לשלב בין החיסכון המיידי לעתידי
יום שני, 20 ביולי, 2009מעבר לתיק ההשקעות הפיננסי, עומד לרשותנו גם חיסכון פנסיוני שמיועד ליום בו נחליט לפרוש לגמלאות. כיצד מיישמים אסטרטגיה כוללת שתשלב בין החסכונות הנזילים והחסכונות לטווח ארוך, ומה יש לקחת בחשבון במדיניות ההשקעה של מכשירי החיסכון השונים?
בפוסטים האחרונים עסקתי בשלבים השונים של תהליך ניהול ההשקעות. תחילה דנתי בהליך זיהוי ואפיון צרכי המשקיע, ומאוחר יותר הצגתי את חשיבות בניית תיק ההשקעות בהתאם לאותם צרכים ולאופיו של המשקיע, החל מביצוע הקצאת נכסים, דרך בחירת ניירות ערך ומכשירי השקעה וכלה במעקב השוטף אחר ביצועי התיק, תוך שמירה על משמעת והתמדה בהשקעה. עתה אתמקד בחלק השלישי והאחרון במסגרת התהליך - שילוב החיסכון הפנסיוני עם תיק ההשקעות הפיננסי.
במהלך חיינו הבוגרים אנו נוטים לצבור נכסים במסגרות שונות: קופות גמל וקרנות פנסיה שבהן הופקדו אחת לחודש כספים ממשכורתנו, תוכניות חיסכון שהפרשנו אליהן בהוראות קבע, קרנות נאמנות ותעודות סל שבהן השקענו, ואולי גם דירה שנמצאת בבעלותנו.
יחד עם זאת, לרוב איננו מבצעים מעקב שוטף ורציף אחר כלל הנכסים שברשותנו כמכלול אחד. במרבית המקרים, הנכסים שלנו מוחזקים או מנוהלים על ידי גורמים שונים שאינם מתקשרים זה עם זה, ולעתים תכופות אינם מודעים לנכסים אחרים ולהתחייבויות שיש לנו. אין זה מקרה נדיר שללקוח ישראלי יש שני חשבונות בנק, שלוש קופות גמל, קרן השתלמות וקרן פנסיה.
במידה שאותו לקוח אינו מרכז בעצמו את כל המידע הנוגע לאותם נכסים והתחייבויות, או מסמיך גורם מקצועי שיבצע זאת עבורו, הוא מסתכן בקבלת החלטות חשובות על בסיס מידע חלקי בלבד.
ככל שחולפות השנים וגילנו עולה, הרציונל הכלכלי דורש מאיתנו למזער את רמת הסיכונים בחסכונותינו. אולם, יישום מדיניות זו היא משימה קשה, מאחר שנכסינו פזורים במקומות שונים בין מספר רב של מכשירי חיסכון. פיזור זה מקשה עלינו לקבוע את רמת הסיכון הכוללת בתיק הנכסים שלנו, והאם היא תואמת לצרכים הנוכחיים והעתידיים שלנו.
חשוב לזכור, שבסופו של דבר גם חלק מהחיסכון הפיננסי המצוי ברשותנו כעת יתווסף לחיסכון הפנסיוני שייצבר לאורך השנים וישמש אותנו בגיל הפרישה. לחילופין, אותו חיסכון פנסיוני בתוספת נכסי הנדל"ן שבבעלותנו מהווים כיום חלק אינהרנטי ממפת הנכסים הכוללת שלנו, כמובן יחד עם תיק ההשקעות הפיננסי. לפיכך, לא משנה מאיזו זווית ומאיזו נקודת זמן נבחן את פני הדברים, אנו חייבים להתייחס לכלל נכסינו וחסכונותינו כמקשה אחת. באופן מעשי, על אף שמדובר במשימה מעיקה, עלינו לאסוף ולרכז את כל המידע הרלוונטי אודות הנכסים וההתחייבויות, לבצע אחריהם מעקב שוטף ולקבל החלטות שיהלמו את מכלול הנכסים והצרכים גם יחד.
היכן ניתנות הטבות מס?
בעולם ההשקעות נמצא לרוב המשקיע בצד המשלם והמדינה בצד הנהנה, אך ישנם גם מקרים בהם התמונה הפוכה. הנפוץ שבהם הינו החיסכון הפנסיוני. מדינת ישראל רואה חשיבות רבה בחיסכון פנסיוני לטווח ארוך, ולכן קופות הגמל, קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים נהנים מהטבות מס ייחודיות לחוסך, בין אם הוא שכיר או עצמאי. הטבות המס הללו אינן קיימות באפיקי השקעה אחרים, דוגמת תוכניות חיסכון או פיקדונות, כשהרציונל הכלכלי שלהן הוא לעודד את הציבור הישראלי להשקיע לטווח ארוך, ולצבור כספים שניתן יהיה למשוך בעת הפרישה לגמלאות.
מכשיר חיסכון נוסף שזוכה להטבות מס ייחודיות הוא קרן ההשתלמות. בשונה ממכשירי החיסכון הפנסיוניים שהוצגו לעיל, שבהם לרוב זכאי העמית לקבלת קצבה חודשית או סכום הוני נזיל רק בהגיעו לגמלאות, קרן ההשתלמות מאפשרת שימוש בכספים למטרות שונות כבר לאחר שש שנות ותק בלבד.
חשוב לציין שמדובר במכשיר היחיד שייעודו אינו לגיל פרישה, ונהנה מהטבות מיסוי, בניגוד לשאר מכשירי ההשקעה השונים דוגמת פיקדונות, קרנות נאמנות ותוכניות חיסכון החייבות במס. כיום, מדובר בחיסכון ההוני האחרון שנותר במדינת ישראל הנהנה מהטבות מס.
