ארכיון פוסטים מהקטגוריה "השקעות"

מרשם להשקעה מוצלחת

יום שלישי, 24 באוגוסט, 2010
יניב קוניס

"העיקר הבריאות" היא אחת האמרות השגורות בקרב אנשים, ובמרבית המקרים תופסת הבריאות את ראש סדר משאלות ליבנו. כבר בשלב מוקדם של ההיסטוריה האנושית נזקק האדם למרפא במאבקו במחלות ובפציעות. כהני דת, זקני שבט ומכשפים השתמשו בידע הרפואי שהועבר מדור לדור כדי לרפא. מאז ועד ימינו, התבססה בכלכלה העולמית תעשייה עתירת ידע שמשלבת בין שתי המשאלות: בריאות וממון.

סקטור שירותי הבריאות מורכב משני מגזרי פעילות עיקריים: פרמצבטיקה ומחקר רפואי וכן ציוד ושרותי בריאות.

במגזר הפרמצבטיקה ומחקר רפואי נכללות חברות העוסקות במחקר ופיתוח כימי וביולוגי לשם הפקת תרופות ואבחון רפואי, וכן יצרני ומפיצי תרופות וחיסונים.

בין החברות הבולטות נציין את נוברטיס השוויצרית, המפתחת ומשווקת תרופות וחיסונים, ועל שלל מוצריה נמנים ה"ריטלין" לטיפול בהפרעות קשב ומשכך הכאבים "וולטרן" ואת פייזר, שאת פריצת דרכה עשתה במלחמת העולם השנייה, אז עסקה בייצור המוני של פניצילין לבקשת הממשל האמריקאי. האנטיביוטיקה הייתה נחוצה בדחיפות לטיפול בחיילים הפצועים ותוך זמן קצר נודעה בשם "תרופת הפלא". בעשור האחרון שמה נקשר לתרופה "פלא" אחרת - ה"ויאגרה".

רוש, מחברות הביוטכנולוגיה הגדולות בעולם, אשר אחראית לתרופה נוגדת הדיכאון הראשונה בהיסטוריה, אותה גילתה במהלך ניסויים לחיסון נגד שחפת על רקע גילויי שמחה חריגים בקרב הנבדקים, וגלקסו-קליין-סמית', שהייתה מהיצרניות הבולטות של החיסון לשפעת החזירים - נחשבות גם הן למובילות בתחום.

לצידן, תאגידים בולטים נוספים הם: סנופי אוונטיס הצרפתית, אבוט לבוטוריס האמריקאית, מרק הגרמנית וכמובן, טבע הישראלית. נכון להיום, התרופות הגנריות מהוות כעשירית משוק הפארמה העולמי במונחים כספיים וטבע הינה מובילה עולמית בשוק זה.

לא רק תרופות - גם ציוד ושרותים

מגזר הציוד ושרותי הבריאות כולל מפעילי בתי חולים, מרפאות פרטיות ומכוני קוסמטיקה, לצד יצרני וספקי ציוד ומכשור הדמיה רפואי, כגון רנטגן וסורקי MRI. נכלל בו גם תחום האספקה הרפואית, הכולל יצרני ומפיצי מוצרים הנצרכים על ידי ספקי שירותי בריאות וצרכנים פרטיים, כדוגמת עדשות מגע ומוצרים לשימושים חד פעמיים כגון פלסטרים ותחבושות.

ג'ונסון אנד ג'ונסון היא מובילה עולמית בתחומי הרפואה והציוד הרפואי. החברה, שהוקמה ב-1885 על ידי האחים ג'ונסון, החלה את פעילותה בשיווק תחבושות, ומאז עוסקת בייצור תרופות, מוצרים רפואיים וציוד ומכשור רפואי.

חברות בולטות נוספות במגזר הן: מדטרוניק, שנוסדה ב-1949 בתוך מחסן במיניאנפוליס כחברה לתיקון מכשור רפואי ונחשבת כיום כחברת הטכנולוגיה הרפואית הגדולה בעולם; ו-United Health, המספקת שירותי תוכניות בריאות וביטוחים משלימים לכ-60 מיליון מבוטחים בארה"ב, באמצעות רשת ענפה של כ-500 אלף רופאים וכ-5,000 בתי חולים.

משנים את המודל העסקי

לאורך תקופה ארוכה, המודל של מרבית חברות הפארמה היה די פשוט - השקעה גבוהה ומתמשכת על פני כמה שנים במחקר ובפיתוח של תרופות עד לקבלת התוצאה הרצויה והמאושרת על ידי רשות התרופות (בדרך כלל, ה-FDA האמריקנית), רישום התרופה כפטנט ושיווקה באופן בלעדי במשך תקופה שלרוב נעה בין 10 ל-20 שנים. מטרתה של תקופת הבלעדיות היא לאפשר למפתחות לנסות ולהחזיר את ההשקעה העצומה, ואולי אף לרשום לזכותן רווח.

עלות המו"פ של תרופת מקור ממוצעת מוערכת בכמיליארד דולר. ממחקרים שנעשו בנושא, עולה כי רק שליש מכלל תרופות המרשם הזמינות לטיפול משיגות בסופו של דבר הכנסות השוות או עולות על עלויות המו"פ שלהן. עוד נמצא, כי ללא ההגנה על פיתוח התרופות באמצעות פטנט, כ-70% מהתרופות האתיות הקיימות היום בשוק לא היו כלל מפותחות.

נכון להיום, כרבע מסך הכנסותיהן של חברות הפארמה מקורן בתרופות מקור. מגמת הצניחה בתרומה של התרופות הללו להכנסות הכוללות נמשכת מזה זמן רב, ומחייבת את החברות לשנות את המודל העסקי שלהן.

ואכן, בשנים האחרונות גיוונו חברות התרופות את קווי המוצרים, התרחבו לשווקים מתעוררים וקיצצו בהוצאות. חלק מהחברות הפחיתו את התלות בתרופות הכימיות המסורתיות, באמצעות הרחבת תיק המו"פ שלהן לתרופות ביולוגיות וחיסונים. אחרות בחרו להיכנס לאזורים גיאוגרפיים חדשים לצורך הגדלת ההכנסות מתרופות קיימות, כשלעתים הצעד לווה ברכישת חברה המתמחה בשוק היעד.

אפשרות נוספת להגדלת היקף המכירות של החברות היא התרחבות למוצרים בתחומים הנושקים לפארמה - טואלטיקה וקוסמטיקה. באופן זה, נהנות החברות מתזרים מזומנים יציב וארוך טווח, אולם יש לזכור כי מדובר בשווקים קטנים יותר ובעלי שולי רווח נמוכים יותר.

מנועי הצמיחה וסיכונים בהשקעה בריאה

כאמור, אחד האתגרים הגדולים העומדים בפני החברות בסקטור כיום הוא אימוץ פתרונות להפחתת התלות בתרופות פטנט. מנועי הצמיחה העיקריים הם הרחבת מגוון התרופות בצנרת והתרחבות גיאוגרפית, בעיקר לשווקים מתעוררים. פתרון נוסף הוא התמקדות בפיתוח תרופות גנריות - שוק שהיקפו הכספי נאמד כיום בכ-90 מיליארד דולר, וצפוי ליהנות מצמיחה מואצת בשנים הקרובות.

מבחינת הסיכונים בהשקעה בסקטור, יש לציין את פקיעת הפטנטים על תרופות עם הכנסות גדולות, וכן את השפעתה של הרפורמה במערכת הבריאות האמריקנית, שעדיין מעורפלת לגבי השנים הקרובות. חשוב לזכור עם זאת, כי גם אם הרפורמה תפגע בהוצאה על תרופות בארה"ב, צריכת התרופות תמשיך לגדול מאחר והאוכלוסייה, האמריקנית בפרט והמערבית בכלל, מזדקנת.

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.

מזרימים חמצן לתיק ההשקעות

יום שלישי, 10 באוגוסט, 2010
יניב קוניס

כסף הוא משאב נדרש, כשם שהון אנושי ומחצבי טבע הם משאבים חשובים. עם תחילת ההתפתחות הכלכלית והמסחר העולמי, נוצר צורך ממשי בהון ובאשראי זמינים, שהתעצם עוד יותר עם ראשיתה של המהפכה התעשייתית. בתגובה, החלו לקום בנקים מסחריים שנועדו להפגיש בין לווים למלווים, או חברות ביטוח שנטלו סיכונים תמורת תשלום, והתפתחו שווקים פיננסיים ושירותים נלווים שאפשרו גישה נוחה לחברות ולממשלות.

כיום, מורכב סקטור הפיננסים מחמישה מגזרי פעילות עיקריים: בנקאות, ביטוח, השקעות נדל"ן ושירותים, קרנות נדל"ן (REIT) ושירותים פיננסיים מתמחים. שני המגזרים הראשונים מרכזים את מרבית הפעילות בסקטור, ונמנים עליהם הגופים הגדולים והמוכרים ביותר.

מגזר הבנקאות כולל בנקים מסחריים ומוסדות פיננסיים הנותנים שירותי בנקאות כגון עו"ש, הלוואות, העברות כספים ועוד. באופן כללי, מקורות ההכנסה הראשיים של הבנקים המסחריים נובעים מפעולות מימון, מעמלות תפעוליות ומרווחיות תיק הנוסטרו (השקעות עצמיות). בשני האחרונים יש לבנקים יכולת השפעה מוגבלת, שכן המחזוריות הכלכלית והנחיות הרגולציה משפיעות על היקף העמלות התפעוליות שהבנקים גובים, וביצועי השווקים הפיננסיים נותנים את הטון להצלחת הנוסטרו. מאחר שלרוב, חשיפת התיק היא לונג, ירידה בשווקים תשפיע לשלילה על ביצועיו.

הפעילות העיקרית והמסורתית של מגזר הבנקאות - קבלת פיקדונות ומנגד מתן אשראי - תלויה במרווח הפיננסי שקובע הבנק ובאיכות האשראי שניתן. הלוואות באיכות ירודה מחייבות את הבנקים להפריש כנגדן, ומובילות להפסדים. הרגולציה בענף היא מהותית, כשהמפקחים על הבנקים מקשיחים את תנאי האשראי ומגבילים את היקפו מול ההון העצמי של הבנק (הלימות ההון).

הבנקים הגדולים בארה"ב הם ג'יי.פי. מורגן, בנק אוף אמריקה, וולס פארגו, סיטי וגולדמן זאקס. באירופה המובילים הם: דויטשה בנק (גרמניה), UBS (שוויץ), ברקליס (בריטניה), בנקו סנטנדר (ספרד) ו-BNP (צרפת). HSBC, שהוקם ב-1865 על מנת לרכז את תחום המסחר הבריטי במזרח הרחוק, נחשב לקבוצת הבנקאות הגדולה בעולם, ומטהו שוכן בהונג קונג. גם Mitsubishi UFJ ו-Sumitomo Mitsui מיפן מרכזים פעילות ענפה באזור אסיה. נציין גם את אוסטרליה, הנחשבת למובילה בתחום הבנקאות, כשבין הבנקים היציבים בעולם נכללים CBA ו-Westpac.

במגזר הביטוח נכללים מספר תחומי פעילות ובהם ביטוח אלמנטרי (רכב, תכולת דירה ותביעות צד ג'), ביטוחי חיים ובריאות, ביטוחי משנה וסוכנויות ביטוח.

בבסיסה, פעילות ביטוח היא פעילות של ניהול סיכונים. אדם המחזיק ברכב בשווי 100 אלף שקל חושש שאירוע בלתי צפוי יגרום לו להפסיד את רכושו, ולכן הוא מוכן להעביר את הסיכון הקיים לגורם אחר תמורת תשלום פרמיה תקופתית. בראיית חברות הביטוח, נטילת הסיכונים יוצרת התחייבות לשלם עבור תביעות בהתרחש אירועי ביטוח, אך במקביל הן נהנות מתזרים של פרמיות שוטפות.

לפיכך, האתגר העיקרי של המבטחות הוא תמחור וניהול סיכונים מושכל ומבוקר. אתגר נוסף וחיוני הוא ניהול כספי הנוסטרו, שתומכים בהון העצמי ועשויים להוות כרית ביטחון במצבים קיצוניים, דוגמת אירוע טרור או טבע (אסון התאומים, הוריקן קתרינה).

חברות הביטוח הבולטות בארה"ב הן MetLife, Travelers ו-AIG, שהייתה הגדולה בעולם עד שהולאמה על ידי הממשל ב-2008. מחוץ לארה"ב, החברות המוכרות ביותר הן ג'נרלי (איטליה), צ'יינה לייף אינשורנס (סין), מינכן רה ואליאנץ (גרמניה), ובצרפת AXA.

גם נדל"ן הוא פיננסי

במגזר השקעות נדל"ן ושירותים נכללות חברות נדל"ן המתמחות ברכישת נכסים ופיתוחם, לא כולל קרנות REIT, וחברות המספקות שירותי נדל"ן אך לא מחזיקות בבעלות, כגון שירותי תיווך, תחזוקת מבנים וייעוץ נדל"ני.

קרנות נדל"ן (REIT's) מהוות אלטרנטיבה חשובה להשקעה בנדל"ן. הרעיון בהן הוא לאפשר למשקיעים שונים להיות שותפים בנכסי נדל"ן מניב - נכסים המושכרים לטווח ארוך ונהנים מדמי שכירות תקופתיים, ולעתים גם מעליית ערך. הקרנות מוגדרות כישות משפטית ייחודית, שבמסגרתה אחת לתקופה קיימת החובה לחלק את רווחיה למשקיעים, ובנוסף הקרן ומחזיקי היחידות נהנים מהטבות מס.

קרנות הריט מסווגות על פי ההתמחות הנדל"נית: משרדים ומבני תעשייה, מגורים ומרכזים קהילתיים, מרכזי קניות קמעונאיים, מלונאות ומבני תיירות. כן, קיימות גם קרנות שמתמחות בנישות כגון הקמת ותפעול בתי חולים, ובנוסף חלק מהקרנות אינן משקיעות ומתפעלות נכסים אלא מתמחות במשכנתאות ליזמי נדל"ן וברכישת תיקי משכנתאות.

מבין חברות וקרנות הנדל"ן הבולטות בסקטור ניתן למנות את Simon Property Group מארה"ב ו-Westfield האוסטרלית.

יתר השירותים הקיימים מקוטלגים תחת "שירותים פיננסיים מתמחים" ובהם: אשראי צרכני, משכנתאות וביטוחי משכנתא, מסחר בני"ע (שירותי ברוקראז', מסחר מקוון), מנהלי תיקים, שירותי קסטודיאן ונאמנות, קרנות השקעה סגורות (קרנות פרייבט אקוויטי והון סיכון) וקרנות השקעות פתוחות (קרנות נאמנות, קרנות סל ומכשירים צמודי מט"ח).

אותן פעילויות הקשורות לשוקי ההון, בעיקר שירותי מסחר וניהול כספים, קשורות קשר גורדי עם מחזור העסקים; ירידה בהיקף הפעילות מפחיתה את כמות המסחר הפיננסי, כמו גם את היקף הנכסים המנוהלים, כך שהכנסותיהם של ספקי השירותים קטנות.

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.

איך אפשר לשמור היום על ערכו הריאלי של הכסף?

יום שישי, 6 באוגוסט, 2010

יניב קוניס

בשנתיים וחצי האחרונות, מי מכם ששמר את כספו הרחק מהשווקים הפיננסיים התנודתיים, ודאי גאה בעובדה שלא נגרם לו הפסד כספי. האמנם? שיעור האינפלציה בישראל מתחילת 2008 ועד למדד יוני שפורסם בחודש החולף, עמד על יותר מ-8.5%, בזמן שהשקעה בעלת פרופיל סיכון נמוך כדוגמת פיקדון בנקאי או מק"מ, הניבה למשקיעים בהם תשואה נמוכה מכך. המשמעות היא שאם השקעתם באופן זה, זכיתם לתשואה ריאלית שלילית על חסכונותיכם.

במלים אחרות, כח הקנייה שלכם נשחק, עובדה אשר פוגעת ברמת החיים. ניקח לדוגמא את אותם אלפיים שקלים שהיו בחשבונכם לפני כשנתיים. גם אם קיבלתם עליהם ריבית כלשהי, מהשקעה בפיקדון או אפילו מאחזקת אג"ח ממשלתי לטווח של עד שנה, היום הכספים הללו שווים פחות. כאשר מוסיפים את הנתון שהשכר הריאלי במשק נשחק בשנים האחרונות, המשמעות היא שאם שכרכם השתנה בהתאם לאותה סטטיסטיקה, אז מצבכם הורע אף מעבר לשחיקה הריאלית של הכספים הנזילים שברשותכם.

זה היה המצב עד כה. מה הלאה? כיום, התשואה לפדיון במק"מ לשנה עומדת כ-2.3% לעומת צפי לאינפלציה בת יותר מ-3% ל-12 חודשים הקרובים, המגולמת בציפיות האינפלציה הנוכחיות בשוק ההון. כלומר, בתקופה הקרובה, המשקיעים בפק"מ ובמק"מ יהנו מתשואה ריאלית שלילית, בשיעור של כ-1%, כמובן בתלות בשיעור האינפלציה בפועל. מכאן, החשיבות הרבה לבניית תיק השקעות שצפוי להניב לאורך זמן תשואה ריאלית חיובית.

מהם היסודות של תיק עם תוחלת תשואה ריאלית חיובית?

ההגדרה הכלכלית של נכס בעל תוחלת תשואה חיובית היא שההשקעה בנכס לתקופה ארוכה מספיק, תניב בסבירות גבוהה תשואה חיובית. דוגמאות לכך הן פיקדון בנקאי, איגרת חוב במטבע מקומי או מניה. יוצא מכלל זה הוא מט"ח - יהיו תקופות בהן השקל יפוחת, בתקופות אחרות השקל יתחזק, אבל לאורך זמן אין סיבה להניח מגמה עקבית של פיחות או ייסוף משמעותי של השקל. לפיכך, הצמדה לשער חליפין אינה עונה להגדרת תוחלת תשואה חיובית.

מאפיין בולט של נכסי בעלי תוחלת תשואה חיובית הוא שיש להם תזרים מזומנים שמתקבל בסבירות גבוהה. אם לוקחים לדוגמא איגרת חוב, אז כמובן שלאורך חייה מתקבלים תקבולי ריבית שוטפים (לעתים גם בתוספת הצמדה למדד). במניות התזרים מתקבל בדרך כלל מחלוקת רווחי החברה למשקיעים - תשלום דיבידנד. דרך אגב, גם פעולה פיננסית פופולרית מאוד בימים אלו - רכישת דירה להשקעה - נחשבת להשקעה בעלת תוחלת תשואה חיובית, מכיוון שהנדל"ן צפוי להניב לאורך זמן הכנסה משכר דירה.

בהתאם לכך, תיק השקעות שיורכב מאיגרות חוב וממניות צפוי להניב למשקיעים לאורך זמן תשואה חיובית. השאלה שדורשת מענה כעת היא מידת החשיפה שיש להקצות לכל אפיק על מנת לעמוד במשימה המרכזית של המשקיעים - השגת תשואה ריאלית חיובית על החסכונות.

כיום, תיק השקעות טיפוסי שאינו מכיל מניות, מורכב לרוב מ-60% עד 70% באג"ח ממשלתיות ובנזילות, והיתרה באג"ח קונצרניות. אם תיק ההשקעות שלכם בנוי באופן זה, אתם צפויים להשיג בשנים הקרובות תשואה שתנוע בין 3% עד 4% בלבד. בניכוי עלויות השקעה ומיסוי, תשואתכם תהיה נמוכה באחוז מכך. בבחינה ריאלית, מדובר בתשואה אפסית ולעתים אף שלילית. לא בדיוק התוצאה שלשמה החלטתם להשקיע את כספיכם.

מניות - רכיב הכרחי לתשואה ריאלית חיובית

לכן, הפתרון להגדלת פוטנציאל התשואה בתיק ההשקעות שלכם לרמה ריאלית חיובית הוא הוספת מרכיב מנייתי. באופן כללי, מניות מאפשרות למשקיעים בהן להיצמד לרווחי החברות אותן הן מייצגות. לאורך זמן, רווחי החברות עולים, וכתוצאה מכך, תוחלת התשואה למתמידים בהשקעה בשוק המניות הינה חיובית.

בהשקעה באפיק המנייתי חשוב להבחין בין הטווח הקצר לטווח הארוך; בטווח הקצר, ביצועי שוק המניות מושפעים בעיקר מרמת הריבית האבסולוטית וכיוונה, המגמה הכללית השוררת בשווקים באותה העת, ולא פחות חשוב מכך, מצב רוחם של המשקיעים - מידת האופטימיות אל מול הפסימיות. מסיבה זו, מחירי המניות מאופיינים בתנודתיות גבוהה יחסית, אשר מקשה על יכולת ההתמדה בהשקעה בהן. עליות וירידות של מספר אחוזים ביום במחירי המניות הן חלק מהשגרה היומיומית בבורסה. ואילו, בטווח הארוך פוחתת התנודתיות בהשקעה, מאחר והגורמים הדומיננטיים והמשפיעים על ביצועי שוק המניות הינם קצב הצמיחה של רווחי החברות, שינוי במכפיל הרווח הממוצע, ותשואת הדיבידנד הגלומה במחירן.

בחודשים האחרונים הגיעו המשקיעים להכרה כי הצמיחה העולמית תהא נמוכה מהציפיות בסוף 2009 ובראשית השנה, ומחירי המניות היו הראשונים להיפגע מכך. בז'רגון הפיננסי, קוראים לזה "תיקון" בשווקים. אני מעדיף לראות בירידות שערים סבירות חלק מהשגרה הרגילה של הבורסות. קשה לדעת היום (ובפועל, כמעט תמיד) האם המחירים בשווקים הפיננסיים משקפים במלואם את מה שעתיד לקרות בכלכלה וברווחי החברות. להערכתי האישית, תמחור שוק המניות כיום הוא סביר ואפילו אפשר למצוא לא מעט הזדמנויות, למי שיש לו זמן פנוי ויכולת לעקוב באופן שוטף אחר החברות הנסחרות.

