הקפיטליסט

יניב קוניס

התקופה הנוכחית מציגה שאלה מרתקת וחשובה: האינפלציה לאן?

בדרך כלל, אנו מורגלים לקצב אינפלציה חיובי, ומקווים שהיא לא תצא משליטה ותגרום לנזק בלתי הפיך. כעת, נוכח המשבר והשלכותיו המיידיות על הכלכלה (הפסדים כספיים, פיטורי עובדים, הפחתת קצב הייצור) מתעוררת דאגה אמיתית דווקא למצב ההפוך - דפלציה.

לפני שאגיע למענה על השאלה הראשית, אעמוד על שני המושגים החשובים: אינפלציה ודפלציה.

אינפלציה - חשוב לשמור אותה במינון נמוך

עבור מרבית האנשים בישראל, בעיקר אלו שחוו את שנות ה-80 הסוערות, המילה אינפלציה משדרת קונוטציה שלילית. ובצדק, תהליך אינפלציוני הוא אחד מהמאיימים ביותר בכלכלה. יחד עם זאת, קצת פרופורציה; אינפלציה מוגדרת כתהליך שבו רמת המחירים הכללית במשק עולה בהתמדה במשך תקופה של מספר שנים. למרות שתהליך זה מוצג לרוב כתופעה שלילית ובלתי רצויה, למעשה אינפלציה חיובית בקצב מתון מקילה על צמיחת המשק. קצב אינפלציה "בריא" של משק מפותח עומד על שיעור ממוצע של 2% בשנה. חשוב להבין בין עליית מחירים חד פעמית לבין אינפלציה, שנובעת מתהליך עקבי ומתמשך של עליה במחירי המוצרים והשירותים במשק.

כאמור, בראשית שנות ה-80 סבל המשק הישראלי מבעיה כלכלית חמורה המכונה "היפר-אינפלציה" - תופעה לא רצויה של סחרור מחירים ואינפלציה גואה בשיעור של יותר מ-20% בחודש. בשיאה, הגיע קצב האינפלציה ב-1984 לשיעור של 445%. אם נדמה לכם שזה נתון מטורף, אז בטח תיוותרו פעורי פה מהנתון הבא: קצב האינפלציה הגבוה ביותר שנרשם אי פעם היה בהונגריה אחרי סיומה של מלחמת העולם השנייה - 41,900,000,000,000,000 אחוזים!!! המשמעות של השיעור האסטרונומי הזה במונחים המובנים לבני אדם ששם משפחתם אינו איינשטיין - הכפלת רמת המחירים במשק כל 13 וחצי שעות.

דפלציה - מה כל כך נורא במחירים יורדים?

ודאי אין לכם ויכוח שתהליך עליית מחירים, שבו גם נשחק כח הקניה של התושבים, אינו רצוי, ושמומלץ להימנע ממנו. מה דעתכם על תהליך הפוך - תהליך שבו קיימת ירידה מתמדת במחירי המוצרים והשירותים שביכולתכם לצרוך?

נשמע לא מזיק ואולי אף מפתה. זהו, שלא כל כך. אמנם תמיד נחמד למצוא איזה סייל מטורף למסכי טלוויזיה במחסני חשמל או לשמלת ערב בזארה (כל אחד/אחת ת/יבחר בדוגמא הרלוונטית עבורו/ה…), אבל הרעיון מאחורי דפלציה שונה בתכליתו. כמו שאינפלציה אינה אירוע חד פעמי של עליית מחירים, כך גם דפלציה היא תהליך מתמשך ועקבי של ירידת מחירים. למי שחושב שמתאים לו לראות דעיכה מתמשכת במחירים במשק, שיזכור שגם הוא משתתף במשחק - השכר שלנו והרכוש ברשותנו (נדל"ן לדוגמא) הם חלק אינטרגלי מאותם מחירים שיורדים.

באופן כללי, תהליך דפלציוני הוא מסוכן משני היבטים: הראשון, משמעותו דיכוי הביקושים במשק. כלומר, לאנשים אין את הרצון או, יותר גרוע, היכולת הפיננסית לקיים פעילות כלכלית. התוצאה, רמת החיים פוחתת. והאחרון, הציפיות שהוא יוצר. ברגע שמושרשת בקרבנו הידיעה שאם נדחה רכישה למחר או מחרתיים, נשיג את המוצר או השירות במחיר זול יותר, אז מדובר בנבואה שמגשימה את עצמה, והיא אף תאיץ את קצב ירידת המחירים.

החשש מאינפלציה יהיה תמיד עימנו

נחזור לסיכון האינפלציוני, שדי עזב אותנו בשלהי שנות ה-90, וצץ לתקופה קצרה לפני כשנה וחצי, עד שהמשבר החזיר את השד חזרה לבקבוק. להיסטוריה יש נטייה לחזור על עצמה, במיוחד כאשר הדעה הרווחת היא שלמדנו ממנה, ו"לנו זה לא יקרה". לפיכך, התפרצות אינפלציונית פתאומית, על רקע הזרמות הכספים הבלתי פוסקות וקיבוע הריבית המוניטרית על שיעורים אפסיים, אינה תסריט בדיוני.

אולם, בד בבד חשוב לזכור שבאמת מדובר בעולם אחר ושונה מבחינת מבנהו (כלכלות ושווקים גלובליים) בהשוואה לעבר, ולכן קשה לדמיין אינפלציה עולמית גבוהה לאורך זמן, או אף חלילה - היפר-אינפלציה עולמית.

