בועת הנדל"ן (עדיין לא) כאן

יניב קוניס

לפני כשנה, פרסמתי פוסט בשם "שכירות או רכישה - זו השאלה" ובו הצגתי דרך לחישוב מחיר דירה. הרעיון מאחורי החישוב מבוסס על היוון תזרים המזומנים העתידי של הדירה, קרי, שכר הדירה שצפוי להתקבל, בשיעור התשואה הרלוונטי לאזור המגורים. מובן שככל שהסביבה תהיה אטרקטיבית יותר, כך הביקוש לדירה יגבר והתשואה תפחת.

באופן זה מצאתי ששיעור התשואה הנדרש לדירת 3 חדרים בגבעתיים הינו כ-4% לעומת תשואה של 5% לדירה דומה בנתניה. כעת, כמעט שנה מאוחר יותר ועל מנת לקבל מענה לשאלה החמה ביותר בשוק הנדל"ן - בועה או עדיין לא - אבדוק מה נשתנה.

הפעם, רציתי לבצע בחינה מקיפה יותר לשוק הנדל"ן בישראל ולבדוק את מחירי הדיור והתשואה עליהם במגוון אזורים - 12 למען הדיוק. כמו כן, בניגוד למחקר הקודם שבו השתמשתי בנתונים מיד 2 בלבד, הפעם המדגם כלל גם את נתוני אתר הומלס.

גם הפעם, למען מהימנות המדגם שכולל רק היצע דירות 3 חדרים, הפחתתי ב-5% את מחירי הדירות המוצעות והגעתי לתוצאות להלן:

אזור מגורים

מחיר ממוצע

מחיר מתוקן

שכירות לחודש

שכירות לשנה

תשואה

גבעתיים-רמת גן

1,330,613

1,267,250

4,001

48,008

3.79%

ירושלים

1,295,079

1,233,408

3,975

47,699

3.87%

השרון

1,124,493

1,070,945

3,525

42,305

3.95%

ת"א

1,583,716

1,508,300

5,165

61,980

4.11%

ראשון לציון

1,007,245

959,280

3,504

42,050

4.38%

נתניה

930,425

886,119

3,247

38,962

4.40%

פתח-תקווה

900,825

857,929

3,229

38,751

4.52%

נס ציונה-רחובות

702,473

669,021

2,547

30,567

4.57%

בת ים-חולון

861,932

820,888

3,171

38,046

4.63%

אשדוד-אשקלון

769,342

732,707

2,875

34,502

4.71%

חיפה

465,242

443,088

1,976

23,716

5.35%

באר שבע

447,094

425,803

2,244

26,924

6.32%

מקור: אתר "יד 2″ ו"הומלס", עיבוד וניתוח "הקפיטליסט"

התוצאות מדברות בעד עצמן, הן בגבעתיים והן בנתניה, התשואות ירדו לעומת השנה שעברה. למען הדיוק, בשיעור של יותר מרבע אחוז בגבעתיים ולמעלה מחצי אחוז בנתניה. לא מפתיע שכן במרבית אזורי המגורים בארץ הורגשה עליית מחירים, שכמובן נמצאת ביחס הפוך לשיעור התשואה על דירה. חשוב לשים לב שבכל האזורים במרכז הארץ ואף באשדוד ובאשקלון, התשואה על דירת 3 חדרים נמוכה מ-5%, ובממוצע סביב 4% וקצת.

עתה, החלטתי על תוספת חדשה למחקר שתכלול בדיקת דירות 4 חדרים:

