הקפיטליסט

יניב קוניס

יניב קוניס

יניב קוניס

יניב קוניס

יניב קוניס

הסיפור הגדול ביותר בשבוע שחלף (כמובן חוץ מההופעות של מדונה…) הוא הודעתו של בעל השליטה ב"אפריקה ישראל", לב לבייב, כי החברה נקלעה לקשיים אשר מעמידים בספק את יכולתה לפרוע את חובותיה, ולפיכך היא מעוניינת להגיע להסדר בנושא. נסיגת הבורסה ביום ראשון ביותר מ-2%, הצניחה החופשית בשיעורים דו-ספרתיים של סדרות האג"ח של אפריקה, בתוספת שלל האזכורים והפרשנויות עליה בתקשורת, יצרו אווירת פאניקה בקרב הציבור.

מעין נבעה מרביתה? כרגיל משילוב של פחד וחוסר ידיעה. הרי ההודעה לא מצאה הרבה גבות מורמות. כבר לפני כשנה ניתן היה לראות את כמה חמור מצבה דרך הירידה החדה הן במניות והן באגרות החוב שהנפיקה, ובדירוג האשראי של החברה. גם אם במהלך החודשים האחרונים מרבית ניירות הערך השונים של החברה רשמו עליות נאות, עדיין גולם בהן חשש כבד ועתיד פסימי עבורה.

החברה לוותה בשנות הגאות האחרונות סכומי עתק בשווי עשרות מיליארדי שקלים, חלקם הגדול באגרות חוב בבורסה, על מנת לממן פרויקטים נדל"ניים ברחבי העולם, בעיקר ברוסיה, במזרח-אירופה ובארה"ב. ההלוואות ניטלו לתקופות שונות, כאשר ההנחה של ראשי החברה הייתה שהם לא יצטרכו להחזיר אותן במועד הפירעון המקורי שלהן, אלא יוכלו לגלגל אותן באמצעות הלוואות ואגרות חוב חדשות שינפיקו.

כל עוד המשבר הכלכלי לא היה חלק מהנוף שלנו, ההנחה הזאת הייתה יכולה להיות נכונה, אך ברגע שהמשבר הכה בשיא כוחו במחירי הנדל"ן ברחבי העולם, אפשרות זו התרחקה יותר ויותר מאפריקה. הסיכון בהלוואות חדשות לאפריקה היה גבוה מדי (כאמור, ניתן לראותו בתשואות לפדיון של אגרות החוב של החברה בבורסה), ולכן החברה מימשה נכסים איכותיים כדוגמת קניון רמת אביב על מנת להחזיר חלק מהחובות, אבל זה רחוק להספיק כדי לפרוע את יתר התחייבויותיה.

אפריקה לאן?

עד כאן בקצרה למה שהיה, כעת אציג את התרחישים האפשריים לאפריקה ומשקיעיה בקרוב;

תרחיש סופר אופטימי: אופוריה כלכלית - העולם חוזר לצמיחה גבוהה, וסוחף עמו את מחירי נכסי הנדל"ן באופן חד מעלה מעלה מעלה, לפחות לערכם ערב המשבר. במצב זה אפריקה נהנית מתפוסה רחבה יותר של שוכרים בנכסים שבבעלותה (אלו שעומדים כיום כמעט ריקים או בתפוסה חלקית), מתאפשר לה למכור נכסים שייזמה ובנתה במחירים אטרקטיביים (בעיקר ברוסיה ובמזרח אירופה), וכמו כן, עליית השווי בנכסים הנוכחיים שברשותה, מחזקים את מאזנה. במצב זה, החברה תוכל לפרוע את התחייבויותיה אולם כרגע, תרחיש זה אינו סביר בעליל.

