ארכיון פוסטים מהחודש "יוני, 2010"

באנרגיות חיוביות

יום שלישי, 29 ביוני, 2010

יניב קוניס

לפני כ-150 שנה, בתקופה שבה שימש הנוזל השחור בעיקר לצרכי תאורה, החלה דרכה של אחת התעשיות הבולטות ביותר בכלכלה העולמית - האנרגיה. מתעשייה זו צמח אחד מאילי ההון המוכרים בהיסטוריה - ג'ון ד. רוקפלר - שנחשב אפילו היום לאדם העשיר אי פעם בעולם.

החברה שייסד בזמנו (1870), סטנדרט אויל קומפני, נהנתה במשך שנים רבות ממעמדה כחברת זיקוק הנפט המובילה בעולם, ולמעשה הייתה מונופול בתחום הזיקוק בארה"ב, עד שבשנת 1911 גזר עליה בית המשפט העליון להתפרק ל-34 חברות שונות. שתיים מהן, אקסון וסוקוני, התמזגו לימים תחת השם "אקסון מובייל" לתאגיד האנרגיה המוביל של ימינו.

במהלך המאה וחצי האחרונות, במקביל להתפתחות התעשייה בעולם ולשימוש הנרחב שנעשה בנפט ובמוצריו בכלי רכב, בייצור פלסטיק ובתעשייה הפטרו-כימית, נהנו מהתהליך מדינות שבשטחן רובצים גז ונפט, והתעצמו משמעותית תאגידים שפועלים בסקטור האנרגיה.

כיום מורכב הסקטור משלושה מגזרי פעילות עיקריים: ציוד, שירותים והפצת גז ונפט, אנרגיה אלטרנטיבית והפקת גז ונפט - המגזר המרכזי שבו נתמקד במאמר זה.

מגזר הציוד, שירותים והפצת גז ונפט כולל תחומי פעילות שמסייעים להפקת גז ונפט בשדות נפט ובפלטפורמות ימיות, כגון אספקת ציוד לחיפוש ולקידוח ומתן שירותי מידע למדידת פעילות סיסמית וגיאולוגית. כן כולל המגזר חברות העוסקות בהפצת גז ונפט באמצעות צינורות הולכה ייעודיים. ספקית שירותי האנרגיה הגדולה בעולם היא שלומברגר (Schlumberger) האמריקנית, בעלת פעילות ב-80 מדינות.

במגזר השני - אנרגיה אלטרנטיבית - נכללים תחומי פעילות כגון ייצור דלקים אלטרנטיביים (כגון אתנול או דלקים ביולוגיים) וציוד לאנרגיה חלופית. בנוסף, המגזר כולל חברות המפיקות אנרגיה מתחדשת באמצעות שמש, רוח, מים ואנרגיה גיאותרמית. מאחר שמדובר בתחום חדש יחסית, שצמח בעיקר בשנים האחרונות נוכח העלייה החדה במחירי האנרגיה, עדיין אין בו חברות גדולות ומבוססות שנמנות על המובילות בסקטור האנרגיה העולמי.

גדולים מדי מכדי ליפול?

המגזר השלישי והמרכזי בסקטור - הפקת גז ונפט, מכיל חברות שמתמחות במגוון פעילויות בתחום ההפקה, מחיפושים אחר אזורי אנרגיה פוטנציאליים, דרך הפקת גז ונפט בשדות או במים עמוקים, וכלה בזיקוק והפצת מוצרי אנרגיה עד ללקוח הקצה.

המגזר מתחלק לשני סוגי שחקנים: כאלה המתמחים בפעילויות ספציפיות ובעלי אינטגרציה מלאה. תאגידי האנרגיה המובילים והמוכרים בעולם מתמחים בכל שרשרת האספקה שצוינה. למעשה, כיום מונה סקטור האנרגיה העולמי שש קבוצות ענק שאינן בבעלות של ממשלות, המכונות Supermajors, והן בעלות אינטגרציה מלאה.

אקסון מובייל, כאמור תוצר של מיזוג יצרניות הנפט "Exxon" ו-"Mobil" ב-1999, נחשב כיום לתאגיד האנרגיה הגדול ביותר, וכן לחברה בעלת שווי השוק הגבוה בעולם על בסיס דירוג פורצ'ן 500. אחריה ברשימה רויאל דאץ' של (Royal Dutch Shell), תאגיד הולנדי-בריטי שפעילותו מתפרסת על פני 140 מדינות. במקום השלישי מתייצבת, BP (ראשי תיבות של Beyond Petroleum ולא British Petroleum כפי שרבים טועים לחשוב) שעלתה לאחרונה לכותרות בעקבות דליפת הנפט החמורה במפרץ מקסיקו. ודאי לא כך רצתה החברה הגדולה בבריטניה לפתוח את שנת הפעילות ה-101 להיווסדה.

שברון (Chevron), ענקית האנרגיה האמריקנית מקליפורניה, מדורגת רביעית מבין היצרניות הבינלאומיות. החברה, שציינה בשנה שעברה 130 שנות פעילות, מחזיקה גם במותג טקסאקו (Texaco), ופעילה גם במחקר ופיתוח בתחום האנרגיה החלופית. קונוקו פיליפס (Conoco Phillips) מארה"ב, קבוצת האנרגיה החמישית בחשיבותה בעולם, היא תולדה של מיזוג בין קונוקו לפיליפס פטרוליום לפני שמונה שנים. היא נחשבת לחלוצה מבין יצרניות האנרגיה, בשל היותה הראשונה להצטרף לברית החברות שדרשו מהנשיא בוש לנקוט צעדים אקטיביים למניעת ההתחממות הגלובלית.

סוגרת את הרשימה טוטאל (Total) הצרפתית, אשר הוקמה ב-1924 על ידי ראש הממשלה של צרפת דאז, ומעסיקה היום מעל 100 אלף עובדים ביותר מ-130 מדינות פעילות.

פרט לשש הקבוצות הללו, ניתן למנות תאגידים נוספים כמו: בריטיש גז, ENI מאיטליה, פטרו צ'יינה וסינופק מסין, גזפרום ולוקאויל מרוסיה, והנציגה הברזילאית פטרו ברזיל.

