הקפיטליסט

הממלכה השבדית סיגלה לעצמה במאה האחרונה מדיניות חוץ הדוגלת בנייטרליות - מדיניות שסייעה לה לדלג מעל שתי מלחמות עולם ללא פגע. בשונה ממרבית מדינות אירופה, היא לא נדרשה להשקיע משאבים רבים בשיקום המשק המקומי בשנים שלאחר מכן. עובדה זו הציבה את שבדיה בעמדת זינוק מצוינת עם סיום מלחמת העולם השנייה, שאותה היא ניצלה עד תום בהפיכתה לאחת הכלכלות החזקות באירופה.גם בעת הנוכחית ממשיכה שבדיה להיבדל מסביבתה. לראיה, סירובה לוותר על המטבע המקומי - הקרונה - לטובת האירו, למרות השתייכותה לאיחוד האירופי. גם במדיניות הפנים יש ביטוי לבידולה, בדמות דוקטרינה כלכלית ייחודית.

שיטת המשטר הסוציאל-דמוקרטית הנהוגה בשבדיה, נתפסת כקו המשווה בין הסוציאליזם האדום לקפיטליזם המערבי. מדיניות רווחה מרחיבה המתבטאת בנטל מס גבוה על אזרחים וחברות, בשילוב תנאים סוציאליים נדיבים, דרה תחת אותה קורת גג עם ערכים דמוקרטיים-ליברליים, אשר מתבטאים בין השאר בכלכלת שוק חופשי ובחסמים מעטים על מסחר. הודות לכך הצליחה שבדיה להתברג במקום השני בעולם במדד התחרותיות של הפורום הכלכלי העולמי.

לא רק איקאה

גורם מרכזי בכלכלה השבדית הוא סחר החוץ. נכון להיום, כרבע מהתוצר המקומי, אשר גבוה מ-400 מיליארד דולר בשנה, מופנה לייצוא. ענפי הייצוא העיקריים כוללים מוצרי גומי ועץ, ריהוט (איקאה מן הסתם), טקסטיל, כימיקלים, מזון, מכונות וציוד תעבורתי.

שבדיה, בדומה למרבית הכלכלות המערביות, סבלה מירידה חדה בתמ"ג בשנת 2009. אולם בניגוד לרבות מהן היא השכילה להתאושש בקצב מהיר, וצפויה לסיים את השנה הנוכחית בצמיחה מרשימה של 4.8%. העובדה כי הממשלה נכנסה למשבר ברמת חוב נמוכה מאוד - פחות מ-40% ביחס לתמ"ג - העניקה רוח גבית לתמיכה בכלכלה המקומית. זאת למרות שבסופו של דבר לא הוצאו לפועל תוכניות פיסקאליות מיוחדות.

עדות למצבה הכלכלי האיתן של המדינה, ניתן למצוא בהצעתה להלוות 1.1 מיליארד אירו לאירלנד בנובמבר האחרון, במטרה לסייע לה להיחלץ ממצב הביש שאליו נקלעה.

בהקשר של משבר האשראי האחרון עלתה שבדיה לכותרות דווקא הודות למודל סטוקהולם, שהגתה כ-15 שנה קודם לכן. בראשית שנות ה-90 התפוצצה בועת נדל"ן בשבדיה, אשר התגלגלה במהרה למשבר אשראי ולסכנת קריסה של מערכת הבנקאות המקומית. תגובת הממשל השבדי הייתה הבטחת פיקדונות הציבור וחילוץ הבנקים, באמצעות הזרמת הון רב בהיקף של כ-4% מהתמ"ג. בנוסף, הוקמה ישות משפטית מיוחדת לקליטת הנכסים הרעילים מהבנקים. המודל השבדי נשקל כאפשרות במהלך משבר האשראי בארה"ב.

אחד היתרונות המשמעותיים העומדים לזכות שבדיה בימים אלו, הינו עובדת היותה משוחררת מכבלי האירו. בניגוד לחברותיה באיחוד האירופי יש לבנק המרכזי של שבדיה האפשרות לנווט את שער החליפין של המטבע המקומי על מנת לתמוך בייצוא.

היציבות הכלכלית המרשימה ששבדיה מפגינה, בשעה שמדינות מפותחות אחרות מבכות את מר גורלן, היא דלק לתומכים בשיטה הכלכלית הסוציאל-דמוקרטית.

למרות האווירה הפסטורלית גם הממלכה השבדית אינה נעדרת מדאגות, ובמרכזן רמות התעסוקה והחוב של משקי הבית. שיעור האבטלה בשבדיה גדל משמעותית מאז 2008, לרמה של כ-8% כיום. התחזית לשנים הבאות מורה אמנם על ירידה, אך החזרה לרמות שנרשמו טרם המשבר עוד רחוקה.