אזור מגורים

מחיר ממוצע

מחיר מתוקן

שכירות לחודש

שכירות לשנה

תשואה

גבעתיים-רמת גן

1,783,153

1,698,241

4,933

59,201

3.49%

ירושלים

1,567,675

1,493,023

4,505

54,059

3.62%

השרון

1,735,460

1,652,819

5,014

60,167

3.64%

ת"א

2,146,472

2,044,259

6,391

76,688

3.75%

ראשון לציון

1,323,422

1,260,402

4,117

49,403

3.92%

נתניה

1,251,224

1,191,642

3,896

46,758

3.92%

פתח-תקווה

1,282,226

1,221,168

3,997

47,961

3.93%

נס ציונה-רחובות

1,244,437

1,185,178

3,934

47,207

3.98%

בת ים-חולון

1,264,489

1,204,275

4,246

50,953

4.23%

אשדוד-אשקלון

820,930

781,838

3,103

37,233

4.76%

חיפה

779,090

741,990

2,982

35,788

4.82%

באר שבע

721,936

687,558

3,290

39,481

5.74%

מקור: אתר "יד 2″ ו"הומלס", עיבוד וניתוח "הקפיטליסט"

אפשר להיווכח כי כמעט בכל אזורי המגורים במדגם מניבות הדירות לבעליהן תשואה נמוכה מ-4%. גם במדגם זה, ניתן לראות כי באזורי המגורים מחוץ למרכז, כדוגמת באר שבע וחיפה, התשואה גבוהה יותר, נתון המעיד על אטרקטיביות נמוכה יותר למגורים.

מה משמעות התשואה הנמוכה על הדירות במרכז הארץ?

אוקיי, הבנו, התשואה נמוכה, אז מה? מה בין התשואה הנמוכה למחירי דיור גבוהים והאם רכישת דירה כיום היא עדיין אטרקטיבית?

בנקודה זו עלי להדגיש את הרציונל הכלכלי העומד מאחורי חישובי התשואה על דירה. מבחינתי, כל נכס שנרכש מסיבות כלכליות, להבדיל מטבעת נישואין בעלת ערך סנטימנטלי מיוחד, צריך להיות מתומחר בהתאם לסיכונים הנובעים מהשקעה בו. כלומר, ככל שהנכס יאופיין בסיכונים רבים יותר, כדוגמת סיכון ריבית, אינפלציה, מטבע חוץ, סחירות או אף גיאו-פוליטי, כך התשואה הנדרשת בגינו צריכה להיות גבוהה יותר. עקרונית, בכל נכס שנחזיק קיים איזשהו סיכון, אפילו פיקדון בבנק (סיכון שהבנק יקרוס). לכן, רבים מתייחסים לריבית בנק ישראל כריבית המינימלית שעלינו לדרוש על נכס פיננסי. אם מנטרלים את סיכון האינפלציה אז באמת ניתן לומר ש"אין סיכון".

להשקפתי, אם נבקש למצוא תשואה מינימלית על דירה בישראל, עלינו לבדוק מהי התשואה הממוצעת של אגרות חוב בנקאיות צמודות למדד לתקופה של 10-15 שנה. לתקופה ארוכה זו יש שתי סיבות עיקריות; ראשית, רכישת דירה היא בהגדרה השקעה לטווח ארוך ושנית, לרוב הרכישה נלוות במשכנתא הניטלת לתקופה של 10-25 שנה. בהתאם לזאת, תשואות האג"ח הארוכות של הבנקים בארץ מהוות אלטרנטיבה ראויה להשקעה בדירה.

בשלב זה חשוב להבהיר כי מדובר באגרות חוב סחירות, כלומר, ניתן למכרן בקלות יחסית בכל יום מסחר בבורסה. להזכירכם, כל דירה - נהדרת ככל שתהא - לא ניתנת למכירה ברמת היומית ולרוב, התהליך לוקח למעלה מחודש (מו"מ, מסמכים, העברות כספים וכו'). המשמעות היא שהתשואה על דירה צריכה לפצות את המשקיע בה בגין היעדר הסחירות. מה גובה הפיצוי? זו כבר שאלה שתלויה בביקוש לנכס, במיקומו ובגורמים נוספים שקשה לאומדן באופן מהימן.

