ארכיון פוסטים מהחודש "נובמבר, 2009"

מה כדאי לעשות עם הכסף?

יום ראשון, 22 בנובמבר, 2009

יניב קוניס

לעתים קרובות, אני מתבקש לענות על השאלה "מה אתה מציע לי לעשות עם הכסף היום?". לרוב, השאלה נשאלת מקרוב משפחה "רחוק", ממכר של הוריי או מנהג מונית בדרך חזרה למשרד. אני חייב להודות שאני די מתעב את השאלה הזאת מכיוון שאף פעם לא תהיה לי תשובה חד משמעית עבורה. לכל אדם צרכים מיוחדים, אופי ייחודי ומטרות שונות בחיים, כך שהתשובה כיצד והיכן להשקיע את כספם צריכה לתת מענה בראש ובראשונה לתכונות אלו.

בכוונה ציינתי את סוגי האנשים אשר לרוב, מהם עולה השאלה, מאחר שחדי האבחנה שביניכם יסיקו מיד כי לא מדובר באנשים שאני עומד עמם בקשר שוטף ואי לכך, איני מודע לצרכיהם, אופיים, ורצונותיהם בחיים. אין ספק שביכולתי לשאול, לחקור ולברר, אבל מדובר בהשקעה של לפחות מספר שעות שאין ברצוני לבצע, ודאי לא בחינם.

לא פחות חשוב מכך, עצה או המלצת השקעה שתינתן היום יכולה להיות לא רלוונטית כבר מחר, ואם לא, אז בוודאי עוד חודש-חודשיים. לכן, ההעדפה האישית שלי היא להימנע מתשובה, כאשר מבחינתי עדיף שאדם ימשיך לקבל תשואה מזערית מפיקדון, העיקר שלא יכנס להרפתקה פיננסית שהוא לא מוכן אליה ויפסיד ממיטב כספו.

סוף השקעה במחשבה תחילה

אחד המצבים הכואבים ביותר שנתקלתי בהם במהלך הקריירה שלי הוא הקלות שבה אנשים בוחרים להשקיע את חסכונותיהם. כסף שנחסך בעמל רב, נזרק ללא מחשבה שנייה על מניות, אגרות חוב ושאר ירקות באופן שאינו הולם את אופי המשקיע ואת מטרותיו. ברגע שהשוק נכנס לטריטוריה שלילית, הם מגלים כי הפסידו חלק גדול מהונם, בשל אותה פזיזות.

ברור שכל אחד רוצה להרוויח כמה שיותר כסף כאשר הוא משקיע בבורסה, אבל צריך לקחת בחשבון את הצד השני של המטבע - האפשרות להפסיד. לכן מבחינתי, כלל הברזל להשקעות הוא המקסימלית שלכם. אם ברשותכם 100,000 ש"ח, תשאלו את עצמכם האם תוכלו לחיות עם מצב שבו נותרו לכם רק 80 אלף או 50 אלף חודשיים מאוחר יותר. אם אין שום מספר מתחת ל-100 שמסתדר לכם אין לכם מה לחפש בשוק ההון בכלל, אם אין מספר מתחת ל-90 אין מקום להשקיע במניות.

אני מצפה מאנשים שיתייחסו לחיסכון באופן דומה לרכישת מוצר יקר, דוגמת רכב או מקרר. אין שום סיבה שכאשר קונים מקרר באלפי שקלים, משקיעים זמן לבדיקת מותגים ולהשוואת מחירים, ולעומת זאת, כאשר רוכשים מניה או אגרת חוב ב-30 אלף עושים זאת בהינף יד. המינימום הנדרש הוא לקרוא ולשמוע מספר דעות לפני שמבצעים פעולה בחשבון. לטעמי, מומלץ גם לקרוא את הדוחות הכספיים הרלוונטיים ובדרך כלל, להימנע מחשיפה לנכס בודד ולבצע את ההשקעה באמצעות מכשיר השקעה כגון קרן נאמנות או תעודת סל.

השקעה בעולם של בועות

לפני סיום, ברצוני להתייחס בקצרה לנושא שהוזכר בפוסט הקודם - "חיים מבועה לבועה". קיבלתי מספר תגובות שטענו כי אם הנני מעריך שמתפתחת כעת בועה חדשה, מה הטעם להיכנס לבורסה, ושוב להפסיד את המכנסיים?

ראשית, הבהרה: אני לא מעריך שכיום שוקי המניות או האג"ח - ממשלתי וקונצרני, נמצאים במצב בועתי. מעבר לכך, חשוב לי לציין כי בעולם שלנו תמיד היו בועות (בעידן המודרני, אחת הראשונות שתועדו הייתה בועת הצבעונים בהולנד במחצית הראשונה של מאה ה-17), ותמיד יהיו בועות. בועות פיננסיות הן אולי לא תופעה חביבה עלינו במיוחד, אבל חייבים להפנים שהיא חלק מהנורמה. היוצא מהכלל הוא דווקא עולם שמתנהל על מי מנוחות לאורך זמן ממושך. עוד כלל חשוב שיש לקחת בחשבון הוא, שאת התנפצותן של אותן בועות, פרקי זמן שנהוג לכנותן "נקודות קיצון", לא ניתן לחזות כמעט אף פעם (גם לא "חוזה המשבר האחרון", רוביני).

