ארכיון פוסטים מהחודש "יולי, 2010"

תשתיות - היסודות לכלכלה צומחת

יום שישי, 30 ביולי, 2010

יניב קוניס

תשתיות ציבוריות מהוות מרכיב חיוני בשירותים השוטפים בכל מדינה, ותרמו בעבר רבות להתפתחות הכלכלית והחברתית. בעשורים האחרונים החל הסקטור לעבור תהליך של הפרטה מואצת, על בסיס התפיסה הרווחת כי המגזר הפרטי מסוגל לספק שירותים באופן יעיל מזה של הממשלתי. מספר חברות בינלאומיות זכו בחוזים גדולים ברחבי העולם, והחלו להשקיע בפרויקטים רבים, בעיקר בשווקים מתעוררים, שמצד אחד תרמו לפיתוחן הכלכלי של אותן מדינות, ומצד שני העמיקו את דריסת הרגל העולמית של החברות הקבלניות.

חשמל וכל היתר

סקטור התשתיות מורכב משני מגזרי פעילות עיקריים: תשתיות חשמל ותשתיות גז, מים ורב תכליתיות.

מגזר תשתיות החשמל כולל שני סוגים עיקריים של תחומי פעילות: הפקת חשמל קונבנציונלית והפקה אלטרנטיבית. עיקר פעילות ההפקה מתבססת על שימוש בדלקים מאובנים כגון פחם, נפט וגז טבעי, וכן באנרגיה גרעינית. תחום הפקת החשמל החלופית מושתת על מקורות אנרגיה מתחדשים, בהם אנרגיה סולארית, מים, רוח ואנרגיה גיאותרמית.

במגזר תשתיות הגז, מים ורב תכליתיות נכללים מספר תחומי פעילות, ובהם הפצת גז ללקוחות קצה (לא כולל הפצת גז טבעי באופן מסחרי, שנכללת כפעילות בסקטור האנרגיה), אספקת מים לצרכנים, כולל פעילות התפלה וחברות המספקות מגוון רחב של תשתיות.

שתי חברות התשתיות הגדולות בעולם הן מצרפת: Électricité de France - EDF - המייצרת יותר מ-120 אלף מגוואט ופועלת במדינות רבות ברחבי העולם ו-GDF SUEZ, שנוסדה לפני כשנתיים כתוצאה ממיזוג בין Gaz de France לבין Suez. הבאה בתור היא E.ON מגרמניה, שגם היא תוצר של מיזוג (VEBA ו-VIAG) שהתרחש בשנת 2000. נציגה גרמנית בכירה נוספת היא RWE, המספקת חשמל וגז ליותר מ-20 מיליון צרכנים באירופה.

הנוכחות האירופית בסקטור התשתיות אינה נעצרת רק בצרפת ובגרמניה. גם לאיטליה, ספרד ובריטניה נציגות בולטת בסקטור, עם Enel האיטלקית שנוסדה על ידי ממשלת איטליה בשנות ה-60 ועדיין נמצאת בשליטתה לאחר שהופרטה חלקית, Iberdrola הספרדית שנחשבת לספקית האנרגיה המתחדשת הגדולה בעולם ו-National Grid הבריטית.

מחוץ לאירופה, שמרכזת חלק גדול מהפעילות בסקטור, בולטים התאגידים האמריקניים Southern ו-Exelon, וכן הנציגה היפנית הבכירה Tokyo Electric Power, שנחשבת למפיקת החשמל המובילה ביפן ולרביעית בגודלה בעולם.

רגולציה, טכנולוגיה, גלובליזציה

הכוח המשמעותי ביותר בסקטור התשתיות הוא רגולציה. הפעילות בתחום מוסדרת על פי רכישת זיכיונות וקבלת רישיונות רלוונטיים מהרשויות. תמורתם, נדרשות החברות להציג ניסיון ויכולת פיננסית לבצע את הפרויקטים ולתחזק את התשתיות הציבוריות. הפעילות מלווה בפיקוח רגולטורי הדוק, שכן החברות הפועלות בתחום נהנות לרוב ממעמד של מונופול טבעי, או שהן בעלות כוח מונופוליסטי באותו שוק. מעמד זה מאפשר להן ליהנות מתזרים מזומנים קבוע ויציב דיו, אולם יש לזכור כי במקביל נדרשות החברות לבצע השקעות קבועות ועבודות תחזוקה שוטפות בתשתיות המקומיות.

