שנים. המדינה היא יצואנית סחורות חקלאיות, נפט ומתכות מהמובילות בעולם.

בחודש שעבר הגיע היצוא לרמה הגבוהה פי שניים מהיקפו בשנת 2007, כחלק ממגמה של הגדלת היצוא באופן משמעותי מדי שנה. נכון להיום ברזיל אחראית לרבע מהיצוא העולמי של סוכר, והיא מובילה גם ביצוא של פולי סויה. שותפות הסחר העיקריות שלה הן סין, ארה"ב, ארגנטינה, הולנד וגרמניה.

למרות האופטימיות שבה מוצגת כלכלת ברזיל בעשור האחרון, חשוב לציין כי חלק ניכר מהתקדמותה האדירה בשנים האחרונות מקורה בנסיקה החדה במחירי הסחורות בעולם. האטה בצמיחה העולמית או ירידה במחירים עלולה לפגוע משמעותית בצמיחתה העתידית של ברזיל.

לפני כשנה נבחרה לראשונה בהיסטוריה של ברזיל נשיאה - דילמה רוסף, אשר נחשבת ממשיכת דרכו של הנשיא הפופולרי לולה דה סילבה. כהונתו של האחרון אמנם שובחה ללא הרף, אך ברזיל בראשותו ידעה גם ימים קשים, בעיקר במהלך המשבר הגלובלי האחרון.

הרגולציה המחמירה במערכת הבנקאות סייעה אמנם להפחתת נזקי האשראי, אולם הישענותה של ברזיל על השקעות זרות עמד לה לרועץ. אלו משכו את כספם בעת המשבר באופן מואץ, והובילו לירידות חדות בבורסה ופיחות מהיר של הריאל, שאיבד כמחצית מערכו בתוך פחות מחודשיים.

ממשלתו של לולה פצחה בסדרה של צעדים מהירים להבראת הכלכלה, בהם הקצאת הון של כ-1.5 מיליארד דולר ליצואנים, קווי אשראי לבנקים הקטנים, סיוע לתעשייה המקומית והתערבות בשוק המט"ח שתכליתה מיתון היחלשות הריאל.

במבחן התוצאה ברזיל אופיינה במיתון קצר יחסית, ולאחריו, ב-2010 נרשם זינוק חד בצמיחה (7.5%), אשר צפויה לעמוד השנה על כ-4%. במקביל, חודש זרם ההשקעות הזרות, הבורסה התאוששה וגם המטבע המקומי חזר לרמתו ערב המשבר.

התחממות הכלכלה גלשה גם לאינפלציה, שצפויה לעמוד השנה על כ-6%, ומעט פחות מכך ב-2012. לפי שעה יעד האינפלציה (4.5%) אינו בהישג יד, ומהווה את הסיכון המהותי לכלכלה.

שיעור הוספה לפניך

מדד המניות המוביל בברזיל הוא בווספה, אשר הושק בפברואר 1968. בעשור האחרון נסק המדד ביותר מ-300%. זאת בהשוואה לעלייה של 20% בלבד ב-S&P 500.

בתור מדינה מוטת סחורות החברות המובילות במדד הן מתחום האנרגיה (Petroleo Brasileiro) וחומרי הגלם (Vale). לתשומת לב המשקיעים, משקל החברות היצואניות, ובעיקר בתחומים אלו, נושק למחצית מהמדד, ולפיכך אינו מקנה חשיפה מלאה לצרכן הברזילאי. עם זאת, כיום התמחור במדד נוח למדי, ומכפיל הרווח עומד על 8.2 בלבד.

אפשרות השקעה נוספת, שתפסה תאוצה בשנים האחרונים נוכח תנאי המאקרו המשופרים, היא האג"ח הממשלתיות, שנסחרות בתשואה דו-ספרתית מפתה. כיום, העקום נע בין 12.5% בטווחים הקצרים לבין כ-13% בארוכים. לפי ההערכות, העלאת הריבית בסוף יולי הייתה ככל הנראה האחרונה השנה.