ובכן, התשואה הממוצעת על אג"ח בנקים לטווח ארוך עומדת כיום על שיעור שנע בין 3.5% ל-4%. לצרכי הבדיקה נבחר בטווח התחתון - 3.5%. כעת, אם נבחן את התשואה הזו אל מול התשואות השונות על דירות 3 חדרים, נמצא שבשלושה אזורי מגורים: גבעתיים-רמת גן, ירושלים והשרון (שכולל את הערים רעננה, כפר-סבא, הוד השרון, רמת השרון והרצליה), הפיצוי נמוך ממחצית האחוז, ובמידה והיינו בוחרים ברמת תשואה גבוהה יותר לבנקים, אז התוצאה אף הייתה נמוכה יותר. לגבי יתרת דירות 3 חדרים במרכז, פרמיית הסחירות מגיעה עד לאחוז, אולם שוב חשוב לזכור כי במידה והתשואה הבנקאית האלטרנטיבית הייתה גבוהה יותר, אז הפרמיה הייתה מצטמצמת.

מה לגבי דירות 4 חדרים? אני שמח שהרחבתי את המחקר גם לדירות אלו, מאחר והתוצאה המתקבלת אינה משתמעת לשתי פנים. בשלושת האזורים החמים ביותר (שימו לב לעובדה כי תל-אביב מדורגת רק במקום ה-4 בשני המדגמים) אין פיצוי עבור היעדר הסחירות. גם לשאר האזורים, פרמיית הסחירות אינה הולמת את הסיכון לטעמי.

אז יש או אין בועה?

אחת השאלות שחוזרות ונשנות בשנה האחרונה היא האם אכן קיימת בועה בשוק הנדל"ן בישראל. אם בוחנים את הנתונים ברמה הארצית, אז בדרך כלל התשובה שתתקבל תהיה לא. הסיבה היא שיש אזורים שעלו יותר, יש כאלו שפחות, ויש גם מקומות שבהם המחירים ירדו מכל מיני סיבות (מצב בטחוני, היעדר תעסוקה ועוד).

מסיבה זו, בחרתי לבצע את המחקר על מספר גדול ככל הניתן של אזורי מגורים בישראל. באופן עקרוני, יכולתי לכלול גם את הקריות ויישובים נוספים באזור הצפון והדרום, אבל יש גבול לכמות הנתונים שיש לי זמן לעבד ולנתח.

המשמעות של בועה פיננסית היא שהמחירים בשוק התנתקו מערכיהם הריאלי. במקרה של נדל"ן, צריך לשאול את השאלה הבאה: בהינתן שכר דירה נתון שניתן לגבות על דירה לאורך זמן, האם מחיר הדירה הנוכחי מגלם תשואה הולמת לסיכון שבאחזקתה? במלים אחרות, במידה שכר הדירה החזוי מוערך ב-5,000 ש"ח בחודש - 60,000 שנה - ומחיר הדירה המבוקש הוא 1,800,000 ש"ח, האם רוכש הדירה משלם מחיר ריאלי? דירה זו מגלמת תשואה של 3.33% לעומת תשואה אלטרנטיבית של למעלה מ-3.5%. תוסיפו לכך את פרמיית הסחירות ותקבלו פער של כחצי אחוז ואולי אף יותר, תלוי כמובן בגורמים הייחודיים לנכס.

מה יהיה ה"עונש" לרוכש במצב זה? במידה והשוק יתקן את העיוות, הוא עלול להפסיד כ-15% ביחס למחיר ששילם, או כ-250,000 ש"ח, במונחים כספיים.

לפני סיום, על מנת לתת מענה גם לשאלת הבועה וגם לפוטנציאל ההפסדים הגלומים במחירי הדיור כיום, אבצע את הסימולציה הבאה לדירות 3 חדרים:

אזור מגורים

שכ"ד חודשי

תשואה נוכחית

תשואה עתידית

מחיר נוכחי

מחיר עתידי

שינוי צפוי

שיעור שינוי

גבעתיים-רמת גן

4,001

3.79%

4.54%

1,267,250

1,057,828

209,422-

16.5%-

ירושלים

3,975

3.87%

4.62%

1,233,408

1,033,061

200,348-

16.2%-

השרון

3,525

3.95%

4.70%

1,070,945

900,059

₪170,886-

16.0%-

ת"א

5,165

4.11%

4.61%

1,508,300

1,344,685

₪163,615-

10.9%-

ראשון לציון

3,504

4.38%

5.13%

959,280

819,129

₪140,151-

14.6%-

נתניה

3,247

4.40%

5.40%

886,119

721,928

₪164,191-

18.5%-

פתח-תקווה

3,229

4.52%

5.52%

857,929

702,416

₪155,512-

18.1%-

נס ציונה-רחובות

2,547

4.57%

5.57%

669,021

548,886

120,135-

18.0%-

בת ים-חולון

3,171

4.63%

5.63%

820,888

675,205

145,683-

17.8%-

אשדוד-אשקלון

2,875

4.71%

5.71%

732,707

604,360

₪128,347-

17.5%-

חיפה

1,976

5.35%

6.35%

443,088

373,338

₪69,750-

15.7%-

באר שבע

2,244

6.32%

7.32%

425,803

367,657

58,146-

13.7%-

מקור: אתר "יד 2″ ו"הומלס", עיבוד וניתוח "הקפיטליסט"

בהנחה שהתשואה הנדרשת על דירות אלו תעלה בשיעור של 0.75% (אזורי הביקוש החמים) ל-1% (ביתר), הן כתוצאה מהתקררות שוק הנדל"ן והן בשל עליית הריבית הצפויה, שתייקר את מחיר המשכנתאות ותעלה את התשואות באג"ח ארוכות, אני צופה ירידת מחירים שתנוע בין 10% ל-20% בדירות 3 חדרים. בחינת רגישות דומה לדירות 4 חדרים מראה כי בעלי הדירות צפויים לאבד בין 15%-20% מערך דירתם. לקבלת סדר גודל, מדובר בהפסד משוער של כ-300,000 ש"ח בגבעתיים-רמת-גן וסכום נמוך במעט באזור השרון.

התשובה היחידה שעד כה נותרה ללא מענה היא האם מדובר בבועה נדל"נית או לא. אז, ברמה הטכנית, קיומה של בועה גורסת כי התנפצותה תגרום למפולת של 20% ומעלה במחירים. לכן, לפי תוצאות המחקר שלי, עדיין אין בועה בשוק הנדל"ן (למרות שבחלק מאזורי המגורים אנחנו ממש ממש קרובים) וההפסדים הצפויים יהוו רק "תיקון" בהגדרה.

אם אתם שואלים אותי, ההגדרות הטכניות לא כל-כך מעניינות, מה שחשוב הוא שמחירי הדיור בארץ הגיעו לרמה גבוהה מדי וצפויים לחוות תיקון משמעותי (לפחות 10%) בעתיד הנראה לעין. למרות זאת, ייתכן כי בטווח הקצר עוד נחזה בהמשך עליות מחירים בשוק הדיור, אבל דבר זה רק יעצים את שיעור הירידות לכשיגיעו.

מקווה שהפוסט הזה היה ברור ומועיל עבורכם והינכם מוזמנים לפנות אלי לקבלת הבהרות בנושא או לשאלות.

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.

תגים: , , , ,

11 תגובות לפוסט "בועת הנדל"ן (עדיין לא) כאן"

  1. מאת הדאון:

    ברור, מועיל ומאד מעניין - למרות שכרגע אין לי כסף אפילו לשטיח הכניסה לבית.
    בכל זאת יש לי שאלה: הנחת שהתיקון יגיע במחירי הדירות דווקא (שירדו), אבל באותה מידה ייתכן שדווקא מחירי השכירות יתוקנו כלפי מעלה (במיוחד במקומות מבוקשים שכבר פחות או יותר רוויים בבנייה, כמו תל אביב). בעצם, מחירי השכירות באזורים כאלה עולים לאט לאט ובהתמדה. יש דרך להכריע מה יתוקן, מחירי הדירות כלפי מטה, או מחירי השכירות כלפי מעלה?