עולה השאלה, כיצד ניתן לנצל את הטבות המיסוי באפיקי החיסכון הפנסיוני על מנת להפחית את נטל המס בתיק ההשקעות הפיננסי. ובכן, הפיתרון לכך הוא ניהול תיק ההשקעות כחלק מראייה הוליסטית של כלל נכסי המשקיע.
להמחשת אופן הביצוע, נציג את הדוגמה הבאה: ללקוח תיק השקעות פיננסי בסך 100 אלף שקל, וסכום דומה נזקף לזכותו במסגרת קרן ההשתלמות שלו. בדיקה קצרה באתר "גמל-נט" של משרד האוצר, מגלה כי מרבית הציבור הישראלי מחזיק בקופות גמל וקרנות השתלמות במסלול כללי. כלומר, מסלול שבו למנהל ההשקעות יש גמישות במדיניות ההשקעות בהתאם למגבלות לתשקיף. אולם, ברוב המקרים יעמוד שיעור החשיפה של הקופה למניות בין 20% ל-35%. מכאן, נניח שגם קרן ההשתלמות של אותו לקוח מחזיקה בסדר גודל דומה מנכסיה במניות. בדיקה נוספת (מעט קשה יותר) תגלה שמדיניות ההשקעות של הלקוח בתיק היא עד 25% במניות.
מאחר שהלקוח בוחן את ביצועי תיק ההשקעות והחיסכון הפנסיוני בנפרד, הוא בוחר להכניס רכיב סיכון לתיק ההשקעות על מנת לנסות להגדיל את התשואה. אולם, ראייה כוללת של נכסיו הייתה עשויה להניע אותו לתוצאה מיסויית טובה יותר - הגדלת הרכיב המנייתי בקרן ההשתלמות באמצעות מעבר למסלול בעל חשיפה מנייתית גבוהה יותר, על חשבון הפחתת אותו רכיב בתיק ההשקעות הנזיל.
מדוע לעשות כן? ובכן, ההנחה היא שמניות יניבו תשואה גבוהה יותר מהשקעה סולידית, ולכן גם יחייבו את המשקיע לשלם מס גבוה יותר במועד המימוש. אדגיש, כי המעבר בין מסלולים בקרן השתלמות אינו מהווה משיכה על פי חוק, ולפיכך לא פוגע כלל בוותק ובזכויותיו של העמית. לפיכך, המסקנה המתבקשת היא שבבואנו להשקיע במניה, או לחילופין בקרן נאמנות מנייתית, עלינו לבחון תחילה האם התוצאה המיסויית של צעד זה מתאימה ביחס לכלל הנכסים שברשותנו, כולל החיסכון הפנסיוני.
ניתוח עושים עם מנתח מקצועי
אין ספק שיישום השילוב בין החיסכון הפיננסי לפנסיוני הוא משימה לא פשוטה. מסיבה זו, אצל מרבית הציבור עולה הצורך להסתייע בגורם מקצועי שעמו הם נמצאים בקשר רציף, ושמכיר את צרכיהם השונים. רוב הלקוחות הישראלים חושפים את מצבם הכספי בפני יועצי ההשקעות והיועצים הפנסיוניים בסניף הבנק בו הם מנהלים את חשבונם, או בפני סוכן הביטוח האישי שלהם, שמטפל עבורם גם בביטוחי החיים, הרכב והדירה. תפקידם של היועצים והסוכנים להתאים ללקוח את מכשירי החיסכון בהתאם לצרכיו ואופיו, תוך בחינת התמונה הכוללת של הלקוח: הן ההוצאות וההתחייבויות העתידיות שלו והן כלל נכסיו - מהדירה שבבעלותו ועד החסכונות הפיננסיים והפנסיוניים שלו.
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.
במבט לאחור, ניתן לומר שחייו של המשקיע הישראלי היו פשוטים יחסית עד לפני כעשור. היצע 
על מנת שתצליחו לעמוד במטרות שלשמן מיועד החיסכון, חשוב שתקבעו את מידת החשיפה ל
בעת יישום תהליך ההשקעה בפועל, קרי בח
לא סיימנו, ניתוח מהימן דורש גם את הוספת ההוצאות העתידיות, למשל החלפת המכונית המשפחתית שמתוכננת לשנה הבאה, שיפוץ או מעבר דירה ובר מצווה לילד בעוד מספר שנים. אמנם הטבע האנושי מוביל להדחקתן של הוצאות עתידיות אלו, אולם כדאי לשקול חלופות להיערכות מראש להוצאות העתידיות, על מנת להימנע ממצב בעייתי בבוא היום. דרך מרכזית היא תכנון השימוש בחסכונות קיימים לכיסוי ההוצאות העתידיות, על ידי השקעתן באופן שלא יפגע בעמידה בהתחייבות העתידית.
לאופיו של המשקיע יש חשיבות גבוהה גם כן, אשר משליכה על יכולתו להתמודד עם אכזבות, ובמקרה של השקעה בבורסה הכוונה היא ליכולתו לספוג הפסדים בתיק ההשקעות. באופן כללי, יש משקיעים שמוגדרים "נועזים" - הם מוכנים להיחשף לסיכון גבוה בניסיון להניב רווחים גבוהים. בניגוד אליהם, קיימים משקיעים בעלי אופי סולידי מאוד שאינם מוכנים לקחת כלל סיכון, ולכן מקומם אינו בבורסה. יתר המשקיעים, עליהם נמנה מרבית הציבור הישראלי, הם לקוחות שונאי סיכון במהותם, אך כאלו שמוכנים לקחת סיכונים סבירים שיקנו לתיק ההשקעות שלהם פוטנציאל לתשואה גבוהה מפיקדון.