חשוב לציין, כי למרות תגליות הגז שנמצאו לאחרונה בארץ, אין עדיין חברה ישראלית שנחשבת לתאגיד אנרגיה בינלאומי מוביל, בשונה למשל ממגזר הפרמצבטיקה (טבע) או הכימיקלים (כי"ל). לפיכך, משקיעים המעוניינים לקבל חשיפה למגוון רחב של מוצרי אנרגיה נדרשים לחפשה מעבר לים, בתאגידים הבולטים שצוינו.

מה יכול לאיים על הרווחים הגבוהים?

סקטור האנרגיה מאופיין במספר פרמטרים שמעניקים יתרון משמעותי לחברות הפועלות בו, וכמובן המשקיעים נהנים מהצלחתן. הראשון הוא רף כניסה גבוה מאוד. על מנת להצליח בסקטור יש צורך ביכולת כלכלית עצומה שתממן את חיפושי האנרגיה, שחלקם הגדול יורד לטמיון, בפיתוח השדות ומאגרי האנרגיה, ברכישת ציוד יקר לקידוח ובשינוע גז ונפט לבתי זיקוק. לפיכך, קיים בסקטור יתרון לגודל שמצמצם כמעט לחלוטין את יכולתן של חברות חדשות להתחרות באלו הקיימות. מסיבות אלו נוצרו אותן שש קבוצות ענק לא ממשלתיות, שמרכזות חלק עיקרי בפעילות בסקטור.

פרמטר נוסף וחשוב שעומד לזכות המשקיעים בחברות, הוא המאזנים החזקים שהן מציגות, ובמרכזם חוב נמוך עד כדי אפסי. כמו כן, תאגידי האנרגיה נהנים מתזרים חזק ויציב דיו, כך שכל עוד מחירי הנפט לא ירשמו ירידה חדה, השורה התחתונה של דו"חותיהן תמשיך להציג רווחים גבוהים.

מנגד, בעמודת החסרונות והסיכונים יש לציין כי חזרה למיתון או האטה כלכלית עלולים להביא להפחתת הביקוש לאנרגיה, ובסופו של דבר לפגוע בהכנסותיהן של החברות בסקטור. סיכון נוסף טמון בפיתוח תחליפים לאנרגיה המסורתית, אלו שמגזר האנרגיה האלטרנטיבית שוקד על פיתוחם.

נקודת התורפה המתוקשרת ביותר כיום היא הסיכון לנזקים סביבתיים, כפי שבא לידי ביטוי במלוא תוקפו בדליפת באר הנפט של BP במפרץ מקסיקו. מרבית הפרשנויות מתמקדות בתיאור מימדי האסון האקולוגי וחישוב העלויות שתידרש החברה לשלם, וכמובן כפועל יוצא - האם מנייתה מתומחרת בהתאם. לא פחות חשוב מכך, המשקיעים קיבלו דוגמה חיה ועצובה לסיכון מהותי הקיים בהשקעה בסקטור האנרגיה.

קשה לדמיין את BP מתאיידת מעולמנו כפי שחוזים חלק קטן מהאנליסטים, בין היתר מאחר שמדובר במשלם המסים הגדול ביותר בבריטניה. אולם, אין ספק שהפרשה תפגע בתדמיתה של החברה ובתחרותיות שלה מול יתר ענקיות האנרגיה.

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.

האם התעשייה תחזור לפסי צמיחה?

יום שלישי, 22 ביוני, 2010

יניב קוניס

בימי המהפכה התעשייתית בשלהי המאה ה-18 הפך סקטור התעשייה לגורם היצרני הדומיננטי באירופה ובצפון אמריקה. ההתפתחויות הטכנולוגיות, אימוץ תהליכי ייצור מתקדמים בתחום הפלדה והפחם ופיתוחים חשובים כגון מסילות ברזל וספינות קיטור, קירבו בין שווקים מרוחקים ובכך אפשרו לחברות פרטיות להתקדם ולהגיע להיקפי פעילות ומסחר עצומים במונחי אותה תקופה.

בימינו, מורכב סקטור התעשייה משישה מגזרי פעילות עיקריים, להלן:

המגזר הראשון - בנייה וחומרים, כולל פעילויות פיתוח, ייזום ובנייה תעשייתית, וכן ייצור ושיווק של חומרי בנייה לסוגיהם (מתכת, פלסטיק וקרמיקה). בין החברות הבולטות במגזר ניתן למנות את VINCI מצרפת, ACS מספרד, CCCC הסינית ובצ'טל מארה"ב.

קצירת הפירות של החברות במגזר זה עולה בקנה אחד עם גידול בהיקפי הבנייה ברחבי העולם. בשנים האחרונות, הלקוחות העיקריים של החברות נמצאים באסיה, שם מתבצעים רוב הפרויקטים התעשייתיים הגדולים בעולם. לעומת זאת, בארה"ב ובאירופה חל קיטון משמעותי בהיקפי הפעילות במגזר הבנייה מאז המשבר הפיננסי.

במגזר השני - הנדסה תעשייתית - נכללות פעילויות פיתוח, ייצור ומכירת מיכון תעשייתי, כלי רכב מסחריים ומשאיות, והתאגידים הבולטים בו הינם קטרפילר וג'ון דיר בארה"ב, ABB בשוויץ וחטיבות המיכון התעשייתי של מיצובישי ויונדאי מיפן וקוריאה. וולבו ו-MAN הגרמנית מוכרות בזכות צי המשאיות שהן מספקות.

המיתון שחוותה הכלכלה הגלובלית בשנים 2008-2009, הקטין באופן משמעותי את הביקוש לכלי רכב ולמיכון תעשייתי בכל העולם. ההשקעה האדירה שנדרשת במחקר ופיתוח, ועובדת היותה תעשייה עתירת כוח אדם וצרכנית גדולה של אנרגיה, חייבה את החברות לבצע התייעלות מהירה, בדמות קיצוץ חד בכמות המיוצרת ובמספר העובדים ודחיית השקעות הוניות חדשות.

מצד שני, חשוב לזכור כי אחד היתרונות המהותיים במגזר הוא חסם הכניסה הגבוה והיתרון לגודל ולמותג.

