השעון השוויצרי שוב מדייק
יום שלישי, 19 ביולי, 2011אצל רובנו שוויץ מעלה אסוציאציות של שעונים איכותיים ומערכת בנקאות חשאית, ובצדק - למדינה השוכנת במרכזה של אירופה, יש היסטוריה עשירה של מאות שנים בתחומים אלו. בראשון מאז שהולידה מקצוע חדש: יצרן שעונים בשלהי המאה ה-16 בז'נבה. התחום השני נבע מדרישתם הנוקשה של מלכי צרפת, אשר חיפשו מקום מסתור לממונם הרב, לחשאיות בנקאית מירבית. ב-1713 הוסדרה בשוויץ רשמית חקיקה לשמירת סודיות בעלי חשבונות בנק.
אולם שעונים ובנקים כבר אינם לחם חוקם הבלעדי של תושבי הרפובליקה הפדרלית. בין הסיבות לכך נציין את חומת החשאיות הבנקאית שנסדקה בשנים האחרונות; ואת השינויים הרגולטוריים שהחילה ארה"ב על אזרחיה בנוגע לנכסים המוחזקים מחוץ לגבולותיה, שבעקבותיהם צנח היקף הנכסים האמריקניים המוחזקים בבנקים בשוויץ ל-2% בלבד, לעומת שיעור של 18% ארבע שנים קודם לכן.
כיום, למרות מחסור במשאבי טבע, שוויץ היא אחת הכלכלות התעשייתיות והמתקדמות ביותר בעולם. היא נהנית מרמות תמ"ג והכנסה לנפש גבוהות מאוד, דירוג אשראי מושלם (בצדק - הרחבה בהמשך), כוח עבודה מיומן ושיעור אבטלה נמוך להפליא.
תלויה באירופה
על אף בחירתה לא להצטרף לאיחוד האירופי ולגוש האירו, שוויץ היא למעשה חלק מהשוק האירופי האחיד. המבדילים הבולטים בינה לבין חברותיה ביבשת הם נושאי חופש תנועת עובדים, וכמובן, עצמאות המטבע.
מדינות האיחוד האירופי מהוות את שותפות הסחר החשובות של שוויץ - הן ביצוא (יותר מ-60%) והן ביבוא (כ-80%). באופן טבעי, גרמניה, ששפתה מושרשת כשפת-אם בקרב שני שלישים מאוכלוסיית שוויץ, הינה השותפה הבולטת ביותר, והיא קולטת חמישית מתוך סך היצוא השוויצרי.
תלותה הרבה של שוויץ בכלכלת אירופה הייתה לה לרועץ בשל המשבר הגלובלי האחרון, ובגינו היא רשמה שיעורי צמיחה שליליים בשני הרבעונים האחרונים של 2008 ובשני הרבעונים הראשונים של 2009. במחצית השנייה של 2009 החלה התאוששות בכלכלת שוויץ, אשר צמחה בשנת 2010 בקצב של 2.6%. השנה צפויה להימשך המגמה החיובית עם צמיחה בשיעור דומה.
על פניו, נתוני הצמיחה מאז המשבר אינם גבוהים. אולם בחיים הכול יחסי. אם משווים בין המצב הכלכלי בשוויץ לממוצע באיחוד האירופי, מקבלים תמונה ברורה של האיתנות השוויצרית.
רמת התעסוקה בשוויץ היא הגבוהה ביותר באירופה: שיעור האבטלה עומד על שיעור מזערי וכמעט בלתי נתפס של 2.8% - נמוך משמעותית ממדינות אחרות ביבשת.
רמת החוב הממשלתי מהתוצר היא כ-53% בלבד, והממשלה אף נמצאת בעודף תקציבי קל, שעה שמרבית המדינות בעולם נאבקות עם גירעון מעמיק וחוב ממשלתי גואה. מסיבות אלו לא מפתיע שדירוג איגרות החוב הממשלתיות הינו AAA עם תחזית יציבה.
כאמור, גם איכות החיים בשוויץ נחשבת לאחת הגבוהות בעולם: התמ"ג לנפש עומד על 42.6 אלף דולר, וההכנסה לנפש נושקת ל-70 אלף דולר.