עם זאת, חשוב לציין כי במסגרת מאבקם העיקש של הרשויות לבלימת תיסוף הריאל, הוכנסו תקנות חדשות שמטרתן למנוע תנועות כספים קצרות טווח לתוך המדינה. בין הצעדים הבולטים ניתן למנות הטלת מס כניסה (מעין שיעור הוספה בשפתנו) של 2% על השקעה במניות בברזיל ו-6% על השקעה בפיקדונות ואג"ח ממשלתיות. הוטל גם מס על משקיעים שמחזירים כספים זרים הביתה וממירים אותם לריאל.

הסיכונים העיקריים בהשקעה באג"ח הממשלתיות הם החשיפה למט"ח, אשר למרות התחזקות הריאל הברזילאי בשנים האחרונות ידע בעבר לא מעט תנודות חדות, וכן סיכון האשראי של ממשלת ברזיל - המדורג כיום ברמה של -BBB. על אף מצבה הנוכחי האיתן, ב-100 השנים האחרונות לא עמדה ברזיל בהתחייבויותיה שלוש פעמים.

לסיכום, השאלות המרכזיות העומדות לפתחה של ברזיל הן: כמה זמן תוכל המדינה להמשיך ליהנות מהביקוש הרב ליצוא שלה; והאם המנהיגות המקומית תשכיל לנצל את פירות ההצלחה להשקעה בכלכלה, בתשתיות, בחינוך ובביטחון הפנים, שיהפכו אותה בטווח הארוך למדינה המתמודדת שווה בשווה עם מדינות מפותחות.

יניב קוניס

אצל רובנו שוויץ מעלה אסוציאציות של שעונים איכותיים ומערכת בנקאות חשאית, ובצדק - למדינה השוכנת במרכזה של אירופה, יש היסטוריה עשירה של מאות שנים בתחומים אלו. בראשון מאז שהולידה מקצוע חדש: יצרן שעונים בשלהי המאה ה-16 בז'נבה. התחום השני נבע מדרישתם הנוקשה של מלכי צרפת, אשר חיפשו מקום מסתור לממונם הרב, לחשאיות בנקאית מירבית. ב-1713 הוסדרה בשוויץ רשמית חקיקה לשמירת סודיות בעלי חשבונות בנק.

אולם שעונים ובנקים כבר אינם לחם חוקם הבלעדי של תושבי הרפובליקה הפדרלית. בין הסיבות לכך נציין את חומת החשאיות הבנקאית שנסדקה בשנים האחרונות; ואת השינויים הרגולטוריים שהחילה ארה"ב על אזרחיה בנוגע לנכסים המוחזקים מחוץ לגבולותיה, שבעקבותיהם צנח היקף הנכסים האמריקניים המוחזקים בבנקים בשוויץ ל-2% בלבד, לעומת שיעור של 18% ארבע שנים קודם לכן.

כיום, למרות מחסור במשאבי טבע, שוויץ היא אחת הכלכלות התעשייתיות והמתקדמות ביותר בעולם. היא נהנית מרמות תמ"ג והכנסה לנפש גבוהות מאוד, דירוג אשראי מושלם (בצדק - הרחבה בהמשך), כוח עבודה מיומן ושיעור אבטלה נמוך להפליא.

תלויה באירופה

על אף בחירתה לא להצטרף לאיחוד האירופי ולגוש האירו, שוויץ היא למעשה חלק מהשוק האירופי האחיד. המבדילים הבולטים בינה לבין חברותיה ביבשת הם נושאי חופש תנועת עובדים, וכמובן, עצמאות המטבע.

מדינות האיחוד האירופי מהוות את שותפות הסחר החשובות של שוויץ - הן ביצוא (יותר מ-60%) והן ביבוא (כ-80%). באופן טבעי, גרמניה, ששפתה מושרשת כשפת-אם בקרב שני שלישים מאוכלוסיית שוויץ, הינה השותפה הבולטת ביותר, והיא קולטת חמישית מתוך סך היצוא השוויצרי.