פרט לדרישות הרגולטוריות הרבות לצורך היתר פעילות בכל מדינה, הפעילות בתחום התשתיות מלווה ברף כניסה גבוה מאוד, בדמות השקעה מסיבית בתשתיות ובתחזוקת המתקנים והציוד, וכן הוכחת איתנות פיננסית שתבטיח אספקת שירותי תשתיות שוטפות לציבור. חסם זה מגביל בצורה משמעותית את פוטנציאל החברות שעשויות לפעול בסקטור, וכאשר לוקחים בחשבון גם את הצורך ברישיון מקומי, הפעילות בתחום התשתיות בכל מדינה וברחבי העולם מרוכזת אצל מספר מצומצם מאוד של שחקנים גדולים.

כוח חשוב נוסף המעצב את סקטור התשתיות הוא ההתקדמות הטכנולוגית. למשל, טכנולוגיות להפקת אנרגיה מתחדשת מאפשרות ניצול יעיל של מקורות האנרגיה, אל מול הצורך בהשקעה רחבה ובהעסקת מומחים לתפעול המערכות. השינויים הטכנולוגיים הובילו להקמת תשתיות ציבוריות חיוניות באזורי ספר, אזורים שקודם לכן לא יכלו להרשות לעצמם את אותן השקעות.

גם לגלובליזציה תפקיד חשוב בסקטור התשתיות. עד לפני מספר עשורים, הגבולות המדיניים תחמו גם את החברות שפועלות בסקטור בכל מדינה. רוב פעילות התשתיות בוצעה על ידי חברות מקומיות, שחלקן הגדול הוחזק או נשלט בידי הממשלות המקומיות. מאז הקמת האיחוד האירופי, נפתחו הגבולות לתחרות בסקטור התשתיות.

בתחום הפקת החשמל הוכרזה לפני מספר שנים ליברליזציה מלאה במדינות רבות באירופה, וגם בתחום הפצת הגז הושלמה הליברליזציה כמעט לגמרי.

מנוע צמיחה על מים

כאשר בוחנים את הנתונים היבשים לגבי השימוש בשירותים העיקריים של הסקטור - חשמל, גז ומים - מתקבלת תמונה של עלייה מתמדת בביקוש לתשתיות ציבוריות. כמות האוכלוסין בעולם צפויה לגדול בקצב של כ-90 מיליון נפש מדי שנה במהלך 30 השנים הבאות, בעיקר במדינות מתפתחות. לפיכך, הצורך בתשתיות שישרתו את אותם שווקים מתעוררים גדל כל הזמן, ומחייב השקעות חדשות כדרך שגרה. גם במדינות המפותחות יש צורך מתמיד לשפר את הקיים ולבנות תשתיות שישפרו את רמת החיים של התושבים.

מים מהווים חלק אינטגרלי ובלתי נפרד ממרבית הפעילויות האנושיות, מבריאות ותברואה, דרך גידולים חקלאיים, תזונה ועד לשמירה על איזון אקולוגי. במהלך העשורים האחרונים הופחתה כמעט במחצית כמות המים הראויים לשימוש בעולם, כשבמקביל הצריכה העולמית הוכפלה.

אחד האתגרים הגדולים העומדים בפני הכלכלה העולמית בכלל, וסקטור התשתיות בפרט, במאה הנוכחית הוא הגדלת כמות המים הזמינים ושיפור הגישה למים בעולם השלישי. לכן, תחום המים הוא אחד ממנועי הצמיחה בסקטור, שכן בתחומי החשמל והגז הצמיחה היא מוגבלת.

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.

