הקפיטליסט

יניב קוניס

יניב קוניס

ברשומה הקודמת הסברתי את חשיבות הליך זיהוי ואפיון צרכי המשקיע - השלב הבסיסי ביותר בתהליך ניהול ההשקעות. הפעם נתקדם לשלב הבא - בניית תיק השקעות בהתאם לצרכיו ואופיו של המשקיע.

במבט לאחור, ניתן לומר שחייו של המשקיע הישראלי היו פשוטים יחסית עד לפני כעשור. היצע קרנות הנאמנות היה דל, תעודות סל או חלופות נוחות להיצמד למדדים בארץ או בעולם לא היו קיימות, ואת כמות איגרות החוב הקונצרניות אפשר היו למנות בקלות. כמובן שחשיפה לזהב או לנפט בבורסה בת"א הייתה בלתי אפשרית.

בעשור האחרון אנו נמצאים בעיצומו של תהליך גלובליזציה ושכלול השווקים הפיננסיים. העלייה המשמעותית במשקלם של משקיעים זרים בשוק המקומי מחד, והשקעות ישראליות בשוקי חו"ל מאידך, הינם העדות כי "העולם הוא שטוח" - כשם רב המכר של הפרשן הכלכלי המוביל תומס פרידמן.

כיום, שוק ההון מכיל הרבה יותר כסף "חכם" שמנוהל על ידי מומחי השקעות או באמצעות תוכנות מחשב מתקדמות לצד יותר כסף "טיפש" (פאסיבי), הצמוד למדדי מניות ואג"ח דרך קרנות נאמנות מחקות ותעודות סל. עודף המידע בו אנו מוצפים העלה את חשיבות יכולות הניתוח והשגת הידע. בנוסף, עולם ההשקעות הנוכחי מאופיין בעלייה ברמת התנודתיות והסיכונים ובהיצע חסר תקדים של מכשירי השקעה חדשים ומתוחכמים, הדורשים מיומנות גבוהה. ההשלכה העיקרית של התמורות שחווינו בעשור האחרון היא שמלאכת ניהול ההשקעות נעשתה קשה ומורכבת יותר מבעבר, ולכן יש צורך לבצע את התהליך באופן זהיר ומדורג.

לשאול את השאלות הנכונות

לאחר שיישמתם את הליך אפיון צרכי המשקיע, שאיבחן בין היתר את גילכם, היכרותכם את שוק ההון, יכולתכם לספוג הפסדים, וכמובן מבנה ההכנסות וההוצאות שלכם, עליכם צורך לקבוע מדיניות השקעות שתתאים למטרות שלשמן אמור לשמש החיסכון - את חלקו תצרכו תוך פרק זמן של מספר חודשים עד שנים ספורות, והיתר, שמיועד לצרכים ומטרות בטווח של יותר משלוש-ארבע שנים, יש לסווג כהשקעה לטווח בינוני.

ברגע שסיימתם לסווג את פרקי הזמן המיועדים להשקעה - טווח קצר ובינוני - ניתן להתפנות למשימה החשובה ביותר בבניית תיק ההשקעות - קביעת אופן הקצאת הנכסים (Asset Allocation). תהליך זה מלווה בשאלות רבות לגבי מידת החשיפה לכל אפיק השקעה: מהו שיעור החשיפה למניות המתאים לכם? מהו יחס החלוקה "הנכון" בין הרכיב השקלי לצמוד המדד? האם יש לאיגרות חוב קונצרניות לא מדורגות מקום בתיק? וכן הלאה. חשוב לי להדגיש כי לשאלות הללו אין פתרון בית-ספר - הן שונות בין משקיע למשקיע, מי שיהיה מעונין לקבל מענה פרטני מוזמן לפנות אלי במייל או בתגובה לרשומה.

