כלכלת הפרידמנים
יניב קוניס
כלכלה לרוב נקשרת עם כסף. רבים רואים בשני המונחים מילים נרדפות אך בפועל יש להם משמעויות שונות. אלו שנכחו בשיעור הראשון של יסודות הכלכלה ודאי זוכרים את השאלה הבסיסית "מהי כלכלה?" והתשובה שניתנת היא שכלכלה הינה מדע חברתי לחלוקת משאבים יעילה. בפשטות, מי מקבל כמה ולמה. במסגרת הכלכלה, נעשה שימוש בכסף, שהינו אמצעי לסחר חליפין, לצורך הנוחות בחלוקת המשאבים. אם כך, כסף הוא רק אמצעי לחלוקה ולא יותר מכך (למרות שיש רבים שהאמינו שכסף הוא הדת החדשה…)
מה הקשר בין כסף לכלכלה?
התהליכים הכלכליים המתרחשים בארץ ובעולם משפיעים באופן ניכר על חיינו מאחר ולכל אחד מאיתנו קשרי גומלין עם סביבתו; אנו מרוויחים את פאת לחמנו בעמל ובהקרבת שעות מזמננו שיכלו לשמש לפנאי, ורוכשים מוצרים ושירותים המנעימים את חיינו.
באופן כללי, הכלכלה מושתתת על שתי יסודות עיקריים: צריכה וחיסכון. הראשון הוא נהיר וברור לכולנו, במשך היומיום אנו נוהגים לצרוך מוצרים מתכלים (מים, מזון, בגדים), מוצרים ברי קיימא (טלוויזיה, מכונית, מחשב), וכמו כן, שירותים חיוניים (בריאות, ביטחון) וחיוניים פחות (תקשורת, תחבורה). היסוד השני הינו חיסכון, אשר בזכותו מתאפשרת הצריכה. חלילה שלא יובן כי חיסכון מסוגל להתקיים ללא צריכה, שניהם חשובים במידה שווה ומדובר במעגל שמזין את עצמו;
אלמלא החיסכון, שמנותב בדרך כלל לבניית המשק באמצעות השקעה בתשתיות, ייצור מוצרים ופיתוח שירותים, לנו כשותפים במשק לא יהיה מה לצרוך. מאידך, במידה ומלכתחילה לאנשים לא יתקיים צורך באותם תוצרים של החיסכון, כדוגמת כלי רכב, iPhone ובמבה, אז גם ההשקעה והחיסכון הנדרש יקטנו בצורה ניכרת.
לפיכך, על רקע הדומיננטיות של שתי יסודות אלו בתחום הכלכלי, מרבית רשימותיי בבלוג יעסקו בנושאים הקשורים לצריכה ולחיסכון.
ועכשיו, הגיע הזמן להכיר את הפרידמנים… (לא סתם בחרתי בשמם בכותרת כטיזר)
מילטון ותומס - הראשון נחשב לאחד מגדולי הכלכלנים בעולם והחתן הראשון של פרס נובל לכלכלה (1976), והאחרון, סופר, עיתונאי ופרשן כלכלי מהמשפיעים בארה"ב - שניים שכתביהם לימדו אותי המון על כלכלה ומשמעותה.
מילטון פרידמן, נולד ב-1912 וחווה בצעירותו את השפל הכלכלי הגדול שפקד את ארה"ב במהלך שנות ה-30 של המאה הקודמת. פרופ' פרידמן פיתח את תיאורית המונֶטַריזם (השקפת עולם לפיה היצע הכסף הינו הגורם הכלכלי הדומיננטי במשק) אשר זיכתה אותו בפרס נובל, והחליפה בסוף שנות ה-60 את הגישה הקיינסיאנית המסורתית שהייתה דומיננטית בארה"ב מאז השפל הגדול. פרידמן היה נחרץ בקביעתו כי אין שיטה כלכלית טובה יותר ומועילה יותר לאנושות מקפיטליזם תחרותי. הוא טען כי העיקרון המרכזי של כלכלת השוק הוא שיתוף פעולה באמצעות חליפין חופשיים "אנשים משתפים פעולה זה עם זה מפני שהם יכולים לספק בדרך זו את מחסורם ביעילות הרבה ביותר", כתב באחד הספרים המשפיעים ביותר במאה ה-20 - "קפיטליזם וחירות". פרידמן הסביר כי במדינות נחשלות, ההכנסה מרכוש תופסת מקום נכבד, רב יותר מאשר במדינות קפיטליסטיות מערביות. לפיכך, סבר שדווקא הקפיטליזם מאפשר לכל אחד ואחד להתפרנס מכישוריו.
במהלך השנים ספג פרידמן לא מעט ביקורת, בעיקר בשל התעלמותו מההשלכות החברתיות של קפיטליזם לא מבוקר. אני מוכרח להודות שחלק לא מבוטל מאותה ביקורת, גם בנוגע לתפקידה של ממשלה בכלכלה (פרידמן דרש להקטין למינימום את מעורבותה) וגם בסוגיית הצדק החברתי (ולא זה של גאידמק), היה מוצדק, אך לא ניתן להתעלם מהעובדה שמרבית פועלו תרם משמעותית לקידום העולם החופשי שבו אנו חיים כיום. ההתקדמות הטכנולוגית שאפשר הקפיטליזם שעליו הטיף קירבה את המותרות להמונים. אחרי נפילת הגוש הקומוניסטי, הצדיק פרידמן את משנתו במשך כל השנים ואמר כי בסופו של דבר "השוק החופשי הוא בסך הכול מנגנון שמסייע להשגת הדמוקרטיה". ב-1988 העניק לו הנשיא רונלד רייגן את מדליית החירות הנשיאותית, עיטור הכבוד האזרחי הגבוה ביותר בארצות הברית.
זהו מי הכלכלן ומי הבדרן
לטעמי, זוהי משמעותה האמיתית של צמיחה כלכלית - גם גידול בעושר הכלכלי וגם יותר פרטים הנהנים מכך.
לסיום, הערה אחרונה בנוגע לפרידמנים. הפרידמן המוערך ביותר מבחינתי אינו עוסק כלל בכלכלה אלא במשימה נשגבת יותר - בידור - טל פרידמן…
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.
תגים: איך פועלת כלכלה, חיסכון, כלכלה, כסף, מילטון פרידמן, צריכה, תומס פרידמן
4 בינואר, 2009 בשעה 12:51
סוף סוף פוסט ראשון! מזל טוב ובהצלחה! :)
אגב, נראה לי שיהיה נוח יותר לקוראים אם תקשר בין המושגים המרכזיים (מילטון פרידמן, גישה קיינסיאנית, …) להסבר יותר רחב עליהם (למשל ערך בויקיפדיה, או משהו כזה). זה אחד היתרונות של לכתוב באינטרנט למול לכתוב בעיתון.