לגבי שיעור המניות הרצוי בתיק, זו שאלה שעולה לא אחת בשיחותיי עם אנשים. לטעמי, למעט מספר מצומצם מאוד של משקיעים שאינם סובלים כלל סיכון ולא מוכנים לראות אפילו קמצוץ של צבע אדום בחשבון ניירות הערך שלהם, לרובנו יש מקום לשלב מניות בתיק ההשקעות. כמה? זו כבר שאלה של אופק השקעה ופרופיל הסיכון שלכם. במקרים רבים, גם אם אין לכם צורך בכסף בעתיד הנראה לעין - 3 שנים ומעלה - עדיין חשוב לקחת בחשבון את יכולתכם לספוג הפסדים בשוק ההון. לפיכך, גם אם מבחינה כלכלית גרידא, חשיפה של 30% או 40% למניות היא מוצדקת, מטעמים התנהגותיים, היא לא תמיד מתאימה.

מניסיוני, משקיע ממוצע מסוגל "לישון בשקט" עם שיעור חשיפה למניות של 10% עד 20%. גם מי שרוצה להשקיע במניות בשיעור נמוך יותר, יכול למצוא מספיק קרנות נאמנות ותעודות סל שמשלבות השקעה באגרות חוב וחשיפה מועטה למניות. לעתים קרובות, מכנים זאת בשוק ההון "תיבול" תיק ההשקעות ברכיבי סיכון. אני די סולד מהביטוי המעצבן הזה - תיק השקעות לא צריך לתבל אלא צריך להשקיע בהתאם ליכולתכם ולסיכונים הקיימים.

המתכון לתשואה ריאלית חיובית - שילוב מפוזר ומושכל של מזומן, אג"ח ומניות

אם כבר הזכרתי את מושג מהתחום הקולינרי, אז אסיים את הפוסט הנוכחי בהצגת המתכון שלהערכתי עשוי לשמור עבורכם על הערך הריאלי של הכסף. כפי ציינתי בהתחלה, הריבית בישראל נמוכה (גם אחרי העלאתה ברבע אחוז ל-1.75% בסוף החודש הקודם) וגם התשואות באגרות החוב הממשלתיות לטווחים קצרים ובינוניים נמוכות, אבסולוטית וגם היסטורית. לכן, על מנת לשמור על הערך הריאלי של הכסף ולהשיג תשואה ריאלית חיובית, הינכם נדרשים לשלב בתיק נכסים בעלי סיכון גבוה יחסית כגון מניות, אגרות חוב קונצרניות ואגרות חוב ממשלתיות לתקופות פידיון בינוניות וארוכות.

את ההשקעה בנכסים הללו יש לבצע בשילוב השקעה בנכסים בסיכון נמוך יחסית, כגון פיקדונות, קרנות כספיות, מק"מים ואג"ח מדינה לטווח קצר. בסך הכל, פיזור ההשקעה בתיק בין אותם אפיקים - מסוכנים יותר ומסוכנים פחות - אשר הינם בעלי תוחלת תשואה חיובית ומתאם נמוך או הפוך ביניהם, מפחית את הסיכון והתנודתיות בתיק ותורם ליעילות התיק בהיבט של תשואה מול סיכון. הפחתת התנודתיות (אותן עליות וירידות תכופות שאתם זוכים לראות בחשבון ההשקעות) תאפשר לכם להתמיד בהשקעה לאורך זמן - תוצאה לה חשיבות עליונה על מנת שאכן תזכו לקצור רווחים ממשיים (וריאליים כמובן) בהשקעותיכם.

חשוב לזכור כי לעיתים קרובות, משקיעים מחליטים לממש את השקעתם בתקופת ירידות בשווקים וכתוצאה מכך, מוכרים בהפסד. לכן, השקעה מאוזנת בתיק ההשקעות שכוללת מזומן, אג"ח ממשלתיות, קונצרניות ומניות יחדיו, צפויה להפחית את התנודתיות ולצמצם תופעה זו.

שיהיה לכולנו בהצלחה עם השגת תשואה ריאלית חיובית!

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.

תשתיות - היסודות לכלכלה צומחת

יום שישי, 30 ביולי, 2010

יניב קוניס

תשתיות ציבוריות מהוות מרכיב חיוני בשירותים השוטפים בכל מדינה, ותרמו בעבר רבות להתפתחות הכלכלית והחברתית. בעשורים האחרונים החל הסקטור לעבור תהליך של הפרטה מואצת, על בסיס התפיסה הרווחת כי המגזר הפרטי מסוגל לספק שירותים באופן יעיל מזה של הממשלתי. מספר חברות בינלאומיות זכו בחוזים גדולים ברחבי העולם, והחלו להשקיע בפרויקטים רבים, בעיקר בשווקים מתעוררים, שמצד אחד תרמו לפיתוחן הכלכלי של אותן מדינות, ומצד שני העמיקו את דריסת הרגל העולמית של החברות הקבלניות.

חשמל וכל היתר

סקטור התשתיות מורכב משני מגזרי פעילות עיקריים: תשתיות חשמל ותשתיות גז, מים ורב תכליתיות.

מגזר תשתיות החשמל כולל שני סוגים עיקריים של תחומי פעילות: הפקת חשמל קונבנציונלית והפקה אלטרנטיבית. עיקר פעילות ההפקה מתבססת על שימוש בדלקים מאובנים כגון פחם, נפט וגז טבעי, וכן באנרגיה גרעינית. תחום הפקת החשמל החלופית מושתת על מקורות אנרגיה מתחדשים, בהם אנרגיה סולארית, מים, רוח ואנרגיה גיאותרמית.

במגזר תשתיות הגז, מים ורב תכליתיות נכללים מספר תחומי פעילות, ובהם הפצת גז ללקוחות קצה (לא כולל הפצת גז טבעי באופן מסחרי, שנכללת כפעילות בסקטור האנרגיה), אספקת מים לצרכנים, כולל פעילות התפלה וחברות המספקות מגוון רחב של תשתיות.

שתי חברות התשתיות הגדולות בעולם הן מצרפת: Électricité de France - EDF - המייצרת יותר מ-120 אלף מגוואט ופועלת במדינות רבות ברחבי העולם ו-GDF SUEZ, שנוסדה לפני כשנתיים כתוצאה ממיזוג בין Gaz de France לבין Suez. הבאה בתור היא E.ON מגרמניה, שגם היא תוצר של מיזוג (VEBA ו-VIAG) שהתרחש בשנת 2000. נציגה גרמנית בכירה נוספת היא RWE, המספקת חשמל וגז ליותר מ-20 מיליון צרכנים באירופה.

הנוכחות האירופית בסקטור התשתיות אינה נעצרת רק בצרפת ובגרמניה. גם לאיטליה, ספרד ובריטניה נציגות בולטת בסקטור, עם Enel האיטלקית שנוסדה על ידי ממשלת איטליה בשנות ה-60 ועדיין נמצאת בשליטתה לאחר שהופרטה חלקית, Iberdrola הספרדית שנחשבת לספקית האנרגיה המתחדשת הגדולה בעולם ו-National Grid הבריטית.

מחוץ לאירופה, שמרכזת חלק גדול מהפעילות בסקטור, בולטים התאגידים האמריקניים Southern ו-Exelon, וכן הנציגה היפנית הבכירה Tokyo Electric Power, שנחשבת למפיקת החשמל המובילה ביפן ולרביעית בגודלה בעולם.

רגולציה, טכנולוגיה, גלובליזציה

הכוח המשמעותי ביותר בסקטור התשתיות הוא רגולציה. הפעילות בתחום מוסדרת על פי רכישת זיכיונות וקבלת רישיונות רלוונטיים מהרשויות. תמורתם, נדרשות החברות להציג ניסיון ויכולת פיננסית לבצע את הפרויקטים ולתחזק את התשתיות הציבוריות. הפעילות מלווה בפיקוח רגולטורי הדוק, שכן החברות הפועלות בתחום נהנות לרוב ממעמד של מונופול טבעי, או שהן בעלות כוח מונופוליסטי באותו שוק. מעמד זה מאפשר להן ליהנות מתזרים מזומנים קבוע ויציב דיו, אולם יש לזכור כי במקביל נדרשות החברות לבצע השקעות קבועות ועבודות תחזוקה שוטפות בתשתיות המקומיות.

פרט לדרישות הרגולטוריות הרבות לצורך היתר פעילות בכל מדינה, הפעילות בתחום התשתיות מלווה ברף כניסה גבוה מאוד, בדמות השקעה מסיבית בתשתיות ובתחזוקת המתקנים והציוד, וכן הוכחת איתנות פיננסית שתבטיח אספקת שירותי תשתיות שוטפות לציבור. חסם זה מגביל בצורה משמעותית את פוטנציאל החברות שעשויות לפעול בסקטור, וכאשר לוקחים בחשבון גם את הצורך ברישיון מקומי, הפעילות בתחום התשתיות בכל מדינה וברחבי העולם מרוכזת אצל מספר מצומצם מאוד של שחקנים גדולים.

כוח חשוב נוסף המעצב את סקטור התשתיות הוא ההתקדמות הטכנולוגית. למשל, טכנולוגיות להפקת אנרגיה מתחדשת מאפשרות ניצול יעיל של מקורות האנרגיה, אל מול הצורך בהשקעה רחבה ובהעסקת מומחים לתפעול המערכות. השינויים הטכנולוגיים הובילו להקמת תשתיות ציבוריות חיוניות באזורי ספר, אזורים שקודם לכן לא יכלו להרשות לעצמם את אותן השקעות.

גם לגלובליזציה תפקיד חשוב בסקטור התשתיות. עד לפני מספר עשורים, הגבולות המדיניים תחמו גם את החברות שפועלות בסקטור בכל מדינה. רוב פעילות התשתיות בוצעה על ידי חברות מקומיות, שחלקן הגדול הוחזק או נשלט בידי הממשלות המקומיות. מאז הקמת האיחוד האירופי, נפתחו הגבולות לתחרות בסקטור התשתיות.

בתחום הפקת החשמל הוכרזה לפני מספר שנים ליברליזציה מלאה במדינות רבות באירופה, וגם בתחום הפצת הגז הושלמה הליברליזציה כמעט לגמרי.

מנוע צמיחה על מים

כאשר בוחנים את הנתונים היבשים לגבי השימוש בשירותים העיקריים של הסקטור - חשמל, גז ומים - מתקבלת תמונה של עלייה מתמדת בביקוש לתשתיות ציבוריות. כמות האוכלוסין בעולם צפויה לגדול בקצב של כ-90 מיליון נפש מדי שנה במהלך 30 השנים הבאות, בעיקר במדינות מתפתחות. לפיכך, הצורך בתשתיות שישרתו את אותם שווקים מתעוררים גדל כל הזמן, ומחייב השקעות חדשות כדרך שגרה. גם במדינות המפותחות יש צורך מתמיד לשפר את הקיים ולבנות תשתיות שישפרו את רמת החיים של התושבים.

מים מהווים חלק אינטגרלי ובלתי נפרד ממרבית הפעילויות האנושיות, מבריאות ותברואה, דרך גידולים חקלאיים, תזונה ועד לשמירה על איזון אקולוגי. במהלך העשורים האחרונים הופחתה כמעט במחצית כמות המים הראויים לשימוש בעולם, כשבמקביל הצריכה העולמית הוכפלה.

אחד האתגרים הגדולים העומדים בפני הכלכלה העולמית בכלל, וסקטור התשתיות בפרט, במאה הנוכחית הוא הגדלת כמות המים הזמינים ושיפור הגישה למים בעולם השלישי. לכן, תחום המים הוא אחד ממנועי הצמיחה בסקטור, שכן בתחומי החשמל והגז הצמיחה היא מוגבלת.

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.

לא כדאי להתלהב יותר מדי מהדוחות

יום ראשון, 25 ביולי, 2010

יניב קוניס

בימים אלו נמצאת עונת הדוחות הכספיים בארה"ב בעיצומה, כאשר מדי יום ביומו מפרסמות החברות הנסחרות בבורסות האמריקאיות את תוצאותיהן לרבעון השני השנה. מי שעוקב אחר אותם דיווחים כבר מורגל לשמוע את המשפט "חברה X דיווחה על רווח נקי של Y דולר למניה ובכך הכתה את תחזיות האנליסטים". נתחיל עם אותן "תחזיות אנליסטים", מהן?

ובכן, בתי השקעות, בנקים, חברות ביטוח וגם גופים פיננסיים עצמאיים מעסיקים צוותי מחקר ואנליזה שתפקידם לנתח חברות במגוון סקטורים ומגזרי פעילות. מטרת המחקר היא להעריך את שוויין הכלכלי של החברות ולגזור את מחיר המניה המומלץ לרכישה (או למכירה במידה והתמחור גבוה מהשווי המוערך). מעבר לתפקידם השוטף בהערכת מחירי המניות ה"הולמים" את שווי החברות, נוהגים האנליסטים המסקרים את החברות שעומדות לפרסם את תוצאותיהן לרבעון החולף, לספק תחזיות להכנסות ולרווח שצפויה החברה המסוקרת לרשום. מדגם האנליסטים הבולטים בכל חברה מדווחת מהווים את אותו "צפי / תחזיות האנליסטים".

לדוגמא, מקדונלד'ס דיווחה בסוף השבוע שהכנסותיה ברבעון השני עמדו על 5.95 מיליארדי דולרים לעומת צפי להכנסה של 5.92 בלבד מצד האנליסטים ועל רווח למניה בסך של 1.13 דולר בהשוואה לתחזית ל-1.12 שסיפקו מוקדם יותר האנליסטים. למרות שהחברה עקפה את התחזיות המוקדמות הן בשורה העליונה (סך ההכנסות) והן בשורה התחתונה (הרווח הנקי), מנייתה סיימה בירידה של יותר מ-2% ביום ששוק המניות האמריקאי דווקא מסיים בעלייה של כ-1%. בהמשך אסביר מדובר מצב זה אינו נדיר כל כך.

בין אנליסטים לחברות

סוגיה חשובה שיש לעמוד עליה היא המקור לתחזיות האנליסטים. מה הם יודעים שמשקיע מהשורה אינו יודע?

ובכן, לאנליסטים יש אינטרס לקבל מידע רב ככל הניתן על החברות שאותן הם מסקרים, על מנת שהמחקר וההמלצות שלהם ישקפו כמה שיותר קרוב את השווי ה"אמיתי" של החברות. באופן זה, ככל שהם יצדקו יותר בתחזיותיהם, המוניטין שלהם יגדל והם יקבלו יותר חשיפה חיובית וכמובן, כפועל יוצא, ירוויחו יותר כסף. מהעבר השני, החברות הנסחרות בבורסה מעוניינות בסיקור נרחב ככל האפשר עליהן בשוק ההון, כדי שיותר ויותר משקיעים יחשפו לחברה, ולאורך זמן, אם היא תניב את התוצאות המצופות, שוויה מנייתה יעלה.

לכן, הקשר בין האנליסטים לחברות מאפשר לשני הצדדים לצאת נשכרים, כל אחד מהאינטרס האישי שלו. מסיבה זו, חברות נוטות לספק מידע שוטף אודות פעילות החברות לאנליסטים, כסוג של חוט מקשר, בין החברה למשקיעים בבורסה. באופן עקרוני, חברות מחויבות לספק דיווחים שוטפות על כל ארוע הדורש גילוי, אולם לרוב, קשה להסיק מהפרסום את משמעותו הכלכלית על החברה. לאנליסטים יש את ההכשרה וההתמחות הספציפית להעניק פרשנות כלכלית והמלצה למחיר המניה.

בזמן ששוקדים האנליסטים על מתן התחזיות לעונת הדוחות הקרבה, הם נעזרים במידע שמטפטפות החברות וצוות יחסי הציבור שלהן. באופן זה, הפערים בין התחזיות המוקדמות לבין התוצאות שמפורסמות בפועל מספר שבועות מאוחר יותר אינם גבוהים מדי, אלא אם כן האנליסטים מפספסים מסיבה כלשהי (בכל זאת, מדובר בבני אנוש).

לקרוא את העיתון של אתמול

אותם דוחות כספיים שמתפרסמים בימים אלו אמורים לספק תמונה כלכלית על מצב החברות בסוף הרבעון השני, כלומר, נכון לתאריך 30/06/2010. כמו כן, התוצאות הכספיות שמדווחות משקפות את ההכנסות והרווחים שהשיגו החברות במהלך הרבעון השני של השנה. כלומר, הדוחות הן סוג של עיתון מלפני חודש במקרה הטוב, וקצת יותר במקרה הפחות טוב.

המשמעות היא שצריך לקחת בעירבון מוגבל את התוצאות ככלי לראייה קדימה. חשוב לזכור שהמצב הכלכלי במהלך הרבעון השני היה טוב באופן כללי, חוץ מסיומת עגומה שהחלה, כפי שהרחבתי בפוסט "יורדים למחצית ומפיקים מסקנות בחדר ההלבשה" איפשהו בין אפריל למאי.

כעת, הגיע הזמן לגלות מה עומד מאחור המשפט "החברה הכתה את התחזיות" ומה צפוי לקרות למנייתה לאחר פרסום הדוחות.

המשמעות של עקיפת תחזיות האנליסטים

באופן טבעי, אנו מתייחסים בצורה חיובית לעובדה כי חברה הצליחה להציג תוצאות טובות יותר מהצפוי. זה מעניק הרגשה שמדובר בחברה טובה ולכן במבט ראשון, מחיר המניה שלה צריך להציג עלייה. הרי אם ציפו מהחברה רווח מסוים אז מחירה ודאי גילם את אותה תחזית, ולפיכך, תוצאה טובה יותר מהצפי, גוזרת שווי גבוה יותר למניה. אם זה כל כך פשוט בתיאוריה, מדוע במציאות אנו עדים לחברות שמכות את התחזיות המוקדמות ולמרות זאת, מניותיהן רושמות ירידות שערים? ומדוע לעתים מתרחק דווקא מקרה הפוך - חברה מציגה דוח טוב פחות מתחזיות האנליסטים - ועם זאת, המניה עולה במסחר שלאחר פרסום הדוחות?

התשובה מצויה במהותו של שוק ההון - הציפיות העתידיות - משקיעים אינם מתבססים רק על תוצאות עבר בהשקעותיהם במניות, אלא גם בתחזיות לעתיד. באופן זה, התוצאות הכספיות חשובות כי הן מעידות על יכולת ההצלחה ההיסטורית של החברות, שעשויה להעיד גם הפוטנציאל העתידי שלהן. אולם, יחד עם זאת, חשובה ההתייחסות של החברות למצבן הנוכחי בענף בו הן פועלות ולבעיות אשר עשויות להקשות עליהן בהמשך הדרך.

בסופו של דבר, חשוב לזכור ולשנן שמחיר המניה נקבע באמצעות היוון תזרים המזומנים העתידי של החברה, כך שעם כל הכבוד לתוצאותיהן בעבר, מה שחשוב וקובע את שווייה הוא עתיד החברה, ולא עברה, כפי שמציגים הדוחות הכספיים של הרבעון האחרון.

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.

החומרים מהם עשויה הכלכלה

יום שישי, 16 ביולי, 2010

יניב קוניס

היזכרו בביקורכם האחרון בסופר או במכולת השכונתית. בתום הקנייה מגיע שלב התשלום והאריזה. חישבו על כמויות הפלסטיק, הקרטון והנייר שקיימות בעטיפות ובאריזות המוצרים שרכשתם. ההתפתחות שחווה עולמנו מאז המהפכה התעשייתית, הביאה לגידול נרחב בשימוש בחומרי גלם ובתוצריו, כשהבולטים שבהם הם פלסטיק, קרטון ונייר. מעבר לכך, הבנייה המודרנית מושתתת על חומרי גלם כדוגמת פלדה, אלומיניום ועץ.

סקטור חומרי הגלם מורכב משלושה מגזרי פעילות עיקריים: כימיקלים, כרייה ומתכות תעשייתיות ועץ ונייר.

כימיקלים - מחיתולים ועד כדורגל

המגזר הראשון - כימיקלים - כולל ייצור והפצה של מוצרי כימיה בסיסיים המשמשים לייצור גומי, פלסטיק, פיברגלס וסיבים סינתטיים. בנוסף, כולל המגזר חברות בתחום הצבע, פולימרים סלולריים וציפויים פלסטיים, וכן חברות לייצור דשנים, חומרי הדברה וייצור תרופות.

פעילויות הליבה של תאגידים רבים במגזר זה מגוונות, ובמסגרת פעילותם הם משתמשים בידע הרב שצברו במהלך השנים. דוגמה לכך היא באייר הגרמנית, שמיומנויותיה מתרכזות בתחומי בריאות, תזונה וייצור מוצרים מתקדמים כגון מוצרי ספורט. בין מוצריה ניתן אף למנות את כדור המונדיאל המפורסם, אותו ייצרה באמצעות חומר בשם פוליאוריטן.

ענקיות כימיה נוספות הן BASF הגרמנית, מובילת יצרניות הכימיה בעולם, וכן דאו כימיקלים ודו פונט האמריקניות. דו פונט, הנחשבת ליצרנית הכימיקלים השנייה בגודלה בעולם, החלה את דרכה כיצרנית אבק שריפה בשנת 1802, וכיום מפתחת ומייצרת חומרים פולימריים, חומרי קירור, גזי פריאון ופיגמנטים לתעשיית הצבעים.

דאו כימיקלים נוסדה ב-1897 ומומחיותה הייתה הפקת ברום ממי-תהום. כיום, היא יצרנית הכימיקלים השלישית בגודלה בעולם, ובין מוצריה ניתן למצוא את הניילון הנצמד, שתלי החזה העשויים סיליקון, ואת החומר הפולימרי הסופג הנמצא בחיתולים.

בתחום האגרו-כימיה נציין שני תאגידים מרכזיים: פוטאש ומונסנטו. פוטאש הקנדית, בעלת החזקות בכימיקלים לישראל ומתחרה שלה, מייצרת ומוכרת מגוון מוצרים לתחום הדשנים, בין היתר פוספטים ואשלג. העובדה כי לכי"ל יש נגישות רבה לנתיבי הפצה לאסיה (הים האדום) ולאירופה (הים התיכון) מספקת לה יתרון תחרותי בעלויות הובלת האשלג. לעומתה, פוטאש נדרשת לשנע את תוצרתה ללקוחותיה במערב התיכון ברכבות.