תלותה הרבה של שוויץ בכלכלת אירופה הייתה לה לרועץ בשל המשבר הגלובלי האחרון, ובגינו היא רשמה שיעורי צמיחה שליליים בשני הרבעונים האחרונים של 2008 ובשני הרבעונים הראשונים של 2009. במחצית השנייה של 2009 החלה התאוששות בכלכלת שוויץ, אשר צמחה בשנת 2010 בקצב של 2.6%. השנה צפויה להימשך המגמה החיובית עם צמיחה בשיעור דומה.

על פניו, נתוני הצמיחה מאז המשבר אינם גבוהים. אולם בחיים הכול יחסי. אם משווים בין המצב הכלכלי בשוויץ לממוצע באיחוד האירופי, מקבלים תמונה ברורה של האיתנות השוויצרית.

רמת התעסוקה בשוויץ היא הגבוהה ביותר באירופה: שיעור האבטלה עומד על שיעור מזערי וכמעט בלתי נתפס של 2.8% - נמוך משמעותית ממדינות אחרות ביבשת.

רמת החוב הממשלתי מהתוצר היא כ-53% בלבד, והממשלה אף נמצאת בעודף תקציבי קל, שעה שמרבית המדינות בעולם נאבקות עם גירעון מעמיק וחוב ממשלתי גואה. מסיבות אלו לא מפתיע שדירוג איגרות החוב הממשלתיות הינו AAA עם תחזית יציבה.

כאמור, גם איכות החיים בשוויץ נחשבת לאחת הגבוהות בעולם: התמ"ג לנפש עומד על 42.6 אלף דולר, וההכנסה לנפש נושקת ל-70 אלף דולר.

נקודה מעניינת לזכות השוויצרים, היא נכונותם למצוא פתרונות לתלות האירופית הגבוהה. אחד האופקים המעניינים לריענון יעדי היצוא של שוויץ נמצא במדינות הנמר האסייתי, שבהן גדל בהתמדה המעמד הבינוני-גבוה. שווקים אלו צמאים למוצרי יוקרה דוגמת השעונים השוויצריים, והודות לכך יצרניהם הרחיבו משמעותית את היקף היצוא לסינגפור והונג קונג בשנים האחרונות.

שוויץ כחוף מבטחים

במסגרת הרשימה המצומצמת מאוד של מטבעות שנחשבים למקום מפלט בעתות של חוסר יציבות כלכלית, זוכה הפרנק השוויצרי למקום של כבוד לצד הדולר האמריקני והין היפני. מאז משבר האשראי התחזק הפרנק משמעותית מול האירו, וגם מאמציו של הבנק המרכזי להחלישו אינם מועילים לעצירת התיסוף במטבע המקומי. התוצאה העקרה של ההתערבות האגרסיבית בשוק המט"ח בין מארס 2009 למאי 2010, אשר מוערכת ב-175 מיליארד פרנק (כ-125 מיליארד אירו), הייתה הגדלת יתרות המט"ח של שוויץ פי ארבעה ויצירת הפסד מאזני של קרוב ל-20 מיליארד פרנק.

עדות נוספת לרמת הביטחון הגבוהה של המשקיעים בשוויץ, היא תשואות האג"ח הממשלתיות, שנמצאות ברמות נמוכות למדי בהשוואה עולמית. עקום התשואות השוויצרי נע בין רמה אפסית בטווחים הקצרים, הודות לריבית מוניטארית בשיעור 0.25% שנהוגה במדינה מאז המשבר, לבין רמה של 1.5% בלבד באג"ח הממשלתיות ל-10 שנים. שוויץ נמנית עם המדינות הבודדות בעולם שלא העלו עדיין ריבית, ולפי ההערכות היא לא צפויה לעשות כן עד סוף השנה הנוכחית.

שוק המניות השוויצרי מכיל חברות בינלאומיות מוכרות במגוון ענפים, דוגמת תרופות (נוברטיס ורוש), מזון (נסטלה) ובנקאות (UBS וקרדיט סוויס). מדד SMI הינו מדד המניות המוביל, והוא כולל את 30 החברות הסחירות ובעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה של ציריך.

