כלכלת הפרידמנים
יום רביעי, 31 בדצמבר, 2008
יניב קוניס
כלכלה לרוב נקשרת עם כסף. רבים רואים בשני המונחים מילים נרדפות אך בפועל יש להם משמעויות שונות. אלו שנכחו בשיעור הראשון של יסודות הכלכלה ודאי זוכרים את השאלה הבסיסית "מהי כלכלה?" והתשובה שניתנת היא שכלכלה הינה מדע חברתי לחלוקת משאבים יעילה. בפשטות, מי מקבל כמה ולמה. במסגרת הכלכלה, נעשה שימוש בכסף, שהינו אמצעי לסחר חליפין, לצורך הנוחות בחלוקת המשאבים. אם כך, כסף הוא רק אמצעי לחלוקה ולא יותר מכך (למרות שיש רבים שהאמינו שכסף הוא הדת החדשה…)
מה הקשר בין כסף לכלכלה?
התהליכים הכלכליים המתרחשים בארץ ובעולם משפיעים באופן ניכר על חיינו מאחר ולכל אחד מאיתנו קשרי גומלין עם סביבתו; אנו מרוויחים את פאת לחמנו בעמל ובהקרבת שעות מזמננו שיכלו לשמש לפנאי, ורוכשים מוצרים ושירותים המנעימים את חיינו.
באופן כללי, הכלכלה מושתתת על שתי יסודות עיקריים: צריכה וחיסכון. הראשון הוא נהיר וברור לכולנו, במשך היומיום אנו נוהגים לצרוך מוצרים מתכלים (מים, מזון, בגדים), מוצרים ברי קיימא (טלוויזיה, מכונית, מחשב), וכמו כן, שירותים חיוניים (בריאות, ביטחון) וחיוניים פחות (תקשורת, תחבורה). היסוד השני הינו חיסכון, אשר בזכותו מתאפשרת הצריכה. חלילה שלא יובן כי חיסכון מסוגל להתקיים ללא צריכה, שניהם חשובים במידה שווה ומדובר במעגל שמזין את עצמו;
אלמלא החיסכון, שמנותב בדרך כלל לבניית המשק באמצעות השקעה בתשתיות, ייצור מוצרים ופיתוח שירותים, לנו כשותפים במשק לא יהיה מה לצרוך. מאידך, במידה ומלכתחילה לאנשים לא יתקיים צורך באותם תוצרים של החיסכון, כדוגמת כלי רכב, iPhone ובמבה, אז גם ההשקעה והחיסכון הנדרש יקטנו בצורה ניכרת.
לפיכך, על רקע הדומיננטיות של שתי יסודות אלו בתחום הכלכלי, מרבית רשימותיי בבלוג יעסקו בנושאים הקשורים לצריכה ולחיסכון.
ועכשיו, הגיע הזמן להכיר את הפרידמנים… (לא סתם בחרתי בשמם בכותרת כטיזר)
מילטון ותומס - הראשון נחשב לאחד מגדולי הכלכלנים בעולם והחתן הראשון של פרס נובל לכלכלה (1976), והאחרון, סופר, עיתונאי ופרשן כלכלי מהמשפיעים בארה"ב - שניים שכתביהם לימדו אותי המון על כלכלה ומשמעותה.
מילטון פרידמן, נולד ב-1912 וחווה בצעירותו את השפל הכלכלי הגדול שפקד את ארה"ב במהלך שנות ה-30 של המאה הקודמת. פרופ' פרידמן פיתח את תיאורית המונֶטַריזם (השקפת עולם לפיה היצע הכסף הינו הגורם הכלכלי הדומיננטי במשק) אשר זיכתה אותו בפרס נובל, והחליפה בסוף שנות ה-60 את הגישה הקיינסיאנית המסורתית שהייתה דומיננטית בארה"ב מאז השפל הגדול. פרידמן היה נחרץ בקביעתו כי אין שיטה כלכלית טובה יותר ומועילה יותר לאנושות מקפיטליזם תחרותי. הוא טען כי העיקרון המרכזי של כלכלת השוק הוא שיתוף פעולה באמצעות חליפין חופשיים "אנשים משתפים פעולה זה עם זה מפני שהם יכולים לספק בדרך זו את מחסורם ביעילות הרבה ביותר", כתב באחד הספרים המשפיעים ביותר במאה ה-20 - "קפיטליזם וחירות". פרידמן הסביר כי במדינות נחשלות, ההכנסה מרכוש תופסת מקום נכבד, רב יותר מאשר במדינות קפיטליסטיות מערביות. לפיכך, סבר שדווקא הקפיטליזם מאפשר לכל אחד ואחד להתפרנס מכישוריו.
במהלך השנים ספג פרידמן לא מעט ביקורת, בעיקר בשל התעלמותו מההשלכות החברתיות של קפיטליזם לא מבוקר. אני מוכרח להודות שחלק לא מבוטל מאותה ביקורת, גם בנוגע לתפקידה של ממשלה בכלכלה (פרידמן דרש להקטין למינימום את מעורבותה) וגם בסוגיית הצדק החברתי (ולא זה של גאידמק), היה מוצדק, אך לא ניתן להתעלם מהעובדה שמרבית פועלו תרם משמעותית לקידום העולם החופשי שבו אנו חיים כיום. ההתקדמות הטכנולוגית שאפשר הקפיטליזם שעליו הטיף קירבה את המותרות להמונים. אחרי נפילת הגוש הקומוניסטי, הצדיק פרידמן את משנתו במשך כל השנים ואמר כי בסופו של דבר "השוק החופשי הוא בסך הכול מנגנון שמסייע להשגת הדמוקרטיה". ב-1988 העניק לו הנשיא רונלד רייגן את מדליית החירות הנשיאותית, עיטור הכבוד האזרחי הגבוה ביותר בארצות הברית.