חשיפה מטבעית - רק במידת הצורך

על מנת שתצליחו לעמוד במטרות שלשמן מיועד החיסכון, חשוב שתקבעו את מידת החשיפה למט"ח בהתאם לצרכיכם הספציפיים. לדוגמא, במידה וחלק מהחיסכון שלכם מיועד לטיול משפחתי באירופה בקיץ הבא, ולצורך כך הוקצבתם סך של 40 אלף שקל, אזי עליכם להקצות נתח דומה מתיק ההשקעות בחשיפה לאירו - ישירה, או לחילופין בהשקעה שקלית צמודת אירו.

החשיפה המטבעית הינה אחת ההחלטות המשמעותיות שעלינו לקבל במסגרת תהליך ניהול ההשקעות. נשאלת השאלה האם היא בכלל נחוצה, וכיצד למדוד את ביצועיה בהיעדר מדד ייחוס להשקעה במט"ח? יש לציין שהתנודתיות באפיק זה דומה יותר למניות מאשר לשוק האג"ח, ועלולה להביא להפסד כספי משמעותי תוך פרק זמן קצר, כפי שאירע עם ירידת שער הדולר בשנה שעברה. בנוסף לסוגיית המטבעות, חשובה לא פחות ההחלטה על מידת הפיזור בכל אפיק, והאם הפיזור יושג באופן גיאוגרפי, סקטוריאלי או שניהם גם יחד.

זו לא בושה לבקש עזרה

בדומה להליך אפיון הצרכים, גם בשלב הקצאת הנכסים מומלץ להסתייע בגורם מקצועי, כדוגמת יועץ ההשקעות האישי בבנק. לאחר קביעת הקצאת הנכסים הרצויה, יש להתפנות לבחירת ניירות הערך ומוצרי ההשקעה שיהלמו את מטרות ההשקעה. במסגרת יישום שלב זה, הינכם נדרשים לקבל החלטה על אופן ניהול תיק ההשקעות שלכם: עצמאית או באמצעות גורם מקצועי.

ניהול השקעות עצמאי יחייב אתכם להשקיע זמן ומשאבים יקרים בהבנת שוק ההון, מגמות בכלכלה, וכמובן במעקב השוטף ובניהולו של תיק ההשקעות. מחקרים רבים הראו שמשקיעים פרטיים שניהלו עצמאית את כספם, השיגו תשואה נמוכה ממדדי ההשוואה, וזאת משום שניסו לתזמן את השוק, ביצעו מספר רב של פעולות (עליהן שילמו עמלות גבוהות) ולא פיזרו את השקעתם, אלא השקיעו במספר מצומצם של מניות. הרציונל הכלכלי קובע כי ככל שמספר ניירות הערך בתיק קטן יותר, כך גדלה רמת התנודתיות ויורדת יכולת המשקיע להתמיד בהשקעה.

במידה והינכם נרתעים מניהול חסכונותיכם עצמאית, תמיד פתוחה בפניכם האפשרות להסתייע בגורם מקצועי בשוק ההון כדוגמת יועץ השקעות. באופן זה, לפני שתתקבל כל החלטת השקעה בני"ע או במכשיר ההשקעה בתיק ההשקעות תוכלו להיוועץ עם יועץ ההשקעות, בין אם מדובר ברעיון השקעה שלכם או של היועץ. בחלופה זו, היועץ הוא זה שאחראי לבצע מעקב רציף אחר השקעותיכם, ולייעץ לכם בהתאם להתפתחויות בשוק ההון או בצרכיכם האישיים.

לכל סיר יש מכסה מתאים

בעת יישום תהליך ההשקעה בפועל, קרי בחירת הני"ע ומכשירי ההשקעה, תידרשו להחליט על דרך החשיפה לאפיקי ההשקעה שהחלטתם במסגרת הקצאת הנכסים בתיק. כיום, קיים מגוון אפשרויות חשיפה לכל אפיק: נניח שבמסגרת ההקצאה שביצעתם לאפיק המניות אתם מעוניינים להשקיע שליש בחו"ל והיתרה בישראל. כעת, עליכם לבחור האם ליישם את ההשקעה בחו"ל באמצעות רכישה ישירה של מניות מעבר לים, או בהשקעה בתעודת סל או בקרן נאמנות שיאפשרו חשיפה לני"ע בחו"ל.