  2. מאת יניב קוניס:

    שאלה מצוינת! לא הסברתי את נושא השפעת שכר הדירה בפוסט ובאמת חשוב להתייחס לכך. ראשית, שוק השכירות מאופיין ב"סחירות" רבה יותר משוק הדיור בבעלות. להערכתי, כמות העסקאות בשוק זה גדולה לפחות פי 5 מהדירות בבעלות -שוכרים מחליפים דירה בערך כל שנה וחצי עד שלוש שנים, לעומת דירות בבעלות שבהם עושים מעבר אחת ל-8 עד 12 שנים בממוצע. לכן, מדובר בשוק יעיל יותר וגמיש יותר במחירים. שנית וחשוב ויותר, כמו שציינת, מחירי השכירות עולה לאט לאט ובהתמדה, ובאופן כללי, השכ"ד עולה לאורך זמן במתאם גבוה למדד המחירים לצרכן (בו משקל השכירות הוא כחמישית). כלומר, אפשרות לצפות ששכ"ד ישאר ברמה ריאלית קבועה לאורך השנים, עם עלייה במחירים במקומות מבוקשים יותר.
    כל עוד מחירי הדיור ימשיכו בקצב הנוכחי, בעלי הדירות יוכלו לעלות טיפה את שכ"ד ו"לתקן" קצת את התשואה אבל סביר מאוד שכאשר מחירי הדיור יתחילו לרדת, גם מחירי השכ"ד יחוו תיקון קל (עד 10%). בסופו של דבר, תוך תקופה קצרה של שנה עד שלוש, שכ"ד יחזור להיות מתואם עם המדד, ולכן לצורך חישוב כדאיות השקעה ואחזקת דירה, אין לירידה הזמנית בשכ"ד משמעות בחישוב התשואה. בסופו של דבר, השינויים הגדולים באמת הם במחירי הדיור ולא בשכירות, והם אלו שמעלים או מקטינים את התשואה מהנכס.

  3. מאת דני:

    פוסט מצוין.

  4. מאת אריק:

    הי יניב, תודה רבה על הבדיקה- אני חושב שאתה צודק בגדול. מדינת ישראל 2010, בעיקר באיזור המרכז, נמצאת בתוך בועה קטנה מבחינה נדלנית. השאלה שלי- מה בעצם יכול להיות ה"טריגר" לפיצוץ אותה הבועה? האם מספיק שהריבית תעלה נניח ל-3% על מנת להביא לכזו ירידה?

  5. מאת יניב קוניס:

    היי אריק, לדעתי יש שני גורמים אפשריים שיביאו לירידת מחיר ובחלק מהאזורים, אף לצניחה: עליית ריבית ב"י, ירידה בקונים, בעיקר דרך קבוצות הרכישה.
    אני ארחיב על גורמים אלו בפוסט הקרוב שיפורסם בסופ"ש אבל בגדול, עליית הריבית מ-1.5% כיום ל-3%-4% בשנה-שנתיים הקרובות תביא את אותם שערי ריבית לטווח ארוך שציינתי בפוסט (אג"ח בנקים ל-10 שנים) לתשואה גבוהה יותר, למעלה מ-4% אחוזים צמודים למדד ובעצם תביא למצב שדירות שתשואתן נמוכה יותר לא כדאיות ומחירן ירד בהתאמה עד לתשואה "הגיונית" יותר, קרי, בערך בין 10% ל-25%.
    לגבי קבוצות הרכישה, אני חושב שיש שם בעיה גדולה וייתכן שתתבצע רפורמה במיסוי או בתקנות אשר תגביל את האשראי ותפגע בנוטלי המשכנתאות. בדרך זו, יתקשו הקבוצות לגייס קונים והביקוש לדירות יקטן.

  6. מאת Legally registered:

    really loved the article added to my favourites

  7. מאת ליאור:

    האין לקחת בחשבון גם את הבדל המיסוי בין שתי אלטרנטיבות ההשקעה?
    כידוע, שכר הדירה אינו ממוסה בעוד שרווחי הון ממוסים ב20%. האין הבדל זה מוסיף, באופן משמעותי, לכדאיות של השקעה בנדלן?