מלוויינים עד אריזות

המגזר השלישי בסקטור - חלל, כלי תעופה וביטחון - מכיל מגוון רחב של פעילויות: פיתוח, ייצור ואספקת לוויינים, כלי טיס, טנקים, ציוד ביטחוני וחלקי חילוף למערכות ביטחון. יתרון בולט במגזר זה הוא קשיחות הביקוש של לקוחותיו, בעיקר ממשלות ברחבי העולם וארגונים גדולים. תחום הביטחון נחשב לחלק בלתי נפרד מכל תקציב מדינה, בוודאי באזור המזה"ת ובאקלים הגיאו-פוליטי הנוכחי בעולם. הצורך בהצטיידות תקופתית בציוד חלל נובע מהביקוש המתמיד לטכנולוגיות מתקדמות, הן לשימושים צבאיים והן לשימושים פרטיים (תקשורת, מדיה וכו').

החברות הבולטות במגזר זה הן בואינג, לוקהיד מרטין ו-EADS, יצרניות המטוסים, וריית'און ו-BAE Systems המתמחות בייצור מוצרים ביטחוניים. גם יונייטד טכנולוגי'ס העוסקת בייצור מסוקים, מערכות תעופה, מערכות נשק ומנועים לכלי טיס. באופן טבעי, מגזר זה כולל גם מספר נציגות ישראליות, כדוגמת אלביט מערכות והתעשייה האווירית.

מגזר השירותים העסקיים כולל אספקה תעשייתית, שירותי תמיכה וייעוץ עסקיים, שירותי פסולת ומיחזור ושירותי השמה והכשרות. מגזר זה אינו יצרני במהותו אלא עוסק במתן שירותים עסקיים בין חברות, ובשל כך הניתוח המתאים לו צריך להתבסס על מחזוריות כלכלית נטו; ככל שקצב הצמיחה יהיה חזק יותר - כך ייהנו החברות בתחומים אלו מביקוש רב יותר לשירותיהם, ולהיפך.

מגזר פעילות נוסף הוא תעבורה. מדובר בתחום רחב ומקיף הכולל קשת של חברות, החל מתחום הספנות, כגון Maersk הדנית, דרך שירותי שילוח כדוגמת UPS, FedEx ו-DHL, ושירותי תחבורה ותובלה, וכלה במסילות ברזל ובחברות תעופה. במגזר זה חשוב להפריד בין חברות השירותים, בעיקר השילוח, אשר בדומה למגזר השירותים השורה העליונה והתחתונה בתוצאותיהן הכספיות תלויות בעיקר במצב המאקרו: יותר פעילות כלכלית - שימוש רב יותר בשירותיהן.

חשוב לציין, שחברות השילוח והתעופה חשופות לסיכון עליית מחירי הנפט, שמייקר את הוצאותיהן. בתחומי הספנות, הרכבות והתעופה, נדרשות השקעות הון אדירות להצטיידות בציים מתאימים, לרוב באמצעות אשראי, כך שבתקופות האטה מתחילות לצוף בעיות.

המגזר השישי - תעשייה כללית, כולל את יתרת פעילויות הסקטור, בהן ייצור ושיווק ציוד ורכיבים אלקטרוניים ומתן פתרונות אריזה ואחסון.

כל אחד מששת מגזרי הפעילויות המוזכרים מייצג התמחויות פרטניות בתחומי התעשייה. אולם, בפועל קיימות לא מעט חברות בסקטור - קרוב לחמישית, שמשלבות מגוון פעילויות תעשייתיות במסגרת פעילותן, מתהליכי פיתוח וייזום, דרך ייצור ושיווק, וכלה בהפצה ובקיום קשרי גומלין עסקיים בין הפעילויות השונות.

תאגידים אלו מכונים קונגלומרטים, והם בדרך כלל תאגידים בינלאומיים בעלי כוח והשפעה רבה על התעשייה. הקונגלומרט המוכר ביותר כיום הוא ג'נרל אלקטריק (GE), שהחלה לפעול לפני כ-130 שנה בייצור מכשירי חשמל.

פרט ל-GE, הקונגלומרטים הבולטים הם סימנס מגרמניה, שמעסיקה כחצי מיליון עובדים ברחבי העולם, ויונייטד טכנולוגי'ס האמריקנית, שמעבר לפעילויותיה בתחומי התעופה והביטחון, היא מייצרת מערכות חימום וקירור, גילוי וכיבוי אש, גנרטורים ומעליות.

הנורות האדומות

אין ספק שבסקטור בעל מגוון רחב כל כך של פעילויות, קשה להצביע על כללי השקעה גורפים לכל החברות. ואולם, יש שני תמרורים חשובים בניתוח חברות התעשייה של ימינו. הראשון והמהותי ביותר הוא המרכיב הפיננסי בעסקאות של החברות. הכנסות חברות התעשייה מורכבות הן מרווח בגין הפעילות היצרנית המסורתית, והן מרווח מימוני בגין מתן האשראי ללקוח לצורך רכישת הציוד.

לדוגמה, ג'ון דיר מתקשרת בעסקה למכירת 150 טרקטורים לחקלאים בקנזס. לרוב, מאחר שסכום העסקה גבוה מאוד - כמה מאות אלפי דולרים ויותר - העסקה תתבצע עם מרכיב מימוני. כך, במקום שההכנסה תתבסס על מכירת הציוד בלבד, נכנס לתמונה מרכיב פיננסי, שאמנם מטיב עם החברה בשורת ההכנסות, אך גם מכניס למשוואה סיכון אשראי.

אין צורך להרחיב מדי על עוצמת ההשפעה של סיכון זה במשבר האחרון, אשר דרדר את מצבן של החברות מעבר לירידה בצמיחה הכלכלית. בהקשר זה, חשוב לציין כי חברות תעשייתיות באירופה ובשאר העולם ממונפות פחות בבחינת המרכיב המימוני בעסקאותיהן.

משקולת נוספת שרובצת על מאזנן של חלק מחברות התעשייה האמריקניות הוותיקות, היא ההתחייבויות הפנסיוניות לעובדים. לעתים קרובות, הגירעון האקטוארי שנוצר בסעיף זה מחייב את החברות להקצות חלק מההון העצמי לטובת העובדים והפנסיונרים של החברה, וכמובן שמשפיע לרעה על מבנה המאזן ועל מצב המשקיעים.