מונסנטו הוא תאגיד רב-לאומי לביוטכנולוגיה חקלאית. מדובר ביצרנית הגדולה בעולם של קוטל עשבים וביצרנית המובילה של זרעים שעברו הנדסה גנטית, ענף בו היא מחזיקה בנתח שמוערך ביותר מ-70%.

מוצרי המגזר מושפעים מביקוש בתעשיות השונות ובשוקי היעד של החברות. דוגמה טובה לכך היא פוטאש, אשר תלויה בעיקר בשוק האמריקני. השפעות נוספות הן מזג האוויר ותשומות בתהליך. חלק גדול מהפעילות במגזר מתבצע באזורים פתוחים, כך שסופות, הצפות ובצורות יכולות להשמיד עמל של תקופה ארוכה. התייקרות מחירי האנרגיה בשנים האחרונות הובילה לעלייה חדה בתשומות המגזר, ולשחיקת שולי הרווח של החברות.

מה קורה במכרה

במגזר הכרייה ומתכות תעשייתיות נכללות חברות העוסקות בכריית מחצבים, בהם פחם, יהלומים ואבני חן, זהב ומתכות יקרות נוספות. וכן, חברות המייצרות ומפיצות אלומיניום, פלדה, ברזל ומתכות אל-ברזליות.

בין החברות הבולטות במגזר ניתן למנות את: BHP Billiton, חברת הכרייה הגדולה בעולם שנוסדה ב-2001 בעקבות מיזוגן של BHP האוסטרלית ו-Billiton הבריטית; ואלה (Vale) מברזיל המתמחה בכרייה וייצור של מתכות כגון ברזל ונחושת, והינה השנייה בגודלה בתחום; וענקית הכרייה האוסטרלית/בריטית ריו טינטו, שהוקמה ב-1873 ועוסקת בחיפוש, כרייה, עיבוד ומכירת אלומיניום, נחושת, יהלומים, פחם, זהב וברזל, וכן באספקת מינרלים תעשייתיים.

פרט לתאגידים שהוזכרו, בולטות בתחום גם אנגלו אמריקן, ניפון סטיל היפנית ופוסקו הדרום קוריאנית. מאז המיזוג בין ארסלור לבין מיטל ההודית ב-2006, נחשבת ArcelorMittal לתאגיד הפלדה הגדול בעולם.

בתחום הכרייה יש תלות רבה בסוג הקרקע, אשר עשויה להקשות על פעילות הכרייה. כמו כן, מיקום המכרות משפיע על העלויות הנלוות, ולעתים גם נושאים גיאו-פוליטיים עומדים על הפרק. דגש נוסף חשוב לתת לעלויות ההובלה והשינוע של חומרי הגלם לשוקי היעד ולתעשיות השונות.

מרוב שימושים לא רואים את העץ

מגזר העץ והנייר כולל חברות שעוסקות בגידול ובתחזוקת עצים ויערות לשימושים מסחריים. בנוסף, נכללות בו חברות שמתמחות בייצור, בסחר ובהפצת כל סוגי הנייר הקיימים. מגזר זה תופס את נתח הפעילות הנמוך ביותר בסקטור חומרי הגלם, וכפועל יוצא החברות בו נותרות אלמוניות בניגוד לשני המגזרים האחרים.

אינטרנשיונל פייפר (IP) היא חברת העץ והנייר הגדולה בעולם, תוצר של מיזוג 18 חברות בתחום בצפון-מזרח ארה"ב ב-1898. ב-2004, לאחר כ-50 שנים רצופות במדד דאו-ג'ונס היוקרתי, הוצאה החברה מהמדד, בצעד שהעיד על ירידתה מגדולה ועל מצבה העסקי הרעוע.

תחום הפעילות מצריך הוצאות קבועות בהיקף גבוה על מנת להקים את התשתיות הנדרשות לגידול עצים לשימוש מסחרי. יערות העד ממוקמים לרוב באזורים מרוחקים מריכוזי אוכלוסין ואזורי התעשייה המרכזיים. לפיכך, יש צורך בהקמת מפעל בקצה היער לעיבוד העץ למגוון השימושים האפשריים: סיבים ותאית לייצור נייר ועצים לרהיטים ולבנייה. את התוצרת משנעים למרחקים ארוכים ברכבות ייעודיות או במשאיות, לשימוש בתעשיות הרלוונטיות.

הביקוש למוצרי עץ ונייר הוא תנודתי מאוד, בהתאם למחזוריות הכלכלית. ככל שיש יותר פעילות כלכלית, יש שימוש רחב יותר בעץ לבנייה, לייצור רהיטים, וכמובן שימוש נרחב בקרטון לאריזה ולאחסון.

לכן, חברות דוגמת אינטרנשיונל פייפר, Weyerhaeuser ו-Plum Creek Timber, נוטות להיפגע באופן מהותי בתקופות האטה, שכן העלויות נותרות, ומנגד נרשמת ירידה חדה בהכנסות.

חלק מאותן הוצאות קבועות מקורן בתקנות המחייבות את החברות לשתול עץ חדש בעבור כל עץ שנכרת.

מוצרי נייר וקרטון נמצאים במהלך המאה האחרונה בכל בית ומשרד ברחבי העולם, כשהגידול בפעילות הכלכלית הביא לשימוש עצום במוצרי נייר למטרות מסחריות (הדפסה וצילום) ופרטיות (מחברות ופיתוח תמונות למשל).

ניתן היה להניח כי תהליך המחשוב ופריסת האינטרנט הרחבה יגרמו לצמצום משמעותי בהיקף השימוש, אולם בפועל בעשור האחרון חל גידול מהותי בשימוש בנייר, בעיקר במשרדים.

כאמור, השימוש בקרטון נפוץ בעיקר בתחום האריזה והאחסון. מוצרים רבים שאנו רוכשים ארוזים בקרטון או בפלסטיק, כך שמדובר במוצרים חליפיים זה לזה. בהתאם לכך, מגזר הכימיקלים מתחרה במגזר העץ והנייר בתחום זה.

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.

באנרגיות חיוביות

יום שלישי, 29 ביוני, 2010

יניב קוניס

לפני כ-150 שנה, בתקופה שבה שימש הנוזל השחור בעיקר לצרכי תאורה, החלה דרכה של אחת התעשיות הבולטות ביותר בכלכלה העולמית - האנרגיה. מתעשייה זו צמח אחד מאילי ההון המוכרים בהיסטוריה - ג'ון ד. רוקפלר - שנחשב אפילו היום לאדם העשיר אי פעם בעולם.

החברה שייסד בזמנו (1870), סטנדרט אויל קומפני, נהנתה במשך שנים רבות ממעמדה כחברת זיקוק הנפט המובילה בעולם, ולמעשה הייתה מונופול בתחום הזיקוק בארה"ב, עד שבשנת 1911 גזר עליה בית המשפט העליון להתפרק ל-34 חברות שונות. שתיים מהן, אקסון וסוקוני, התמזגו לימים תחת השם "אקסון מובייל" לתאגיד האנרגיה המוביל של ימינו.

במהלך המאה וחצי האחרונות, במקביל להתפתחות התעשייה בעולם ולשימוש הנרחב שנעשה בנפט ובמוצריו בכלי רכב, בייצור פלסטיק ובתעשייה הפטרו-כימית, נהנו מהתהליך מדינות שבשטחן רובצים גז ונפט, והתעצמו משמעותית תאגידים שפועלים בסקטור האנרגיה.

כיום מורכב הסקטור משלושה מגזרי פעילות עיקריים: ציוד, שירותים והפצת גז ונפט, אנרגיה אלטרנטיבית והפקת גז ונפט - המגזר המרכזי שבו נתמקד במאמר זה.

מגזר הציוד, שירותים והפצת גז ונפט כולל תחומי פעילות שמסייעים להפקת גז ונפט בשדות נפט ובפלטפורמות ימיות, כגון אספקת ציוד לחיפוש ולקידוח ומתן שירותי מידע למדידת פעילות סיסמית וגיאולוגית. כן כולל המגזר חברות העוסקות בהפצת גז ונפט באמצעות צינורות הולכה ייעודיים. ספקית שירותי האנרגיה הגדולה בעולם היא שלומברגר (Schlumberger) האמריקנית, בעלת פעילות ב-80 מדינות.

במגזר השני - אנרגיה אלטרנטיבית - נכללים תחומי פעילות כגון ייצור דלקים אלטרנטיביים (כגון אתנול או דלקים ביולוגיים) וציוד לאנרגיה חלופית. בנוסף, המגזר כולל חברות המפיקות אנרגיה מתחדשת באמצעות שמש, רוח, מים ואנרגיה גיאותרמית. מאחר שמדובר בתחום חדש יחסית, שצמח בעיקר בשנים האחרונות נוכח העלייה החדה במחירי האנרגיה, עדיין אין בו חברות גדולות ומבוססות שנמנות על המובילות בסקטור האנרגיה העולמי.

גדולים מדי מכדי ליפול?

המגזר השלישי והמרכזי בסקטור - הפקת גז ונפט, מכיל חברות שמתמחות במגוון פעילויות בתחום ההפקה, מחיפושים אחר אזורי אנרגיה פוטנציאליים, דרך הפקת גז ונפט בשדות או במים עמוקים, וכלה בזיקוק והפצת מוצרי אנרגיה עד ללקוח הקצה.

המגזר מתחלק לשני סוגי שחקנים: כאלה המתמחים בפעילויות ספציפיות ובעלי אינטגרציה מלאה. תאגידי האנרגיה המובילים והמוכרים בעולם מתמחים בכל שרשרת האספקה שצוינה. למעשה, כיום מונה סקטור האנרגיה העולמי שש קבוצות ענק שאינן בבעלות של ממשלות, המכונות Supermajors, והן בעלות אינטגרציה מלאה.

אקסון מובייל, כאמור תוצר של מיזוג יצרניות הנפט "Exxon" ו-"Mobil" ב-1999, נחשב כיום לתאגיד האנרגיה הגדול ביותר, וכן לחברה בעלת שווי השוק הגבוה בעולם על בסיס דירוג פורצ'ן 500. אחריה ברשימה רויאל דאץ' של (Royal Dutch Shell), תאגיד הולנדי-בריטי שפעילותו מתפרסת על פני 140 מדינות. במקום השלישי מתייצבת, BP (ראשי תיבות של Beyond Petroleum ולא British Petroleum כפי שרבים טועים לחשוב) שעלתה לאחרונה לכותרות בעקבות דליפת הנפט החמורה במפרץ מקסיקו. ודאי לא כך רצתה החברה הגדולה בבריטניה לפתוח את שנת הפעילות ה-101 להיווסדה.

שברון (Chevron), ענקית האנרגיה האמריקנית מקליפורניה, מדורגת רביעית מבין היצרניות הבינלאומיות. החברה, שציינה בשנה שעברה 130 שנות פעילות, מחזיקה גם במותג טקסאקו (Texaco), ופעילה גם במחקר ופיתוח בתחום האנרגיה החלופית. קונוקו פיליפס (Conoco Phillips) מארה"ב, קבוצת האנרגיה החמישית בחשיבותה בעולם, היא תולדה של מיזוג בין קונוקו לפיליפס פטרוליום לפני שמונה שנים. היא נחשבת לחלוצה מבין יצרניות האנרגיה, בשל היותה הראשונה להצטרף לברית החברות שדרשו מהנשיא בוש לנקוט צעדים אקטיביים למניעת ההתחממות הגלובלית.

סוגרת את הרשימה טוטאל (Total) הצרפתית, אשר הוקמה ב-1924 על ידי ראש הממשלה של צרפת דאז, ומעסיקה היום מעל 100 אלף עובדים ביותר מ-130 מדינות פעילות.

פרט לשש הקבוצות הללו, ניתן למנות תאגידים נוספים כמו: בריטיש גז, ENI מאיטליה, פטרו צ'יינה וסינופק מסין, גזפרום ולוקאויל מרוסיה, והנציגה הברזילאית פטרו ברזיל.

חשוב לציין, כי למרות תגליות הגז שנמצאו לאחרונה בארץ, אין עדיין חברה ישראלית שנחשבת לתאגיד אנרגיה בינלאומי מוביל, בשונה למשל ממגזר הפרמצבטיקה (טבע) או הכימיקלים (כי"ל). לפיכך, משקיעים המעוניינים לקבל חשיפה למגוון רחב של מוצרי אנרגיה נדרשים לחפשה מעבר לים, בתאגידים הבולטים שצוינו.

מה יכול לאיים על הרווחים הגבוהים?

סקטור האנרגיה מאופיין במספר פרמטרים שמעניקים יתרון משמעותי לחברות הפועלות בו, וכמובן המשקיעים נהנים מהצלחתן. הראשון הוא רף כניסה גבוה מאוד. על מנת להצליח בסקטור יש צורך ביכולת כלכלית עצומה שתממן את חיפושי האנרגיה, שחלקם הגדול יורד לטמיון, בפיתוח השדות ומאגרי האנרגיה, ברכישת ציוד יקר לקידוח ובשינוע גז ונפט לבתי זיקוק. לפיכך, קיים בסקטור יתרון לגודל שמצמצם כמעט לחלוטין את יכולתן של חברות חדשות להתחרות באלו הקיימות. מסיבות אלו נוצרו אותן שש קבוצות ענק לא ממשלתיות, שמרכזות חלק עיקרי בפעילות בסקטור.

פרמטר נוסף וחשוב שעומד לזכות המשקיעים בחברות, הוא המאזנים החזקים שהן מציגות, ובמרכזם חוב נמוך עד כדי אפסי. כמו כן, תאגידי האנרגיה נהנים מתזרים חזק ויציב דיו, כך שכל עוד מחירי הנפט לא ירשמו ירידה חדה, השורה התחתונה של דו"חותיהן תמשיך להציג רווחים גבוהים.

מנגד, בעמודת החסרונות והסיכונים יש לציין כי חזרה למיתון או האטה כלכלית עלולים להביא להפחתת הביקוש לאנרגיה, ובסופו של דבר לפגוע בהכנסותיהן של החברות בסקטור. סיכון נוסף טמון בפיתוח תחליפים לאנרגיה המסורתית, אלו שמגזר האנרגיה האלטרנטיבית שוקד על פיתוחם.

נקודת התורפה המתוקשרת ביותר כיום היא הסיכון לנזקים סביבתיים, כפי שבא לידי ביטוי במלוא תוקפו בדליפת באר הנפט של BP במפרץ מקסיקו. מרבית הפרשנויות מתמקדות בתיאור מימדי האסון האקולוגי וחישוב העלויות שתידרש החברה לשלם, וכמובן כפועל יוצא - האם מנייתה מתומחרת בהתאם. לא פחות חשוב מכך, המשקיעים קיבלו דוגמה חיה ועצובה לסיכון מהותי הקיים בהשקעה בסקטור האנרגיה.

קשה לדמיין את BP מתאיידת מעולמנו כפי שחוזים חלק קטן מהאנליסטים, בין היתר מאחר שמדובר במשלם המסים הגדול ביותר בבריטניה. אולם, אין ספק שהפרשה תפגע בתדמיתה של החברה ובתחרותיות שלה מול יתר ענקיות האנרגיה.

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.

האם התעשייה תחזור לפסי צמיחה?

יום שלישי, 22 ביוני, 2010

יניב קוניס

בימי המהפכה התעשייתית בשלהי המאה ה-18 הפך סקטור התעשייה לגורם היצרני הדומיננטי באירופה ובצפון אמריקה. ההתפתחויות הטכנולוגיות, אימוץ תהליכי ייצור מתקדמים בתחום הפלדה והפחם ופיתוחים חשובים כגון מסילות ברזל וספינות קיטור, קירבו בין שווקים מרוחקים ובכך אפשרו לחברות פרטיות להתקדם ולהגיע להיקפי פעילות ומסחר עצומים במונחי אותה תקופה.

בימינו, מורכב סקטור התעשייה משישה מגזרי פעילות עיקריים, להלן:

המגזר הראשון - בנייה וחומרים, כולל פעילויות פיתוח, ייזום ובנייה תעשייתית, וכן ייצור ושיווק של חומרי בנייה לסוגיהם (מתכת, פלסטיק וקרמיקה). בין החברות הבולטות במגזר ניתן למנות את VINCI מצרפת, ACS מספרד, CCCC הסינית ובצ'טל מארה"ב.

קצירת הפירות של החברות במגזר זה עולה בקנה אחד עם גידול בהיקפי הבנייה ברחבי העולם. בשנים האחרונות, הלקוחות העיקריים של החברות נמצאים באסיה, שם מתבצעים רוב הפרויקטים התעשייתיים הגדולים בעולם. לעומת זאת, בארה"ב ובאירופה חל קיטון משמעותי בהיקפי הפעילות במגזר הבנייה מאז המשבר הפיננסי.

במגזר השני - הנדסה תעשייתית - נכללות פעילויות פיתוח, ייצור ומכירת מיכון תעשייתי, כלי רכב מסחריים ומשאיות, והתאגידים הבולטים בו הינם קטרפילר וג'ון דיר בארה"ב, ABB בשוויץ וחטיבות המיכון התעשייתי של מיצובישי ויונדאי מיפן וקוריאה. וולבו ו-MAN הגרמנית מוכרות בזכות צי המשאיות שהן מספקות.

המיתון שחוותה הכלכלה הגלובלית בשנים 2008-2009, הקטין באופן משמעותי את הביקוש לכלי רכב ולמיכון תעשייתי בכל העולם. ההשקעה האדירה שנדרשת במחקר ופיתוח, ועובדת היותה תעשייה עתירת כוח אדם וצרכנית גדולה של אנרגיה, חייבה את החברות לבצע התייעלות מהירה, בדמות קיצוץ חד בכמות המיוצרת ובמספר העובדים ודחיית השקעות הוניות חדשות.

מצד שני, חשוב לזכור כי אחד היתרונות המהותיים במגזר הוא חסם הכניסה הגבוה והיתרון לגודל ולמותג.

מלוויינים עד אריזות

המגזר השלישי בסקטור - חלל, כלי תעופה וביטחון - מכיל מגוון רחב של פעילויות: פיתוח, ייצור ואספקת לוויינים, כלי טיס, טנקים, ציוד ביטחוני וחלקי חילוף למערכות ביטחון. יתרון בולט במגזר זה הוא קשיחות הביקוש של לקוחותיו, בעיקר ממשלות ברחבי העולם וארגונים גדולים. תחום הביטחון נחשב לחלק בלתי נפרד מכל תקציב מדינה, בוודאי באזור המזה"ת ובאקלים הגיאו-פוליטי הנוכחי בעולם. הצורך בהצטיידות תקופתית בציוד חלל נובע מהביקוש המתמיד לטכנולוגיות מתקדמות, הן לשימושים צבאיים והן לשימושים פרטיים (תקשורת, מדיה וכו').

החברות הבולטות במגזר זה הן בואינג, לוקהיד מרטין ו-EADS, יצרניות המטוסים, וריית'און ו-BAE Systems המתמחות בייצור מוצרים ביטחוניים. גם יונייטד טכנולוגי'ס העוסקת בייצור מסוקים, מערכות תעופה, מערכות נשק ומנועים לכלי טיס. באופן טבעי, מגזר זה כולל גם מספר נציגות ישראליות, כדוגמת אלביט מערכות והתעשייה האווירית.

מגזר השירותים העסקיים כולל אספקה תעשייתית, שירותי תמיכה וייעוץ עסקיים, שירותי פסולת ומיחזור ושירותי השמה והכשרות. מגזר זה אינו יצרני במהותו אלא עוסק במתן שירותים עסקיים בין חברות, ובשל כך הניתוח המתאים לו צריך להתבסס על מחזוריות כלכלית נטו; ככל שקצב הצמיחה יהיה חזק יותר - כך ייהנו החברות בתחומים אלו מביקוש רב יותר לשירותיהם, ולהיפך.

מגזר פעילות נוסף הוא תעבורה. מדובר בתחום רחב ומקיף הכולל קשת של חברות, החל מתחום הספנות, כגון Maersk הדנית, דרך שירותי שילוח כדוגמת UPS, FedEx ו-DHL, ושירותי תחבורה ותובלה, וכלה במסילות ברזל ובחברות תעופה. במגזר זה חשוב להפריד בין חברות השירותים, בעיקר השילוח, אשר בדומה למגזר השירותים השורה העליונה והתחתונה בתוצאותיהן הכספיות תלויות בעיקר במצב המאקרו: יותר פעילות כלכלית - שימוש רב יותר בשירותיהן.

חשוב לציין, שחברות השילוח והתעופה חשופות לסיכון עליית מחירי הנפט, שמייקר את הוצאותיהן. בתחומי הספנות, הרכבות והתעופה, נדרשות השקעות הון אדירות להצטיידות בציים מתאימים, לרוב באמצעות אשראי, כך שבתקופות האטה מתחילות לצוף בעיות.

המגזר השישי - תעשייה כללית, כולל את יתרת פעילויות הסקטור, בהן ייצור ושיווק ציוד ורכיבים אלקטרוניים ומתן פתרונות אריזה ואחסון.

כל אחד מששת מגזרי הפעילויות המוזכרים מייצג התמחויות פרטניות בתחומי התעשייה. אולם, בפועל קיימות לא מעט חברות בסקטור - קרוב לחמישית, שמשלבות מגוון פעילויות תעשייתיות במסגרת פעילותן, מתהליכי פיתוח וייזום, דרך ייצור ושיווק, וכלה בהפצה ובקיום קשרי גומלין עסקיים בין הפעילויות השונות.

תאגידים אלו מכונים קונגלומרטים, והם בדרך כלל תאגידים בינלאומיים בעלי כוח והשפעה רבה על התעשייה. הקונגלומרט המוכר ביותר כיום הוא ג'נרל אלקטריק (GE), שהחלה לפעול לפני כ-130 שנה בייצור מכשירי חשמל.

פרט ל-GE, הקונגלומרטים הבולטים הם סימנס מגרמניה, שמעסיקה כחצי מיליון עובדים ברחבי העולם, ויונייטד טכנולוגי'ס האמריקנית, שמעבר לפעילויותיה בתחומי התעופה והביטחון, היא מייצרת מערכות חימום וקירור, גילוי וכיבוי אש, גנרטורים ומעליות.