זהו מי הכלכלן ומי הבדרן
לטעמי, זוהי משמעותה האמיתית של צמיחה כלכלית - גם גידול בעושר הכלכלי וגם יותר פרטים הנהנים מכך.
לסיום, הערה אחרונה בנוגע לפרידמנים. הפרידמן המוערך ביותר מבחינתי אינו עוסק כלל בכלכלה אלא במשימה נשגבת יותר - בידור - טל פרידמן…
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.
בשנת 1888 הצליח הגרמני קרל בנץ לשדרג את התלת-אופן בעל ההספק של שלושת רבעי כוח סוס שפיתח שנתיים מוקדם יותר, לכדי המכונית המסחרית הראשונה בהיסטוריה. לימים יתנוסס שמו על המותג מרצדס בנץ. במהלך העשור האחרון של המאה ה-19 נמשך תהליך פיתוח של כלי רכב ברחבי העולם, בעיקר בארה"ב, שם פעל אחד היצרנים הבולטים, רנסום אולדס, שהקים את חברת "אולדסמוביל". יתרונו הגדול של אולדס היה בהגיית קו הייצור הראשון והקמתו ב-1902. רעיון זה אומץ במהרה גם על ידי המתחרים, כשהנרי פורד עשה בו את השימוש המושכל ביותר עבור חברת פורד, ושכלל אותו באופן משמעותי.
תעשיית הרכב האמריקאית סובלת מבעיות נוספות הייחודיות רק לה: כוח עבודה מאוגד ויקר, רכבים זוללי דלק בעידן של מחירי בנזין גואים (בעיקר בשנים האחרונות, עם התנפחות בועת הנפט עד לשיאה לפני כחצי שנה), עלויות חומרי גלם גדלות, ומעל לכל - תחרות עזה מכיוון רכבי ייבוא זולים, רובם מיפן וקוריאה. מטעמים אלו מצבה של תעשיית הרכב האמריקאית הוא הקשה ביותר. בשנים האחרונות רשמו שלוש היצרניות הגדולות - GM, פורד וקרייזלר, הפסדים אדירים של מיליארדי דולרים, ואלמלא תוכנית החילוץ של הממשל האמריקאי - קרוב לוודאי שימיהם של תאגידי הענק היו ספורים.
אם חשבתם שלפחות במשבר הזה ישראל אינה נוטלת חלק, אז צר לנו לבשר שזה נוגע גם אלינו. אמנם מאז ימי התהילה של הסברה והסוסיתא, "תעשיית הרכב המקומית" לא הצמיחה מותג רכב כחול-לבן, אך בכל הנוגע לחלפים, אבזור ומכשור רכבים, ישראל הינה מעצמה לא קטנה. בארץ פועלים עשרות מפעלים שמייצרים רכיבים שונים לתעשיית הרכב העולמית, והיקף הייצוא שלהם נאמד ביותר ממאה מיליון דולר בשנה.
אחת מאבני היסוד של ניהול השקעות מושכל היא השקעה במגוון של נכסים פיננסיים שונים זה מזה, בהתאם לרציונאל של "לא לשים את כל הביצים בסל אחד". עיקרון זה אינו תקף רק בתחום ההשקעות, והוא מקבל ביטוי גם מחוץ לעולם הפיננסי. קיים מיתוס סביב חברת קוקה קולה, לפיו רק שלושה בכירים בה יודעים את המתכון הסודי במלואו. עקב כך, נוהגים השלושה לטוס בנפרד זה מזה, במטרה למזער את האפשרות שתאונת מטוס תגדע מאיתנו את האפשרות ללגום מ"טעם החיים". אמת או אגדה, העיקרון ברור - פיזור מרכיבי הסיכון.
מאז תום המשבר הקודם, בשלהי 2002, משקיעים בשוקי ההון ברחבי העולם תרו אחר פרמטר מרכזי אחד - תשואה, כשיתר הגורמים המשפיעים על החלטות השקעה קיבלו משקל נמוך יחסית. עתה, אין ספק שאחד הלקחים החשובים שיופקו מהמשבר הוא דגש על בחינת הסיכונים לצד בחינת התשואות. ניהול סיכונים מושכל דורש השקעה במחקר ואנליזה, בבקרה וציות (
אז איך ייראה החיסכון הפנסיוני בעולם הפיננסי החדש? רגולציה מחמירה תהיה ההשלכה המיידית של המשבר הנוכחי, וזו תכלול פיקוח הדוק יותר על הגופים הפיננסיים המנהלים כספי חיסכון ארוך טווח. אין הכוונה להתערבות של הרשויות בהחלטות השקעה בקופות הגמל וקרנות הפנסיה, אך ייתכן שיוטלו מגבלות והחמרות על מדיניות ההשקעה בכספי העמיתים. חקיקה נוספת, שאילו הייתה מתבצעת ערב המשבר הייתה ממזערת את ההפסדים הצורבים שחוו עמיתים העומדים לפני פרישה, נוגעת להגבלת החשיפה של הקופות והקרנות לנכסים מסוכנים, כגון מניות ואג"ח בדירוג נמוך או ללא דירוג כלל. ניתן למצוא מדינות שקבעו לפני שנים ברירת מחדל לחשיפה לנכסים מסוכנים עבור עמיתים בגילאים שונים. לדוגמה, עמית שגילו עולה על 50 מוגבל לחשיפה של 20%, הניתנת לשינוי רק במידה שיחתום באופן אישי על רצונו בחשיפה גבוהה יותר. הסלידה מסיכון של החוסך הישראלי הממוצע אמורה להוות פתח לניסוח הצעה דומה בישראל.