ויש גם נקודות ורודות

ייתכן ששתי ההתייחסויות הקודמות ציירו תמונה קודרת על מצבן של החברות בסקטור, אבל חשוב לציין כי יש מספר נקודות אור למשקיעים. הראשונה - יתרון לגודל. בדומה לסקטור התקשורת וליצרנים גדולים בסקטורים אחרים, גם בסקטור התעשייה החברות מוגנות מתחרות רבה מדי בזכות חסמי הכניסה הגבוהים הנדרשים, בהם השקעות הוניות, ניסיון ומותג מוכר. שנית, ברמה התפעולית מדובר בחברות שהוכיחו את יעילותן במשברים קודמים. חברות התעשייה כיום מאופיינות בגמישות יחסית בקיצוץ קווי ומפעלי ייצור, בצמצום משמעותי במספר העובדים ובדחיית פרויקטים והשקעות הון.

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.

טכנולוגיה - קידמה לאנושות או מלכודת דבש למשקיעים?

יום שלישי, 15 ביוני, 2010

יניב קוניס

טכנולוגיה נתפסת בעיני מרבית האנשים כמושג חדשני ומלהיב, ההוכחה ליכולת הקידמה האנושית, אם תרצו. מזה שנים מושך סקטור הטכנולוגיה את תשומת ליבם של משקיעים רבים, אשר מקווים להצליח לבחור ב'נושאת הבשורה' הבאה. יחד עם זאת, לחלקם יש עדיין צלקות מההשקעה הכושלת בחברות ההיי-טק לפני קצת יותר מעשור.

סקטור הטכנולוגיה מורכב משני מגזרי פעילות עיקריים: תוכנה ושירותי מחשוב וחומרה וציוד היקפי.

מגזר התוכנה ושירותי מחשוב כולל תחומי פעילות כגון פיתוח תוכנות ויישומים אלגוריתמיים מגוונים, תוכן, חיפוש ואפליקציות ברשת האינטרנט, ובנוסף שירותי IT (טכנולוגיית מידע) ומחשוב אחרים.

החברות הבולטות במגזר זה הן מיקרוסופט, המוכרת בזכות מערכות ההפעלה ויישומי "אופיס" לעסקים ולפרטיים, גוגל, ענקית החיפוש באינטרנט, שעיקר הכנסותיה מפרסום מקוון, ואורקל שמעמידה פתרונות לניהול מסדי נתונים גדולים לתאגידים.

שלוש החברות הללו הן אמריקניות, עובדה לא מפתיעה שכן ארה"ב שולטת ביד רמה בסקטור הטכנולוגיה, עם נתח של כ-75% מסך התעשייה העולמית.

במגזר השני - חומרה וציוד היקפי - נכללים מספר תחומי פעילות, ובהם יצרני ציוד תקשורת, אלקטרוניקה, מחשבים ושרתים. כן, כולל המגזר יצרניות שבבים ומוליכים למחצה.

גם השחקנים הגדולים במגזר זה מקורם בארה"ב: אפל, יצרנית מחשבים אישיים ואביזרי אלקטרוניקה בידורית כמו מכשירי iPod, iPhone ו-iPad, שלאחרונה עקפה את מיקרוסופט כחברת הטכנולוגיה בעלת שווי השוק הגבוה בעולם; IBM, המכונה "Big Blue" - אחת הוותיקות בסקטור הטכנולוגיה, שתחגוג בשנה הבאה 100 שנים להיווסדה; סיסקו, יצרנית נתבים וציוד תקשורת, שבשיאה של בועת ההיי-טק נסחרה בשווי של יותר מ-500 מיליארד דולר; ואינטל, מפתחת ויצרנית מיקרו-מעבדים, כרטיסי רשת ושבבים, אשר מעסיקה בישראל קרוב לעשרת אלפים עובדים במספר מרכזים.

מחוץ לארה"ב, החברות הבולטות בסקטור הן סמסונג מקוריאה, טייוואן סמיקונדוקטור (TSMC) - יצרנית השבבים הגדולה בעולם, ונוקיה הפינית, ענקית מכשירי הסלולר שמהווה כרבע מסך הייצוא של פינלנד.

כיצד בונים מובילות?

אחד המאפיינים הבולטים בסקטור הטכנולוגיה הוא שהמנצח זוכה בכל הקופה. כלומר, חברה שמצליחה לייצר מוצר איכותי ובעל ערך מוסף לעומת התחליפים הקיימים, נהנית מביקוש גבוה משמעותית מזה של מתחרותיה. דוגמאות הם הטלפונים הסלולריים שייצרה נוקיה בשנות ה-90, שהובילו אותה לנתח שוק גבוה מול מתחרים ראויים אחרים, ויישומים כגון אופיס של מיקרוסופט או מנוע החיפוש של גוגל, ששולטים ללא עוררין בתחומם.

מנגד, ברגע שחברה מתחרה מצליחה להגיע לפריצת דרך טכנולוגית, היתרון לעיל עלול להיעלם בן-רגע, כשבמקביל תחול ירידה חדה בביקוש למוצר שכבר אינו נתפס כמוביל. הופעתו של מכשיר ה-Blackberry לפני מספר שנים, ולאחר מכן מכשיר ה-iPhone, הובילו להשתלטותם על נתח משמעותי בשוק מכשירי הסלולר, ובעיקר על פלח המכשירים החכמים, ה-Smartphones.

כמו כן, חשוב לבצע את ההבחנה בין אופי ההכנסות של שני מגזרי הפעילות העיקריים. בעוד שתחום התוכנה ושירותי המחשוב מאפשר פעימה חוזרת אל מול לקוחותיו, תחום החומרה והציוד ההיקפי מאופיין בדרך כלל בתהליך מכירה חד פעמי, בדומה לסקטור התעשייה (בו אדון בפוסט הבא).