הנורות האדומות

אין ספק שבסקטור בעל מגוון רחב כל כך של פעילויות, קשה להצביע על כללי השקעה גורפים לכל החברות. ואולם, יש שני תמרורים חשובים בניתוח חברות התעשייה של ימינו. הראשון והמהותי ביותר הוא המרכיב הפיננסי בעסקאות של החברות. הכנסות חברות התעשייה מורכבות הן מרווח בגין הפעילות היצרנית המסורתית, והן מרווח מימוני בגין מתן האשראי ללקוח לצורך רכישת הציוד.

לדוגמה, ג'ון דיר מתקשרת בעסקה למכירת 150 טרקטורים לחקלאים בקנזס. לרוב, מאחר שסכום העסקה גבוה מאוד - כמה מאות אלפי דולרים ויותר - העסקה תתבצע עם מרכיב מימוני. כך, במקום שההכנסה תתבסס על מכירת הציוד בלבד, נכנס לתמונה מרכיב פיננסי, שאמנם מטיב עם החברה בשורת ההכנסות, אך גם מכניס למשוואה סיכון אשראי.

אין צורך להרחיב מדי על עוצמת ההשפעה של סיכון זה במשבר האחרון, אשר דרדר את מצבן של החברות מעבר לירידה בצמיחה הכלכלית. בהקשר זה, חשוב לציין כי חברות תעשייתיות באירופה ובשאר העולם ממונפות פחות בבחינת המרכיב המימוני בעסקאותיהן.

משקולת נוספת שרובצת על מאזנן של חלק מחברות התעשייה האמריקניות הוותיקות, היא ההתחייבויות הפנסיוניות לעובדים. לעתים קרובות, הגירעון האקטוארי שנוצר בסעיף זה מחייב את החברות להקצות חלק מההון העצמי לטובת העובדים והפנסיונרים של החברה, וכמובן שמשפיע לרעה על מבנה המאזן ועל מצב המשקיעים.

ויש גם נקודות ורודות

ייתכן ששתי ההתייחסויות הקודמות ציירו תמונה קודרת על מצבן של החברות בסקטור, אבל חשוב לציין כי יש מספר נקודות אור למשקיעים. הראשונה - יתרון לגודל. בדומה לסקטור התקשורת וליצרנים גדולים בסקטורים אחרים, גם בסקטור התעשייה החברות מוגנות מתחרות רבה מדי בזכות חסמי הכניסה הגבוהים הנדרשים, בהם השקעות הוניות, ניסיון ומותג מוכר. שנית, ברמה התפעולית מדובר בחברות שהוכיחו את יעילותן במשברים קודמים. חברות התעשייה כיום מאופיינות בגמישות יחסית בקיצוץ קווי ומפעלי ייצור, בצמצום משמעותי במספר העובדים ובדחיית פרויקטים והשקעות הון.

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.

טכנולוגיה - קידמה לאנושות או מלכודת דבש למשקיעים?

יום שלישי, 15 ביוני, 2010

יניב קוניס

טכנולוגיה נתפסת בעיני מרבית האנשים כמושג חדשני ומלהיב, ההוכחה ליכולת הקידמה האנושית, אם תרצו. מזה שנים מושך סקטור הטכנולוגיה את תשומת ליבם של משקיעים רבים, אשר מקווים להצליח לבחור ב'נושאת הבשורה' הבאה. יחד עם זאת, לחלקם יש עדיין צלקות מההשקעה הכושלת בחברות ההיי-טק לפני קצת יותר מעשור.

סקטור הטכנולוגיה מורכב משני מגזרי פעילות עיקריים: תוכנה ושירותי מחשוב וחומרה וציוד היקפי.

מגזר התוכנה ושירותי מחשוב כולל תחומי פעילות כגון פיתוח תוכנות ויישומים אלגוריתמיים מגוונים, תוכן, חיפוש ואפליקציות ברשת האינטרנט, ובנוסף שירותי IT (טכנולוגיית מידע) ומחשוב אחרים.

החברות הבולטות במגזר זה הן מיקרוסופט, המוכרת בזכות מערכות ההפעלה ויישומי "אופיס" לעסקים ולפרטיים, גוגל, ענקית החיפוש באינטרנט, שעיקר הכנסותיה מפרסום מקוון, ואורקל שמעמידה פתרונות לניהול מסדי נתונים גדולים לתאגידים.

שלוש החברות הללו הן אמריקניות, עובדה לא מפתיעה שכן ארה"ב שולטת ביד רמה בסקטור הטכנולוגיה, עם נתח של כ-75% מסך התעשייה העולמית.

במגזר השני - חומרה וציוד היקפי - נכללים מספר תחומי פעילות, ובהם יצרני ציוד תקשורת, אלקטרוניקה, מחשבים ושרתים. כן, כולל המגזר יצרניות שבבים ומוליכים למחצה.

גם השחקנים הגדולים במגזר זה מקורם בארה"ב: אפל, יצרנית מחשבים אישיים ואביזרי אלקטרוניקה בידורית כמו מכשירי iPod, iPhone ו-iPad, שלאחרונה עקפה את מיקרוסופט כחברת הטכנולוגיה בעלת שווי השוק הגבוה בעולם; IBM, המכונה "Big Blue" - אחת הוותיקות בסקטור הטכנולוגיה, שתחגוג בשנה הבאה 100 שנים להיווסדה; סיסקו, יצרנית נתבים וציוד תקשורת, שבשיאה של בועת ההיי-טק נסחרה בשווי של יותר מ-500 מיליארד דולר; ואינטל, מפתחת ויצרנית מיקרו-מעבדים, כרטיסי רשת ושבבים, אשר מעסיקה בישראל קרוב לעשרת אלפים עובדים במספר מרכזים.

מחוץ לארה"ב, החברות הבולטות בסקטור הן סמסונג מקוריאה, טייוואן סמיקונדוקטור (TSMC) - יצרנית השבבים הגדולה בעולם, ונוקיה הפינית, ענקית מכשירי הסלולר שמהווה כרבע מסך הייצוא של פינלנד.

כיצד בונים מובילות?

אחד המאפיינים הבולטים בסקטור הטכנולוגיה הוא שהמנצח זוכה בכל הקופה. כלומר, חברה שמצליחה לייצר מוצר איכותי ובעל ערך מוסף לעומת התחליפים הקיימים, נהנית מביקוש גבוה משמעותית מזה של מתחרותיה. דוגמאות הם הטלפונים הסלולריים שייצרה נוקיה בשנות ה-90, שהובילו אותה לנתח שוק גבוה מול מתחרים ראויים אחרים, ויישומים כגון אופיס של מיקרוסופט או מנוע החיפוש של גוגל, ששולטים ללא עוררין בתחומם.

מנגד, ברגע שחברה מתחרה מצליחה להגיע לפריצת דרך טכנולוגית, היתרון לעיל עלול להיעלם בן-רגע, כשבמקביל תחול ירידה חדה בביקוש למוצר שכבר אינו נתפס כמוביל. הופעתו של מכשיר ה-Blackberry לפני מספר שנים, ולאחר מכן מכשיר ה-iPhone, הובילו להשתלטותם על נתח משמעותי בשוק מכשירי הסלולר, ובעיקר על פלח המכשירים החכמים, ה-Smartphones.

כמו כן, חשוב לבצע את ההבחנה בין אופי ההכנסות של שני מגזרי הפעילות העיקריים. בעוד שתחום התוכנה ושירותי המחשוב מאפשר פעימה חוזרת אל מול לקוחותיו, תחום החומרה והציוד ההיקפי מאופיין בדרך כלל בתהליך מכירה חד פעמי, בדומה לסקטור התעשייה (בו אדון בפוסט הבא).

חברות רבות מתבססות על מודל עסקי שמשלב את מכירת המוצר (או הרישיון לשימוש בו, במקרה של תוכנה) עם חבילת שירותים תקופתית. בכך, הן נהנות מהכנסה שוטפת נוספת על ההכנסה העיקרית ממכירת המוצר, ללא תוספת משמעותית בעלויות עבורן.

למרות שאפל מוכרת בעיקר בזכות המחשב הפרטי הראשון שהביאה לעולם, וכמובן סדרת מכשירי האלקטרוניקה הבידורית שהוזכרו קודם, היא גם החברה הראשונה שהשכילה לפתח באופן משמעותי מודל עסקי המשלב תוכן בתשלום, וכיום היא מובילה אותו בזכות תוכנת ה-iTunes, המאפשרת ניהול ושמיעת קבצי מוזיקה ווידאו והעברתם לאחד ממכשירי המדיה הדיגיטלית שהיא מפיצה. ייחודה של התוכנה הוא שמירה על זכויות היוצרים באמצעות גביית תשלום מהמשתמשים (כיום, 99 סנט לשיר).

בנוסף, מפעילה אפל את החנות המקוונת AppStore, שבה נמכרות עשרות אלפי אפליקציות ל-iPhone בכל רחבי העולם.

חשוב לציין, כי אחד החסרונות של הסקטור נובע מרמת התחרות הגבוהה בין השחקנים, בעיקר יצרני ציוד התקשורת ושבבים. מעבר להוזלת מחירי הציוד, התמורות הטכנולוגיות הרבות מובילות לכך שבחלוף זמן מועט יחסית, נאלצות החברות למכור ציוד חדיש ומהיר יותר במחיר נמוך יותר.

חשיבות הסלקטיביות

חשוב לשים את הדגש על שני מאפיינים עיקריים: שוק המטרה ואופי ההכנסות של החברות. כאמור, חברות המייעדות את תוצרתן לצרכן הקצה, מושפעות פחות מהמחזוריות הכלכלית, שהרי אנשים פרטיים אינם מצמצמים את צריכת התוכן הדיגיטלי וממשיכים לרכוש מחשבים ואלקטרוניקה בידורית גם בתקופות האטה. לעומת זאת, בעת האטה כלכלית, חברות נוטות למהר ולקצץ רכש של ציוד טכנולוגי כמו מחשבים, שרתים ומוליכים למחצה, כמו גם בהוצאות על שירותי מחשוב ו-IT.

ניתן היה להבחין בתהליך זה במהלך משבר האשראי, בו חברות העדיפו לדחות החלפת ציוד אלקטרוני והטמעת מערכות מחשב חדשות על פני פיטורי עובדים.

לגבי ההכנסות, הייצור ההמוני והגנריות היחסית במוצרי הטכנולוגיה הפחיתו מכוחם של יצרני המחשבים, ציוד התקשורת, השבבים והמוליכים למחצה. הדרך לייצר יתרון תחרותי בר-קיימא בסקטור הטכנולוגיה היא להציע לצרכן, פרטי או עסקי, שירותים נלווים למוצר העיקרי. דוגמאות לכך הן מכירת חבילת מחשב הכוללת גם אספקת שירותי אחסון נתונים, או מתן שירותי תמיכה ויישומים לרוכשי מחשבים וציוד תקשורת. פעילויות אלו עשויות ליצור את אותה פעימה חוזרת מול הלקוחות.

פרמטרים פיננסיים חשובים שמאפיינים את סקטור הטכנולוגיה הם רמת מזומנים גבוהה המצויה בקופתן של החברות, מינוף פיננסי נמוך יחסית והחזר גבוה על ההון המושקע (ROI).

המשקיעים בסקטור צריכים לקחת בחשבון כי החברות מעדיפות להשיג צמיחה פנימית גבוהה על פני חלוקת הרווחים הנצברים. בהקשר זה, חשוב לציין כי לרוב, חברות הטכנולוגיה מעדיפות לבצע רכישה חוזרת של מניותיהן (Buy-Back) מאשר לחלק דיבידנד. אחת הסיבות לכך היא תגמול העובדים והמנהלים באופציות למניות החברה, כאשר פעולה זו מפחיתה את כמות המניות ואמורה להעלות את מחיר המניה.

אחד הדגשים המרכזיים להשקעה בסקטור הטכנולוגיה היא סלקטיביות בבחירת ניירות הערך, הן בשל הפרמטרים השונים הנדרשים להצלחה לאורך זמן והן בשל אפקט ההילה האופף סקטור זה, ולעתים תכופות מעניק תמחור נדיב מדי מצד המשקיעים. במלים אחרות, צריך להיזהר מאוד לא לרכוש מניה חמה במחיר חם מדי!

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.

הלו? לאיפה צועדת התקשורת העולמית?

יום שלישי, 8 ביוני, 2010

יניב קוניס

מימי קדם חיפשו בני האדם דרכים לתקשר אחד עם השני, ממדורות ועד להמצאת הטלגרף, ששינתה את אופן ההתקשרות לעד.

בשנת 1844, לאחר עשור של ניסויים וניסיונות, הציג סמואל מורס לעולם את הטלגרף היישומי הראשון, שאפשר לשדר מסרים למרחקים ארוכים באמצעות כבל באיכות פשוטה. טרם המצאת הטלגרף, הוגבלה התקשורת בין בני אדם לתחום הראייה והשמיעה האנושית, באמצעות שימוש בסוגי תקשורת פרימיטיביים כגון תופים, הדלקת מדורות וסימון בדגלים.

לעומתם, הטלגרף, אשר אינו תלוי מרחק ראייה או שמיעה, שימש להעברת מסרים טרנס-אטלנטיים ובכך חידושו ופריצתו. לעובדה זו הייתה השפעה מרחיקת לכת במאה ה-20, כאשר הטלגרף היווה מקור השראה להמצאת אמצעי תקשורת מתקדמים יותר כדוגמת הטלפון (במאה ה-19), הרדיו, ומאוחר יותר הטלוויזיה והטלפונים הסלולריים.

בסופו של דבר, חולל המכשיר מהפכה גלובלית בתחום התקשורת, שהשפיעה באופן משמעותי ביותר על ההתפתחות האנושית בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20. דמיינו לרגע את חייכם ללא אפשרות ליצירת קשר טלפוני עם יקירכם. לזכותו של הטלגרף ייזקף כי הביא לעולם את סקטור שירותי התקשורת (Telecom Services).

כיום, מורכב הסקטור משני מגזרי פעילות עיקריים: שירותי תקשורת נייחת ושירותי תקשורת סלולרית ואלחוטית.

המגזר הראשון - שירותי תקשורת נייחת, כולל תחומי פעילות כגון אספקת שירותי טלפוניה מקומית ובינלאומית, ובנוסף שירותי תקשורת על גבי רשת האינטרנט (VoIP).

במגזר של שירותי תקשורת סלולרית ואלחוטית נכללים מספר תחומי פעילות, וביניהם שירותי תקשורת סלולרית, לוויינית ואיתורית. כן, כולל המגזר חברות המספקות תשתיות לשירותי אינטרנט ותקשורת אלחוטית. החברות הגלובליות הבולטות בסקטור הן AT&T ו-וריזון האמריקניות, צ'יינה מובייל הסינית, וודאפון מבריטניה וטלפוניקה מספרד. חלק גדול מהן פועלות גם מחוץ לבסיס האם שלהן.

חסמים בתקשורת

הכוח המשמעותי ביותר בסקטור שירותי התקשורת הוא הרגולציה. הפעילות בתחום מחייבת קבלת רישיונות הפעלה מצד הרשויות המקומיות, אשר תמורתם נגבה סך כספי גבוה. לרגולטור יש גם את הכוח להגמיש או להקשיח את התנאים בהמשך הדרך. דוגמה לכך ניתן לראות בהצעת הרשויות בארץ להפחית באופן משמעותי וחד צדדי את תעריפי הקישוריות בסלולר.

פרט לדרישת הקצאת המשאבים לצורך קבלת הרישיונות, הפעילות בתחום התקשורת מלווה ברף כניסה גבוה מאוד, בדמות השקעה מסיבית בתשתיות, פריסת רשתות, רכישת תדרים וציוד תקשורת יקר. מובן שחסם זה, בתוספת דרישת רישיון ההפעלה, מפחית במידה רבה את מספר החברות הפועלות בו בכל מדינה בפרט, ובסקטור התקשורת העולמי בכלל. על היותו של התחום ריכוזי מאוד ובעל יתרון מובהק לגודל, תעיד העובדה כי מבין עשרת הסקטורים במדד S&P 500 הוא הסקטור הקטן ביותר, עם ייצוג של כ-40 חברות בלבד.

מצד שני, חשוב לעמוד על נושא העלויות הרבות שבהן נושאות חברות התקשורת. במהלך שנות ה-90 השקיעו החברות משאבים רבים בתשתיות ובציוד, השקעה שעם התנפצות בועת ההיי-טק התבררה כמוגזמת בדיעבד. התוצאה היא שחברות דוגמת פראנס טלקום ובריטיש טלקום היו באותן שנים בסכנת קריסה.

בהקשר זה, יש לציין כי חלק גדול מהחברות בסקטור, בעיקר המערביות שבהן, מאופיינות ברמת מינוף גבוהה יחסית. במקרה האטה בצריכת שירותי התקשורת, תיפגע האיתנות הפיננסית של אותן פירמות באופן מהותי.

אחד היתרונות של הסקטור נובע מרמת התחרות הגבוהה בין ספקיו, בעיקר יצרני ציוד התקשורת. מעבר להוזלת מחירי הציוד, התמורות הטכנולוגיות הרבות מובילות לכך שבחלוף זמן מועט יחסית, רוכשות החברות ציוד חדיש ומהיר יותר במחיר נמוך יותר.

מתחכמים ומתקדמים

בשאלה מהי השפעתו של הצרכן על הסקטור, יש לסווג את הצרכנים השונים על פי השתייכותם לשווקים מפותחים או מתעוררים. בעולם המערבי, התקשורת הסלולרית היא חלק בלתי נפרד מהנוף האנושי. קשה למצוא אדם בארה"ב, ביפן, באירופה, וכמובן בישראל, שאינו מחזיק לפחות במכשיר סלולרי אחד. אולם, לאור הרוויה בחדירת מכשירים סלולריים בעולם המפותח, כפי שניתן לראות בנתונים המוצגים בגרף המצורף, נשאלת השאלה מה יהיה מנוע הצמיחה של חברות התקשורת בשנים הקרובות בקרב הצרכן המערבי?

מילת המפתח היא תוכן. התוכן הסלולרי, אשר כולל מגוון רחב של תכנים מגוונים, החל מהודעות MMS, דרך משחקים וכלה בקבצי מדיה ומוזיקה, מתהווה כגלגל מניע חשוב בסקטור. אם בשנת 2004 הוערך שוק התוכן בשווי של 4 מיליארד דולר, הרי שבשנת 2010 צפוי שוויו לעלות על 50 מיליארד דולר, ובשנת 2011 הוא צפוי לחצות את רף 80 מיליארד הדולר.

הגידול בצריכת שירותי תוכן אמור להתבסס על המשך חדירת מכשירי ה-Smartphone - אותם טלפונים סלולריים משולבי מערכות הפעלה, המאפשרים שימוש ביישומים מתקדמים. כבר בשנת 2009 נמכרו ברחבי העולם יותר מכשירי סמארטפון מאשר מחשבים אישיים, כאשר הצפי הוא שב-2011 יגיעו המכירות לכ-400 מיליון מכשירים.

באופן כללי, חשוב להפנים כי הטלפון הסלולרי של ימינו אינו רק מכשיר המיועד לצורך שיחות טלפון, כי אם מרכז מדיה אישי שמטרתו לספק את מכלול שירותי התקשורת הדרושים לנו. מכאן, שגם בעולם המפותח יש עדיין מקום לצמיחה של שירותי תוכן דיגיטלי כגון חדשות, מוזיקה, ניווט וטלוויזיה אינטרנטית.

איך לתקשר עם הצרכן המתעורר

כאשר בוחנים את פוטנציאל צמיחת שירותי התקשורת בקרב צרכנים בשווקים המתעוררים, ניתן לחזור בזמן לישראל לתקופה של חמש-עשר שנים לאחור, ולנתח את התפתחות השוק מאז. הדבר הבולט ביותר בשווקים המתעוררים הוא שיעור החדירה של מכשירים סלולריים. תופעות נוספות שניתן לציין הן המעבר משימוש סלולרי פרה-פייד לתשלום שוטף על בסיס צריכה, ורכישת מכשירי הסלולר המתקדמים ביותר כסוג של סמל סטטוס והצלחה.

בסך הכול, סביר כי בשנים הקרובות יימשך קצב הגידול של משתמשים חדשים משכבות סוציו-אקונומיות בעלות הכנסה נמוכה, שחיים במדינות המתפתחות. אם הזכרתי את נושא צריכת שירותי התוכן - בעולם המתעורר ייקח עוד זמן רב עד שהתוכן יקבל משקל משמעותי בהכנסות חברות התקשורת.

חשוב לשים את הדגש על שני מאפיינים עיקריים: סוג שוק המטרה ומבנה ההון של החברות. כאמור, חברות הפועלות בשווקים המפותחים מוגבלות בפוטנציאל הצמיחה מהכנסות סלולר "מסורתיות", אולם יש באפשרותן לפתח מנוע צמיחה חדש בדמות שירותי התוכן. לעומתן, חברות הממוקדות בשווקים המתפתחים ייהנו מכיסו של הצרכן המתעורר, כתוצאה מצמיחת מספר המכשירים ומהגידול בנפח השימוש.

בצד הסיכונים הגדולים בסקטור עומד מבנה ההון הבעייתי של חברות רבות בו. כפי שציינתי קודם לכן, בחלקן המאזן עמוס בחובות שניטלו על מנת לממן את העלויות הכבדות בפריסת הרשתות ורכישת הציוד, כך שלעתים חלק ניכר מאותו תזרים מזומנים גבוה ויציב מיועד לשרת את החוב. העובדה כי מאזני החברות כוללים לא מעט נכסים בלתי-מוחשיים (בעיקר מוניטין), רק מחזקת את סיכון מבנה ההון.

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.

מוצרים ושירותים שאפשר בלעדיהם

יום רביעי, 2 ביוני, 2010

יניב קוניס

לדעת רבים, הסקטור הראשון להיפגע בעת האטה כלכלית הוא מוצרי ושירותי צריכה מחזוריים, ואכן נוכחנו כי במשבר האחרון ספג הסקטור פגיעה קשה. השאלה המרכזית היא האם תרבות צריכת המותרת המערבית אכן נפגעה וכיצד יושפעו מכך החברות בסקטור?

סקטור מוצרי ושירותי הצריכה המחזוריים (Consumer Discretionary) מורכב משישה מגזרי פעילות עיקריים: כלי רכב, טקסטיל והלבשה, מוצרי פנאי ומותרות לבית, קמעונאות כללית, מדיה ופרסום, תיירות ונופש.

