הקפיטליסט

על-פי כל קנה מידה כלכלי כמעט, גרמניה הינה הכלכלה הגדולה באירופה - היא תורמת כ-27% לתמ"ג של גוש האירו. עד אמצע 2009 הייתה גרמניה הכלכלה השלישית בגודלה בעולם, אולם כיום היא ממוקמת רביעית, לאחר שסין עקפה אותה ונדבקה ליפן ולארה"ב שבפסגה. כאחת ממייסדות האיחוד, יש לגרמניה השפעה רבה על המדיניות הכלכלית באירופה.

הישענות רבה על ייצוא

גרמניה החזיקה בתואר מדינת יצוא המוצרים הגדולה בעולם עד 2010, שבמהלכה איבדה אותו לסין. בדומה לרבות מכלכלות העולם גם זו של גרמניה לא נותרה אדישה למשבר העולמי האחרון, וחוותה נסיגה חדה של קרוב ל-7% בתוצר בתוך 4 רבעונים רצופים. כמדינה מוטת יצוא, סבלה גרמניה מירידה בצריכה המקומית של שותפות סחר החוץ העיקריות שלה: צרפת, ארה"ב, בריטניה, איטליה והולנד.

עם זאת, כבר ברבעון השני של 2009 החלה הכלכלה הגרמנית להתאושש מהמיתון, שעבורה היה החמור ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. בסיכום 2010 צמח התמ"ג הגרמני בכ-3.6%, וההערכות ל-2011 אופטימיות גם הן.

המשבר הורגש גם בשוק העבודה, שבו חלה עלייה מטרידה בשיעור האבטלה, מרמה של 7.5% בסוף 2009 ל-8.5% במארס 2010. אולם פחות משנה מאוחר יותר ניתן לזקוף לזכות הממשלה הצלחה רבה בתחום. זאת הודות ליישומה המהיר של מדיניות אקטיבית בשוק התעסוקה, שמטרתה הייתה למנוע מאבטלה מחזורית גבוהה להפוך לאבטלה מבנית.

בין עיקרי התוכנית: הרחבת ההגדרה של אוכלוסיית הזכאים לדמי אבטלה, ביצוע הכשרות מקצועיות במימון המדינה, ומתן מענקים והטבות למעסיקים. בזכות תוכניות אלו עומד שיעור האבטלה הנוכחי בגרמניה על 6.6% בלבד - נמוך משמעותית מהממוצע במדינות המפותחות.

תמריצי התעסוקה הוענקו במסגרת תוכנית פיסקאלית בהיקף של כ-50 מיליארד אירו שאושרה בתחילת 2009. במקביל הוענקו גם הטבות והחזרי מס, בוצעו השקעות בתשתיות במדינה, וניתנו תמריצים לתעשיית הרכב הגרמנית, המעסיקה במישרין או בעקיפין 1 מתוך כל 5 עובדים במדינה.

עתיד האיחוד בידי גרמניה

מעבר להתמודדות עם בעיותיה הפנימיות נאלצת גרמניה, בתור הנציגה הבכירה באיחוד, לעמוד גם באתגרים שמציבות מדינות ה-PIGS (פורטוגל, אירלנד, יוון וספרד). עד כה היא נהנתה מהבריחה של המשקיעים לאג"ח הממשלתיות שלה, וגם החברות המקומיות ניצלו את האירו הנחלש להגברת כושר התחרות שלהן בעולם.

משבר החובות עדיין לא נדד למדינות שכלכלתן משמעותית ברמת האיחוד, דוגמת ספרד ואיטליה. אם גם הן יזקקו לחילוץ, הממשל הגרמני יידרש לסיוע חוץ-אירופי כדי להצילן.

עתיד האירו והגוש במתכונתו הנוכחית הינו מעורפל, וכמנהיגת הגוש גרמניה בהחלט צריכה להיות מודאגת מהתפתחויות כגון פרישת מדינות או חדלון פירעון של מדינות בגוש. אלו עלולות להכביד את הנטל על גרמניה, ולפגוע בכלכלתה.

יעד אטרקטיבי

בטווח הקצר ישנם מספר סממנים חיוביים, המעידים כי גרמניה היא יעד השקעה אטרקטיבי. התוצר נמצא ברמתו הגבוהה ביותר בכל הזמנים, האבטלה בשפל שלא נרשם מאז האיחוד בין המזרח למערב ב-1990, ומדד האקלים העסקי של ה-IFO - האינדיקאטור המוביל למצב העסקים בגרמניה - הגיע בחודש שעבר לרמתו הגבוהה ביותר אי-פעם.

למרות היותה כלכלה מוטת יצוא, רבים מעריכים שדווקא הביקוש המקומי בגרמניה צפוי לצבור תאוצה ולהניע את הצמיחה. במהלך השנה שחלפה גדל היבוא בשיעור חד יותר מהיצוא, הצריכה הפרטית עלתה, והיקף ההשקעות הזרות והמקומיות זינק.

סביבת הריבית הנמוכה של גוש האירו (1%) תומכת בגידול בצריכה ובהמשך ההשקעות, ואילו משבר ה-PIGS מקטין את ההסתברות להעלאת הריבית בקרוב. אך ריבית כה נמוכה למשך זמן כה ממושך בכלכלה צומחת ובעלת שוק עבודה בריא יחסית, עלולה לייצר לחצים אינפלציוניים. אלו יחייבו נקיטת צעדים שלא בהכרח יהלמו את האינטרסים של מדינות האיחוד.

האג"ח של ממשלת גרמניה, שמהוות בנצ'מרק להשקעה באג"ח נקובות אירו, נסחרות כיום בטווח תשואה שבין 1% באג"ח לשנה ל-3.3% ל-10 שנים.

שוק המניות, שמתומחר במכפיל רווח של 15.4 במדד ה-DAX, צפוי ליהנות מהגידול הקיים והצפוי בביקוש המקומי, אשר עשוי לתרום בעיקר לרווחיותם של חברות צריכה מחזורית, תשתיות ותקשורת.