  8. מאת יניב קוניס:

    אהלן ליאור,
    לא לקחתי בחשבון את נושא המיסוי, כמו גם את שאר העלויות הנלוות להשקעות אלו כגון עמלות קניה/מכירה של ני"ע, דמי משמרת וכו' באג"ח ושכר עו"ד + דמי מתווך + עלויות בנקאיות + מסים למיניהן ברכישת דירה.
    דרך אגב, זה לא מדויק ששכ"ד לא ממוסה בעוד שהאג"ח כן, מאחר וחלק גדול מאוד מאותם רוכשי דירות להשקעה כן משלמים מס (בגדול, הפטור הוא על דירה אחת בלבד ועד גובה שכ"ד של כמה מאות אלפי שקלים). בנוסף, אני מכיר מספיק דרכים להפחית את נטל המס בשוק ההון ואם תוסיף לזה את העלויות הנלוות שהן גבוהות יותר משמעותית ברכישת דירה, אין למיסוי שציינתי כמעט משמעות בין החלופות.
    הכדאיות תיבחן על פי התשואה, כמובן שמי שמתכוון לבצע את ההשקעה, חשוב שיעשה את הבדיקה לתשואה נטו אבל לצורך ההשוואה בלבד, אין בעיה עם המיסוי.

  9. מאת Business Man:

    Great article . Will definitely apply it to my website

  10. מאת ZF:

    מחקר מעניין ומקיף.
    נראה לי כדאי להוסיף לתשואה הנובעת משכ"ד עוד תשואה הנובעת מעליית ערך הנכס מעבר למדד. ההיסטוריה מראה שתשואה זו מגיעה ל1-2% בשנה.
    מעבר לכך אני חושב שבישראל יש לאנשים נטיה לרכוש דירה ולא לשכור ולכן הם מוכנים לשלם פרמיה על רכישת דירה (עובדה ששכירות בארץ תמיד הייתה יותר כלכלית מרכישה ובכל זאת רוב האנשים קונים דירות למגורים).
    בשורה התחתונה אני מאמין שרכישת דירת בארץ זה יותר עניין רגשי ולא כלכלי לכן רוב הסיכויים ערכים נומינליים של מחירי דירות לא ירדו באיזורי הביקוש. אם יש פער בתשואות אז הוא יאוזן ע"י אינפלציה.
    מה אתה חושב?

  11. מאת יניב קוניס:

    התשואה מדירה אכן מורכבת מהתזרים השוטף (שכ"ד) + עליית ערך. הבעיה היא שלא ניתן לדעת כמה ותוך כמה זמן יעלה מחירה של הדירה. די דומה לתמחור מניה, אפשר לקחת בחשבון רק את התזרים השוטף (רווחי החברה שרובם מחולקים כדיבידנד) ולא רווחים חד פעמיים כלשהם. באופן עקרוני, הסיבה היחידה שמחירי דירות יעלו יותר מהמדד לאורך זמן נובעת מהיעדר חלופות מגורים (קרקע, עבודה וכו') ומצד שני, גידול בביקוש לאזור מגורים מסוים (זה לא גורם כלל ארצי, אלא מקומי בלבד).
    לגבי הטענה שלך בדבר הפרמיה על הרכישה, זה נכון מאוד, בדיוק כמו אג"ח צמודות מדד, גם רכישת דירה נותנת סוג של ביטוח לשקט נפשי (די מרמה לדעתי האישית).
    אני מסכים איתך שרכישת דירה היא עניין רגשי אבל ברגע שנכסים כלכליים נרכשים בערכם לא כלכליים, מכל סיבה שהיא, כולל רגשית, באיזשהו שלב מגיע תיקון במחיר, גם ברמה הנומינלית. האינפלציה לא תאזן את פער התשואות בטווח הקצר (1-3 שנים) אלא רק בטווחים ארוכים יותר.
    תמיד יש אזורי ביקוש יוצאים מהכלל, כמו מרכז ת"א שבה אין כמעט היצע עודף ואנשים מוכנים לשלם הרבה על מנת לגור בעיר. אותו דבר לגבי שכונות מסוימות בערים ספציפיות, בהרצליה פיתוח, בקיסריה, ברמת פולג, ברעננה.

לכתוב תגובה