המגזר הראשון - כלי רכב וחלקי חילוף, כולל תחומי פעילות כגון מחקר ופיתוח, ייצור ושיווק מכוניות ומשאיות, ובנוסף ייצור צמיגים וחלקי חילוף, מוסכים וסוכנויות לטיפולים. בין יצרני הרכב המובילים בעולם ניתן למנות את פורד בארה"ב, טויוטה והונדה ביפן ופולקסווגן הגרמנית.

המיתון שחוותה הכלכלה הגלובלית בשנים 2008-2009 הקטין באופן משמעותי את הביקוש לכלי רכב בכל העולם. תעשיית הרכב מחייבת השקעה אדירה במחקר ופיתוח, זוהי תעשייה עתירת כוח אדם, שהיא גם צרכנית גדולה של אנרגיה. כך, התעשייה שונה מהותית מענפים אחרים, המסוגלים לבצע התייעלות מהירה יחסית ולאזן את התקציב בתקופות קשות.

מסיבות אלו, חזינו בשנים האחרונות בירידה בהיקף מכירות הרכב שבאה לידי ביטוי בדו"חות כספיים גרועים, וכמובן באופן בלתי נמנע בצניחה חדה במניותיהן של יצרניות הרכב. אצל חלק מהיצרניות אף נדרשו חילוץ והתערבות של הממשלה המקומית על מנת למנוע את קריסתן המוחלטת. מצד שני, חשוב לזכור כי אחד היתרונות המהותיים במגזר הרכב הוא חסם הכניסה הגבוה והיתרון לגודל ולמותג.

בנוסף, במגזר זה פועלות חברות בתחום הצמיגים, אשר ביחד עם יצרני חלקי החילוף, נפגעו גם הן מהקיטון בביקוש לרכב.

במגזר הטקסטיל וההלבשה נכללות פעילויות ייצור, שיווק ומכירה של מוצרי טקסטיל, עור, הנעלה, הלבשה ואביזרים. התאגידים הבולטים בתחום הינם נייקי וגאפ בארה"ב, אדידס מגרמניה, H&M השבדית ואינדיטקס מספרד, שמחזיקה במותגי אופנה בהם רשתות זארה, פול אנד בר וברשקה.

במרבית הפעילויות במגזר קיימת חשיבות רבה לעוצמתו של המותג. השגת נאמנות הלקוחות היא מטרה ראשית אצל כל החברות הפועלות בענף, כדי למקסם את ערך המותג. יתר הכוחות האסטרטגיים מאופיינים בהשפעה מועטה יחסית - חסמי הכניסה והיציאה נמוכים, וכוחם של הספקים כמעט ואינו מורגש.

דווקא בהיבטי רגולציה בענף, המתייחסת בעיקר לסוגיות סחר וזכויות עובדים, אל ליצרניות להקל ראש. בעבר כבר נכוו מספר חברות בענף, שהמפורסמת בהן היא נייקי, בשל תנאי עבודה לא הולמים במפעליה.

בכל אופן, מגזר הטקסטיל וההלבשה הוא הקשיח ביותר לביקוש צרכנים בתוך הסקטור, ולראיה - החברות בו יצאו יחסית בזול בתקופת המיתון.

על מה הייתם מוותרים - רכב או מקרר?

המגזר של מוצרי פנאי ומותרות לבית מקיף רשתות וחנויות חשמל, ריהוט, מוצרים בני קיימא לבית, פנאי, צעצועים ומשחקים. אם בוחנים את פגיעת המשבר האחרון במגזר, הרי שניתן למקמו בין מגזר הטקסטיל וההלבשה לבין מגזר כלי הרכב. התופעה טבעית ביותר, שכן בעיתות מיתון אנשים ימשיכו לקנות חולצות ונעליים, אולם בבואם לבחור בין רכישת מכונית חדשה להחלפת המיטה הזוגית או המקרר שנס לחו, הוויתור על הרכב הוא כמובן המתבקש. החברות הבולטות במגזר זה הן ווירפול ובלק אנד דקר - יצרניות מכשירי חשמל, פורצ'ן ברנדס המתמחה בריהוט ביתי, וסווטש, יצרנית השעונים השוויצרית.

המגזר הרביעי - קמעונאות כללית (ללא מזון ותרופות) - מכיל רשתות וחנויות חשמל ומחשבים, הנעלה והלבשה, נישה, מוצרים ביתיים וסוכנויות רכב.

בהקשר זה, חשוב להזכיר את תוקף ההבחנה בין גורמי ייצור בסקטור לגורמי שיווק והפצה. נתוני הצריכה בארה"ב עדיין רחוקים מאלו של טרום המשבר, ורשתות השיווק והקמעונאיות עדיין סובלות מעודף שטחי מסחר. לקמעונאיות, בעיקר בארה"ב, יש תלות גבוהה בצרכן האמריקני, שמסתגל כיום לצריכה נמוכה יותר מבעבר, כך שפוטנציאל הגידול בהכנסותיהן מוטל בסימן שאלה. השחקניות הבולטות במגזר זה הן: הום דיפו, אמזון, וכן טארגט וסטייפלס שמשווקות מגוון רחב של מוצרים לצרכן.

מגזר פעילות נוסף הוא תחום המדיה והפרסום. מדובר בתחום רחב ומקיף הכולל קשת של חברות, החל מתחום הפרסום והשיווק כגון WPP, דרך שירותי בידור כדוגמת וולט דיסני וקומקאסט וכלה בהוצאה לאור של עיתונים, מגזינים וספרים. הפרסום חווה שינוי משמעותי בשנים האחרונות, כתוצאה מהמעבר לדיגיטל והגדלת עוגת הפרסום ברשת על חשבון הפרסום המסורתי. בנוסף, השיווק הפך ליותר פרסונלי, מה שמחייב את החברות להשקיע יותר משאבים בשיווק ממוקד לקוח. תחום ההוצאה לאור סובל כבר תקופת ארוכה מירידה בתפוצת הקוראים במדיה המודפסת (בעיקר בעיתונות היומית), אולם כניסת הקינדל וה-iPad לאחרונה עשויה לשפר את מצב החברות בתחום.

המגזר השישי והאחרון בסקטור - תיירות ונופש - כולל למשל את חברת "לאס וגאס סאנדס" בבעלות המיליארדר שלדון אדלסון, וכן את קרניבל, מפעילת ספינות התענוגות הגדולה בעולם, שייסד תד אריסון.

פרט להימורים והפלגות נופש, המגזר כולל פעילויות בתחומי המלונאות, המסעדנות, סוכנויות נסיעות ופארקי שעשועים. רשתות קראון פלאזה, אקור ומריוט הן הבולטות בתחום המלונאות, והרשתות מקדונלד'ס וסטארבקס מובילות את תחום המסעדות.

תחום התיירות והנופש הוא מהראשונים להיפגע ממשברים כלכליים, טרור ואף אסונות טבע, דוגמת הענן הוולקני שהתפרץ לאחרונה. לבתי מלון, בתי קזינו ופארקי השעשועים אין מלאי שניתן להפחית בתקופות קשות, כך שלעתים תכופות הם נאלצים לספוג הפסדים כבדים.

לעומת זאת, מצבן של המסעדות טוב יותר, אם זה כתוצאה מגמישות תפעולית או מרגישות נמוכה יותר לטעמי הצרכן. לדוגמה, אם בתחילת המשבר אנשים נטו לקצץ בארוחות מחוץ לבית ולהביא אוכל לעבודה, ניתן לראות שמגמה זו נחלשה משמעותית מרגע שההתאוששות הכלכלית החלה.

מחזוריות היא מילת המפתח

כאשר מנתחים את נקודות החוזק והחולשה של החברות הפועלות בסקטור, חייבים להיאחז במילה "מחזוריות" הנקשרת בשמו. על המחזוריות הזו יעלה וייפול דבר. בניגוד לסקטור מוצרי ושירותי צריכה לא-מחזוריים שהוצג בפוסט הקודם, בו הפעילות היצרנית והקמעונאית מתרכזת בעיקר בתחומים בעלי רגישות נמוכה יחסית למחזוריות הכלכלית, כמו מזון ותרופות, בסקטור זה ההיפך הוא הנכון: המצב הכלכלי מטיב או מרע את מצבן של החברות הפועלות בו באופן בולט מאוד.

חשוב לזכור כי לאורך זמן הכלכלה העולמית רושמת צמיחה. במדינות מערביות מדובר בצמיחה צנועה יחסית של 2%-3% בממוצע, ואילו בשווקים המתעוררים קצב הצמיחה גבוה יותר - מעל 5% בשנה. לכן, גם החברות צפויות להציג לאורך זמן עלייה במכירות, בוודאי באמצעות העמקת הפעילות בשווקים המתעוררים.

ואולם, רבים מעריכים כי ההתאוששות הכלכלית שאנו חווים בשנה האחרונה אינה מעידה עדיין על חזרתו של הצרכן האמריקני לרמות הצריכה אליהן הורגל טרם המשבר. ייתכן מאוד שהצרכנים בארה"ב ובאירופה יסגלו לעצמם הרגלי צריכה נמוכים יותר, ובמקביל שיעורי חיסכון גבוהים יותר, כך שמגזרי פעילות שהמתאם בינם לבין המחזוריות הכלכלית הגלובלית הוא גבוה, יסבלו מפגיעה ארוכת טווח.

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.

מוצרים ושירותים שאי אפשר בלעדיהם

יום שבת, 29 במאי, 2010

יניב קוניס

אחת ההשקעות הסקטוריאליות ה"ברורות" ביותר שניתן לבצע, נוגעת לצריכה הבסיסית של כל אחד מאיתנו. האומנם? ברור לכל כי רכישת מוצרים כגון מזון, משקאות ותרופות, הינה הכרחית בכל תקופת זמן - האטה או צמיחה, אולם השאלות הדורשות מענה בהקשר זה הן מה משקפים מחירי המניות ומהי יכולת הצמיחה העתידית של הסקטור?

סקטור מוצרי ושירותי צריכה לא-מחזוריים (Consumer Staples) מורכב משלושה מגזרי פעילות עיקריים: מוצרים ושירותים אישיים וביתיים, יצרני מזון, משקאות וטבק, קמעונאות מזון ותרופות.

מגזר המוצרים והשירותים האישיים והביתיים כולל תחומי פעילות כגון ייצור, שיווק ומכירת מוצרים מתכלים לבית, וכן מוצרים ושירותים אישיים. דוגמאות לכך הן סכיני גילוח של ג'ילט וחיתולים של קימברלי-קלרק. התאגידים הבולטים במגזר זה -פרוקטר אנד גמבל וקולגייט פלמוליב - מספקים מגוון רחב של מוצרי צריכה בסיסיים.

במגזר המזון, משקאות וטבק נכללים מספר תחומי פעילות, כגון ייצור ושיווק משקאות קלים ואלכוהוליים, ושני התאגידים הבולטים בתחומים אלו הינם קוקה קולה ופפסיקו. בנוסף, המגזר כולל גם פעילויות של ייצור, שיווק והפצה של מוצרי מזון וכן של בשר ודגים. גם תחומי פעילות סביב מוצרי טבק נכללים במגזר זה, והנציגות הבולטות בתחום הן פיליפ מוריס ואלטריה, מחזיקות מותג הסיגריות הנמכר בעולם, מרלבורו.

המגזר השלישי והאחרון בסקטור - קמעונאות מזון ותרופות - מכיל רשתות וחנויות מזון ובתי מרקחת. לעתים תכופות מוצג השם "וול-מארט" כמילה נרדפת לתחום קמעונאות המזון והמוצרים הבסיסיים, אך מלבדו קיימים עוד מספר שחקנים בולטים בענף, כגון קוסטקו, טסקו בבריטניה וקרפור בצרפת.

בתחום קמעונאות התרופות ניתן לציין את CVS Caremark, שמעסיקה למעלה מ-200 אלף עובדים ובעלת מחזור מכירות של כ-100 מיליארד דולר בשנה.

קל להיכנס, קשה להצליח

לרוב, כוחן של חברות ויכולת ההישרדות וההשתכרות שלהן נובעים מקיומם או אי קיומם של איומים על הסביבה העסקית בה הן פועלות. בתור משקיעים, חשוב לשאול מהם חסמי הכניסה והיציאה מהענף, מהי עוצמת כוח המיקוח של הספקים ושל לקוחות התאגידים. בהקשר זה, חשוב לציין את הדגש על מידת התחרות, כמו גם את ההשפעות האפשריות של התפתחויות טכנולוגיות על הסקטור.

בסקטור מוצרי ושירותי צריכה לא-מחזוריים פועלות בעיקר חברות שעוסקות בייצור, בשיווק ובהפצה של מוצרים ושירותים בסיסיים לכלל האוכלוסייה. יכולת הכניסה והיציאה מהסקטור הינה כמעט חופשית ונטולת עלויות רגולטוריות, אולם על מנת להפוך לשחקן מוביל בסקטור קיים צורך בהשקעות גדולות במפעלי ייצור, או לחילופין בשכירת שטחי מסחר וביכולת לוגיסטית גבוהה, במידה שפועלים בתחום הקמעונאות.

בנוסף, היתרון לגודל בסקטור הוא בעל משקל מהותי אשר מפחית, ולמעשה כמעט מבטל, את כוח המיקוח של ספקים שעובדים בשיתוף פעולה עם התאגידים. גם לצרכן הממוצע כמעט ואין השפעה על רמות המחירים שמתמחרות החברות הגדולות. יחד עם זאת, התחרות העזה בין החברות על נתחי השוק והיקף המכירות, היא הגורם המהותי שמשפיע על יכולת הריווח בסקטור. ככל שישנם יותר מתחרים באותם קווי מוצר, שולי הרווח הגולמי פוחתים ויורדים ישירות לשורה התחתונה.

מבוקש ומוגבל גם יחד

הסקטור אחראי לספק מוצרים ושירותים בסיסיים לצרכנים ברחבי העולם. החוזקה העיקרית של סקטור זה היא רגישותו הנמוכה יחסית למחזוריות הכלכלית. כלומר, האטה כלכלית ואף מיתון אינם עוצרים מבעדנו לרכוש נייר טואלט, מוצרי מזון ותרופות. גם במוצרים בסיסיים הנדרשים פחות, כגון משקאות קלים וסיגריות, נרשמת בדרך כלל ירידה קלה בלבד במכירות.

חשוב להבחין בין גורמי ייצור בסקטור לבין גורמי שיווק והפצה. נתוני הצריכה בארה"ב עדיין רחוקים מאלו של טרום המשבר, ורשתות השיווק והקמעונאיות עדיין סובלות מעודף שטחי מסחר. לקמעונאיות, בעיקר בארה"ב, יש תלות גבוהה בצרכן האמריקני, שמסתגל כיום לצריכה נמוכה יותר מבעבר, כך שפוטנציאל הגידול בהכנסותיהן עומד בסימן שאלה. בניגוד אליהן, ליצרנים יש יותר גמישות בניהול העלויות, ולראיה צמצום קווי הייצור והפיטורים שביצעו במהלך השנתיים האחרונות.

לעומת זאת, החולשה העיקרית של הסקטור היא יכולת הצמיחה המוגבלת של החברות. אנשים אינם מגדילים באופן משמעותי את צריכת המזון והתרופות שלהם בעתות צמיחה, ועל אף העמקת הפעילות של החברות בסקטור בשווקים המתעוררים, יש גבול לשיעור הצמיחה בצריכה הבסיסית שהמקומיים בשווקים אלה מסוגלים להניב.

לפיכך, ניתן לסכם כי הסקטור אמנם נהנה מקשיחות יחסית בביקוש הצרכני, אולם מנגד סובל מיכולת צמיחה מוגבלת.

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.

להשקיע גלובלית על בסיס מגזרי

יום שבת, 22 במאי, 2010

יניב קוניס

לרוב, לאחר שהחלטתם על שיעור ההקצאה הרצוי למניות בתיק ההשקעות שלו, השאלה הבאה עליה הינכם נדרשים לענות היא אילו מניות ייכללו בתיק ועל פי איזה פרמטרים הן ייבחרו. לעתים קרובות, בשל הטיה לשוק המקומי (Home Bias), הבחירה של המשקיע הישראלי תהיה במניות מקומיות, או בהצמדה למדד מניות מרכזי כדוגמת המעו"ף או מדד ת"א 100.

אולם, בשנים האחרונות, לאור התפתחות ושכלול מכשירי ההשקעה, תופעה זו נחלשת ומשקיעים רבים יותר מעדיפים להתמקד בהקצאת נכסים (Asset Allocation), ומחליטים להשקיע את האפיק המנייתי בתיק ההשקעות באופן גלובלי. במצבים אלו, עולה הסוגיה איזה פיזור מתאים יותר לתיק ההשקעות - גיאוגרפי או סקטוריאלי?

פיזור גיאוגרפי מתייחס לחלוקת ההשקעות על פי אזורים גיאוגרפיים מוגדרים (אסיה, דרום אמריקה וכד') או על פי מדינות ספציפיות. הרעיון העומד מאחורי החלטת השקעה בשוק הברזילאי או הסיני, הוא בדרך כלל הערכה שהכלכלה המקומית תצמח בשנים הקרובות בקצב משמעותי, וכן שהצמיחה תחלחל מטה לרווחי החברות במשק, וכמובן למשקיעים בהן.

הרציונל ברור למדי. עם זאת, חשוב לציין כי לעתים תכופות, ובעיקר במדינות קטנות יחסית, השקעה במניות באותה מדינה אינה מעניקה לכם חשיפה "אמיתית" למשק המקומי, כי אם לייצוא שלה. במלים אחרות, במקום לקבל חשיפה לצרכן המקומי, אתם תלויים בצרכנים גלובליים, לרוב בצרכן האמריקני.

רציתם טייוואן - קיבלתם טכנולוגיה עולמית

ניקח לדוגמה את טייוואן, מדינה בעלת אוכלוסיה של כ-23 מיליון תושבים וכלכלה מתפתחת אשר טרם המשבר הציגה נתוני צמיחה שנתית נאים בשיעורים של 4.5%-5.5% בממוצע. משקיע גלובלי שיחפוץ ליהנות מפירות ההצלחה של מדינת האי הצמודה לסין, יגלה שהשקעה במדד TSEC Taiwan 50 Index, הגרסה המקומית למדד ת"א 25, תצמיד אותו לביצועי סקטור הטכנולוגיה העולמית.

כמעט מחצית ממדד המניות המוביל בטייוואן מורכב מחברות הפועלות בפיתוח, ייצור והפצת מוצרי טכנולוגיה המיועדים לייצוא לצרכן המערבי. הבולטת שבהן, טייוואן סמיקונדקטור, היא יצרנית מוליכים למחצה ששווי השוק שלה (יותר מ-50 מיליארד דולר) גבוה פי 4-7 ממרבית החברות הצמודות אליה בראש רשימת המדד. לכן, השקעה גיאוגרפית טיפוסית באמצעות מדד המניות הטייוואני לא בדיוק משיגה את מטרתה הראשית.

ואגב, לא צריך ללכת רחוק מדי בשביל דוגמאות נוספות. מקורן של ההכנסות העיקריות של שתי החברות הגדולות ביותר בשוק ההון הישראלי - טבע וכי"ל - איננו בארץ הקודש. לכן, משקיע זר שרוכש את מניותיהן לא באמת נחשף באמצעותן לצרכן הישראלי הממוצע.

לפיכך, אחד הפתרונות לכך הוא השקעה על בסיס סקטוריאלי, בו החברות מפולחות לפי מגזרי ותחומי הפעילות שלהן ולא על בסיס השתייכותן הגיאוגרפית ומיקומן באטלס. לצורך כך, ניתן לבצע שימוש בפילוח הסקטוריאלי שפותח על ידי Standard & Poor's ו-MSCI לטובת קהילת המשקיעים. לפי כללי הסיווג המכונים GICS (Global Industry Classification Standard), פעילות החברות בכלכלה מחולקת לעשרה סקטורים, 24 קבוצות תעשייה, 68 מגזרי פעילות ו-154 תתי-מגזרים.

לנתח בנחישות ורגישות

הממצאים הנוגעים לשוק האמריקני ממחישים את תלותה של הכלכלה הגדולה בעולם בצרכן המקומי, אשר מהווה כ-70% מסך התוצר המקומי, וכן את המשקל הרב לו זוכים סקטורים בעלי אופי של מתן שירותים על פני אספקת מוצרים מוחשיים.

נכון להיום, על פי החלוקה הסקטוריאלית של מדד S&P 500, מהווה הסקטור הטכנולוגי חמישית מהמדד והינו הסקטור בעל המשקל המשמעותי ביותר. הסקטורים הבאים בתור הם השירותים הפיננסיים (14.4%) והשירותים הבריאותיים (12.6%). בנוסף, ארבעת הסקטורים: אנרגיה, תעשייה, מוצרים ושירותים מחזוריים ולא-מחזוריים, מהווים כל אחד כעשירית מהמדד. את רשימת עשרת הסקטורים במדד משלימים התשתיות, חומרי הגלם וספקי התקשורת.

כמובן שאת החשיפה הסקטוריאלית לא חייבים לבצע באמצעות חברות אמריקניות, כי אם דרך מספר רב של תאגידים בינלאומיים הפועלים ברחבי העולם ונסחרים בבורסות מחוץ לארה"ב. כך, במידה שנרצה חשיפה לסקטור הטכנולוגיה העולמי בכלל, ולמגזר המוליכים למחצה בפרט, אולי לבסוף כן נבחר להשקיע ב"טייוואן סמיקונדקטור". או, שאולי נבקש חשיפה למגזר הפרמצבטיקה בסקטור שירותי הבריאות, ונשקיע בטבע.

בסופו של דבר, הרעיון הוא שאת האפיק המנייתי בתיק ההשקעות נרכיב ממניות גלובליות, על בסיס ניתוח כלכלי של הסקטור בו נעדיף להשקיע. כל סקטור מאופיין ברמות סיכון שונות וברגישות שונה למחזוריות הכלכלה העולמית.