הסיבה לכך מצויה בעובדה שמחירים גואים במוצר מסוים בשוק גלובלי, מעודדים מדינות וחברות בעלות יכולת ייצור מתאימה, להציע מחיר אטרקטיבי למוצר על מנת להגדיל את היקף המכירות (או הייצוא במקרה של מדינה), וכך מתמתן קצב עליית המחירים. בעיקרון, היותם של השווקים פתוחים מאפשרת תחרות גם מחוץ על הספקת מוצרים.

הבעיה מתעוררת בתחום השירותים, שעליו נמנית מרבית הפעילות הכלכלית במדינות מפותחות. קצת יותר קשה לייבא שירותי סלולר לישראל מאשר מכשירי טלפון… אמנם קשה אך פתיר, כבר היום מועברות יותר ויותר משרות בתחום השירותים למזרח הרחוק. לדוגמא, שירותי דוחות כספיים נעשים בחלקם בהודו, וניתן גם למצוא מרכזי שירות טלפוני של חברות כרטיסי אשראי או מחשוב, שמתופעלות באסיה.

מהן הדרכים להתגונן מפני אינפלציה?

כאמור, הבעיה העיקרית שיוצרת אינפלציה היא שחיקת ערכו הריאלי של הכסף שמצוי ברשותנו. דרך טובה להתגוננות היא הצמדת הכסף למדד המחירים לצרכן, אם באמצעות פיקדון צמוד למדד או אגרות חוב צמודות למדד.

חשוב לזכור שאנו חשופים לאינפלציה גם בצד ההתחייבויות שלנו, במידה ונטלנו הלוואה. במקרה של משכנתא, הפתרון הוא חלוקתה למספר מסלולים, ולהימנע מהצמדת מלוא המשכנתא למדד המחירים לצרכן. קיימים מסלולים שקליים ללא הצמדה ומסלולים צמודי מט"ח (דולר / אירו / ין יפני) שעשויים להפחית את הסיכון האינפלציוני. באופן עקרוני, ניתן גם לרכוש הגנות למדד בבנקים אבל זה מסובך ומורכב, ומיועד רק עבור סכומים גבוהים של מאות אלפי שקלים וצפונה.

פתרונות נוספים להגנה מפני אינפלציה, שהינם גם קצת יותר יצירתיים, הם השקעה בנדל"ן או בזהב. נכסי מקרקעין נחשבים לנכס ריאלי שעולה, בין היתר, במקביל לעלייה בשיעור האינפלציה. בראשית שנות ה-80 בישראל, אלו שרוב רכושם הושקע בגג וארבעה קירות סבלו הרבה פחות מאלו שהחזיקו את כספם במזומן בבנק. ומה הקשר בין אינפלציה וזהב? קשר היסטורי. מתקופות עבר נחשב הזהב כמקלט בעתות אינפלציה. לכן כאשר אנו עדים לעלייה בקצב האינפלציה ניתן גם להבחין במקביל בעלייה במחירו של המטיל הנוצץ.

סוף דבר; האינפלציה לאן?

בראש הרשימה שאלתי האם קיימת עדיפות לאינפלציה על פני הדפלציה או להיפך? התשובה היא שבשני המקרים מדובר בתהליכים כלכליים לא רצויים (פרט לאינפלציה זניחה כמובן), ויש לעשות את כל המאמצים האפשריים על מנת להימנע מהם. גם באינפלציה וגם בדפלציה יש סבירות גבוהה לערעור הסדר הכלכלי, ואף לאסון חברתי. תופעות אלו עשויות להותיר ללא כל קבוצה גדולה של אנשים שלא היה בידם הידע או היכולת להתגונן. התוצאה עשויה בהחלט להיות כאוס ואנרכיה במדינה. יחד עם זאת, לטעמי האישית, האינפלציה מסוכנת יותר מהדפלציה. הנימוק לכך הינו שפשוט קשה יותר לטפל באינפלציה, ולכן היא מפחידה יותר, ונמצאת תמיד באג'נדה של בנקים מרכזיים.

למרות זאת, נכון לעכשיו, אני מניח שאם תשאלו את מרבית נגידי הבנקים המרכזיים מהי דאגתם העיקרית, אינפלציה לא תהיה בראש הרשימה. כיום מטרתן של הרשויות הינה ייצוב המערכת הפיננסית, בעיקר הבנקאית. פרט לכך, החייאת הפעילות הכלכלית חשובה כעת יותר מהדאגה להתפרצות אינפלציונית. בתקופה האחרונה הפעילות מתכווצת באופן משמעותי, ואחת ההשלכות לכך הינה ירידה במחירים.

לכן, בטווח זמן של החודשים הקרובים, בערך עד לסיומה של השנה הנוכחית, סכנת הדפלציה נראית מאיימת יותר מסכנת האינפלציה, אבל, ואני מדגיש שמדובר באבל חשוב מאוד, אם וכאשר תחל ההתאוששות הכלכלית המיוחלת, ידרשו אותם נגידי הבנקים להגיב במהירות רבה על מנת למנוע התפרצות השד האינפלציוני המבהיל, שכולם כל כך חוששים ממנו.

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.

תגים: אינפלציה, דפלציה, הגנה מאינפלציה, היפר-אינפלציה, סכנות האינפלציה, סכנת הדיפלציה, עליית מחירים

הפוסט הזה נכתב בתאריך יום שני, 20 באפריל, 2009 בשעה 21:25 תחת הקטגוריות אינפלציה, כלכלה. אפשר לעקוב אחר התגובות לפוסט הזה באמצעות פיד RSS לתגובות. אפשר לכתוב כאן תגובה, או לכתוב בבלוג שלך פוסט כתגובה ולשלוח טראקבאק.