תרחיש אופטימי: אפריקה מקבלת אשראי חדש - הבנקים מסכימים להעניק לחברה אשראי שיאפשר לה חמצן ואוויר לנשימה לשנים הקרובות. קשה להאמין שזה יקרה מאחר והבנקים הפנימו את מצבה של אפריקה, ועצרו חלק גדול מקווי האשראי שסופקו לחברה במהלך השנה האחרונה. מתגובה זו ניתן ללמוד כי הבנקים לא מעוניינים להסתכן בהרפתקת אשראי גדולה בתקופה לא פשוטה מבחינתם. אסור לפסול תרחיש זה שעשוי להתקיים בהינתן תמיכה מהממשלה (אולי ע"י ערבויות ונטילת חלק מהסיכון במקרה שאפריקה לא תעמוד בהתחייבויות) אבל קשה לי לראות אותו קורה.

תרחיש פסימי: אפריקה מודיעה את חדלות פידעון - במידה והחברה לא תצליח להכניס מספיק מזומנים לקופתה, אם באמצעות אשראי חדש, אם מהגדלת התזרים מנכסים הקיימים או אם ממימוש נכסים על מנת לשרת את חובותיה לנושים, ובעיקר בעלי האג"ח, או לחילופין לא תגיע להסדר לפריסת החוב עם אותם נושים, היא תיאלץ להכריז על הקפאת תהליכים וכינוס נכסים - במלים אחרות, פשיטת רגל. אסור לשכוח שלמרות מצבה הקשה, אפריקה אינה עוד חברה רגילה בארץ, אלא תאגיד מסועף וגדול שמעסיק עובדים רבים ויש לו גם נושים רבים, מעבר לבעלי האג"ח (בנקים, ספקים, וגם עובדיו במקרים מסוימים). נפילתה אינה דבר שכדאי לייחל לו, גם אם מישהו חושב שזה "מגיע" לה בשל האג'נדה העסקית האגרסיבית שבה נקטה. מאחר ותרחיש זה יפגע ברוב המוחלט של הצדדים הקשורים לאפריקה, אין לתרחיש זה סבירות גבוהה להתממש בפועל. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי המספר הרב של המעורבים והתנגשות האינטרסים בין הצדדים השונים, עלולים להכשיל מהלכים להסדר חוב, ובסופו של דבר, עשויים להביא לכך על אף שאין מדובר בפתרון האופטימלי.

תרחיש ריאלי: הסדר חוב עם בעלי האג"ח - המשמעות של הסדר שכזה היא החלפת ההתחייבויות הקיימות בחדשות שיעגנו את זכויותיהם של בעלי האג"ח תמורת הסכמתם לשנות את התנאים המקוריים. הסדר חוב שיפרוס את ההתחייבות קדימה עשוי לכלול פיצויים כדוגמת תוספת ריבית והצמדה לנושים, מתן אופציות למניות החברה או הזרמת הון חדש של בעל השליטה. ככל הנראה, זה התרחיש הכי סביר לסיטואציה הנוכחית.

על הסדר החוב של אפריקה יאמרו: "ממני תראו וכן תעשו"

חשוב להדגיש כי במידה ואכן יתקיים הסדר שכזה, תהיה לו משמעות עצומה בהיבט כלל אגרות החוב הקונצרניות בישראל. כאמור, אפריקה אינה עוד חברה מהשורה, אלא אחת שבמשך שנים רבות השתייכה לרשימת הגדולות והמצליחות של ישראל. הסכם נוח מדי לאפריקה עלול לשלוח לחברות אחרות שנקלעו לקשיים מסר מטעה שפירושו כי אין להן טעם להתאמץ ולמצוא דרכים יצירתיות להתמודד עם בעיית האשראי שלהן, אלא פשוט לבסס את הפתרון על חשבון ציבור המשקיעים, אותם בעלי אג"ח.