בעיה נוספת, ואולי אף מהותית יותר, היא חוב משקי הבית, אשר תפח בשנים האחרונות לממדים חסרי תקדים. מדובר בבעיה המשותפת למדינות מפותחות אחרות, דוגמת אוסטרליה, קנדה ובריטניה. ההערכה היא שהצעדים האחרונים של הבנק המרכזי יתניעו תהליך של הפחתת מינוף בקרב השבדים.

אין הרבה מציאות

סביבת האינפלציה בשבדיה נמצאת זה שנים ברמות נמוכות ויציבות - כ-2% בממוצע. הריבית המוניטארית עומדת כיום על 1.25% - גבוהה מזו של הבנק המרכזי האירופי - 1%. עם זאת הבנק המרכזי של שבדיה (Riksbank) מגלה גמישות רבה יותר משל עמיתו האירופי: בשיא המשבר העולמי הוא הפחית את הריבית בחדות, מ-4.75% לרמת שפל של 0.25%; ולאחר שנה, מיולי 2009, החל גל של ארבע העלאות רצופות, עד לרמתה הנוכחית. לפי ההערכות בשווקים, עתידה הריבית להמשיך לעלות בשנת 2011 ל-2%.

איגרת החוב ל-10 שנים של ממשלת שבדיה נסחרת כיום בתשואה של 3.2% - רמה נמוכה מזו של אג"ח מדינה מקבילה בארה"ב ובבריטניה, אשר מעידה על חשש נמוך מצד המשקיעים בדבר יכולת הפירעון של המדינה. נזכיר כי ממשלת שבדיה נהנית מדירוג האשראי הגבוה ביותר - AAA עם תחזית יציבה. עם זאת חשוב לקחת בחשבון את סיכון המט"ח בחשיפה, אשר עלול להפחית משמעותית את תשואת המשקיע הישראלי.

המניות השבדיות נסחרות בבורסת OMX הנורדית, המשותפת לשבדיה ולפינלנד. המובילות שבהן הן: H&M ו-Sandvik בתחום הצריכה, Ericsson ו-TeliaSonera בתקשורת, Nordea בבנקאות, וולבו ברכב, ו-AstraZeneca בפארמה. מכפיל הרווח הנוכחי של מדד המניות המרכזי בשבדיה - OMXS 30 - עומד כיום על 18. מדובר במכפיל גבוה יחסית, המחייב בחירה פרטנית של ניירות ערך בעלות תמחור זול יותר.

את החשיפה למניות בשבדיה ניתן לבצע ישירות דרך המניות בבורסה הנורדית, או לחילופין באמצעות רכישת קרן סל (ETF) על שוק המניות השבדי.

על פי הגדרתה הפורמאלית נחשבת כלכלת דרום קוריאה לשוק מתעורר, אך אין כל צל של ספק באשר להיותה בפועל משק מפותח ומתועש. זאת בשל התמורות שעבר המשק הקוריאני מסיום מלחמת העולם השנייה והמלחמה מול הצפון השכן (1953), עת היה משק שעיקר תוצרתו חקלאות, ועד לשנות התשעים, בהן הפך למעצמת טכנולוגיה, וזכה לתואר "הנס האסייתי".

למרות הישענותה הרבה על יצוא, צלחה קוריאה הדרומית את המשבר העולמי האחרון בנזקים מינימאליים, ולפי שעה נראה שקשה יהיה לעמוד בדרכו של הנמר האסייתי. הדבר נכון גם לגבי איומיו של הדיקטטור מצפון, קים ז'ונג איל.

מה היא נוסחת הקסם?

כאשר גולשים חזרה בזמן למדינה שלאחר מלחמת קוריאה, עולה כי מרבית האזורים המתועשים נותרו בידי קוריאה הצפונית, ואילו כלכלת הדרום נאלצה להתבסס עד שנות ה-60 בעיקר על חקלאות, דגה ותעשייה זעירה. בתקופה זו היה התמ"ג לנפש בדרום קוריאה מהנמוכים בעולם.