חשוב לציין כי את בחירת מכשירי ההשקעה המתאימים ביותר לתיק ההשקעות יש לבצע על בסיס שיקולי פיזור (מכשירי השקעה כגון קרנות נאמנות ותעודות סל מעניקים פיזור רחב), חיסכון בעמלות (הימנעות מביצוע פעולות רבות) ומיסוי, מידת הנזילות שהמכשיר מעניק, וכמובן התאמתו לרמת הסיכון של המשקיע.

את תהליך בניית התיק מומלץ לפרוס לאורך מספר חודשים, על מנת למזער את התנודתיות הגלומה בשווקים הפיננסיים. יחד עם זאת, אדגיש כי עם השלמת תהליך הבנייה, תפקידכם אינו מסתיים. מאותו רגע עליכם להקפיד לעקוב אחר ביצועי התיק באופן שוטף, ולעדכנו בהתאם להתפתחויות בשוק ההון ולשינויים במצבכם האישי.

בראש ובראשונה - משמעת והתמדה

בסופו של דבר, תשואת תיק ההשקעות האישי שלכם תלויה יותר ביכולתכם לפזר את ההשקעה ולהתמיד בה לאורך זמן, ללא תזמון כניסות ויציאות, מאשר ביכולתכם למצוא מניה או איגרת חוב "מצטיינת". גישה תזזיתית בהשקעות מובילה לתשואות נמוכות מהמדדים, מהקרנות ומתעודות הסל. בנוסף, התנהגות זו מגדילה את עמלות המסחר, מקדימה את תשלומי המס, ובכך פוגעת פגיעה נוספת בתשואת המשקיע.

לכן, הקפידו על משמעת והתמידו במדיניות ההשקעות שבחרתם, גם אם לעתים השוק הלך לכיוון הנגדי, ואתם מרגישים רע עם ההפסד שנגרם לכם. השקעות הן מסע ארוך ומתיש, עם הרבה מהמורות ודפיקות לב בדרך, אך כל עוד גלגלי הכלכלה החופשית ממשיכים לנוע קדימה (למרות שבשנה וחצי האחרונות תחושה זו התערערה), השוק ינצח. השאלה האמיתית היא האם אתם תשארו בשוק כל הדרך או תפרשו בדרך?

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.

יניב קוניס

במקביל לסדרת הכתבות שאני מפרסם בגלובס על תהליך ניהול השקעות, יעסקו הרשומות הבאות בבלוג בשלבים השונים של התהליך, ולמרות שתהיינה חפיפה מסוימת ביניהן, אשתדל להציג בבלוג את פני הדברים בצורה מפורטת וממוקדת יותר.

נפתח בהצגת הדילמה הבאה: עומד לרשותכם בחשבון הבנק סכום מכובד שהצלחתם לחסוך - נניח 100 אלף שקל, או סכום צנוע יותר - ואתם תוהים האם להשאירו כפי שהוא, כלומר ללא סיכון אך גם ללא ריבית, או שאולי עדיף להסתכן ולהשקיעו בהשקעה בעלת פוטנציאל לתשואה?

צריך לזכור שבימים אלו הריבית חסרת הסיכון היא אפסית ואין אפשרות להשיג תשואה חיובית משמעותית מבלי ליטול סיכונים כלשהם. יחד עם זאת, השאלה האמיתית שעומדת על הפרק איננה מה יעשו השווקים הפיננסיים בשבועות הבאים, אלא האם השקעת חסכונותיכם עומדת בקנה אחד עם צרכיכם היומיומיים והעתידיים.

לרוב, אנשים מקבלים החלטה האם להשקיע את כספם בשוק ההון או אפילו בתוכנית חיסכון בנקאית על בסיס הריבית אותה יקבלו אולם השקעה שאינה מתבססת על צרכי המשקיע - קרי מבנה ההכנסות וההוצאות העתידיות שלו - אינה יעילה! זוהי הסיבה לכך שאנו נדרשים לבצע ניתוח תזרימי מזומנים עתידיים טרם ההחלטה אם וכיצד להשקיע את כספנו בשוק ההון.