לא כדאי להתלהב יותר מדי מהדוחות

יום ראשון, 25 ביולי, 2010

יניב קוניס

בימים אלו נמצאת עונת הדוחות הכספיים בארה"ב בעיצומה, כאשר מדי יום ביומו מפרסמות החברות הנסחרות בבורסות האמריקאיות את תוצאותיהן לרבעון השני השנה. מי שעוקב אחר אותם דיווחים כבר מורגל לשמוע את המשפט "חברה X דיווחה על רווח נקי של Y דולר למניה ובכך הכתה את תחזיות האנליסטים". נתחיל עם אותן "תחזיות אנליסטים", מהן?

ובכן, בתי השקעות, בנקים, חברות ביטוח וגם גופים פיננסיים עצמאיים מעסיקים צוותי מחקר ואנליזה שתפקידם לנתח חברות במגוון סקטורים ומגזרי פעילות. מטרת המחקר היא להעריך את שוויין הכלכלי של החברות ולגזור את מחיר המניה המומלץ לרכישה (או למכירה במידה והתמחור גבוה מהשווי המוערך). מעבר לתפקידם השוטף בהערכת מחירי המניות ה"הולמים" את שווי החברות, נוהגים האנליסטים המסקרים את החברות שעומדות לפרסם את תוצאותיהן לרבעון החולף, לספק תחזיות להכנסות ולרווח שצפויה החברה המסוקרת לרשום. מדגם האנליסטים הבולטים בכל חברה מדווחת מהווים את אותו "צפי / תחזיות האנליסטים".

לדוגמא, מקדונלד'ס דיווחה בסוף השבוע שהכנסותיה ברבעון השני עמדו על 5.95 מיליארדי דולרים לעומת צפי להכנסה של 5.92 בלבד מצד האנליסטים ועל רווח למניה בסך של 1.13 דולר בהשוואה לתחזית ל-1.12 שסיפקו מוקדם יותר האנליסטים. למרות שהחברה עקפה את התחזיות המוקדמות הן בשורה העליונה (סך ההכנסות) והן בשורה התחתונה (הרווח הנקי), מנייתה סיימה בירידה של יותר מ-2% ביום ששוק המניות האמריקאי דווקא מסיים בעלייה של כ-1%. בהמשך אסביר מדובר מצב זה אינו נדיר כל כך.

בין אנליסטים לחברות

סוגיה חשובה שיש לעמוד עליה היא המקור לתחזיות האנליסטים. מה הם יודעים שמשקיע מהשורה אינו יודע?

ובכן, לאנליסטים יש אינטרס לקבל מידע רב ככל הניתן על החברות שאותן הם מסקרים, על מנת שהמחקר וההמלצות שלהם ישקפו כמה שיותר קרוב את השווי ה"אמיתי" של החברות. באופן זה, ככל שהם יצדקו יותר בתחזיותיהם, המוניטין שלהם יגדל והם יקבלו יותר חשיפה חיובית וכמובן, כפועל יוצא, ירוויחו יותר כסף. מהעבר השני, החברות הנסחרות בבורסה מעוניינות בסיקור נרחב ככל האפשר עליהן בשוק ההון, כדי שיותר ויותר משקיעים יחשפו לחברה, ולאורך זמן, אם היא תניב את התוצאות המצופות, שוויה מנייתה יעלה.

לכן, הקשר בין האנליסטים לחברות מאפשר לשני הצדדים לצאת נשכרים, כל אחד מהאינטרס האישי שלו. מסיבה זו, חברות נוטות לספק מידע שוטף אודות פעילות החברות לאנליסטים, כסוג של חוט מקשר, בין החברה למשקיעים בבורסה. באופן עקרוני, חברות מחויבות לספק דיווחים שוטפות על כל ארוע הדורש גילוי, אולם לרוב, קשה להסיק מהפרסום את משמעותו הכלכלית על החברה. לאנליסטים יש את ההכשרה וההתמחות הספציפית להעניק פרשנות כלכלית והמלצה למחיר המניה.

בזמן ששוקדים האנליסטים על מתן התחזיות לעונת הדוחות הקרבה, הם נעזרים במידע שמטפטפות החברות וצוות יחסי הציבור שלהן. באופן זה, הפערים בין התחזיות המוקדמות לבין התוצאות שמפורסמות בפועל מספר שבועות מאוחר יותר אינם גבוהים מדי, אלא אם כן האנליסטים מפספסים מסיבה כלשהי (בכל זאת, מדובר בבני אנוש).