נקודה מעניינת לזכות השוויצרים, היא נכונותם למצוא פתרונות לתלות האירופית הגבוהה. אחד האופקים המעניינים לריענון יעדי היצוא של שוויץ נמצא במדינות הנמר האסייתי, שבהן גדל בהתמדה המעמד הבינוני-גבוה. שווקים אלו צמאים למוצרי יוקרה דוגמת השעונים השוויצריים, והודות לכך יצרניהם הרחיבו משמעותית את היקף היצוא לסינגפור והונג קונג בשנים האחרונות.
שוויץ כחוף מבטחים
במסגרת הרשימה המצומצמת מאוד של מטבעות שנחשבים למקום מפלט בעתות של חוסר יציבות כלכלית, זוכה הפרנק השוויצרי למקום של כבוד לצד הדולר האמריקני והין היפני. מאז משבר האשראי התחזק הפרנק משמעותית מול האירו, וגם מאמציו של הבנק המרכזי להחלישו אינם מועילים לעצירת התיסוף במטבע המקומי. התוצאה העקרה של ההתערבות האגרסיבית בשוק המט"ח בין מארס 2009 למאי 2010, אשר מוערכת ב-175 מיליארד פרנק (כ-125 מיליארד אירו), הייתה הגדלת יתרות המט"ח של שוויץ פי ארבעה ויצירת הפסד מאזני של קרוב ל-20 מיליארד פרנק.
עדות נוספת לרמת הביטחון הגבוהה של המשקיעים בשוויץ, היא תשואות האג"ח הממשלתיות, שנמצאות ברמות נמוכות למדי בהשוואה עולמית. עקום התשואות השוויצרי נע בין רמה אפסית בטווחים הקצרים, הודות לריבית מוניטארית בשיעור 0.25% שנהוגה במדינה מאז המשבר, לבין רמה של 1.5% בלבד באג"ח הממשלתיות ל-10 שנים. שוויץ נמנית עם המדינות הבודדות בעולם שלא העלו עדיין ריבית, ולפי ההערכות היא לא צפויה לעשות כן עד סוף השנה הנוכחית.
שוק המניות השוויצרי מכיל חברות בינלאומיות מוכרות במגוון ענפים, דוגמת תרופות (נוברטיס ורוש), מזון (נסטלה) ובנקאות (UBS וקרדיט סוויס). מדד SMI הינו מדד המניות המוביל, והוא כולל את 30 החברות הסחירות ובעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה של ציריך.
התמחור הנוכחי של המדד עומד על מכפיל רווח של 14.7 ותשואת דיבידנד של 2.5% - אטרקטיבי דיו נוכח רמות הריבית השוררות במדינה ומצבה הנוכחי של הכלכלה השוויצרית.
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.
נתוני התוצר של איטליה מציבים אותה במקום הרביעי ביבשת אירופה, וככלכלה השמינית בגודלה בעולם. כמו כן, איטליה נחשבת לשחקנית בכירה בפעילות הסחר הבינלאומי, ואת עיקר תוצרתה היא מייצאת לשווקים בגרמניה, צרפת, ארה"ב, ספרד ובריטניה.
פרט לבעיות הפיננסיות סובלת הכלכלה האיטלקית מבעיות מבניות, הנובעות מהפער בין הצפון העשיר לדרום העני. בעוד אזור הצפון מתועש ויצרני, החלק הדרומי של ארץ המגף מפותח פחות ומושתת ברובו על חקלאות. הפער המבני מתבטא ברבדים רבים. למשל, שיעור האבטלה הרשמי של איטליה עומד כיום על 8.1%, אולם באזור הדרום נושקת האבטלה ל-20%. ביטוי נוסף לכך נמצא במיסוי: בעוד הצפון מספק את מרבית תקבולי המס של המשק, וגם משלם שיעורים גבוהים ביחס למקובל באירופה; הדרום מאופיין במערכת גביית מס לא יעילה, בשיעור גבוה של העלמות מס, ובמעורבות ענפה של פשיעה מאורגנת בכלכלה. לפי ההערכות, היקף הפעילות בשוק השחור באיטליה עומד על כ-30% מהתמ"ג (!).