הקפיטליסט

יניב קוניס

ברשומה הקודמת דנתי בסוגית סיומו של המשבר הכלכלי, האמנם? הסיבה שמציפה שאלה זו מצויה בראלי שנרשם לאחרונה באפיקי ההשקעה בולטים כגון מניות, אג"ח קונצרני וסחורות. כפי שהסברתי בבחינת האינדיקטורים המרכזיים בשווקים הפיננסיים, סביר שהעליות החדות בעת האחרונה מצביעות שהרע ביותר כבר מאחורינו.

עתה, נותר לשוקי ההון לשכנע אותנו שמדובר בהתאוששות כלכלית של ממש, ולא בתיקון של מצב קיצון שלא התקיים לבסוף. הפעם אבחן דווקא את הצד השני של המטבע - את הכלכלה הריאלית - ואלו מסקנות ניתן להסיק מהמידע הרלוונטי לגביה על מנת להעריך את הבאות.

כיצד מעריכים את חומרת המשבר?

תחילה, חשוב להדגיש כי בבחינת הכלכלה הריאלית, הכוונה היא למצב המאקרו-כלכלי, מעין מבט-על על הכלכלה, ולא התייחסות ספציפית למגזרים ותחומי פעילות מסוימים, שנפגעו יותר או פחות מהמשבר. במידה והמכירות של איקאה עלו, נתון זה אינו מלמד בהכרח שמצבה של שאר הכלכלה העולמית והמקומית השתפר. אם כך, אלו נתונים יעידו על מצבה של הכלכלה הריאלית?

רמת התוצר המקומי - המונח תמ"ג מייצג את הערך הכולל של הסחורות והשירותים שיוצרו במדינה מסוימת, בדרך כלל, בשנה נתונה. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הינה הגוף האחראי על איסוף המידע הרלוונטי, ופרסומו בסוף כל רבעון. לדוגמא, קנינו מגבות נייר מתוצר "נייר חדרה", או התחברנו לחבילת גלישה חודשית באינטרנט, אז סכומי הכסף ששילמנו בכל אחד מהמקרים ייספרו בתוך התמ"ג הישראלי באותה שנה.

ודאי לא תופתעו לשמוע שבמהלך הרבעונים האחרונים רמת התוצר במשק ירדה. כלומר, המשק הישראלי ייצר פחות סחורות ושירותים במהלך התקופה האחרונה, סימן שהמשבר בחו"ל כבר יובא הנה. אם לא יקרה נס, נראה את התוצר עוד ממשיך להתכווץ - מה שאומר שנתון זה עוד לא פגש את נקודת המינימום.

קצב השינוי בתוצר - הנתון, שנגזר משינויים ברמת התמ"ג, מתפרסם על בסיס קצב שנתי. כלומר, אם נכתב בעיתון שהתוצר ירד ב-3% בסיכום הרבעון הראשון, אזי מדובר בקצב שאם ימשך בשלושת הרבעים הבאים, משמעותו שירידת התוצר תסתכם ב-3% באותה שנה.

כאמור, כל נתון מפורסם אחת לרבעון בהשוואה לקודמו, במונחים שנתיים. מבולבלים? אין מה לעשות, כך נהוג לפרסם את הנתון. בישראל חזינו ברבעון הרביעי קצב כיווץ שנתי של 1.6% ביחס לרבעון השלישי, וברבעון הראשון השנה המשיך הכיווץ ואף בקצב חד יותר - 3.9% בהשוואה לרבעון האחרון של 2008. כפי שניתן לראות, קצב השינוי בתוצר בישראל הואץ, כלומר, ההרעה במצב הכלכלי הוחמרה מרבעון לרבעון. ככל הנראה, הנתונים שיפורסמו לגבי הרבעון השני יציגו תמונה קשה יותר. כך גם המצב באירופה, קצב השינוי בתוצר עוד לא הגיע למינימום.

לעומת זאת, בארה"ב, קצב הכיווץ בתוצר הגיע כנראה לשיאו במהלך הרבעון השני של 2008, ומאז הקצב מתמתן. זיכרו! המשמעות היא שעדיין התוצר קטן במונחים אבסולוטיים. כלומר, הערך הכולל המיוצר במשק ממשיך לקטון.

שיעור האבטלה - נתון זה מייצג את אחוז הבלתי מועסקים במשק. כיצד מגדירים מובטל? מי ששייך לכח העבודה (מינימום גיל 15), מעוניין לעבוד, מחפש עבודה באופן פעיל ואינו מצליח למצוא. כיום, עומד שיעור האבטלה בישראל על 7.6%, גבוה מהשפל שנרשם לפני שנה - 5.9%. לא צריך להיות נביא כדי לומר שעל פי מגמת הפיטורים הנוכחית והחמרת המצב הכלכלי, נפלטים ברקע עוד ועוד אנשים למעגל האבטלה - מגמה שתגדיל את שיעור האבטלה בעתיד הקרוב.

אם חשבתם שבארץ המצב אינו מזהיר, אז ודאי יוקל לכם לשמוע שבארה"ב מצב התעסוקה חמור בהרבה. מפרוץ המשבר ועד היום עלה שיעור האבטלה בקצב מסחרר, מ-4.6% בלבד ל-9.4% לפי הנתון האחרון! ההערכות כעת הן כי עד תום השנה, שיעור זה עוד יעבור את רף ה-10%. ללא ספק מדאיג ביותר.