התמחור הנוכחי של המדד עומד על מכפיל רווח של 14.7 ותשואת דיבידנד של 2.5% - אטרקטיבי דיו נוכח רמות הריבית השוררות במדינה ומצבה הנוכחי של הכלכלה השוויצרית.

יניב קוניס

יניב קוניס

יניב קוניס

יניב קוניס

יניב קוניס

הממלכה השבדית סיגלה לעצמה במאה האחרונה מדיניות חוץ הדוגלת בנייטרליות - מדיניות שסייעה לה לדלג מעל שתי מלחמות עולם ללא פגע. בשונה ממרבית מדינות אירופה, היא לא נדרשה להשקיע משאבים רבים בשיקום המשק המקומי בשנים שלאחר מכן. עובדה זו הציבה את שבדיה בעמדת זינוק מצוינת עם סיום מלחמת העולם השנייה, שאותה היא ניצלה עד תום בהפיכתה לאחת הכלכלות החזקות באירופה.גם בעת הנוכחית ממשיכה שבדיה להיבדל מסביבתה. לראיה, סירובה לוותר על המטבע המקומי - הקרונה - לטובת האירו, למרות השתייכותה לאיחוד האירופי. גם במדיניות הפנים יש ביטוי לבידולה, בדמות דוקטרינה כלכלית ייחודית.

שיטת המשטר הסוציאל-דמוקרטית הנהוגה בשבדיה, נתפסת כקו המשווה בין הסוציאליזם האדום לקפיטליזם המערבי. מדיניות רווחה מרחיבה המתבטאת בנטל מס גבוה על אזרחים וחברות, בשילוב תנאים סוציאליים נדיבים, דרה תחת אותה קורת גג עם ערכים דמוקרטיים-ליברליים, אשר מתבטאים בין השאר בכלכלת שוק חופשי ובחסמים מעטים על מסחר. הודות לכך הצליחה שבדיה להתברג במקום השני בעולם במדד התחרותיות של הפורום הכלכלי העולמי.

לא רק איקאה

גורם מרכזי בכלכלה השבדית הוא סחר החוץ. נכון להיום, כרבע מהתוצר המקומי, אשר גבוה מ-400 מיליארד דולר בשנה, מופנה לייצוא. ענפי הייצוא העיקריים כוללים מוצרי גומי ועץ, ריהוט (איקאה מן הסתם), טקסטיל, כימיקלים, מזון, מכונות וציוד תעבורתי.

שבדיה, בדומה למרבית הכלכלות המערביות, סבלה מירידה חדה בתמ"ג בשנת 2009. אולם בניגוד לרבות מהן היא השכילה להתאושש בקצב מהיר, וצפויה לסיים את השנה הנוכחית בצמיחה מרשימה של 4.8%. העובדה כי הממשלה נכנסה למשבר ברמת חוב נמוכה מאוד - פחות מ-40% ביחס לתמ"ג - העניקה רוח גבית לתמיכה בכלכלה המקומית. זאת למרות שבסופו של דבר לא הוצאו לפועל תוכניות פיסקאליות מיוחדות.

עדות למצבה הכלכלי האיתן של המדינה, ניתן למצוא בהצעתה להלוות 1.1 מיליארד אירו לאירלנד בנובמבר האחרון, במטרה לסייע לה להיחלץ ממצב הביש שאליו נקלעה.

בהקשר של משבר האשראי האחרון עלתה שבדיה לכותרות דווקא הודות למודל סטוקהולם, שהגתה כ-15 שנה קודם לכן. בראשית שנות ה-90 התפוצצה בועת נדל"ן בשבדיה, אשר התגלגלה במהרה למשבר אשראי ולסכנת קריסה של מערכת הבנקאות המקומית. תגובת הממשל השבדי הייתה הבטחת פיקדונות הציבור וחילוץ הבנקים, באמצעות הזרמת הון רב בהיקף של כ-4% מהתמ"ג. בנוסף, הוקמה ישות משפטית מיוחדת לקליטת הנכסים הרעילים מהבנקים. המודל השבדי נשקל כאפשרות במהלך משבר האשראי בארה"ב.