תהליך ארוך ומייגע אך חיוני

מה המשמעות של ביצוע ניתוח תזרימי מזומנים עתידיים? הלכה למעשה, עליכם לסכום את הוצאותיכם היומיומיות השוטפות כגון תשלומי ארנונה, מים, חשמל, משכנתא, בגדים, מזון, בילויים, והוצאות נוספות בהתאם לרשימה האישית שלכם. אני ממליץ בחום להכין קובץ אקסל שבו תכניסו את ההוצאות העיקריות לפי סיווגן. רכישות בכרטיס אשראי מקלות על התהליך מאחר וכל המידע מרוכז באתר האינטרנט של החברה או הבנק. לעצלנים מביננו אדגיש כי אין צורך לרשום כל הוצאה בקובץ, כי אם את העיקריות שבהן.

לא סיימנו, ניתוח מהימן דורש גם את הוספת ההוצאות העתידיות, למשל החלפת המכונית המשפחתית שמתוכננת לשנה הבאה, שיפוץ או מעבר דירה ובר מצווה לילד בעוד מספר שנים. אמנם הטבע האנושי מוביל להדחקתן של הוצאות עתידיות אלו, אולם כדאי לשקול חלופות להיערכות מראש להוצאות העתידיות, על מנת להימנע ממצב בעייתי בבוא היום. דרך מרכזית היא תכנון השימוש בחסכונות קיימים לכיסוי ההוצאות העתידיות, על ידי השקעתן באופן שלא יפגע בעמידה בהתחייבות העתידית.

מנגד, יש כמובן צורך להביא בחשבון את הכנסותיכם אשר לרוב מסתכמות משכר עבודה, אך לעתים יש מקורות הכנסה נוספים כגון שכירות מדירה בבעלותכם, מתן שיעורים פרטיים, קצבה שהינכם מקבלים על בסיס קבוע או תמיכה מקרוב משפחה. יש לקזז בין ההכנסות להוצאות השוטפות ולבדוק אם נשאר עודף. אם לא, הדבר צריך להדליק עבורכם נורה אדומה האם כדאי בכלל להשקיע, שכן על החריגה בחשבון הבנק תשלמו ריבית גבוהה, ולכן בדרך כלל עדיף לסגור את המינוס באמצעות החסכונות.

גם במידה והתזרים שלכם חיובי, כלומר הינכם מכניסים הביתה בכל חודש יותר ממה שאתם מוציאים, עליכם לבדוק האם ביכולתכם לעמוד בהוצאות העתידיות שידרשו מענה בשנים הקרובות. רק אם יש לכם עודף גם אחרי התחשבנות זו אפשר להתחיל לשקול השקעת החיסכון בבורסה.

האם יש לי אופי בורסאי מתאים?

הרוב המוחלט של הציבור הישראלי ניזון לגבי הנעשה בשוק ההון מהתקשורת. העיתונות הכלכלית ומהדורות החדשות בטלוויזיה וברדיו מדווחות באופן קבוע על התנודות בשערי המניות ואיגרות החוב בבורסה. יחד עם זאת, אותו מידע בורסאי עצום שזורם באופן חופשי, לא הופך אותו בהכרח לבקיא בתחום.

השקעה בבורסה היא לא אחת פונקציה של גיל המשקיע, אופיו ומידת היכרותו את שוק ההון. גילו של המשקיע רלוונטי, מאחר שלרוב הוא מסגיר את ניסיונו בבורסה, וחשוב מכך - את טווח הזמן שיש לו להשקעה. ככל שפרק הזמן ארוך יותר, כך גובר הסיכוי שיזכה לקצור פירות מההשקעה.