חברות רבות מתבססות על מודל עסקי שמשלב את מכירת המוצר (או הרישיון לשימוש בו, במקרה של תוכנה) עם חבילת שירותים תקופתית. בכך, הן נהנות מהכנסה שוטפת נוספת על ההכנסה העיקרית ממכירת המוצר, ללא תוספת משמעותית בעלויות עבורן.

למרות שאפל מוכרת בעיקר בזכות המחשב הפרטי הראשון שהביאה לעולם, וכמובן סדרת מכשירי האלקטרוניקה הבידורית שהוזכרו קודם, היא גם החברה הראשונה שהשכילה לפתח באופן משמעותי מודל עסקי המשלב תוכן בתשלום, וכיום היא מובילה אותו בזכות תוכנת ה-iTunes, המאפשרת ניהול ושמיעת קבצי מוזיקה ווידאו והעברתם לאחד ממכשירי המדיה הדיגיטלית שהיא מפיצה. ייחודה של התוכנה הוא שמירה על זכויות היוצרים באמצעות גביית תשלום מהמשתמשים (כיום, 99 סנט לשיר).

בנוסף, מפעילה אפל את החנות המקוונת AppStore, שבה נמכרות עשרות אלפי אפליקציות ל-iPhone בכל רחבי העולם.

חשוב לציין, כי אחד החסרונות של הסקטור נובע מרמת התחרות הגבוהה בין השחקנים, בעיקר יצרני ציוד התקשורת ושבבים. מעבר להוזלת מחירי הציוד, התמורות הטכנולוגיות הרבות מובילות לכך שבחלוף זמן מועט יחסית, נאלצות החברות למכור ציוד חדיש ומהיר יותר במחיר נמוך יותר.

חשיבות הסלקטיביות

חשוב לשים את הדגש על שני מאפיינים עיקריים: שוק המטרה ואופי ההכנסות של החברות. כאמור, חברות המייעדות את תוצרתן לצרכן הקצה, מושפעות פחות מהמחזוריות הכלכלית, שהרי אנשים פרטיים אינם מצמצמים את צריכת התוכן הדיגיטלי וממשיכים לרכוש מחשבים ואלקטרוניקה בידורית גם בתקופות האטה. לעומת זאת, בעת האטה כלכלית, חברות נוטות למהר ולקצץ רכש של ציוד טכנולוגי כמו מחשבים, שרתים ומוליכים למחצה, כמו גם בהוצאות על שירותי מחשוב ו-IT.

ניתן היה להבחין בתהליך זה במהלך משבר האשראי, בו חברות העדיפו לדחות החלפת ציוד אלקטרוני והטמעת מערכות מחשב חדשות על פני פיטורי עובדים.

לגבי ההכנסות, הייצור ההמוני והגנריות היחסית במוצרי הטכנולוגיה הפחיתו מכוחם של יצרני המחשבים, ציוד התקשורת, השבבים והמוליכים למחצה. הדרך לייצר יתרון תחרותי בר-קיימא בסקטור הטכנולוגיה היא להציע לצרכן, פרטי או עסקי, שירותים נלווים למוצר העיקרי. דוגמאות לכך הן מכירת חבילת מחשב הכוללת גם אספקת שירותי אחסון נתונים, או מתן שירותי תמיכה ויישומים לרוכשי מחשבים וציוד תקשורת. פעילויות אלו עשויות ליצור את אותה פעימה חוזרת מול הלקוחות.

פרמטרים פיננסיים חשובים שמאפיינים את סקטור הטכנולוגיה הם רמת מזומנים גבוהה המצויה בקופתן של החברות, מינוף פיננסי נמוך יחסית והחזר גבוה על ההון המושקע (ROI).

המשקיעים בסקטור צריכים לקחת בחשבון כי החברות מעדיפות להשיג צמיחה פנימית גבוהה על פני חלוקת הרווחים הנצברים. בהקשר זה, חשוב לציין כי לרוב, חברות הטכנולוגיה מעדיפות לבצע רכישה חוזרת של מניותיהן (Buy-Back) מאשר לחלק דיבידנד. אחת הסיבות לכך היא תגמול העובדים והמנהלים באופציות למניות החברה, כאשר פעולה זו מפחיתה את כמות המניות ואמורה להעלות את מחיר המניה.

אחד הדגשים המרכזיים להשקעה בסקטור הטכנולוגיה היא סלקטיביות בבחירת ניירות הערך, הן בשל הפרמטרים השונים הנדרשים להצלחה לאורך זמן והן בשל אפקט ההילה האופף סקטור זה, ולעתים תכופות מעניק תמחור נדיב מדי מצד המשקיעים. במלים אחרות, צריך להיזהר מאוד לא לרכוש מניה חמה במחיר חם מדי!

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.

הלו? לאיפה צועדת התקשורת העולמית?

יום שלישי, 8 ביוני, 2010

יניב קוניס

מימי קדם חיפשו בני האדם דרכים לתקשר אחד עם השני, ממדורות ועד להמצאת הטלגרף, ששינתה את אופן ההתקשרות לעד.

בשנת 1844, לאחר עשור של ניסויים וניסיונות, הציג סמואל מורס לעולם את הטלגרף היישומי הראשון, שאפשר לשדר מסרים למרחקים ארוכים באמצעות כבל באיכות פשוטה. טרם המצאת הטלגרף, הוגבלה התקשורת בין בני אדם לתחום הראייה והשמיעה האנושית, באמצעות שימוש בסוגי תקשורת פרימיטיביים כגון תופים, הדלקת מדורות וסימון בדגלים.

לעומתם, הטלגרף, אשר אינו תלוי מרחק ראייה או שמיעה, שימש להעברת מסרים טרנס-אטלנטיים ובכך חידושו ופריצתו. לעובדה זו הייתה השפעה מרחיקת לכת במאה ה-20, כאשר הטלגרף היווה מקור השראה להמצאת אמצעי תקשורת מתקדמים יותר כדוגמת הטלפון (במאה ה-19), הרדיו, ומאוחר יותר הטלוויזיה והטלפונים הסלולריים.

בסופו של דבר, חולל המכשיר מהפכה גלובלית בתחום התקשורת, שהשפיעה באופן משמעותי ביותר על ההתפתחות האנושית בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20. דמיינו לרגע את חייכם ללא אפשרות ליצירת קשר טלפוני עם יקירכם. לזכותו של הטלגרף ייזקף כי הביא לעולם את סקטור שירותי התקשורת (Telecom Services).