לקרוא את העיתון של אתמול

אותם דוחות כספיים שמתפרסמים בימים אלו אמורים לספק תמונה כלכלית על מצב החברות בסוף הרבעון השני, כלומר, נכון לתאריך 30/06/2010. כמו כן, התוצאות הכספיות שמדווחות משקפות את ההכנסות והרווחים שהשיגו החברות במהלך הרבעון השני של השנה. כלומר, הדוחות הן סוג של עיתון מלפני חודש במקרה הטוב, וקצת יותר במקרה הפחות טוב.

המשמעות היא שצריך לקחת בעירבון מוגבל את התוצאות ככלי לראייה קדימה. חשוב לזכור שהמצב הכלכלי במהלך הרבעון השני היה טוב באופן כללי, חוץ מסיומת עגומה שהחלה, כפי שהרחבתי בפוסט "יורדים למחצית ומפיקים מסקנות בחדר ההלבשה" איפשהו בין אפריל למאי.

כעת, הגיע הזמן לגלות מה עומד מאחור המשפט "החברה הכתה את התחזיות" ומה צפוי לקרות למנייתה לאחר פרסום הדוחות.

המשמעות של עקיפת תחזיות האנליסטים

באופן טבעי, אנו מתייחסים בצורה חיובית לעובדה כי חברה הצליחה להציג תוצאות טובות יותר מהצפוי. זה מעניק הרגשה שמדובר בחברה טובה ולכן במבט ראשון, מחיר המניה שלה צריך להציג עלייה. הרי אם ציפו מהחברה רווח מסוים אז מחירה ודאי גילם את אותה תחזית, ולפיכך, תוצאה טובה יותר מהצפי, גוזרת שווי גבוה יותר למניה. אם זה כל כך פשוט בתיאוריה, מדוע במציאות אנו עדים לחברות שמכות את התחזיות המוקדמות ולמרות זאת, מניותיהן רושמות ירידות שערים? ומדוע לעתים מתרחק דווקא מקרה הפוך - חברה מציגה דוח טוב פחות מתחזיות האנליסטים - ועם זאת, המניה עולה במסחר שלאחר פרסום הדוחות?

התשובה מצויה במהותו של שוק ההון - הציפיות העתידיות - משקיעים אינם מתבססים רק על תוצאות עבר בהשקעותיהם במניות, אלא גם בתחזיות לעתיד. באופן זה, התוצאות הכספיות חשובות כי הן מעידות על יכולת ההצלחה ההיסטורית של החברות, שעשויה להעיד גם הפוטנציאל העתידי שלהן. אולם, יחד עם זאת, חשובה ההתייחסות של החברות למצבן הנוכחי בענף בו הן פועלות ולבעיות אשר עשויות להקשות עליהן בהמשך הדרך.

בסופו של דבר, חשוב לזכור ולשנן שמחיר המניה נקבע באמצעות היוון תזרים המזומנים העתידי של החברה, כך שעם כל הכבוד לתוצאותיהן בעבר, מה שחשוב וקובע את שווייה הוא עתיד החברה, ולא עברה, כפי שמציגים הדוחות הכספיים של הרבעון האחרון.

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.

החומרים מהם עשויה הכלכלה

יום שישי, 16 ביולי, 2010

יניב קוניס

היזכרו בביקורכם האחרון בסופר או במכולת השכונתית. בתום הקנייה מגיע שלב התשלום והאריזה. חישבו על כמויות הפלסטיק, הקרטון והנייר שקיימות בעטיפות ובאריזות המוצרים שרכשתם. ההתפתחות שחווה עולמנו מאז המהפכה התעשייתית, הביאה לגידול נרחב בשימוש בחומרי גלם ובתוצריו, כשהבולטים שבהם הם פלסטיק, קרטון ונייר. מעבר לכך, הבנייה המודרנית מושתתת על חומרי גלם כדוגמת פלדה, אלומיניום ועץ.

סקטור חומרי הגלם מורכב משלושה מגזרי פעילות עיקריים: כימיקלים, כרייה ומתכות תעשייתיות ועץ ונייר.