אחד היתרונות המשמעותיים העומדים לזכות שבדיה בימים אלו, הינו עובדת היותה משוחררת מכבלי האירו. בניגוד לחברותיה באיחוד האירופי יש לבנק המרכזי של שבדיה האפשרות לנווט את שער החליפין של המטבע המקומי על מנת לתמוך בייצוא.

היציבות הכלכלית המרשימה ששבדיה מפגינה, בשעה שמדינות מפותחות אחרות מבכות את מר גורלן, היא דלק לתומכים בשיטה הכלכלית הסוציאל-דמוקרטית.

למרות האווירה הפסטורלית גם הממלכה השבדית אינה נעדרת מדאגות, ובמרכזן רמות התעסוקה והחוב של משקי הבית. שיעור האבטלה בשבדיה גדל משמעותית מאז 2008, לרמה של כ-8% כיום. התחזית לשנים הבאות מורה אמנם על ירידה, אך החזרה לרמות שנרשמו טרם המשבר עוד רחוקה.

בעיה נוספת, ואולי אף מהותית יותר, היא חוב משקי הבית, אשר תפח בשנים האחרונות לממדים חסרי תקדים. מדובר בבעיה המשותפת למדינות מפותחות אחרות, דוגמת אוסטרליה, קנדה ובריטניה. ההערכה היא שהצעדים האחרונים של הבנק המרכזי יתניעו תהליך של הפחתת מינוף בקרב השבדים.

אין הרבה מציאות

סביבת האינפלציה בשבדיה נמצאת זה שנים ברמות נמוכות ויציבות - כ-2% בממוצע. הריבית המוניטארית עומדת כיום על 1.25% - גבוהה מזו של הבנק המרכזי האירופי - 1%. עם זאת הבנק המרכזי של שבדיה (Riksbank) מגלה גמישות רבה יותר משל עמיתו האירופי: בשיא המשבר העולמי הוא הפחית את הריבית בחדות, מ-4.75% לרמת שפל של 0.25%; ולאחר שנה, מיולי 2009, החל גל של ארבע העלאות רצופות, עד לרמתה הנוכחית. לפי ההערכות בשווקים, עתידה הריבית להמשיך לעלות בשנת 2011 ל-2%.

איגרת החוב ל-10 שנים של ממשלת שבדיה נסחרת כיום בתשואה של 3.2% - רמה נמוכה מזו של אג"ח מדינה מקבילה בארה"ב ובבריטניה, אשר מעידה על חשש נמוך מצד המשקיעים בדבר יכולת הפירעון של המדינה. נזכיר כי ממשלת שבדיה נהנית מדירוג האשראי הגבוה ביותר - AAA עם תחזית יציבה. עם זאת חשוב לקחת בחשבון את סיכון המט"ח בחשיפה, אשר עלול להפחית משמעותית את תשואת המשקיע הישראלי.

המניות השבדיות נסחרות בבורסת OMX הנורדית, המשותפת לשבדיה ולפינלנד. המובילות שבהן הן: H&M ו-Sandvik בתחום הצריכה, Ericsson ו-TeliaSonera בתקשורת, Nordea בבנקאות, וולבו ברכב, ו-AstraZeneca בפארמה. מכפיל הרווח הנוכחי של מדד המניות המרכזי בשבדיה - OMXS 30 - עומד כיום על 18. מדובר במכפיל גבוה יחסית, המחייב בחירה פרטנית של ניירות ערך בעלות תמחור זול יותר.

את החשיפה למניות בשבדיה ניתן לבצע ישירות דרך המניות בבורסה הנורדית, או לחילופין באמצעות רכישת קרן סל (ETF) על שוק המניות השבדי.

יניב קוניס