כיום, מורכב הסקטור משני מגזרי פעילות עיקריים: שירותי תקשורת נייחת ושירותי תקשורת סלולרית ואלחוטית.

המגזר הראשון - שירותי תקשורת נייחת, כולל תחומי פעילות כגון אספקת שירותי טלפוניה מקומית ובינלאומית, ובנוסף שירותי תקשורת על גבי רשת האינטרנט (VoIP).

במגזר של שירותי תקשורת סלולרית ואלחוטית נכללים מספר תחומי פעילות, וביניהם שירותי תקשורת סלולרית, לוויינית ואיתורית. כן, כולל המגזר חברות המספקות תשתיות לשירותי אינטרנט ותקשורת אלחוטית. החברות הגלובליות הבולטות בסקטור הן AT&T ו-וריזון האמריקניות, צ'יינה מובייל הסינית, וודאפון מבריטניה וטלפוניקה מספרד. חלק גדול מהן פועלות גם מחוץ לבסיס האם שלהן.

חסמים בתקשורת

הכוח המשמעותי ביותר בסקטור שירותי התקשורת הוא הרגולציה. הפעילות בתחום מחייבת קבלת רישיונות הפעלה מצד הרשויות המקומיות, אשר תמורתם נגבה סך כספי גבוה. לרגולטור יש גם את הכוח להגמיש או להקשיח את התנאים בהמשך הדרך. דוגמה לכך ניתן לראות בהצעת הרשויות בארץ להפחית באופן משמעותי וחד צדדי את תעריפי הקישוריות בסלולר.

פרט לדרישת הקצאת המשאבים לצורך קבלת הרישיונות, הפעילות בתחום התקשורת מלווה ברף כניסה גבוה מאוד, בדמות השקעה מסיבית בתשתיות, פריסת רשתות, רכישת תדרים וציוד תקשורת יקר. מובן שחסם זה, בתוספת דרישת רישיון ההפעלה, מפחית במידה רבה את מספר החברות הפועלות בו בכל מדינה בפרט, ובסקטור התקשורת העולמי בכלל. על היותו של התחום ריכוזי מאוד ובעל יתרון מובהק לגודל, תעיד העובדה כי מבין עשרת הסקטורים במדד S&P 500 הוא הסקטור הקטן ביותר, עם ייצוג של כ-40 חברות בלבד.

מצד שני, חשוב לעמוד על נושא העלויות הרבות שבהן נושאות חברות התקשורת. במהלך שנות ה-90 השקיעו החברות משאבים רבים בתשתיות ובציוד, השקעה שעם התנפצות בועת ההיי-טק התבררה כמוגזמת בדיעבד. התוצאה היא שחברות דוגמת פראנס טלקום ובריטיש טלקום היו באותן שנים בסכנת קריסה.

בהקשר זה, יש לציין כי חלק גדול מהחברות בסקטור, בעיקר המערביות שבהן, מאופיינות ברמת מינוף גבוהה יחסית. במקרה האטה בצריכת שירותי התקשורת, תיפגע האיתנות הפיננסית של אותן פירמות באופן מהותי.

אחד היתרונות של הסקטור נובע מרמת התחרות הגבוהה בין ספקיו, בעיקר יצרני ציוד התקשורת. מעבר להוזלת מחירי הציוד, התמורות הטכנולוגיות הרבות מובילות לכך שבחלוף זמן מועט יחסית, רוכשות החברות ציוד חדיש ומהיר יותר במחיר נמוך יותר.

מתחכמים ומתקדמים

בשאלה מהי השפעתו של הצרכן על הסקטור, יש לסווג את הצרכנים השונים על פי השתייכותם לשווקים מפותחים או מתעוררים. בעולם המערבי, התקשורת הסלולרית היא חלק בלתי נפרד מהנוף האנושי. קשה למצוא אדם בארה"ב, ביפן, באירופה, וכמובן בישראל, שאינו מחזיק לפחות במכשיר סלולרי אחד. אולם, לאור הרוויה בחדירת מכשירים סלולריים בעולם המפותח, כפי שניתן לראות בנתונים המוצגים בגרף המצורף, נשאלת השאלה מה יהיה מנוע הצמיחה של חברות התקשורת בשנים הקרובות בקרב הצרכן המערבי?

מילת המפתח היא תוכן. התוכן הסלולרי, אשר כולל מגוון רחב של תכנים מגוונים, החל מהודעות MMS, דרך משחקים וכלה בקבצי מדיה ומוזיקה, מתהווה כגלגל מניע חשוב בסקטור. אם בשנת 2004 הוערך שוק התוכן בשווי של 4 מיליארד דולר, הרי שבשנת 2010 צפוי שוויו לעלות על 50 מיליארד דולר, ובשנת 2011 הוא צפוי לחצות את רף 80 מיליארד הדולר.

הגידול בצריכת שירותי תוכן אמור להתבסס על המשך חדירת מכשירי ה-Smartphone - אותם טלפונים סלולריים משולבי מערכות הפעלה, המאפשרים שימוש ביישומים מתקדמים. כבר בשנת 2009 נמכרו ברחבי העולם יותר מכשירי סמארטפון מאשר מחשבים אישיים, כאשר הצפי הוא שב-2011 יגיעו המכירות לכ-400 מיליון מכשירים.

באופן כללי, חשוב להפנים כי הטלפון הסלולרי של ימינו אינו רק מכשיר המיועד לצורך שיחות טלפון, כי אם מרכז מדיה אישי שמטרתו לספק את מכלול שירותי התקשורת הדרושים לנו. מכאן, שגם בעולם המפותח יש עדיין מקום לצמיחה של שירותי תוכן דיגיטלי כגון חדשות, מוזיקה, ניווט וטלוויזיה אינטרנטית.