כימיקלים - מחיתולים ועד כדורגל

המגזר הראשון - כימיקלים - כולל ייצור והפצה של מוצרי כימיה בסיסיים המשמשים לייצור גומי, פלסטיק, פיברגלס וסיבים סינתטיים. בנוסף, כולל המגזר חברות בתחום הצבע, פולימרים סלולריים וציפויים פלסטיים, וכן חברות לייצור דשנים, חומרי הדברה וייצור תרופות.

פעילויות הליבה של תאגידים רבים במגזר זה מגוונות, ובמסגרת פעילותם הם משתמשים בידע הרב שצברו במהלך השנים. דוגמה לכך היא באייר הגרמנית, שמיומנויותיה מתרכזות בתחומי בריאות, תזונה וייצור מוצרים מתקדמים כגון מוצרי ספורט. בין מוצריה ניתן אף למנות את כדור המונדיאל המפורסם, אותו ייצרה באמצעות חומר בשם פוליאוריטן.

ענקיות כימיה נוספות הן BASF הגרמנית, מובילת יצרניות הכימיה בעולם, וכן דאו כימיקלים ודו פונט האמריקניות. דו פונט, הנחשבת ליצרנית הכימיקלים השנייה בגודלה בעולם, החלה את דרכה כיצרנית אבק שריפה בשנת 1802, וכיום מפתחת ומייצרת חומרים פולימריים, חומרי קירור, גזי פריאון ופיגמנטים לתעשיית הצבעים.

דאו כימיקלים נוסדה ב-1897 ומומחיותה הייתה הפקת ברום ממי-תהום. כיום, היא יצרנית הכימיקלים השלישית בגודלה בעולם, ובין מוצריה ניתן למצוא את הניילון הנצמד, שתלי החזה העשויים סיליקון, ואת החומר הפולימרי הסופג הנמצא בחיתולים.

בתחום האגרו-כימיה נציין שני תאגידים מרכזיים: פוטאש ומונסנטו. פוטאש הקנדית, בעלת החזקות בכימיקלים לישראל ומתחרה שלה, מייצרת ומוכרת מגוון מוצרים לתחום הדשנים, בין היתר פוספטים ואשלג. העובדה כי לכי"ל יש נגישות רבה לנתיבי הפצה לאסיה (הים האדום) ולאירופה (הים התיכון) מספקת לה יתרון תחרותי בעלויות הובלת האשלג. לעומתה, פוטאש נדרשת לשנע את תוצרתה ללקוחותיה במערב התיכון ברכבות.

מונסנטו הוא תאגיד רב-לאומי לביוטכנולוגיה חקלאית. מדובר ביצרנית הגדולה בעולם של קוטל עשבים וביצרנית המובילה של זרעים שעברו הנדסה גנטית, ענף בו היא מחזיקה בנתח שמוערך ביותר מ-70%.

מוצרי המגזר מושפעים מביקוש בתעשיות השונות ובשוקי היעד של החברות. דוגמה טובה לכך היא פוטאש, אשר תלויה בעיקר בשוק האמריקני. השפעות נוספות הן מזג האוויר ותשומות בתהליך. חלק גדול מהפעילות במגזר מתבצע באזורים פתוחים, כך שסופות, הצפות ובצורות יכולות להשמיד עמל של תקופה ארוכה. התייקרות מחירי האנרגיה בשנים האחרונות הובילה לעלייה חדה בתשומות המגזר, ולשחיקת שולי הרווח של החברות.

מה קורה במכרה

במגזר הכרייה ומתכות תעשייתיות נכללות חברות העוסקות בכריית מחצבים, בהם פחם, יהלומים ואבני חן, זהב ומתכות יקרות נוספות. וכן, חברות המייצרות ומפיצות אלומיניום, פלדה, ברזל ומתכות אל-ברזליות.

בין החברות הבולטות במגזר ניתן למנות את: BHP Billiton, חברת הכרייה הגדולה בעולם שנוסדה ב-2001 בעקבות מיזוגן של BHP האוסטרלית ו-Billiton הבריטית; ואלה (Vale) מברזיל המתמחה בכרייה וייצור של מתכות כגון ברזל ונחושת, והינה השנייה בגודלה בתחום; וענקית הכרייה האוסטרלית/בריטית ריו טינטו, שהוקמה ב-1873 ועוסקת בחיפוש, כרייה, עיבוד ומכירת אלומיניום, נחושת, יהלומים, פחם, זהב וברזל, וכן באספקת מינרלים תעשייתיים.