בהתאם לזאת, המשימה העיקרית בהשקעות סקטוריאליות היא לנתח ולאתר את אותם תחומי פעילות אשר צפויים להשיג תוצאות טובות יותר מהיתר. מעבר לבחינת תמחור החברות וכדאיות ההשקעה במניותיהן, חשוב להבין את הכוחות התחרותיים הפועלים בכל סקטור וסקטור; עד כמה רגיש הסקטור ומגזרי הפעילות בו להאטה כלכלית, מהי מידת החשיפה ללקוחות ספציפיים (הצרכן האמריקני או מגזר כלכלי אחר), איזו השפעה יש לשינויים רגולטוריים על הסביבה העסקית ומהי עוצמת התחרות בתוך כל מגזר.

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.

הזורעים ברינה, בדמעה יקצורו

יום ראשון, 16 במאי, 2010

יניב קוניס

הפעם אעשה הפוגה קלה מהדיון על בועת הנדל"ן. השבוע נחגוג את חג השבועות, המוכר כחג של קציר וביכורים (וגם של מאכלי חלב…). לכן, זו הזדמנות טובה לבחון האם גם המשקיעים בשוקי ההון נהנים מביכורים בשלים או בוסר בהשקעותיהם. שימו לב שהכותרת היא שיבוש של ראשית הפסוק המקראי "הזורעים בדמעה, ברינה יקצורו…" מתוך ספר תהילים.

הסיבה לכך היא שברצוני לעמוד על הסיבות שגורמות למשקיעים רבים להשקיע בפזיזות בניירות ערך ולאחר זמן מה, להזיל דמעה בגין הפסדים בתיק ההשקעות.

אחת התופעות השכיחות ביותר בשוק ההון היא שהציבור נכנס לבורסה לאחר תקופה של עליות שערים, חלק קטן מרוויח ומממש, אבל מרבית המשקיעים ממשיכים להאמין בהמשך הראלי בשוק המבעבע עד שארוע כלכלי מסוים גורם לירידה חדה במחירי המניות. התיקון בשוק מבריח חלק גדול מאותם משקיעים, שכמובן עוזבים מופסדים, עד לפעם הבאה. אם זה כל כך ברור שזה מה שיקרה בסופו של דבר, מדוע בכל זאת אנשים רבים מתפתים להשתתף?

לתופעה זו יש מספר הסברים, הן במישור הכלכלי והן במישור ההתנהגותי. נתחיל דווקא עם התחום שזוכה לתאוצה רבה בשנים האחרונות - התחום הפסיכו-פיננסי.

מה בין פסיכולוגיה להשקעות?

בנג'מן גרהאם, מגדולי מנתחי ניירות הערך והוגה תורת השקעות הערך (Value Investing), עליה גדל והתחנך המשקיע האגדי וורן באפט, כתב בזמנו "הבעיה המרכזית של המשקיע - ואפילו האויב הגדול ביותר שלו - הוא המשקיע עצמו".

אנשים מטבעם הם שונאי סיכון, כלומר, בהינתן אפשרות להרוויח סכום של X בוודאות לעומת בחירה בהגרלה בעלת הסתברות של 50:50 על קבלת פעמיים X או כלום, מרבית האנשים יעדיפו את הבחירה הוודאית. במחקרים שביצעו החוקרים פרופ' דניאל כהנמן ופרופ' עמוס טברסקי ז"ל, נמצא שגם הפחתת הסכום הוודאי בשיעור מסוים עדיין תגרום לאנשים רבים להעדיף את המזומן על פני ההימור.

מסיבה זו, גם בהשקעות בשוק ההון סביר שמשקיעים יעדיפו השגת תשואה של 5% על פני הסתברות של 50% להניב 10% מול 50% לתשואה של 0%. בהקשר זה, לא מפתיע שרוב תיקי ההשקעות מוטים לרכיבי אג"ח ומזומן. ההסתברות לתשואה ודאית באפיקים אלו גבוהה יותר ממניות לדוגמא. בהתאם לכך, גם פוטנציאל התשואה באג"ח ממשלתי לרוב נמוך מזה של שוק המניות.

כעת יש להתייחס לתופעת "שנאת ההפסד", שניתן לתארה באמצעות דוגמת הבחירה בין שתי החלופות הבאות: הראשונה, סיכוי של 50% להרוויח 1,000 ₪ ו-50% להפסיד סכום זהה; השנייה, להימנע מהשתתפות. במחקרם של כהנמן וטברסקי לא נמצאו כמעט נשאלים שהסכימו לבחור באפשרות הראשונה. גם כאשר הגדילו את סכום הרווח בחלופה הראשונה, עדיין רבים לא הסכימו. רק כאשר הסכום עלה למעלה מ-2,500 ש"ח החלה מסה של משתתפים בניסוי להסכים להגרלה.

בניסוי זה הסיקו החוקרים כי אנשים מתנהגים אחרת במצבים של רווח כספי לעומת מצבים של הפסד. למעשה, המשמעות המעשית היא שהסבל הנגרם מהפסד כספי גבוה פי 2.5 ומעלה (תלוי בסכום הכסף) מההנאה המופקת בעת רווח דומה.

תופעה זו מסבירה מדוע משקיעים רבים שנכנסים לשוק המניות, שבו תוחלת התשואה לאורך זמן היא חיובית וגבוהה מיתר אפיקי ההשקעה, לא מצליחים להתמיד בהשקעתם ולהרוויח את תשואת השוק. התנודתיות הרבה במחירי המניות גורמת לעתים תכופות להפסדים בהשקעה, שסביר כי לאורך זמן תוחלף ברווח (כמובן תחת הנחת פיזור ניירות ערך ותפקוד תקין של הכלכלה והחברות). אולם, מהסיבות ההתנהגותיות שצוינו לעיל, למשקיעים אין את היכולת הנפשית להתעלם מההפסד הזמני בתיק ההשקעות ולהישאר בשוק.

מעבר לכך, ישנן תופעות התנהגותיות נוספות שקצרה היריעה מהרחבה עליהן, כגון הפגנת ביטחון יתר ואופטימיות, אשר גורמות למשקיעים לבצע טעויות יקרות בהשקעותיהם.

מה בין רווחי החברות לביצועי תיק ההשקעות?

אחרי שעמדנו על ההסברים לתופעה מהאסכולה ההתנהגותית, עתה נעבור למתרס השני - הכלכלי. ובכן, לא פעם אנו נתקלים במוצר מסוים שנהנה מפופולאריות בקרב צרכנים רבים. לפני כמה שנים היו נעלי הקרוקס, היום אפשר להצביע בהקשר זה על מכשיר ה-iPad של אפל. כמו כן, בכל תקופה יש סקטור או מגזר פעילות ייחודי שזוכה לסיקור נרחב בתקשורת, למשל ענף חיפושי הגז או הביומד בישראל כיום.

בדרך כלל, יש איזשהו ערך מיוחד במוצר או תגלית חדשה בסקטור הכלכלי, אשר הופכת אותם לסחורה מבוקשת בידי הציבור. לרוב, האנשים הקרובים ביותר לתחום (אנשי המקצוע ומשקיעים חלוצים) הם אלו שנהנים מפירות ההצלחה הראשונות, באמצעות עליית מחירי המניות של אותן חברות שפיתחו מוצר מצליח או הגיעו לתגלית מרשימה. מדובר בעליית מחירים בריאה ותקינה הנובעת מהצפי לרווחים גדולים בהווה ובעתיד, אשר מגדילה את הביקוש למניות.

אולם, כעבור פרק זמן מסוים, שיכול להתפרס בין מספר חודשים לשנים, המחיר עבור אותן מניות של חברות שצפויות להרוויח ממון רב, עולה לרמה גבוהה ובדרך כלל, מופרזת מהרווחיות העתידית שלהן. בסופו של דבר, תמחור שגוי של השוק מוביל לירידות שערים, שפוגעת בעיקר באלו שנכנסו אחרונים - הציבור הרחב. גראהם הדגיש בספרו "המשקיע הנבון" כי משקיעים רבים מוכנים להתנפל על כל חברה המזוהה עם "זיכיונות", מדע, טכנולוגיה או האופנה הבאה בכלכלה. לפיכך, משקיעים שקולים חייבים להתרחק מהאיוולת הזו.

לעתים רחוקות יותר, תופעה זו עשויה לכלול את מרבית המניות בשוק, במסגרתם הן חוות עלייה במחירן ומגלמות רווחיות מסוימת, אשר סותרת את מצבן העתידי בשל ירידה בקצב הצמיחה הכלכלית או עלייה בשיעור הריבית. גם במצבים אלו, יגיע הרגע בו הגאות תיפסק ומחירי המניות בשוק יתקנו מטה.

מה מוסר ההשכל בתופעות אלו וכיצד ניתן למזער טעויות בהשקעה?

הבעיה העיקרית היא שמשקיעים מתמקדים יותר מדי בהצלחות עבר (למשל, תשואה בשנה האחרונה) ובפופולאריות של החברה/הסקטור ("כולם קונים את המוצר הזה" / "זה הדבר הבא בכלכלה העולמית") ופחות במחירי השוק שמגלמים את הרווחיות העתידית של החברה או הסקטור. חשוב לזכור כי על אף שיש הרבה חברות טובות ויש גם חברות גרועות, הרי שאין מניות טובות או גרועות, אלא רק מחירי מניות זולים או יקרים. אפל וטבע הן דוגמאות לחברות עם הנהלה מוערכת וביצועי עבר טובים, אבל עובדות אלו אינן מבטיחות כי מניותיהן יעלו. השאלה המרכזית שמשקיעים נדרשים לשאול היא האם המחיר הנוכחי שלהן זול או יקר.

במשקל דומה, קיימות כלכלות שמתפקדות בצורה טובה וישנן שמנוהלות באופן מחפיר (יוון היא הדוגמא העדכנית לכך) אבל אין מושג כזה מדדי מניות טובים או רעים, אלא רק תמחור שוק זול, יקר או סביר, אשר משתנה כל הזמן. זכרו עובדה זו היטב בפעם הבאה שהינכם משקיעים בשוק ההון ותמזערו את סיכוייכם להשקיע בחברה מלהיבה בתמחור יתר.

להשקפתי, הדרך היחידה להשקיע בתבונה בשוק ההון היא לנטרל רגשות ורעשים סובייקטיביים מההשקעה (הפן הפסיכולוגי) ולהשקיע בניירות ערך על בסיס הערכות כלכליות סבירות ומחקר פונדמנטלי (הפן הכלכלי).

לפני סיום, אאחל לקוראי הבלוג חג שבועות שמח ושתזכו לזרוע בדמעה ולקצור ברינה.

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.

הצצה לתיק ההשקעות אופטימי וזהיר

יום שני, 14 בדצמבר, 2009

יניב קוניס

בהמשך לפוסט הקודם, אציג בפוסט זה את הדגשים שלי לניהול תיק השקעות בסביבת הריבית ותנאי השוק הנוכחיים. אני יוצא מנקודת הנחה שהכספים הנזילים שברשותכם מיועדים להשקעה לתקופה מינימלית, לפחות חצי שנה, ושהינכם מודעים להוצאות עתידיות שעליכם לבצע.

באופן פשטני, קיימים ארבעה אפיקי השקעה מרכזיים שבהם יש להתמקד: מזומן, אגרות חוב ממשלתיות, אגרות חוב קונצרניות ומניות. לכל אפיק תכונות שונות הבאות לידי ביטוי בעיקר ברמות הסיכון ובפוטנציאל התשואה הגלום בהם. שימו לב שסדר ההופעה של האפיקים למעלה הינו מאפיק ההשקעה ה"בטוח" ביותר ל"מסוכן" ביותר. דרך אגב, למי שתוהה מה עושה מזומן בתור אפיק השקעה, אזי מדובר במזומן שמשמש כאלטרנטיבה להשקעה, במקום מניות או אג"ח, לא סתם מזומן שהולך להשתלם כתשלום שכירות או משכנתא. רק לידיעה, אפיק המזומן כולל כל השקעה בפיקדון בנקאי, באג"ח ממשלתית או בקרן נאמנות כספית לתקופה של עד שלושה חודשים.

בבואנו להשקיע בבורסה עלינו להחליט תחילה על שיעור ההקצאה לכל אפיק. לדעתי, יש להביא בחשבון שני גורמים עיקריים בהחלטה זו: מצב השוק ורמת הסיכון הרצויה מבחינתכם.

זה לא סוד שיכולת החיזוי בשווקים הפיננסיים היא לא משהו, ולכן כדאי להעניק משקל רב יותר לחשיפה לסיכון. את נושא הסיכונים שטמונים בהשקעה בניירות ערך סקרתי בהרחבה בפוסט "האגרת שטומנת בחובה חוב".

סיכונים בהשקעה קיימים לא רק במניות

חלק גדול מהאנשים מייחס רמת סיכון לכמות החשיפה למניות בתיק, אולם לטעמי יש בחשיבה זו פגם. למרות שאני מסכים שיש לסווג מניות כאפיק המסוכן ביותר בתיק ההשקעות, חשוב לי להדגיש כי הסיכונים בהשקעה אינם תחומים רק לאפיק המנייתי. גם ביתר האפיקים, כולל מזומן, ישנם סיכונים, חלקם מהותיים.

באג"ח קונצרני, כמו במניות יש תמיד סיכון לאיבוד מלוא סכום ההשקעה. יחד עם זאת, לרוב, ברמת החשיפה לסיכון, האפיק הקונצרני מסוכן פחות מאשר המנייתי, מהסיבה הפשוטה של קדימות בעלי החוב במידה והחברה מגיעה לחדלות פירעון. נדיר מאוד שחברה פושטת רגל ומחזיקי האג"ח נותרים ללא מאום. ב-99% מהמקרים נשאר משהו. אי אפשר לומר זאת בביטחון דומה במקרה של מניה של חברה.

כאשר בוחנים את הסיכונים באפיק הממשלתי, מוצאים שעבור משקיע ישראלי אין אמנם סיכון אשראי (יכולת החזר קרן ההשקעה), אבל ישנם שני סיכונים מהותיים אחרים: ריבית ואינפלציה. רק להמחשת משמעות הסיכונים הללו, נניח תיק השקעות בגובה 100,000 ש"ח שהושקע כולו באגרות חוב לא צמודות למדד של ממשלת ישראל, שצפויות להיפרע בעוד 10 שנים. בהינתן עלייה של 2% בשיעור הריבית לטווח ארוך וגידול בשיעור האינפלציה הממוצעת ב-1% בלבד, מדובר בהפסד על הנייר של למעלה מ-20%!

לשם השוואה, תיק עם 90% מזומן ו-10% במניות, לא מסוגל להגיע לתוצאה כל כך שלילית. לפיכך, הפתרון שלי לקביעת רמת הסיכון של תיק השקעות היא בחינת ההפסד המירבי בתיק במידה ויתממש תרחיש פסימי מאוד בשוק ההון. לצורך העניין, השקעה במניה בודדת עלולה להימחק לחלוטין במצב קיצון (פשיטת רגל של החברה) ואג"ח קונצרנית בודדת עשויה ליצור הפסד כמעט מלא של קרן ההשקעה. אולם, אם מפזרים את ההשקעה באופן יעיל - לפחות 20 מניות/אג"ח קונצרני בכל אפיק בעלות שונות סקטוריאלית - ניתן למזער נזקים משמעותית.

גם בתקופות קשות מאוד בשווקים הפיננסיים, שוק המניות אינו נוהג לאבד יותר מ-60%-70% מערכו (למרות שרף זה נחצה מס' פעמים בעבר). לכן, קחו בחשבון שהשקעה מפוזרת של 10% במניות בתיק שלכם, מגלמת סיכון להפסד של 6% עד 7% מחסכונותיכם בקרות אירוע קיצוני בשווקים.

אם אנסה להעריך את ההפסד המקסימלי הצפוי בשוק האג"ח הקונצרני אז תשובתי תהיה כשליש מערכו בעת אירוע קיצון. השקעה מפוזרת (שקלים וצמודים) בשוק האג"ח הממשלתי בישראל, אינה צפויה להניב הפסד מירבי של יותר מ-20%. את ההפסד המקסימלי באפיק המזומן יש לזקוף למשתנה אחד חשוב - קצב האינפלציה.

כיצד בונים תיק השקעות אופטימי וזהיר?

בניית תיק השקעות תלויה כמובן באותם צרכים אישיים שהזכרתי קודם, אבל באופן עקרוני, עבור חלק גדול מהמשקיעים, שלהם אופק השקעה של שנה-שנתיים לפחות מתאים תמהיל השקעות מהסוג הבא:
מניות - בין 10% ל-20% מהתיק.
אג"ח קונצרני - 30%-40% מהתיק.
אג"ח ממשלתי - 50%-70% מהתיק.
מזומן - 0-10% מהתיק.

חשוב לי להבהיר שיש תקופות, בהן המחירים בשווקים הפיננסים מתנתקים לגמרי מהערכים הכלכליים של הנכסים אותם הם מייצגים (בעיקר בשוק המניות והסחורות), שמחייבות שינוי קיצוני בתמהיל התיק, ביניהן חיסול האפיק המנייתי וצמצום משמעותי של הקונצרני לטובת תגבור משמעותי של אגרות חוב ממשלתיות ומזומן. במצבים קיצוניים, זו לא בושה להחזיק 100% מכספיכם במזומן עד יעבור זעם.

לסיום, אעמוד בקצרה על הקשר בין מחירי הנכסים השונים בבורסה. שוק המניות מייצג רווחים עתידיים בחברות, כך שבמידה וקיימת הערכה שהמצב הכלכלי ישתפר ורווחיות החברות תגדל, אנו נראה עלייה במחירי המניות. אגרות החוב הממשלתיות מושפעות בעיקר משערי ריבית ושיעורי אינפלציה ואגרות החוב הקונצרניות מושפעות מסוג של שילוב ביניהן. מזומן, כפי שהסברתי קודם, מהווה כאלטרנטיבה ליתר אפיקי ההשקעה.

בשורה התחתונה, בתקופות "טובות" יחסית, שוק המניות אמור להניב תשואות גבוהות, אגרות החוב הקונצרניות צפויות להציג תשואות נאות אך מוגבלות, ושוק האג"ח הממשלתי לתת למשקיעים ביטחון במחיר של תשואה נמוכה. חשיבותם המכרעת של האפיק הממשלתי ושל רכיב המזומן בתיק תבוא לידי ביטוי בעת אירועים בלתי צפויים (99.9% מהאירועים) בשווקים הפיננסיים, כאשר הם יאזנו את הנפילה בערך המניות והאג"ח הקונצרני בתיק. מסיבה זו, חשוב לא להתפתות להעמיס את התיק ברכיבי סיכון כגון אלו בתקופות "טובות" כי כמעט אף פעם לא נדע מתי תחל הסערה, ומה תהא עוצמתה.

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.

מה כדאי לעשות עם הכסף?

יום ראשון, 22 בנובמבר, 2009

יניב קוניס

לעתים קרובות, אני מתבקש לענות על השאלה "מה אתה מציע לי לעשות עם הכסף היום?". לרוב, השאלה נשאלת מקרוב משפחה "רחוק", ממכר של הוריי או מנהג מונית בדרך חזרה למשרד. אני חייב להודות שאני די מתעב את השאלה הזאת מכיוון שאף פעם לא תהיה לי תשובה חד משמעית עבורה. לכל אדם צרכים מיוחדים, אופי ייחודי ומטרות שונות בחיים, כך שהתשובה כיצד והיכן להשקיע את כספם צריכה לתת מענה בראש ובראשונה לתכונות אלו.

בכוונה ציינתי את סוגי האנשים אשר לרוב, מהם עולה השאלה, מאחר שחדי האבחנה שביניכם יסיקו מיד כי לא מדובר באנשים שאני עומד עמם בקשר שוטף ואי לכך, איני מודע לצרכיהם, אופיים, ורצונותיהם בחיים. אין ספק שביכולתי לשאול, לחקור ולברר, אבל מדובר בהשקעה של לפחות מספר שעות שאין ברצוני לבצע, ודאי לא בחינם.

לא פחות חשוב מכך, עצה או המלצת השקעה שתינתן היום יכולה להיות לא רלוונטית כבר מחר, ואם לא, אז בוודאי עוד חודש-חודשיים. לכן, ההעדפה האישית שלי היא להימנע מתשובה, כאשר מבחינתי עדיף שאדם ימשיך לקבל תשואה מזערית מפיקדון, העיקר שלא יכנס להרפתקה פיננסית שהוא לא מוכן אליה ויפסיד ממיטב כספו.

סוף השקעה במחשבה תחילה

אחד המצבים הכואבים ביותר שנתקלתי בהם במהלך הקריירה שלי הוא הקלות שבה אנשים בוחרים להשקיע את חסכונותיהם. כסף שנחסך בעמל רב, נזרק ללא מחשבה שנייה על מניות, אגרות חוב ושאר ירקות באופן שאינו הולם את אופי המשקיע ואת מטרותיו. ברגע שהשוק נכנס לטריטוריה שלילית, הם מגלים כי הפסידו חלק גדול מהונם, בשל אותה פזיזות.

ברור שכל אחד רוצה להרוויח כמה שיותר כסף כאשר הוא משקיע בבורסה, אבל צריך לקחת בחשבון את הצד השני של המטבע - האפשרות להפסיד. לכן מבחינתי, כלל הברזל להשקעות הוא המקסימלית שלכם. אם ברשותכם 100,000 ש"ח, תשאלו את עצמכם האם תוכלו לחיות עם מצב שבו נותרו לכם רק 80 אלף או 50 אלף חודשיים מאוחר יותר. אם אין שום מספר מתחת ל-100 שמסתדר לכם אין לכם מה לחפש בשוק ההון בכלל, אם אין מספר מתחת ל-90 אין מקום להשקיע במניות.

אני מצפה מאנשים שיתייחסו לחיסכון באופן דומה לרכישת מוצר יקר, דוגמת רכב או מקרר. אין שום סיבה שכאשר קונים מקרר באלפי שקלים, משקיעים זמן לבדיקת מותגים ולהשוואת מחירים, ולעומת זאת, כאשר רוכשים מניה או אגרת חוב ב-30 אלף עושים זאת בהינף יד. המינימום הנדרש הוא לקרוא ולשמוע מספר דעות לפני שמבצעים פעולה בחשבון. לטעמי, מומלץ גם לקרוא את הדוחות הכספיים הרלוונטיים ובדרך כלל, להימנע מחשיפה לנכס בודד ולבצע את ההשקעה באמצעות מכשיר השקעה כגון קרן נאמנות או תעודת סל.