לאופיו של המשקיע יש חשיבות גבוהה גם כן, אשר משליכה על יכולתו להתמודד עם אכזבות, ובמקרה של השקעה בבורסה הכוונה היא ליכולתו לספוג הפסדים בתיק ההשקעות. באופן כללי, יש משקיעים שמוגדרים "נועזים" - הם מוכנים להיחשף לסיכון גבוה בניסיון להניב רווחים גבוהים. בניגוד אליהם, קיימים משקיעים בעלי אופי סולידי מאוד שאינם מוכנים לקחת כלל סיכון, ולכן מקומם אינו בבורסה. יתר המשקיעים, עליהם נמנה מרבית הציבור הישראלי, הם לקוחות שונאי סיכון במהותם, אך כאלו שמוכנים לקחת סיכונים סבירים שיקנו לתיק ההשקעות שלהם פוטנציאל לתשואה גבוהה מפיקדון.

על מנת לפענח באיזה קבוצה אתם שייכים, תשאלו את עצמכם מהו ההפסד המירבי שאתם מוכנים ליטול בהשקעה? האם 5% זה הרבה עבורכם? או אולי 20%? ומה תעשו אם תפסידו מחצית מחסכונותיכם? שאלות אלו ונושא אפיון הצרכים מקבלים לרוב משקל נמוך בעת קבלת החלטה להשקיע את החיסכון בבורסה, דבר שגורם לא פעם לעוגמת נפש למשקיע.

היבט אחרון ובעל חשיבות בקשר בין המשקיע לבורסה, הוא מידת ההיכרות של שוק ההון. קיימת שונות רבה בין משקיעים בהכרת סוגי ניירות הערך, החברות הנסחרות, ומכשירי ההשקעה הקיימים בבורסה. כמובן שככל שאופקי המשקיע בנושאי בורסה רחבים יותר, גדלה יכולתו להבין את רמת הסיכון בהשקעה ולבחון את הלימותה לצרכיו ולאופיו באופן טוב יותר.

אפיון צרכים אינו המלצה, הוא חובה!

מרבית הציבור, כאמור, אינו בעל ניסיון או מומחיות בהשקעות בבורסה, מה שמגביר את הצורך אצל משקיעים להסתייע בגורם מקצועי שמכיר את שוק ההון על בוריו, ולא פחות חשוב מכך - שמכיר אישית אותם ואת צרכיהם השונים. אין זה משנה אם פניתם ליועץ השקעות או למנהל תיקי השקעות, השלב הראשון והמחייב בתהליך ייעוץ או ניהול ההשקעות, הינו זיהוי ואפיון צרכי הלקוח, בדומה לתהליך שפירטתי קודם.

חשוב "להקשיב" ללקוח ולא רק "לשמוע" אותו

תהליך אפיון צרכי לקוח הוא חובה המוכתבת מפורשות על ידי הרשות לניירות ערך, ועל אף שלזכותכם עומדת זכות סירוב למסירת מידע, עמידתכם על כך עלולה לפגוע בהליך ייעוץ או ניהול ההשקעות.  מחובתו של בעל הרישיון "להקשיב" ללקוח ולא רק "לשמוע" אותו, וזאת על מנת לקבל תמונה מדויקת לגבי אפיון הלקוח והעדפותיו. הרעיון מאחורי המשפט האחרון הוא שאותו יועץ או מנהל תיקים מוכרחים להקשיב לאותם צרכים והעדפות שאתם שוטחים בפניהם ולייעץ או לנהל את כספכם בהתאם לכך, ולא רק לשמוע את דבריכם כי החוק מחייב זאת.

חשוב להדגיש כי ההליך עצמו לא רק מסייע לבעל הרישיון להתאים את הרכב התיק ומידת הסיכון, אלא מסייע גם ללקוח עצמו בהגדרת מטרותיו והעדפותיו, ומגביר את רמת ההגנה על הלקוח.

בנושאים מסוג זה אין קיצורי דרך. הימנעות מאבחון מהימן של המשקיע, גילו, היכרותו את שוק ההון, יכולתו לספוג הפסדים, וכמובן מבנה ההכנסות וההוצאות שלו, היא דרך כמעט מובטחת לגרימת עוגמת נפש ופגיעה בלקוח.

לכן, קחו בחשבון שהשקעה בבורסה אינה מתחילה בבחירת ניירות ערך מומלצים או באפיק השקעה פופולארי, כי אם בראש ובראשונה בניתוח המשקיע עצמו, וצרכיו.

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.