פרט לתאגידים שהוזכרו, בולטות בתחום גם אנגלו אמריקן, ניפון סטיל היפנית ופוסקו הדרום קוריאנית. מאז המיזוג בין ארסלור לבין מיטל ההודית ב-2006, נחשבת ArcelorMittal לתאגיד הפלדה הגדול בעולם.

בתחום הכרייה יש תלות רבה בסוג הקרקע, אשר עשויה להקשות על פעילות הכרייה. כמו כן, מיקום המכרות משפיע על העלויות הנלוות, ולעתים גם נושאים גיאו-פוליטיים עומדים על הפרק. דגש נוסף חשוב לתת לעלויות ההובלה והשינוע של חומרי הגלם לשוקי היעד ולתעשיות השונות.

מרוב שימושים לא רואים את העץ

מגזר העץ והנייר כולל חברות שעוסקות בגידול ובתחזוקת עצים ויערות לשימושים מסחריים. בנוסף, נכללות בו חברות שמתמחות בייצור, בסחר ובהפצת כל סוגי הנייר הקיימים. מגזר זה תופס את נתח הפעילות הנמוך ביותר בסקטור חומרי הגלם, וכפועל יוצא החברות בו נותרות אלמוניות בניגוד לשני המגזרים האחרים.

אינטרנשיונל פייפר (IP) היא חברת העץ והנייר הגדולה בעולם, תוצר של מיזוג 18 חברות בתחום בצפון-מזרח ארה"ב ב-1898. ב-2004, לאחר כ-50 שנים רצופות במדד דאו-ג'ונס היוקרתי, הוצאה החברה מהמדד, בצעד שהעיד על ירידתה מגדולה ועל מצבה העסקי הרעוע.

תחום הפעילות מצריך הוצאות קבועות בהיקף גבוה על מנת להקים את התשתיות הנדרשות לגידול עצים לשימוש מסחרי. יערות העד ממוקמים לרוב באזורים מרוחקים מריכוזי אוכלוסין ואזורי התעשייה המרכזיים. לפיכך, יש צורך בהקמת מפעל בקצה היער לעיבוד העץ למגוון השימושים האפשריים: סיבים ותאית לייצור נייר ועצים לרהיטים ולבנייה. את התוצרת משנעים למרחקים ארוכים ברכבות ייעודיות או במשאיות, לשימוש בתעשיות הרלוונטיות.

הביקוש למוצרי עץ ונייר הוא תנודתי מאוד, בהתאם למחזוריות הכלכלית. ככל שיש יותר פעילות כלכלית, יש שימוש רחב יותר בעץ לבנייה, לייצור רהיטים, וכמובן שימוש נרחב בקרטון לאריזה ולאחסון.

לכן, חברות דוגמת אינטרנשיונל פייפר, Weyerhaeuser ו-Plum Creek Timber, נוטות להיפגע באופן מהותי בתקופות האטה, שכן העלויות נותרות, ומנגד נרשמת ירידה חדה בהכנסות.

חלק מאותן הוצאות קבועות מקורן בתקנות המחייבות את החברות לשתול עץ חדש בעבור כל עץ שנכרת.

מוצרי נייר וקרטון נמצאים במהלך המאה האחרונה בכל בית ומשרד ברחבי העולם, כשהגידול בפעילות הכלכלית הביא לשימוש עצום במוצרי נייר למטרות מסחריות (הדפסה וצילום) ופרטיות (מחברות ופיתוח תמונות למשל).

ניתן היה להניח כי תהליך המחשוב ופריסת האינטרנט הרחבה יגרמו לצמצום משמעותי בהיקף השימוש, אולם בפועל בעשור האחרון חל גידול מהותי בשימוש בנייר, בעיקר במשרדים.