איך לתקשר עם הצרכן המתעורר

כאשר בוחנים את פוטנציאל צמיחת שירותי התקשורת בקרב צרכנים בשווקים המתעוררים, ניתן לחזור בזמן לישראל לתקופה של חמש-עשר שנים לאחור, ולנתח את התפתחות השוק מאז. הדבר הבולט ביותר בשווקים המתעוררים הוא שיעור החדירה של מכשירים סלולריים. תופעות נוספות שניתן לציין הן המעבר משימוש סלולרי פרה-פייד לתשלום שוטף על בסיס צריכה, ורכישת מכשירי הסלולר המתקדמים ביותר כסוג של סמל סטטוס והצלחה.

בסך הכול, סביר כי בשנים הקרובות יימשך קצב הגידול של משתמשים חדשים משכבות סוציו-אקונומיות בעלות הכנסה נמוכה, שחיים במדינות המתפתחות. אם הזכרתי את נושא צריכת שירותי התוכן - בעולם המתעורר ייקח עוד זמן רב עד שהתוכן יקבל משקל משמעותי בהכנסות חברות התקשורת.

חשוב לשים את הדגש על שני מאפיינים עיקריים: סוג שוק המטרה ומבנה ההון של החברות. כאמור, חברות הפועלות בשווקים המפותחים מוגבלות בפוטנציאל הצמיחה מהכנסות סלולר "מסורתיות", אולם יש באפשרותן לפתח מנוע צמיחה חדש בדמות שירותי התוכן. לעומתן, חברות הממוקדות בשווקים המתפתחים ייהנו מכיסו של הצרכן המתעורר, כתוצאה מצמיחת מספר המכשירים ומהגידול בנפח השימוש.

בצד הסיכונים הגדולים בסקטור עומד מבנה ההון הבעייתי של חברות רבות בו. כפי שציינתי קודם לכן, בחלקן המאזן עמוס בחובות שניטלו על מנת לממן את העלויות הכבדות בפריסת הרשתות ורכישת הציוד, כך שלעתים חלק ניכר מאותו תזרים מזומנים גבוה ויציב מיועד לשרת את החוב. העובדה כי מאזני החברות כוללים לא מעט נכסים בלתי-מוחשיים (בעיקר מוניטין), רק מחזקת את סיכון מבנה ההון.

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.

מוצרים ושירותים שאפשר בלעדיהם

יום רביעי, 2 ביוני, 2010

יניב קוניס

לדעת רבים, הסקטור הראשון להיפגע בעת האטה כלכלית הוא מוצרי ושירותי צריכה מחזוריים, ואכן נוכחנו כי במשבר האחרון ספג הסקטור פגיעה קשה. השאלה המרכזית היא האם תרבות צריכת המותרת המערבית אכן נפגעה וכיצד יושפעו מכך החברות בסקטור?

סקטור מוצרי ושירותי הצריכה המחזוריים (Consumer Discretionary) מורכב משישה מגזרי פעילות עיקריים: כלי רכב, טקסטיל והלבשה, מוצרי פנאי ומותרות לבית, קמעונאות כללית, מדיה ופרסום, תיירות ונופש.

המגזר הראשון - כלי רכב וחלקי חילוף, כולל תחומי פעילות כגון מחקר ופיתוח, ייצור ושיווק מכוניות ומשאיות, ובנוסף ייצור צמיגים וחלקי חילוף, מוסכים וסוכנויות לטיפולים. בין יצרני הרכב המובילים בעולם ניתן למנות את פורד בארה"ב, טויוטה והונדה ביפן ופולקסווגן הגרמנית.

המיתון שחוותה הכלכלה הגלובלית בשנים 2008-2009 הקטין באופן משמעותי את הביקוש לכלי רכב בכל העולם. תעשיית הרכב מחייבת השקעה אדירה במחקר ופיתוח, זוהי תעשייה עתירת כוח אדם, שהיא גם צרכנית גדולה של אנרגיה. כך, התעשייה שונה מהותית מענפים אחרים, המסוגלים לבצע התייעלות מהירה יחסית ולאזן את התקציב בתקופות קשות.

מסיבות אלו, חזינו בשנים האחרונות בירידה בהיקף מכירות הרכב שבאה לידי ביטוי בדו"חות כספיים גרועים, וכמובן באופן בלתי נמנע בצניחה חדה במניותיהן של יצרניות הרכב. אצל חלק מהיצרניות אף נדרשו חילוץ והתערבות של הממשלה המקומית על מנת למנוע את קריסתן המוחלטת. מצד שני, חשוב לזכור כי אחד היתרונות המהותיים במגזר הרכב הוא חסם הכניסה הגבוה והיתרון לגודל ולמותג.

בנוסף, במגזר זה פועלות חברות בתחום הצמיגים, אשר ביחד עם יצרני חלקי החילוף, נפגעו גם הן מהקיטון בביקוש לרכב.

במגזר הטקסטיל וההלבשה נכללות פעילויות ייצור, שיווק ומכירה של מוצרי טקסטיל, עור, הנעלה, הלבשה ואביזרים. התאגידים הבולטים בתחום הינם נייקי וגאפ בארה"ב, אדידס מגרמניה, H&M השבדית ואינדיטקס מספרד, שמחזיקה במותגי אופנה בהם רשתות זארה, פול אנד בר וברשקה.

במרבית הפעילויות במגזר קיימת חשיבות רבה לעוצמתו של המותג. השגת נאמנות הלקוחות היא מטרה ראשית אצל כל החברות הפועלות בענף, כדי למקסם את ערך המותג. יתר הכוחות האסטרטגיים מאופיינים בהשפעה מועטה יחסית - חסמי הכניסה והיציאה נמוכים, וכוחם של הספקים כמעט ואינו מורגש.

דווקא בהיבטי רגולציה בענף, המתייחסת בעיקר לסוגיות סחר וזכויות עובדים, אל ליצרניות להקל ראש. בעבר כבר נכוו מספר חברות בענף, שהמפורסמת בהן היא נייקי, בשל תנאי עבודה לא הולמים במפעליה.

בכל אופן, מגזר הטקסטיל וההלבשה הוא הקשיח ביותר לביקוש צרכנים בתוך הסקטור, ולראיה - החברות בו יצאו יחסית בזול בתקופת המיתון.

על מה הייתם מוותרים - רכב או מקרר?