מצד שני, ניסיון העבר מלמד כי לאורך זמן, מחירי הנכסים הפיננסים נוטים לעלות בממוצע וכך נהנים המשקיעים בהם מעליית ערך. מי שמבין את ההזדמנות הגלומה בהשקעות ובמקביל גם את הסיכון, יכול להרוויח במידה וישקיע בשוק ההון באופן קבוע.

אז מה, בכל זאת, אפשר לעשות היום עם הכסף?

הפתרון הוא להשקיע בצורה מפוזרת, שקולה וחסינה מספיק על מנת לעמוד בבועות ובזעזועים שעשויים לפקוד את השווקים הפיננסיים. כיצד עושים זאת? אנסה להסביר זאת בפוסט הבא דרך הצגת תיק השקעות שתואם השקפה זו.

עד אז, שיהיה שבוע נהדר לכולנו.

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.

חיים מבועה לבועה

יום רביעי, 18 בנובמבר, 2009

יניב קוניס

סוף סוף חזרתי לכתוב בבלוג, אחרי שנעלמתי לחודשיים לרגל חופשה מדהימה בחו"ל ולאחר מכן, היישר לעומס שהצטבר ולאתגרים חדשים שחיכו לי בעבודה. חוץ מזה, למי שלא התעדכן גם הספקתי להתארס (בהזדמנות זו - תודה לכל המברכים).

בינתיים, הכלכלה העולמית הספיקה להתאושש מהמשבר והמיתון ולחזור למסלול צמיחה. בתחילת השבוע פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי המשק הישראלי צמח בקצב שנתי של 2.2% במהלך הרבעון השלישי השנה - לא משהו אבל העיקר שחיובי. עד כה המעבר ממיתון לצמיחה עוד לא הספיק לבלום את העלייה בשיעור האבטלה (בארה"ב כבר מעל ל-10%!!!), אבל עם הזמן גם שוק התעסוקה יתאושש. חשוב להדגיש שלא תתקיים צמיחה אמיתית ללא יצירת מקומות עבודה וביקוש מחודש לעובדים.

חוץ מזה, נגידי הבנקים המרכזיים עדיין אינם סמוכים ובטוחים שהצמיחה היא אכן בת-קיימא, ולראייה, הם משהים לפי שעה את העלאת הריבית. בארץ, כזכור, פישר עוד ניסה להתניע מהלך (העלה את הריבית מ-0.5% ל-0.75%), אבל ברגע שהבין שהוא החלוץ ומהיוצאים מהכלל, עצר. ללא ספק, מדובר באחת הדילמות הקשות ביותר שבהן נתקל הנגיד בתפקידו; מצד אחד, ברור לו שהריבית הנוכחית נמוכה מדי ואינה משקפת את מצב המשק, הן ברמת הצמיחה והן ברמת האינפלציה. מצד שני, העלאת הריבית פה והותרה ללא שינוי בארה"ב ובאירופה תגרום לייסוף השקל, בדיוק ההיפך מהמטרה שלשמה בנק ישראל רוכש כל הזמן עוד ועוד מט"ח - להחליש את השקל על מנת לשפר את יכולת הייצוא והתחרות של ישראל בזירת המסחר הגלובלית.

יש אמירה נפוצה בקרב כלכלנים לפיה במהלך טיפול במשבר אחד, נזרעים הזרעים למשבר הבא. כשבועת הדוט.קום התנפצה לרסיסים והולידה יחד עם אסון התאומים מיתון חריף בארה"ב ובשאר העולם, התרופה שניתנה בידי הפד האמריקאי הייתה הפחתת הריבית לשיעור היסטורי והותרתה שם לתקופה ארוכה. ארוכה מספיק על מנת לספק הלוואות זולות לדיור, לרכב ולחיים טובים לאותם צרכנים שמשפיעים על רבע מהכלכלה העולמית. את התוצאה הבלתי נמנעת של משבר אשראי חזינו היטב בשנתיים האחרונות.

השאלה הרלוונטית כיום היא האם דרך הטיפול הנוכחית, שיעור ריבית נמוך אף יותר מהמשבר הקודם, לא תוביל בסופו של דבר לבועה נוספת. מרבית הסיכויים שכן. היעדר אלטרנטיבה אמיתית להשקעה סולידית (פיקדון בבנק, מק"מ וכו') דוחפת אנשים, שבצדק לא מוכנים לקבל ריבית אפסית עבור כספם, להשקעה בנכסים בעלי פרופיל סיכון גבוה יותר - מניות, אגרות חוב קונצרניות, סחורות, והטרנד החדש/ישן - דירות להשקעה.

אז כמו שבכדורגל חיים משבת לשבת, כך בשווקים הפיננסיים חיים מבועה לבועה. כך היה וכך יהיה. לפיכך, השאלה שדורשת כעת מענה היא היכן תהיה הבועה הבאה? האם בשוק המניות, בשוק הנדל"ן או אולי במחירי הזהב?

בין הפותרים נכונה יוגרל טוסטר משולשים…

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.