אינפלציה אמיתית או היסטריה מקומית
יום שלישי, 18 באוגוסט, 2009לכל תקופת מנוחה יש סוף, כך שאחרי יותר מחודש שלא כתבתי פוסט, הגיע הזמן לחזור. איזה טיימינג יש לי, הייתה קצת פאניקה בימים האחרונים, הבורסה צבעה אדום, ושוב פעם נזכרנו שיש תופעה כזאת שנקראת אינפלציה.
אז ככה, בצהרי יום שישי האחרון התבשרנו על עוד מדד מחירים גבוה - 1.1% ביולי, ולמרות זאת, לא נראה שההודעה הפתיעה יותר מדי אנשים. באופן כללי, מכל זווית שתבחנו את תמונת האינפלציה בארץ: מתחילת שנה (3.2%+), ב-12 החודשים האחרונים (3.5%+), קצב הגידול השנתי של האינפלציה (5.1%+), תמצאו כי קיימת חריגה אינפלציונית כלפי מעלה. אם תוסיפו לכך את ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון לשנים הקרובות, כ-3% לשנה, התמונה אף מתחדדת יותר - בישראל יש חשש ברור מאינפלציה.
לקבלת פרופורציות, קצת מידע על האינפלציה מעבר לים; בארה"ב נמדדה ביולי האינפלציה השנתית הנמוכה ביותר מאז 1950 - ירידה של 2.1% במהלך 12 החודשים האחרונים. במרחב האירו עומדת האינפלציה על שיעור שלילי - מינוס 0.7% בשנה שחלפה. גם בכלכלות המובילות באסיה - יפן (מינוס 1.8%) וסין (אותו הדבר), האינפלציה המקומית רחוקה מלהרים ראש. גם ציפיות האינפלציה קדימה במדינות המתועשות בעולם אינן חוזות אינפלציה גבוהה מ-2% לשנה במהלך השנים הקרובות. ביפן אף חוזים אינפלציה שלילית, כלומר, צופים שם דפלציה.
בשורה התחתונה, אם משווים בין מצב האינפלציה בישראל לבין העולם מתקבלת המסקנה הבאה: בארץ יש אינפלציה, במרבית המדינות המתועשות - אין. בישראל, לא רק הייתה אינפלציה בשיעור גבוה עד כה, גם הציפיות לאינפלציה חוזות שתהיה גבוהה יחסית (כ-3%) בעתיד, ברוב המדינות המתועשות - לא.
כעת נשאלות השאלות מדוע התקיים הבדל מהותי בין שיעור האינפלציה בישראל לחו"ל, והאם תהליך עליית המחירים בארץ בשנה שחלפה הוא זמני בלבד או שמדובר בחלק מתהליך אינפלציוני ממושך?
ובכן, הפער באינפלציה בין ישראל לבין יתר העולם המערבי בשנה האחרונה נבע ברובו מתהליכים מקומיים - נסיקת מחירי הדיור והעלאות המסים השונות. לגבי מחירי הנדל"ן, מחיריהם עשויים להמשיך לעלות אפילו במשך שנה נוספת מכיוון שהריבית הנמוכה מושכת אנשים להשקעות שם, אבל חשוב לזכור כי מחירי הדירות אינם יכולים לעלות בקצב דו-ספרתי לאורך זמן ממושך. בפעם האחרונה שאנשים סברו שזה אפשרי (ע"ע סאב-פריים), ראינו היטב את התוצאה הסופית. בנוסף, חלק משמעותי מעליית המחירים שנרשמה בשנה שחלפה היה תוצאה של העלאות מסים והיטלים חד פעמיים (מע"מ, מס בצורת, רכב, סיגריות, מס על הדלק).
בנק ישראל טוען שחלק מההסבר לציפיות הגבוהות לאינפלציה עתידית נובע מכך שהשוק מתקשה להבחין בין עלייה חד פעמית, לבין תהליך אינפלציוני. למשל, העלאה חד פעמית של המע"מ ב-1% אכן מעלה את המחירים במשק, אך בהגדרה אינה מפתחת אינפלציה.
במידה ובנק ישראל אכן צודק, עוד יסתבר בדיעבד כי הפערים הגבוהים הקיימים בין אג"ח צמודות מדד לאג"ח לא צמודות היו גבוהים מדי. מצד שני, הגידול האדיר באמצעי התשלום (M1) בארץ בתקופה האחרונה (56% ב-12 החודשים האחרונים), עלול לגרום לעליית מדרגה באינפלציה. אמנם כרגע מרבית הכספים שוכבים בעו"ש, אך במידה וימצאו את דרכם לשימוש הצרכנים, אזי נגלה שציפיות האינפלציה בשוק ההון היו מוצדקות בהחלט.
לסיום, חשוב לי להעביר מסר מרגיע ולציין כי בניגוד לשנות ה-80 שבהן השד האינפלציוני יצא מהבקבוק בצורה אגרסיבית, הפעם הקרקע הנוכחית נראית הרבה פחות נוחה לקאמבק. אין ספק שהאשם העיקרי במתרחש כרגע הוא שער הריבית הנמוך במשק, שכבר עכשיו ברור כי הוא לא יוותר ברמתו הנוכחית לאורך זמן.
מסיבה זו, יש להיזהר מהפיתוי ליטול משכנתא שמתבססת ברובה על ריבית הפריים. כיום היא בשפל חסר תקדים - 2% בלבד, אבל עלייה של 1% בלבד בריבית המוניטארית תעלה במקביל באופן מהותי את ההחזר החודשי שלכם. באופן כללי, לא כדאי להסתנוור יותר מדי מעליית מחירי הדירות שעליהן שומעים כל הזמן - מדובר בתהליך טבעי כאשר הריבית נמוכה ואנשים תרים אחר אפיקי השקעה מעניינים יותר (ובעלי פוטנציאל רווח) מפיקדון בבנק.
הנתונים המאקרו-כלכליים האחרונים מצביעים בבירור על התאוששות, וראשיתה של צמיחה מחודשת. הנגידים בארץ ובחו"ל לא רוצים לחנוק את ניצני הצמיחה ולכן מחכים עם העלאת הריבית, אבל סביר מאוד שלא ירחק היום בו יחל תהליך ההעלאה. אחרת, אם יתמהמהו יותר מדי זמן, אז בהחלט עלולה להתפתח אינפלציה לא נעימה.
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.
פתרונות נוספים להגנה מפני אינפלציה, שהינם גם קצת יותר יצירתיים, הם השקעה בנדל"ן או בזהב. נכסי מקרקעין נחשבים לנכס ריאלי שעולה, בין היתר, במקביל לעלייה בשיעור האינפלציה. בראשית שנות ה-80 בישראל, אלו שרוב רכושם הושקע בגג וארבעה קירות סבלו הרבה פחות מאלו שהחזיקו את כספם במזומן בבנק. ומה הקשר בין אינפלציה וזהב? קשר היסטורי. מתקופות עבר נחשב הזהב כמקלט בעתות אינפלציה. לכן כאשר אנו עדים לעלייה בקצב האינפלציה ניתן גם להבחין במקביל בעלייה במחירו של המטיל הנוצץ.