גירעון ממשלתי - הפעילות הממשלתית, הזרוע המבצעת של מדינת ישראל, מתבססת על תקציב שנתי שחייב את אישור הממשלה והכנסת. במסגרתו נקבעת רמת ההוצאה המותרת וכמובן את אופן התקצוב לכל משרד ומטרה. בדומה לתאגיד עסקי, גם למדינה יש הכנסות, אמנם קצת שונות מהמקובל בחברות רגילות - גביית מסים. דרך אגב, פרט להכנסות ממסים נהנית קופת המדינה גם מתרומות ותקבולי הפרטות שהממשלה מבצעת.

בטח לא תופתעו שבדומה לקרי בראדשאו (ולא, אני ממש לא מעריץ של סקס והעיר הגדולה…) גם הממשלה (כמעט) תמיד מוציאה יותר ממה שיש לה - כלומר, הכנסותיה אינן מכסות את תשומותיה, וזאת אפילו בשנים טובות. בניגוד לקארי, למזלה של הממשלה היא יכולה ללוות מאזרחיה ומשקיעים זרים באמצעות הנפקת אגרות חוב.

הפער בין ההכנסות להוצאות הממשלה מכונה גירעון תקציבי. נהוג למדוד את היחס בין הגירעון לתוצר, אותו תמ"ג שהזכרתי קודם. לפיכך, אם נתקלתם במשפט כדוגמת "הגירעון יחצה השנה את רף 6%", הכוונה היא שהאוברדראפט השנתי של הממשלה יהווה יותר מ-6% מהתמ"ג. השנה, ללא שום צל של ספק, נהיה עדים לגירעון גבוה משמעותית לעומת השנים האחרונות - כ-7% בהשוואה ל-4.5% ב-2008, ו-2.5% ב-2007. הסיכון בגירעון נוסק הוא שהריבית שהמדינה נדרשת לשלם עבור חובותיה עולים ככל שהחוב גבוה יותר.

רווחי חברות - במהלך שנות הגאות שהחלו לאחר משבר הדוט-קום רשמו החברות בארץ ובעולם תוצאות מעולות בכל קנה מידה. מרבית החברות הצליחו להגדיל את רווחיהן משנה לשנה, ושברו שיאי רווח קודמים. אולם, שינוי משב הרוח הפיננסי בראשית 2008 הביא גם לתאגידים בשורות רעות. אותם הצלחה כבירה החלה להתמסמס, תחילה דרך קיטון בהכנסות ובשורת הרווח באמצע השנה שעברה, עד לרישום הפסדים ברבעון האחרון של 2008, וברבעון הראשון של השנה הנוכחית.

רווחי החברות הנוכחיים מהווים אינדיקטור ואומדן ליכולתם להרוויח בעתיד, שכפי שידוע לכם, זה הפרמטר שישפיע על מחירי מנייתן. ככל שהצפי עבור חברה ורוד יותר, כלומר, יכולתה להגדיל את רווחיה בעתיד, כך מחיר מנייתה יהיה גבוה יותר. לכן, כאשר יש ציפייה שתהיה האטה במשק, או אף מיתון, ההשלכה המיידית שאנו רואים היא ירידה חדה במחירי המניות בבורסה.

בסופו של דבר, אם תבדקו את הקשר בין רווחי החברות להתנהגות שוק ההון (אני אכתוב על כך רשומה בשלב מאוחר יותר) לאורך זמן, תמצאו שקיים מתאם גבוה. בדומה לשיעור האבטלה, גם ברווחי החברות יש פיגור בפרסום התוצאות, שנובע מתקופת הדיווח - דיווח מקוצר אחת לרבעון ומלא אחת לשנה. לפיכך, סביר שנמשיך לראות חברות שמפרסמות דוחות לא מלבבים.

הכלכלה הריאלית עוד לא ראתה את האור

"לא קלה היא, לא קלה דרכנו" - כך אפשר להגדיר את התקופה הנוכחית, שבה עודפי כושר הייצור בכלכלה מתנכים. במלים אחרות, עקב הקטנת הביקושים מצידם של אנשים וחברות ברחבי העולם, נדרשת במקביל גם הפחתה של צד ההיצע - צריך פחות מפעלים, מכונות ועובדים.

את ההשלכות לכך ניתן לראות בכיווץ הפעילות במשק, שמקטינה את רמת התוצר המיוצרת במדינה. השלכה נוספת היא קיטון בהכנסות הממשלה כתוצאה מגביית מס נמוכה יותר מחברות (מרוויחות פחות או אף מפסידות) ופרטיים (קיצוצי שכר ופיטורים). קיטון זה מגדיל משמעותית את הגירעון הממשלתי, ומאיים על יכולתה של המדינה לתמוך בהבראת המשק.

גם בנושא התעסוקה נמשיך לצערי לראות את מגמת הפיטורים ממשיכה, מאותם סיבות של הפחתת הביקושים במשק וגורמי ייצור. האבטלה תמיד מגיבה באיחור לשינויים כלכליים, גם מכיוון שלא ניתן לפטר עובדים מעכשיו לעכשיו, וגם מאחר ולרוב יש תקווה שאולי איכשהו המצב ישתפר מהר מאוד.

לפיכך, בניגוד לשווקים הפיננסיים שחוו את המשבר במהירות ובעוצמה חדה, גלגלי הכלכלה הריאלית נעים בקצב איטי בהרבה, ויקח עוד זמן עד שנראה את ניצני ההתאוששות בפתח.

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.

תגים: גירעון ממשלתי, כלכלה ריאלית, רווחי חברות, שינוי בתוצר, שיעור אבטלה, תמ"ג

הפוסט הזה נכתב בתאריך יום שלישי, 30 ביוני, 2009 בשעה 11:33 תחת הקטגוריות כלכלה. אפשר לעקוב אחר התגובות לפוסט הזה באמצעות פיד RSS לתגובות. אפשר לכתוב כאן תגובה, או לכתוב בבלוג שלך פוסט כתגובה ולשלוח טראקבאק.