בראשית שנות ה-60 החלה ליישם ההנהגה המקומית רפורמות כלכליות מרחיקות לכת, שהתמקדו בתיעוש המדינה ובעידוד הייצוא. במסגרתן הושם דגש על חיזוק המערכת הפיננסית במדינה, ובנוסף כספים רבים הופנו להקמת מפעלי תעשייה וכימיקלים. אחת התוצאות הבולטות של המעורבות הממשלתית הייתה יצירת קונגלומרטים רבי השפעה כגון: יונדאי, יצרנית רכב מהמובילות בעולם; וסמסונג ו-LG, מהחברות המובילות בעולם בתחום האלקטרוניקה, אשר תורמות באופן משמעותי לייצוא, שמהווה למעלה ממחצית מהתוצר המקומי.

במהלך שלושת העשורים בין 1960 ל-1990 צמחה הכלכלה הדרום קוריאנית בשיעור מרשים של 8.7% בממוצע בשנה. בעשרים השנים שחלפו מאז, קצב הצמיחה הממוצע אמנם הואט ל-5.5%, אך עדיין מדובר בשיעור מרשים שכלכלות רבות ברחבי העולם היו מאמצות כיום בחום.

צמיחה זו הביאה את הכלכלה המקומית לדירוגה הנוכחי ככלכלה ה-12 בגודלה בעולם במונחי כוח קנייה. ב-2004 הצטרפה דרום קוריאה למועדון המכובד והמצומצם של מדינות בהן התמ"ג גבוה מטריליון דולר. נזכיר כי דרום קוריאה גם חברה בפורום G20, וכן בארגוני ה-OECD, הסחר העולמי ו-APEC.

עדות נוספת להצלחתה המרשימה בחצי המאה האחרונה ניתן למצוא בתמ"ג לנפש, אשר עומד כיום בשורה אחת עם ממוצע הכלכלות באירופה, ולא פחות חשוב מכך, גבוה ביותר מפי 20 מזה שבקוריאה הצפונית.

בכלליות, הגורמים העיקריים להצלחת המדינה הם מערכת חינוך מפותחת, כוח עבודה חרוץ וכישרוני, קשרי מסחר עם מדינות רבות ומדיניות מוניטארית ופיסקאלית מרחיבה.

עם פרוץ המשבר העולמי הבינו בממשלה הקוריאנית ובבנק המרכזי, כי החשיפה הרבה לייצוא עלולה להעיב על הצמיחה במדינה. לפיכך פעלו במהירות להוציא לפועל תוכנית תמריצים מקיפה. שיעור הריבית מ-3.5% ל-2%, ובוצעה התערבות בשער החליפין של המטבע המקומי, כולל הפעלת מגבלות על תנועות הון פנימה.

פעילות זו, בשילוב ההתאוששות הכלכלית של שכנותיה ממזרח, סייעה לכלכלה המקומית לחזור שוב לשיעור צמיחה מרשים - 7.6% במחצית הראשונה של השנה הנוכחית, וצפי לסיום שנת 2010 בצמיחה של יותר מ-6%.

המדיניות הפיסקאלית והמוניטארית שעודנה מיושמת, ממשיכה לתמוך בכלכלה המקומית. שוק התעסוקה המקומי מראה עוצמה: שיעור האבטלה במשק צנח מ-5% בראשית השנה ל-3.3% בלבד בספטמבר - שיעור נמוך למדי בכל קנה מידה עולמי.

כיצד להשקיע במדינה?

סביבת האינפלציה הנוכחית בדרום קוריאה נמצאת מזה שנים ברמות יציבות - כ-3% בממוצע. הריבית המוניטארית עומדת כיום על 2.5%, לאחר שהשנה כבר הועלתה פעמיים ב-0.25% מהשפל שאליו הגיעה במהלך המשבר העולמי (2%).

אג"ח ל-10 שנים של ממשלת דרום קוריאה נסחרת כיום בתשואה של 4.5% - רמה קרובה לזו של אג"ח מדינה מקבילה בישראל. למרות המתיחות האחרונה בחצי האי הקוריאני, המשקיעים אינם חוששים מבעיות בגזרת האג"ח הממשלתיות. לפיכך מהווה ההשקעה באותן אג"ח אלטרנטיבה נוספת למשקיעים שמעוניינים לגוון את רכיב האג"ח שלהם בחו"ל.

הבורסה בסיאול מתהדרת בשלל חברות מובילות בינלאומיות: מיצרניות רכב (Daewoo, קיה ו-Hyundai), דרך יצרניות אלקטרוניקה (סמסונג, LG ו-SK) וכלה בשירותים פיננסיים (Hana , KB ו-Shinhan).

מדד המניות המוביל בבורסה של דרום קוריאה - KOSPI 200 - נותן ביטוי למגוון הפעילויות הרחב של חברות קוריאניות, ומכפיל הרווח הנוכחי במדד הוא 11.5, עם תשואת דיבידנד בשיעור של 1.2%.