כאמור, השימוש בקרטון נפוץ בעיקר בתחום האריזה והאחסון. מוצרים רבים שאנו רוכשים ארוזים בקרטון או בפלסטיק, כך שמדובר במוצרים חליפיים זה לזה. בהתאם לכך, מגזר הכימיקלים מתחרה במגזר העץ והנייר בתחום זה.

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.

יורדים למחצית ומפיקים מסקנות בחדר ההלבשה

יום חמישי, 8 ביולי, 2010

יניב קוניס

המחצית הראשונה של שנת 2010 הסתיימה במגמה אופטימית פחות מזו שאפיינה את תחילתה. תקופה זו מהווה הזדמנות טובה לרדת לחדר ההלבשה (ברוח המונדיאל כמובן), לבחון את הארועים המרכזיים שהתרחשו בחצי שנה האחרונה ולגבש הנחות עבודה לסביבה הכלכלית במחצית השנייה של השנה.

כאשר נזכרים בסביבה הכלכלית ששררה בארץ וברחבי העולם בשלהי 2009, ההערכות הרווחות צפו התאוששות וצמיחה חזקה במהלך השנה הנוכחית, כחלק מתהליך חזרה לקצב צמיחה יציב ובר קיימא בשנים הבאות. האות V סימלה את התהליך החזוי ושוקי המניות בעולם אימצו בחום את התחזיות הללו.

ואכן, הנתונים הכלכליים שזרמו בראשית השנה אודות ההתאוששות בתפוקה התעשייתית, בגידול בצריכה הפרטית ובאמון הצרכנים חיזקו את הצפי לחזרה לשגרה. במקביל, המשקיעים ציפו שהבנקים המרכזיים יקפלו את תוכניות הסיוע ויפעלו להעלאת שיעורי הריבית מרמות השפל שבהן שררו מתחילת 2008. בפועל, אותן הערכות לעלייה מהירה בריבית המוניטארית התבדו ונכון לעכשיו, בארה"ב ובאירופה העלאת הריבית הראשונה נדחתה, כנראה ל-2011 (יש הסבורים שאף מאוחר יותר), ובישראל, תוואי הריבית צפוי להיות איטי מזה שנצפה לפני מספר חודשים.

ההשלכות של ההתפתחויות הכלכליות במחצית הראשונה של השנה הובילו לכך שהאפיק הממשלתי הפתיע והיווה את ההשקעה הטובה ביותר מתחילת השנה. לעומת זאת, האפיק המנייתי, שסומן כמבטיח גם ב-2010, העניק למשקיעים מספר חודשים חיוביים עד שנכנע למשבר החובות במרחב האירו ולחששות מהתפתחותו של משבר פיננסי נוסף ושינה כיוון.

מה השתבש בין אפריל למאי?

ב-23 באפריל השנה, השלים שוק המניות האמריקאי עלייה של כ-9% מתחילת השנה. מדובר בקצב עליות מכובד, כמובן שאינו דומה בכלל לראלי המדהים שנרשם בין מרץ 2009 ועד סוף השנה שעברה, שביטא את האופטימיות של המשקיעים בנוגע להמשך ההתאוששות הכלכלית בעולם ולחזרה לשיעורי צמיחה ריאליים (מעבר לגידול הטבעי באוכלוסיה). אם כך, מדוע תוך שבועיים נמחקה לחלוטין אותה עלייה שנתית בת 9% במדדי המניות ועד סוף מחצית השנה צנחה רמתו של מדד המניות המוביל בארה"ב מתחת ל-7.5% מזו של ראשיתה?

שני הסברים עיקריים מניחים את הדעת. הראשון, שהורגש בעוצמה חזקה בשלהי אפריל ובמהלך מאי, נבע מההתפתחויות בגזרה האירופית. ממשלת יוון הועמדה בסימן שאלה בדבר יכולת פירעון החובות שנטלה במהלך שנות הצמיחה, וחמור מכך, הועלתה הטענה שיוון סילפה במשך שנים את הנתונים שסיפקה לאיחוד האירופי ולמשקיעים. במלים אחרות, נטען כי ממשלת יוון, יש לציין הקודמת ולא זו שמכהנת כיום, שיקרה מזה שנים בקשר למצבה הכספי האמיתי ובכלל זה, בנוגע לגירעון התקציבי של המדינה.