השקעה בעולם של בועות

לפני סיום, ברצוני להתייחס בקצרה לנושא שהוזכר בפוסט הקודם - "חיים מבועה לבועה". קיבלתי מספר תגובות שטענו כי אם הנני מעריך שמתפתחת כעת בועה חדשה, מה הטעם להיכנס לבורסה, ושוב להפסיד את המכנסיים?

ראשית, הבהרה: אני לא מעריך שכיום שוקי המניות או האג"ח - ממשלתי וקונצרני, נמצאים במצב בועתי. מעבר לכך, חשוב לי לציין כי בעולם שלנו תמיד היו בועות (בעידן המודרני, אחת הראשונות שתועדו הייתה בועת הצבעונים בהולנד במחצית הראשונה של מאה ה-17), ותמיד יהיו בועות. בועות פיננסיות הן אולי לא תופעה חביבה עלינו במיוחד, אבל חייבים להפנים שהיא חלק מהנורמה. היוצא מהכלל הוא דווקא עולם שמתנהל על מי מנוחות לאורך זמן ממושך. עוד כלל חשוב שיש לקחת בחשבון הוא, שאת התנפצותן של אותן בועות, פרקי זמן שנהוג לכנותן "נקודות קיצון", לא ניתן לחזות כמעט אף פעם (גם לא "חוזה המשבר האחרון", רוביני).

מצד שני, ניסיון העבר מלמד כי לאורך זמן, מחירי הנכסים הפיננסים נוטים לעלות בממוצע וכך נהנים המשקיעים בהם מעליית ערך. מי שמבין את ההזדמנות הגלומה בהשקעות ובמקביל גם את הסיכון, יכול להרוויח במידה וישקיע בשוק ההון באופן קבוע.

אז מה, בכל זאת, אפשר לעשות היום עם הכסף?

הפתרון הוא להשקיע בצורה מפוזרת, שקולה וחסינה מספיק על מנת לעמוד בבועות ובזעזועים שעשויים לפקוד את השווקים הפיננסיים. כיצד עושים זאת? אנסה להסביר זאת בפוסט הבא דרך הצגת תיק השקעות שתואם השקפה זו.

עד אז, שיהיה שבוע נהדר לכולנו.

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.

תפירת תיק השקעות למידותיכם

יום שני, 13 ביולי, 2009

יניב קוניס

ברשומה הקודמת הסברתי את חשיבות הליך זיהוי ואפיון צרכי המשקיע - השלב הבסיסי ביותר בתהליך ניהול ההשקעות. הפעם נתקדם לשלב הבא - בניית תיק השקעות בהתאם לצרכיו ואופיו של המשקיע.

במבט לאחור, ניתן לומר שחייו של המשקיע הישראלי היו פשוטים יחסית עד לפני כעשור. היצע קרנות הנאמנות היה דל, תעודות סל או חלופות נוחות להיצמד למדדים בארץ או בעולם לא היו קיימות, ואת כמות איגרות החוב הקונצרניות אפשר היו למנות בקלות. כמובן שחשיפה לזהב או לנפט בבורסה בת"א הייתה בלתי אפשרית.

בעשור האחרון אנו נמצאים בעיצומו של תהליך גלובליזציה ושכלול השווקים הפיננסיים. העלייה המשמעותית במשקלם של משקיעים זרים בשוק המקומי מחד, והשקעות ישראליות בשוקי חו"ל מאידך, הינם העדות כי "העולם הוא שטוח" - כשם רב המכר של הפרשן הכלכלי המוביל תומס פרידמן.

כיום, שוק ההון מכיל הרבה יותר כסף "חכם" שמנוהל על ידי מומחי השקעות או באמצעות תוכנות מחשב מתקדמות לצד יותר כסף "טיפש" (פאסיבי), הצמוד למדדי מניות ואג"ח דרך קרנות נאמנות מחקות ותעודות סל. עודף המידע בו אנו מוצפים העלה את חשיבות יכולות הניתוח והשגת הידע. בנוסף, עולם ההשקעות הנוכחי מאופיין בעלייה ברמת התנודתיות והסיכונים ובהיצע חסר תקדים של מכשירי השקעה חדשים ומתוחכמים, הדורשים מיומנות גבוהה. ההשלכה העיקרית של התמורות שחווינו בעשור האחרון היא שמלאכת ניהול ההשקעות נעשתה קשה ומורכבת יותר מבעבר, ולכן יש צורך לבצע את התהליך באופן זהיר ומדורג.

לשאול את השאלות הנכונות

לאחר שיישמתם את הליך אפיון צרכי המשקיע, שאיבחן בין היתר את גילכם, היכרותכם את שוק ההון, יכולתכם לספוג הפסדים, וכמובן מבנה ההכנסות וההוצאות שלכם, עליכם צורך לקבוע מדיניות השקעות שתתאים למטרות שלשמן אמור לשמש החיסכון - את חלקו תצרכו תוך פרק זמן של מספר חודשים עד שנים ספורות, והיתר, שמיועד לצרכים ומטרות בטווח של יותר משלוש-ארבע שנים, יש לסווג כהשקעה לטווח בינוני.

ברגע שסיימתם לסווג את פרקי הזמן המיועדים להשקעה - טווח קצר ובינוני - ניתן להתפנות למשימה החשובה ביותר בבניית תיק ההשקעות - קביעת אופן הקצאת הנכסים (Asset Allocation). תהליך זה מלווה בשאלות רבות לגבי מידת החשיפה לכל אפיק השקעה: מהו שיעור החשיפה למניות המתאים לכם? מהו יחס החלוקה "הנכון" בין הרכיב השקלי לצמוד המדד? האם יש לאיגרות חוב קונצרניות לא מדורגות מקום בתיק? וכן הלאה. חשוב לי להדגיש כי לשאלות הללו אין פתרון בית-ספר - הן שונות בין משקיע למשקיע, מי שיהיה מעונין לקבל מענה פרטני מוזמן לפנות אלי במייל או בתגובה לרשומה.

חשיפה מטבעית - רק במידת הצורך

על מנת שתצליחו לעמוד במטרות שלשמן מיועד החיסכון, חשוב שתקבעו את מידת החשיפה למט"ח בהתאם לצרכיכם הספציפיים. לדוגמא, במידה וחלק מהחיסכון שלכם מיועד לטיול משפחתי באירופה בקיץ הבא, ולצורך כך הוקצבתם סך של 40 אלף שקל, אזי עליכם להקצות נתח דומה מתיק ההשקעות בחשיפה לאירו - ישירה, או לחילופין בהשקעה שקלית צמודת אירו.

החשיפה המטבעית הינה אחת ההחלטות המשמעותיות שעלינו לקבל במסגרת תהליך ניהול ההשקעות. נשאלת השאלה האם היא בכלל נחוצה, וכיצד למדוד את ביצועיה בהיעדר מדד ייחוס להשקעה במט"ח? יש לציין שהתנודתיות באפיק זה דומה יותר למניות מאשר לשוק האג"ח, ועלולה להביא להפסד כספי משמעותי תוך פרק זמן קצר, כפי שאירע עם ירידת שער הדולר בשנה שעברה. בנוסף לסוגיית המטבעות, חשובה לא פחות ההחלטה על מידת הפיזור בכל אפיק, והאם הפיזור יושג באופן גיאוגרפי, סקטוריאלי או שניהם גם יחד.

זו לא בושה לבקש עזרה

בדומה להליך אפיון הצרכים, גם בשלב הקצאת הנכסים מומלץ להסתייע בגורם מקצועי, כדוגמת יועץ ההשקעות האישי בבנק. לאחר קביעת הקצאת הנכסים הרצויה, יש להתפנות לבחירת ניירות הערך ומוצרי ההשקעה שיהלמו את מטרות ההשקעה. במסגרת יישום שלב זה, הינכם נדרשים לקבל החלטה על אופן ניהול תיק ההשקעות שלכם: עצמאית או באמצעות גורם מקצועי.

ניהול השקעות עצמאי יחייב אתכם להשקיע זמן ומשאבים יקרים בהבנת שוק ההון, מגמות בכלכלה, וכמובן במעקב השוטף ובניהולו של תיק ההשקעות. מחקרים רבים הראו שמשקיעים פרטיים שניהלו עצמאית את כספם, השיגו תשואה נמוכה ממדדי ההשוואה, וזאת משום שניסו לתזמן את השוק, ביצעו מספר רב של פעולות (עליהן שילמו עמלות גבוהות) ולא פיזרו את השקעתם, אלא השקיעו במספר מצומצם של מניות. הרציונל הכלכלי קובע כי ככל שמספר ניירות הערך בתיק קטן יותר, כך גדלה רמת התנודתיות ויורדת יכולת המשקיע להתמיד בהשקעה.

במידה והינכם נרתעים מניהול חסכונותיכם עצמאית, תמיד פתוחה בפניכם האפשרות להסתייע בגורם מקצועי בשוק ההון כדוגמת יועץ השקעות. באופן זה, לפני שתתקבל כל החלטת השקעה בני"ע או במכשיר ההשקעה בתיק ההשקעות תוכלו להיוועץ עם יועץ ההשקעות, בין אם מדובר ברעיון השקעה שלכם או של היועץ. בחלופה זו, היועץ הוא זה שאחראי לבצע מעקב רציף אחר השקעותיכם, ולייעץ לכם בהתאם להתפתחויות בשוק ההון או בצרכיכם האישיים.

לכל סיר יש מכסה מתאים

בעת יישום תהליך ההשקעה בפועל, קרי בחירת הני"ע ומכשירי ההשקעה, תידרשו להחליט על דרך החשיפה לאפיקי ההשקעה שהחלטתם במסגרת הקצאת הנכסים בתיק. כיום, קיים מגוון אפשרויות חשיפה לכל אפיק: נניח שבמסגרת ההקצאה שביצעתם לאפיק המניות אתם מעוניינים להשקיע שליש בחו"ל והיתרה בישראל. כעת, עליכם לבחור האם ליישם את ההשקעה בחו"ל באמצעות רכישה ישירה של מניות מעבר לים, או בהשקעה בתעודת סל או בקרן נאמנות שיאפשרו חשיפה לני"ע בחו"ל.

חשוב לציין כי את בחירת מכשירי ההשקעה המתאימים ביותר לתיק ההשקעות יש לבצע על בסיס שיקולי פיזור (מכשירי השקעה כגון קרנות נאמנות ותעודות סל מעניקים פיזור רחב), חיסכון בעמלות (הימנעות מביצוע פעולות רבות) ומיסוי, מידת הנזילות שהמכשיר מעניק, וכמובן התאמתו לרמת הסיכון של המשקיע.

את תהליך בניית התיק מומלץ לפרוס לאורך מספר חודשים, על מנת למזער את התנודתיות הגלומה בשווקים הפיננסיים. יחד עם זאת, אדגיש כי עם השלמת תהליך הבנייה, תפקידכם אינו מסתיים. מאותו רגע עליכם להקפיד לעקוב אחר ביצועי התיק באופן שוטף, ולעדכנו בהתאם להתפתחויות בשוק ההון ולשינויים במצבכם האישי.

בראש ובראשונה - משמעת והתמדה

בסופו של דבר, תשואת תיק ההשקעות האישי שלכם תלויה יותר ביכולתכם לפזר את ההשקעה ולהתמיד בה לאורך זמן, ללא תזמון כניסות ויציאות, מאשר ביכולתכם למצוא מניה או איגרת חוב "מצטיינת". גישה תזזיתית בהשקעות מובילה לתשואות נמוכות מהמדדים, מהקרנות ומתעודות הסל. בנוסף, התנהגות זו מגדילה את עמלות המסחר, מקדימה את תשלומי המס, ובכך פוגעת פגיעה נוספת בתשואת המשקיע.

לכן, הקפידו על משמעת והתמידו במדיניות ההשקעות שבחרתם, גם אם לעתים השוק הלך לכיוון הנגדי, ואתם מרגישים רע עם ההפסד שנגרם לכם. השקעות הן מסע ארוך ומתיש, עם הרבה מהמורות ודפיקות לב בדרך, אך כל עוד גלגלי הכלכלה החופשית ממשיכים לנוע קדימה (למרות שבשנה וחצי האחרונות תחושה זו התערערה), השוק ינצח. השאלה האמיתית היא האם אתם תשארו בשוק כל הדרך או תפרשו בדרך?

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.

תחנה ראשונה בדרך להשקעה

יום שני, 6 ביולי, 2009

יניב קוניס

במקביל לסדרת הכתבות שאני מפרסם בגלובס על תהליך ניהול השקעות, יעסקו הרשומות הבאות בבלוג בשלבים השונים של התהליך, ולמרות שתהיינה חפיפה מסוימת ביניהן, אשתדל להציג בבלוג את פני הדברים בצורה מפורטת וממוקדת יותר.

נפתח בהצגת הדילמה הבאה: עומד לרשותכם בחשבון הבנק סכום מכובד שהצלחתם לחסוך - נניח 100 אלף שקל, או סכום צנוע יותר - ואתם תוהים האם להשאירו כפי שהוא, כלומר ללא סיכון אך גם ללא ריבית, או שאולי עדיף להסתכן ולהשקיעו בהשקעה בעלת פוטנציאל לתשואה?

צריך לזכור שבימים אלו הריבית חסרת הסיכון היא אפסית ואין אפשרות להשיג תשואה חיובית משמעותית מבלי ליטול סיכונים כלשהם. יחד עם זאת, השאלה האמיתית שעומדת על הפרק איננה מה יעשו השווקים הפיננסיים בשבועות הבאים, אלא האם השקעת חסכונותיכם עומדת בקנה אחד עם צרכיכם היומיומיים והעתידיים.

לרוב, אנשים מקבלים החלטה האם להשקיע את כספם בשוק ההון או אפילו בתוכנית חיסכון בנקאית על בסיס הריבית אותה יקבלו אולם השקעה שאינה מתבססת על צרכי המשקיע - קרי מבנה ההכנסות וההוצאות העתידיות שלו - אינה יעילה! זוהי הסיבה לכך שאנו נדרשים לבצע ניתוח תזרימי מזומנים עתידיים טרם ההחלטה אם וכיצד להשקיע את כספנו בשוק ההון.

תהליך ארוך ומייגע אך חיוני

מה המשמעות של ביצוע ניתוח תזרימי מזומנים עתידיים? הלכה למעשה, עליכם לסכום את הוצאותיכם היומיומיות השוטפות כגון תשלומי ארנונה, מים, חשמל, משכנתא, בגדים, מזון, בילויים, והוצאות נוספות בהתאם לרשימה האישית שלכם. אני ממליץ בחום להכין קובץ אקסל שבו תכניסו את ההוצאות העיקריות לפי סיווגן. רכישות בכרטיס אשראי מקלות על התהליך מאחר וכל המידע מרוכז באתר האינטרנט של החברה או הבנק. לעצלנים מביננו אדגיש כי אין צורך לרשום כל הוצאה בקובץ, כי אם את העיקריות שבהן.

לא סיימנו, ניתוח מהימן דורש גם את הוספת ההוצאות העתידיות, למשל החלפת המכונית המשפחתית שמתוכננת לשנה הבאה, שיפוץ או מעבר דירה ובר מצווה לילד בעוד מספר שנים. אמנם הטבע האנושי מוביל להדחקתן של הוצאות עתידיות אלו, אולם כדאי לשקול חלופות להיערכות מראש להוצאות העתידיות, על מנת להימנע ממצב בעייתי בבוא היום. דרך מרכזית היא תכנון השימוש בחסכונות קיימים לכיסוי ההוצאות העתידיות, על ידי השקעתן באופן שלא יפגע בעמידה בהתחייבות העתידית.

מנגד, יש כמובן צורך להביא בחשבון את הכנסותיכם אשר לרוב מסתכמות משכר עבודה, אך לעתים יש מקורות הכנסה נוספים כגון שכירות מדירה בבעלותכם, מתן שיעורים פרטיים, קצבה שהינכם מקבלים על בסיס קבוע או תמיכה מקרוב משפחה. יש לקזז בין ההכנסות להוצאות השוטפות ולבדוק אם נשאר עודף. אם לא, הדבר צריך להדליק עבורכם נורה אדומה האם כדאי בכלל להשקיע, שכן על החריגה בחשבון הבנק תשלמו ריבית גבוהה, ולכן בדרך כלל עדיף לסגור את המינוס באמצעות החסכונות.

גם במידה והתזרים שלכם חיובי, כלומר הינכם מכניסים הביתה בכל חודש יותר ממה שאתם מוציאים, עליכם לבדוק האם ביכולתכם לעמוד בהוצאות העתידיות שידרשו מענה בשנים הקרובות. רק אם יש לכם עודף גם אחרי התחשבנות זו אפשר להתחיל לשקול השקעת החיסכון בבורסה.

האם יש לי אופי בורסאי מתאים?

הרוב המוחלט של הציבור הישראלי ניזון לגבי הנעשה בשוק ההון מהתקשורת. העיתונות הכלכלית ומהדורות החדשות בטלוויזיה וברדיו מדווחות באופן קבוע על התנודות בשערי המניות ואיגרות החוב בבורסה. יחד עם זאת, אותו מידע בורסאי עצום שזורם באופן חופשי, לא הופך אותו בהכרח לבקיא בתחום.

השקעה בבורסה היא לא אחת פונקציה של גיל המשקיע, אופיו ומידת היכרותו את שוק ההון. גילו של המשקיע רלוונטי, מאחר שלרוב הוא מסגיר את ניסיונו בבורסה, וחשוב מכך - את טווח הזמן שיש לו להשקעה. ככל שפרק הזמן ארוך יותר, כך גובר הסיכוי שיזכה לקצור פירות מההשקעה.

לאופיו של המשקיע יש חשיבות גבוהה גם כן, אשר משליכה על יכולתו להתמודד עם אכזבות, ובמקרה של השקעה בבורסה הכוונה היא ליכולתו לספוג הפסדים בתיק ההשקעות. באופן כללי, יש משקיעים שמוגדרים "נועזים" - הם מוכנים להיחשף לסיכון גבוה בניסיון להניב רווחים גבוהים. בניגוד אליהם, קיימים משקיעים בעלי אופי סולידי מאוד שאינם מוכנים לקחת כלל סיכון, ולכן מקומם אינו בבורסה. יתר המשקיעים, עליהם נמנה מרבית הציבור הישראלי, הם לקוחות שונאי סיכון במהותם, אך כאלו שמוכנים לקחת סיכונים סבירים שיקנו לתיק ההשקעות שלהם פוטנציאל לתשואה גבוהה מפיקדון.

על מנת לפענח באיזה קבוצה אתם שייכים, תשאלו את עצמכם מהו ההפסד המירבי שאתם מוכנים ליטול בהשקעה? האם 5% זה הרבה עבורכם? או אולי 20%? ומה תעשו אם תפסידו מחצית מחסכונותיכם? שאלות אלו ונושא אפיון הצרכים מקבלים לרוב משקל נמוך בעת קבלת החלטה להשקיע את החיסכון בבורסה, דבר שגורם לא פעם לעוגמת נפש למשקיע.

היבט אחרון ובעל חשיבות בקשר בין המשקיע לבורסה, הוא מידת ההיכרות של שוק ההון. קיימת שונות רבה בין משקיעים בהכרת סוגי ניירות הערך, החברות הנסחרות, ומכשירי ההשקעה הקיימים בבורסה. כמובן שככל שאופקי המשקיע בנושאי בורסה רחבים יותר, גדלה יכולתו להבין את רמת הסיכון בהשקעה ולבחון את הלימותה לצרכיו ולאופיו באופן טוב יותר.

אפיון צרכים אינו המלצה, הוא חובה!

מרבית הציבור, כאמור, אינו בעל ניסיון או מומחיות בהשקעות בבורסה, מה שמגביר את הצורך אצל משקיעים להסתייע בגורם מקצועי שמכיר את שוק ההון על בוריו, ולא פחות חשוב מכך - שמכיר אישית אותם ואת צרכיהם השונים. אין זה משנה אם פניתם ליועץ השקעות או למנהל תיקי השקעות, השלב הראשון והמחייב בתהליך ייעוץ או ניהול ההשקעות, הינו זיהוי ואפיון צרכי הלקוח, בדומה לתהליך שפירטתי קודם.

חשוב "להקשיב" ללקוח ולא רק "לשמוע" אותו

תהליך אפיון צרכי לקוח הוא חובה המוכתבת מפורשות על ידי הרשות לניירות ערך, ועל אף שלזכותכם עומדת זכות סירוב למסירת מידע, עמידתכם על כך עלולה לפגוע בהליך ייעוץ או ניהול ההשקעות.  מחובתו של בעל הרישיון "להקשיב" ללקוח ולא רק "לשמוע" אותו, וזאת על מנת לקבל תמונה מדויקת לגבי אפיון הלקוח והעדפותיו. הרעיון מאחורי המשפט האחרון הוא שאותו יועץ או מנהל תיקים מוכרחים להקשיב לאותם צרכים והעדפות שאתם שוטחים בפניהם ולייעץ או לנהל את כספכם בהתאם לכך, ולא רק לשמוע את דבריכם כי החוק מחייב זאת.

חשוב להדגיש כי ההליך עצמו לא רק מסייע לבעל הרישיון להתאים את הרכב התיק ומידת הסיכון, אלא מסייע גם ללקוח עצמו בהגדרת מטרותיו והעדפותיו, ומגביר את רמת ההגנה על הלקוח.

בנושאים מסוג זה אין קיצורי דרך. הימנעות מאבחון מהימן של המשקיע, גילו, היכרותו את שוק ההון, יכולתו לספוג הפסדים, וכמובן מבנה ההכנסות וההוצאות שלו, היא דרך כמעט מובטחת לגרימת עוגמת נפש ופגיעה בלקוח.

לכן, קחו בחשבון שהשקעה בבורסה אינה מתחילה בבחירת ניירות ערך מומלצים או באפיק השקעה פופולארי, כי אם בראש ובראשונה בניתוח המשקיע עצמו, וצרכיו.

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.