המגזר של מוצרי פנאי ומותרות לבית מקיף רשתות וחנויות חשמל, ריהוט, מוצרים בני קיימא לבית, פנאי, צעצועים ומשחקים. אם בוחנים את פגיעת המשבר האחרון במגזר, הרי שניתן למקמו בין מגזר הטקסטיל וההלבשה לבין מגזר כלי הרכב. התופעה טבעית ביותר, שכן בעיתות מיתון אנשים ימשיכו לקנות חולצות ונעליים, אולם בבואם לבחור בין רכישת מכונית חדשה להחלפת המיטה הזוגית או המקרר שנס לחו, הוויתור על הרכב הוא כמובן המתבקש. החברות הבולטות במגזר זה הן ווירפול ובלק אנד דקר - יצרניות מכשירי חשמל, פורצ'ן ברנדס המתמחה בריהוט ביתי, וסווטש, יצרנית השעונים השוויצרית.

המגזר הרביעי - קמעונאות כללית (ללא מזון ותרופות) - מכיל רשתות וחנויות חשמל ומחשבים, הנעלה והלבשה, נישה, מוצרים ביתיים וסוכנויות רכב.

בהקשר זה, חשוב להזכיר את תוקף ההבחנה בין גורמי ייצור בסקטור לגורמי שיווק והפצה. נתוני הצריכה בארה"ב עדיין רחוקים מאלו של טרום המשבר, ורשתות השיווק והקמעונאיות עדיין סובלות מעודף שטחי מסחר. לקמעונאיות, בעיקר בארה"ב, יש תלות גבוהה בצרכן האמריקני, שמסתגל כיום לצריכה נמוכה יותר מבעבר, כך שפוטנציאל הגידול בהכנסותיהן מוטל בסימן שאלה. השחקניות הבולטות במגזר זה הן: הום דיפו, אמזון, וכן טארגט וסטייפלס שמשווקות מגוון רחב של מוצרים לצרכן.

מגזר פעילות נוסף הוא תחום המדיה והפרסום. מדובר בתחום רחב ומקיף הכולל קשת של חברות, החל מתחום הפרסום והשיווק כגון WPP, דרך שירותי בידור כדוגמת וולט דיסני וקומקאסט וכלה בהוצאה לאור של עיתונים, מגזינים וספרים. הפרסום חווה שינוי משמעותי בשנים האחרונות, כתוצאה מהמעבר לדיגיטל והגדלת עוגת הפרסום ברשת על חשבון הפרסום המסורתי. בנוסף, השיווק הפך ליותר פרסונלי, מה שמחייב את החברות להשקיע יותר משאבים בשיווק ממוקד לקוח. תחום ההוצאה לאור סובל כבר תקופת ארוכה מירידה בתפוצת הקוראים במדיה המודפסת (בעיקר בעיתונות היומית), אולם כניסת הקינדל וה-iPad לאחרונה עשויה לשפר את מצב החברות בתחום.

המגזר השישי והאחרון בסקטור - תיירות ונופש - כולל למשל את חברת "לאס וגאס סאנדס" בבעלות המיליארדר שלדון אדלסון, וכן את קרניבל, מפעילת ספינות התענוגות הגדולה בעולם, שייסד תד אריסון.

פרט להימורים והפלגות נופש, המגזר כולל פעילויות בתחומי המלונאות, המסעדנות, סוכנויות נסיעות ופארקי שעשועים. רשתות קראון פלאזה, אקור ומריוט הן הבולטות בתחום המלונאות, והרשתות מקדונלד'ס וסטארבקס מובילות את תחום המסעדות.

תחום התיירות והנופש הוא מהראשונים להיפגע ממשברים כלכליים, טרור ואף אסונות טבע, דוגמת הענן הוולקני שהתפרץ לאחרונה. לבתי מלון, בתי קזינו ופארקי השעשועים אין מלאי שניתן להפחית בתקופות קשות, כך שלעתים תכופות הם נאלצים לספוג הפסדים כבדים.

לעומת זאת, מצבן של המסעדות טוב יותר, אם זה כתוצאה מגמישות תפעולית או מרגישות נמוכה יותר לטעמי הצרכן. לדוגמה, אם בתחילת המשבר אנשים נטו לקצץ בארוחות מחוץ לבית ולהביא אוכל לעבודה, ניתן לראות שמגמה זו נחלשה משמעותית מרגע שההתאוששות הכלכלית החלה.

מחזוריות היא מילת המפתח

כאשר מנתחים את נקודות החוזק והחולשה של החברות הפועלות בסקטור, חייבים להיאחז במילה "מחזוריות" הנקשרת בשמו. על המחזוריות הזו יעלה וייפול דבר. בניגוד לסקטור מוצרי ושירותי צריכה לא-מחזוריים שהוצג בפוסט הקודם, בו הפעילות היצרנית והקמעונאית מתרכזת בעיקר בתחומים בעלי רגישות נמוכה יחסית למחזוריות הכלכלית, כמו מזון ותרופות, בסקטור זה ההיפך הוא הנכון: המצב הכלכלי מטיב או מרע את מצבן של החברות הפועלות בו באופן בולט מאוד.

חשוב לזכור כי לאורך זמן הכלכלה העולמית רושמת צמיחה. במדינות מערביות מדובר בצמיחה צנועה יחסית של 2%-3% בממוצע, ואילו בשווקים המתעוררים קצב הצמיחה גבוה יותר - מעל 5% בשנה. לכן, גם החברות צפויות להציג לאורך זמן עלייה במכירות, בוודאי באמצעות העמקת הפעילות בשווקים המתעוררים.

ואולם, רבים מעריכים כי ההתאוששות הכלכלית שאנו חווים בשנה האחרונה אינה מעידה עדיין על חזרתו של הצרכן האמריקני לרמות הצריכה אליהן הורגל טרם המשבר. ייתכן מאוד שהצרכנים בארה"ב ובאירופה יסגלו לעצמם הרגלי צריכה נמוכים יותר, ובמקביל שיעורי חיסכון גבוהים יותר, כך שמגזרי פעילות שהמתאם בינם לבין המחזוריות הכלכלית הגלובלית הוא גבוה, יסבלו מפגיעה ארוכת טווח.

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.