חשוב לציין שאותם נתונים שקריים הכניסו אותה לאיחוד האירופי. לולא הייתה מסלפת אותם, סביר להניח שלא היו מאפשרים לה להיכלל באיחוד, שבסיסו כלכלי. שותפותיה לאיחוד וכמובן המשקיעים זעמו על הגילוי ומאותו רגע החל תהליך התדרדרות באמון של יוון בשווקים הזרים. ההמחשה הטובה ביותר לאי אמון לפירעון החוב היא הנסיקה במחירי פרמיית הביטוח לאגרות החוב של ממשלת יוון והעלייה החדה בתשואתן. המשמעות היא שהמשקיעים דורשים מיוון ריבית גבוהה בהרבה על מנת להלוות לה מכספיהם.

בד בבד עם הסיפור היווני, גברו החששות שיוון היא רק סיפתח לגל של שמיטת חובות בקרב ממשלות מרחב האירו ובעיקר בקבוצה המכונה "החזירים" - PIIGS - הכוללת את פורטוגל, אירלנד, איטליה, יוון כמובן וספרד. כל אחת מהמדינות הללו לוקה בבעיות שונות אך המכנה המשותף היה שהמשקיעים סימנו אותן כמסוכנות ביותר ובעלות הסבירות הגבוהה ביותר לא להחזיר את מלוא חובן.

כפועל יוצא מהחששות הללו, החלו המשקיעים לממש את נכסיהם במדינות הבעייתיות, בעיקר ביוון ובפורטוגל, והביאו לירידות חדות במחירי המניות ואגרות החוב המקומיות. כמו כן, הפחד מהידבקות השווקים הפיננסיים זה בזה הוביל גם למימושים במרבית השווקים בעולם ובעיקר באירופה. המדדים המובילים בבורסות אירופה התחלפו מירוק לאדום.

ההסבר השני לשינוי טעמם של המשקיעים והכיוון בשווקים מקורו בציפיות לצמיחה העולמית. אחרי תקופה של מספר רבעונים שהצביעה כאמור על התאוששות מהירה וכביכול חזרה לשגרה, החלו להופיע סימנים ונתונים המעידים כי לא לעולם חוזק. לפתע, גילו המשקיעים כי חלק מהצמיחה נבעה מהתמיכה הממשלתית בכלכלה והעברת המקל למגזר הפרטי אינה חלקה כפי שסברו שתתבצע. בהקשר זה, ראוי לציין כי בארה"ב יש מסורת ארוכת שנים של העברה כושלת של המקל במרוץ השליחים באולימפיאדה.

מה הלאה?

בסופו של דבר, אם מסתכלים על חצי הכוס המלאה, אז אפשר להבין שהכלכלה העולמית חזרה לצמוח, כרגע בקצב טוב וסביר שהצמיחה תימשך בתקופה הקרובה, אבל בקצב נמוך יותר. לאור ההתפתחויות האחרונות, צפויים הבנקים המרכזיים בארה"ב ובאירופה לשמור על ריבית נמוכה לאורך זמן ממושך. רמת הריבית הזו תתמוך בצמיחה ותאפשר גם למגזרים שעדיין לא נהנו מההתאוששות לחזור לעצמם ולא פחות חשוב, ליצור מקומות תעסוקה שיפחיתו את שיעור האבטלה, שנראים מבהילים בחלק מהאזורים בעולם המערבי.

דבר אחרון, לגבי השווקים הפיננסיים, הפחד שאחז בהם בחודשיים וחצי האחרונים צפוי להתפוגג מתישהו, ההערכה שלי שזה יקרה כבר בחודש-חודשיים הקרובים. כמובן, כל עוד לא נחזה במדינה אירופית שמכריזה על חוסר יכולת לפרוע את התחייבויותיה, צעד שיגביר משמעותית את החששות בשווקים עד שיגיע פתרון הולם ומרגיע.

בשורה התחתונה, אפשר לצאת מחדר ההלבשה למחצית השנייה באופטימיות ולקוות שהרעש המחריד של הוובוזלות יעלם במהרה!

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.