עוד אופציה נפתחת למשקיעים בת"א

יום שני, 30 במרץ, 2009

יניב קוניס

בבורסה בת"א הושקה השבוע האופציה הראשונה על מניה, כצעד נוסף להרחבת היצע אפשרויות ההשקעה ולשכלולו של שוק ההון המקומי. מה המשמעות של אופציות על מניות וכיצד משקיעים בהן, מהם היתרונות והחסרונות של המכשיר, ולמי הוא מתאים היום?

מגוון מוצרי ההשקעה הזמינים למשקיעים בבורסה המקומית גדל משמעותית בשנים האחרונות. פרט למכשיר ההשקעה המסורתי והוותיק מכולם - קרן נאמנות, שקיים בישראל עוד מלפני קום המדינה, התווסף עולם תעודות הסל בראשית שנת 2000, עם השקת תעודת ה"תאלי 25". בהמשך, הגיעו לאחד העם בשנים האחרונות מכשירים פיננסיים נוספים, דוגמת תעודות פיקדון העוקבות אחר שערי מט"ח, אג"ח להמרה, כתבי אופציה, אג"ח מובנות ואופציות כיסוי.

אחד המכשירים הפיננסיים המוכרים ביותר בישראל הוא אופציות על מדד המעו"ף (ת"א 25). אלו החלו להיסחר בבורסה ב-1993, ומועד פקיעתן לקראת סיום כל חודש מתאפיין בפתיחת מסחר תנודתית מאוד באותו יום. לצידן, קיימות בבורסה הישראלית אופציות על שערי הדולר והאירו, או על מדד הבנקים, אך אלו זוכות לחשיפה ולסחירות נמוכה בהרבה מאופציות המעו"ף.

על פי החלטת הבורסה מלפני מספר חודשים, החל מראשית השבוע הנוכחי יתווספו לבורסה בת"א אופציות על מניות בודדות. החברה שזכתה להיות הראשונה שעל מניותיה יונפקו אופציות היא כימיקלים לישראל, ולאחריה יונפקו אופציות על מניות הבנקים לאומי ופועלים (במהלך אפריל), ועל טבע (בסוף מאי).

לא רק לספקולנטים

לרוב, המונח "אופציה" מעלה קונוטציה שלילית, ונחשב בעיני מרבית האנשים כמכשיר מסוכן מאוד, בעיקר משום שאופציות זוכות לסיקור תקשורתי רק לאחר גילוי פרשה מסעירה בה אדם הפסיד כסף רב עקב שימוש שגוי בהן. אולם בפועל, רכישת אופציה אינה בהכרח צעד ספקולנטי, כפי שיוסבר בהמשך.

ראשית, חשוב להבחין בין שני סוגי האופציות: רכש (אופציית CALL) ומכר (אופציית PUT). אופציית CALL מקנה למחזיק בה את הזכות (אך לא חובה) לרכישת נכס הבסיס במחיר קבוע מראש. מנגד, אופציית PUT מקנה למחזיקיה את הזכות (אך לא חובה) למכירת נכס הבסיס במחיר קבוע מראש. בניסוח פחות פורמלי, אופציות על מניות מקנות זכות לרכישה או מכירה עתידית של אותן מניות בשער שנקבע בעת הנפקת האופציות. לכל אופציה יש תאריך פקיעה מוגדר מראש, שלאחריו פגה זכותו של המחזיק לממשה.

נניח משקיע שמעוניין להשקיע סך של 10,000 שקלים בחברה מסוימת בבורסה, שמחיר מנייתה הוא 100 שקל. במידה שעל המניה נסחרות אופציות, פתוחות בפניו שתי אפשרויות: רכישה ישירה של מניה אחת תמורת תשלום מיידי של מלוא 10,000 השקלים, או רכישת אופציית CALL על המניה לעוד שנה מהיום, במחיר מימוש כמחיר המניה הנוכחי - 100 שקל. בתמורה, יידרש המשקיע לשלם מיידית סך של 800 שקל, שהם 8% מאותם 10,000 שהתכוון להשקיע. את היתרה יוכל להשקיע בהשקעה סולידית, דוגמת מק"מ או קרן כספית, וליהנות מתשואה נוספת על כספו.

בתום שנה, במידה שמחיר המניה יעלה על 100 שקל, מימוש האופציה יאפשר למשקיע לקבל שווי כספי להפרש שבין מחיר המניה ל-100. לדוגמה, אם מחיר המניה יעלה ל-120, המשקיע יקבל לרשותו סך של 2,000 שקל. המשמעות היא, שמשקיע שרכש את המניה ישירות רשם תשואה של 20% על כספו בגין ההשקעה, בעוד שרוכש האופציה הרוויח 2,000 שקל על אותם 800 שהשקיע מראש - תשואה פנומנלית של 250%!

נשמע טוב מדי מכדי להיות אמיתי, נכון? אז כפי שלמדנו היטב במשבר הנוכחי, בשוק ההון אין ארוחות חינם, וכסף ממש לא גדל על עצים או על מסכי הבורסה.

נשאל את השאלה, מה יקרה אם מחיר המניה ייוותר ללא שינוי, או חלילה אף ירד ב-10% בשנה הקרובה? במקרה שמחיר המניה בעוד שנה יהיה דומה למחיר הנוכחי, רוכש המניה יהיה במצב מאוזן - כלומר, לא הרוויח אך גם לא הפסיד בגין ההשקעה. לעומתו, לרוכש האופציה לא יהיה אינטרס לממשה, כי שוויה במימוש הוא 0, ולכן הוא הפסיד את 800 השקלים בגין הפרמיה ששילם - הפסד אלטרנטיבי של 8%. גם אם מחיר המניה יורד, שווי האופציה יורד ל-0 ועמו ההשקעה.

בהנחת ירידה של 10% בשנה הקרובה, רוכש המניה אמנם יראה הפסד של 10% מכספו, אך עדיין מחיר המניה יוכל להתאושש בעתיד ולרשום עבורו רווחים. לעומת זאת באופציות, ברגע שחולף מועד המימוש המשקיע מרוויח, או שכל השקעתו יורדת לטימיון.

ברכישת אופציות חשוב לקחת בחשבון את האפשרות לאובדן מלוא סך ההשקעה, דבר שכמעט בלתי אפשרי בהשקעה ישירה במניות (אלא אם החברה מגיעה לחדלות פירעון). הסיבה לכך הינה יחס המינוף - בדרך כלל אופציה אחת מקנה את הזכות לרכישת 100 מניות, ולעתים אף 1,000. לפיכך, מתאפשר למשקיעים להשקיע סכום פעוט על מנת ליהנות מהזכות לממש את האופציה במידה שההשקעה הייתה מוצלחת. מאידך, בחירה שגויה תוביל בדרך כלל להפסד מלוא סכום ההשקעה.

דרך לגדר את תיק ההשקעות

אחד השימושים הנפוצים באופציות בכלל, ובאופציות על מניות בודדות בפרט, הינו הגנה על תיק ההשקעות. לרוב, השקעה בשוק ההון נובעת מהערכה אופטימית של המשקיע בדבר עתידם של שוקי ההון, כלומר המשקיע מצפה לעליית ערך במחירי הני"ע בהם הוא משקיע. אמנם כיום אנו עדים דווקא לאחת מתקופות השפל הקשות שידעו השווקים הפיננסיים, אך לאורך זמן הנטייה הכללית של שוקי ההון היא כלפי מעלה.

וזה מביא אותנו לסיפורו הדימיוני של ג'ון, סוחר ניירות ערך בסיטיבנק. לאורך שנים נהנה ג'ון ממשכורת בסיס משופרת, כשמדי שנה גם זכה לתגמול כספי גבוה על ביצועיו האישיים, ובגין ביצועי הבנק באופן כללי. בעוד השכר החודשי הוזרם במזומן ישירות לחשבון הבנק שלו, הבונוסים ניתנו לו בצורת מניות של הבנק. ג'ון סבר לתומו שהגאות בשוק ההון תימשך, והבנק ימשיך לשגשג מדי שנה ולהגדיל את רווחיו. וכך, בשל הציפייה שמחיר המניה ימשיך לנסוק, החליט שלא לממש את מניות הבנק שברשותו למזומן. באופן כללי, תיק ההשקעות האישי שלו הורכב בעיקר ממניות סיטי, ומכשירים פיננסיים מתוחכמים שהניבו לו תשואה נאה לאורך זמן.

ואז פרץ לפתע משבר האשראי, שהביא עמו את הצניחה החדה במניות הגופים הפיננסיים בארה"ב. ג'ון נאלץ לראות את מחיר המניה צולל מאזור ה-50 דולר ומעלה אי שם בקיץ 2007, למספר דולרים בודדים בחודשים האחרונים - ירידה של מעל 90% בשווי אותו קיבל כבונוס. חלקכם ודאי תוהים מה הקשר בין הסיפור לאופציות? אז הנה הקשר - אילו ג'ון היה משתמש בהשכלה הפיננסית הרחבה שברשותו לרכישת אופציות PUT על מניית סיטי או מדד הבנקים, במקביל לקבלת התגמול, מצבו כיום היה טוב לאין שיעור.

בתקופת הגאות בהיי-טק לפני כעשור, סבלו עובדים ומנהלים בתעשייה מהתנפצותה של בועת הנאסד"ק. אך גם להם - בדומה לג'ון - הייתה האפשרות למזער חלק ניכר מההפסד שחוו באמצעות רכישת אופציות מכר על מניות החברה שבה עבדו, או אפילו על מדד הנאסד"ק עצמו.

לא רק עובדי חברה ובעלי שליטה יכולים להגן על נכסיהם באמצעות רכישת אופציות. כל אחד מאיתנו יכול לגדר באמצעותן את תיק ההשקעות האישי שלו, כשקיום מסחר באופציות על מניות בודדות מאפשר לנטרל את השפעתה של מניה בודדת על המדד או על תיק ההשקעות.

הבשורה עבור שוק ההון הישראלי

כאמור, בקרוב יחלו להיסחר בבורסה אופציות על מניותיהן של ארבעה מהתאגידים הגדולים בישראל. על כל מניה יונפקו אופציות CALL ו-PUT שלהן ארבעה מועדי מימוש שונים: חודש, חודשיים, שלושה חודשים וחצי שנה. מדובר בטווחים קצרים יחסית בהשוואה למגוון מעבר לים, כאשר לדוגמה בבורסת נאסד"ק ניתן למצוא אופציות דולריות על מניית טבע שמועד מימושן הרחוק ביותר הינו ינואר 2011.

מסיבה זו, לא צפוי שימוש מאסיבי באופציות על מניות בישראל כמכשיר השקעה לטווח ארוך, גם אם באופן עקרוני ניתן לגלגל את האופציה מדי תקופה. זאת, מכיוון שפעולה זו תייקר את העלות למשקיע, ותגדע חלק ניכר מתשואתו.

חשוב להבחין בין אופציות על מניות, לכתבי אופציה (Warrants). בעוד כתבי אופציה קיימים בישראל זה זמן רב, ומקנים לרוכש את הזכות לקנות מניה של חברה מהחברה עצמה בתאריך עתידי כלשהו, הרי שאופציות על מניות אינן מכשיר הון או חוב של החברה עליהן הן מונפקות, והמסחר בהן מתבצע לרוב בין שני צדדים בלתי תלויים בחברה. היתרון של אופציות-על-מניות על פני כתבי אופציה עבור החברות, הוא בכך שמימושן אינו מדלל את חלקם של בעלי המניות הנוכחיים.

לסיכום, הכנסת האפשרות לסחור באופציות על מניות בודדות לאחד העם היא צעד חיובי ומבורך מצד הבורסה. ואולם, אין מדובר בבשורה מרעישה, והמהלך אינו צפוי לגרום להגדלה משמעותית בסחירות ניירות הערך ובנפחי המסחר היומיים בבורסה.

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.

תיק ההשקעות תחת אבטחה

יום שני, 2 בפברואר, 2009

יניב קוניס

מצ'רלס פונזי ועד ברנרד מיידוף, לא חסרו לאורך ההיסטוריה מעשי מרמה וזיוף בשוקי ההון, כשכמובן גם חברות ותאגידים מסחריים אינם חסינים בפניהם. מה בכל זאת ניתן ללמוד מהונאות ותרמיות שבוצעו בעבר, כיצד ניתן להיזהר, והאם משקיעים יכולים להיות בטוחים שהכסף שלהם באמת מושקע באופן שבחרו?

משחר ההיסטוריה, המפגש בין כסף ובני אדם הוליד לא אחת מעשי מרמה ומעילה. וכפי שלא ניתן למנוע לחלוטין פשיעה ברחובות, כך גם חייבים להשלים עם קיום מקרי הונאה ותרמית בעולמנו. מאידך, זה לא אומר בהכרח שאין ביכולתנו לבצע פעולות שיפחיתו את הסיכון שלנו להיפגע ממעשים אלו. לצורך כך, נתמקד בהונאות בתחום הפיננסי ומעשי מרמה בתאגידים, ובהקשר הזה - אחרי דצמבר 2008 נזכור את ברנרד מיידוף כמבצע ההונאה הגדולה אי פעם!

קצת היסטוריה. דרכו של מיידוף בשוק ההון החלה ב-1960, כאשר הקים את חברת Bernard L. Madoff Investment Securities - חברה למסחר בניירות ערך, וזאת בהשקעת הון עצמי של 5,000 דולר בלבד. על מנת להתחרות ברצפת המסחר של ניו יורק מול חברי בורסת NYSE, החלה החברה להשתמש במערכות מסחר אלקטרוניות שבידלו אותה ממתחרותיה. אותה טכנולוגיה שבה השתמשה, עזרה לפתח את "מערכת השערים האוטומטית של האגודה הלאומית לסוחרי ניירות ערך" - NASDAQ. הפירמה בלטה במחזורי המסחר שלה בניירות ערך, ובנקודה מסוימת אף התברגה בראש עושי השוק בבורסת נאסד"ק, ומיידוף אף זכה לשמש כיו"ר דירקטוריון הבורסה וכיו"ר מועצת המנהלים.

בראשית שנות ה-90 הרחיב מיידוף את פעילות החברה לתחום ההשקעות. הצלחתו, והכבוד הרב שרחשו לו בוול סטריט ובקרב עשירי אמריקה, הביאו לתור ארוך של משקיעים שהשתרך לפני "קרן ההשקעות" בניהול מיידוף, בבקשה להעביר אליו כספים. בשל הביקוש העצום לקרן, הוקמו קרנות ייעודיות של גופים שביקשו לשווקה, וחלק הארי מתוך אותם 50 מיליארד דולר שהושקעו במיידוף, זרמו דרכן. מיידוף, שעסק גם בפילנתרופיה ותרם סכומים נכבדים מ"הכנסותיו", זכה לכינוי "האג"ח היהודי", בשל התשואה החיובית העקבית שהניבה הקרן - בין 8% ל-10% בשנה. במשך 16 שנים הקרן רשמה רק 13 חודשים שליליים, וגם בהם נרשמה ירידה חודשית מינורית של מספר עשיריות האחוז.

הקרן שווקה כקרן סולידית עם תשואה עודפת מעל ריבית הליבור הדולרית. בבחינת הגרף המשווה בין ביצועי הקרן לנכס הבסיס שעליו סחרה - מניות מדד S&P-100 - לא ניתן להתעלם מהתשואה העקבית שהושגה גם בשוק תנודתי. בדיעבד, חייבים להודות שזה לא נראה הגיוני, אבל במשך תקופה ארוכה זכה מיידוף באמון המשקיעים, שסברו כי ניסיונו עתיר השנים הקנה לו יכולת אמיתית להכות את השוק.

הסוף ידוע: ב-11 בדצמבר 2008 נעצר מיידוף והודה בהונאה הגדולה בהיסטוריה. כאשר החלו לחקור את הפרשה גילו פרט מעניין מאוד - רשות ני"ע האמריקאית (SEC) כלל לא בדקה את פעילות הקרן במשך כל תקופת פעילותה! כך, היעדר פיקוח רגולטורי, לצד בקרה אפסית על פעילות המנהל מצד רו"ח המבקר, נאמן הקרן ואף הגופים המשווקים, תרמו באופן ניכר להיקף הבלתי נתפס של התרמית.

מתפכחים ומתחילים לפקח

התוצאה הישירה של תרמית מיידוף הייתה פגיעה במשקיעים, שספגו הפסדים כואבים, בקרנות רבות ובמוסדות צדקה שנסגרו. כן גרמה התרמית נזק עצום למוניטין של תעשיית הגידור, וגם לגופים הפיננסיים ששיווקו את הקרנות שהשקיעו במיידוף. אחד הטיעונים המרכזיים בעד קרנות של קרנות גידור - פיזור הסיכון השיטתי שיש בקרן גידור בודדת - לא עמד הפעם במבחן, והסיבה היא שקרנות רבות השקיעו סכומים גבוהים מנכסי הקרן במיידוף, ובנפילתו נחשפו במערומיהן.

אחת ההשלכות של המשבר הפיננסי היא הפחתת ההשקעות באפיקים לא מפוקחים. ככלל, המשבר חיובי לעשיית סדר בתעשיית הגידור - אם בסילוק המנהלים שנשטפו בצונאמי, ואם בשל רגולציה רחבה שינהיג ממשל אובמה כלפי השקעות לא מפוקחות. על מנת למזער את הסיכון לתרמיות בעתיד, על מנהלי ויועצי השקעות ליישם את העקרונות הבאים בבואם לבחון השקעות אלטרנטיביות: השקעה בקרנות בעלות אסטרטגיה ברורה וניתנת להבנה ובחינה, השקעה בודדת צריכה להיות תהיה מזערית יחסית לתיק ההשקעות, ועדיפות לקרנות עם נזילות חודשית שאינן נעולות למשיכות (Lockups). בנוסף, מומלץ לדרוש מקרן ההשקעות מסמכים משפטיים ודו"חות כספיים ממשרד רו"ח מוכר, בדרך כלל פירמת Big Four.

בסופו של דבר, גם יישום מלא של עקרונות ההשקעה באפיקים לא סחירים אינו ערובה למניעת תרמיות והונאות בהשקעות, אך זו הדרך היחידה למזער את חשיפת תיק ההשקעות לסיכוני מרמה ובצע כסף. פיזור ההשקעות, נקיטת משנה זהירות וחשוב מכל - הפעלת שיקול דעת, יצמצמו למינימום את הסיכוי שההונאה הבאה במגזר הפיננסי תפגע בתיק ההשקעות שלכם.

עיקר התרמיות - בחברות

הונאות אינן נחלתה של התעשייה הפיננסית בלבד. למעשה, מרביתן מבוצעות בחברות ותאגידים עסקיים, ולא צריך ללכת רחוק בספרי ההיסטוריה כדי למצוא דוגמאות. רק לפני מספר שבועות נחשפה תרמית בחברת סטיאם ההודית, במסגרתה החוקרים עדיין מתלבטים האם ספרי החברה נופחו בסכום של כמיליארד דולר, או שמייסד החברה גנב כספים מקופתה. הפרשה כבר זכתה בכינוי המפוקפק "האנרון של הודו", על שם ההונאה בענקית האנרגיה האמריקאית לשעבר.

אנרון, שהייתה אחד התאגידים המובילים בארה"ב, ובשיאה דיווחה על הכנסות של 100 מיליארד דולר, התרסקה בשל תעלולים חשבונאיים שביצעו בכיריה. על מנת להציג צמיחה גבוהה ככל היותר ולקדם את מעמדו, התרחב התאגיד לתחומי פעילות נוספים כגון פלדה, תקשורת ונגזרים פיננסיים. החברה פעלה רבות בנגזרות על מזג האוויר ועל מוצרי אנרגיה, ועל מנת להתגבר על שריפת המזומנים וההפסדים שצברה, השתמשה במהלכים פיננסיים יצירתיים לפתרון בעיית הנזילות, כגון הקמת "ישויות הון חוץ-מאזניות" להפרדת הנכסים הבעייתיים ממאזנה.

חשדות שהתעוררו במהלך שנת 2001 הביאו לפתיחת חקירת ה-SEC. מרגע גילוי ההונאה החל מגדל הקלפים להתמוטט. לא עבר זמן רב, ובדצמבר2001 ביקשו נציגי התאגיד מבית המשפט הגנה מפני נושים, במסגרת הליכי פשיטת רגל (Chapter 11). תוצאה נוספת של הפרשה הייתה פירוקה של פירמת רוה"ח של אנרון - ארתור אנדרסן, שהואשמה בכך שלא מנעה במשך תקופה ארוכה את ביצוע המניפולציות בדו"חות החברה. עד להתפוצצות הפרשה, נציין, דורגה ארתור אנדרסן בין חמש פירמות רואי החשבון הגדולות והמובילות בעולם.

גורם מרכזי להונאות בחברות הוא הלחץ הנובע מציפיות שוק ההון לגידול מתמיד במכירות וברווחיות. בפרשת וורלדקום, שבה נופחו הדו"חות הכספיים בצורה מופרזת עד לרגע קריסתה, ביטא מנכ"ל התאגיד, ברנרד אברס, את הלחץ בדרישתו מסמנכ"ל הכספים "להשיג את המספרים שוול סטריט מצפה להם". או במילים אחרות, לייפות את הדו"חות הכספיים של החברה.

יש מה לעשות

ראשית, חשוב להכיר בעובדה שתופעת ההונאות והמעילות לא תיעלם מהנוף הפיננסי. מובן שהרחבת הרגולציה והוספת גורמי פיקוח וביקורת יתרמו לצמצום התופעה. בכל מקרה, מיצוי הדין עם אלו שסרחו ומעלו בתפקידם הוא מעשה הכרחי, אך הפקת לקחים למניעת הישנות מקרה דומה בעתיד, היא משימה חשובה יותר.

בהשקעה במניות ואיגרות חוב יש דרך פשוטה לצמצם את הסיכון הספציפי של חברה - לפזר את התיק על פני מספר רב של ניירות ערך, או באמצעות השקעה בקרנות נאמנות או תעודות סל. בהשקעה באפיקים שאינם תחת פיקוח מחמיר, חייבים לנקוט זהירות משנה בבחירת מנהל ההשקעות או המכשיר הפיננסי, ולהבין לעומק את הסיכונים הטמונים בהשקעה.

דבר אחרון: מומלץ לבחון את ביצועי ההשקעה על פני תקופה, ולזכור היטב את המשפט המפורסם:

"If something looks too good to be true… it's probably not true!"

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.