כלומר, במקום שחברה בקשיים תנסה למצוא צינורות אשראי אחרים, תממש נכסים, או שבעלי המניות שלה יזרימה הון חדש, בעלי השליטה יפנו לבעלי החוב שאפשרו להם לפתח את החברה ולהעשיר את חשבון הבנק שלהם, ויאמרו להם "מצטערים, אין לנו אמצעים מספיקים לפרוע את חובנו כלפיכם אבל בואו לקראתנו והבא נגיע להסדר חוב". אסור להגיע למצב של מחילת חוב או פריסת חוב לחברה ללא מתן פיצוי הולם לבעלי החוב. פתרונות שכאלו עלולים בהחלט להוביל לאבדן אמון של ציבור המשקיעים באג"ח הקונצרניות בפרט, ובבורסה המקומית בכלל.

לסיכום, אם הפתרון שייבחר יחייב פשרה מצד מחזיקי החוב, חשוב שהמשוואה תתאזן גם בצד השני - פשרה מצד החברה באמצעות הענקת זכויות מוגברות לבעלי האג"ח, אם בדמות מניות בחברה (או אופציות למניות) או על ידי הגדלה משמעותית של הריבית המשולמת. בספר שופטים נכתב "ממני תראו וכן תעשו". ייתכן מאוד שהסדר החוב שעתיד להתגבש באפריקה יהווה תקדים להסדרי החוב הבאים בארץ וישפיע על מידת האמון מצד המשקיעים בחברות הישראליות.

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.

יניב קוניס

מי שזוכר את נאומו של נתניהו בשלהי 2003 שבו הכריז בפומבי "יצאנו מהמיתון!", זכה אתמול לשידור חוזר, הפעם בממלכתו של הדוד סם באמריקה. יו"ר הפדרל ריזרב, פרופ' בן שלום ברננקי, הכריז אמש בנאומו בפני קברניטי הכלכלות ברחבי העולם: "כלכלת העולם מתחילה לצאת מהמיתון". למען הסדר הטוב, אפתח במניין הנתונים הכלכליים שהביאו למסקנה הזו. לאחר שבתקופה האחרונה פורסמו מספר אינדיקטורים שהצביעו כי הפעילות הכלכלית מתייצבת, הגיע השבוע האחרון ולא הותיר הרבה ספקות לגבי השיפור הדרמטי במצב.

נתחיל בחו"ל: יפן, גרמניה וצרפת דיווחו על חזרה לצמיחה חיובית ברבעון השני, הווה אומר, תם המיתון אצלם. ההגדרה הרשמית של מיתון כלכלי היא שני רבעונים רצופים בהם נרשמה צמיחה שלילית (דרך אגב, ארבעה רצופים = שפל כלכלי). פרט להודעה על צמיחת התמ"ג, פורסם כי הן בגרמניה והן בצרפת עלו מדדי הייצור בחודש האחרון גם במגזר היצרני וגם במגזר השירותים. בנוסף, התקבלו בסוף השבוע עוד סימנים המאותתים על חידוש הצמיחה בעולם: ארגון ה-OECD דיווח שבשקלול התמ"ג של 30 הכלכלות השותפות בו, חלה התייצבות ברבעון שני לאחר התכווצות בשיעור ממוצע של 2.1% ברבעון הראשון השנה.

נחזור לישראל, בשבוע שעבר פורסם כי המדד המשולב של המשק עלה בחודש יולי בשיעור של 1.2%, כאשר חשוב מכך, חלה עלייה בכל מרכיבי המדד השונים ובמיוחד בנתוני הייצור התעשייתי והפדיון שעלו בצורה חדה. בנוסף, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה שהתוצר המקומי עלה ברבעון השני בקצב שנתי של כ-1%, לאחר התכווצות חדה בשיעור שנתי של 3.2% ברבעון הראשון. פירוש הדבר שגם בישראל תם שלב המיתון והמשק מתחיל להתאושש.

דרך אגב, לא רק ברננקי דיבר בפני קובעי המדיניות הכלכלית הבולטים בעולם, גם הנגיד שלנו, פרופ' סטנלי פישר, חלק את מסקנותיו למצב הכלכלי והיה מסויג יותר מיו"ר הפד: "למרות סימני ההתאוששות המעודדים, עדיין מוקדם להכריז על קץ המשבר הכלכלי. משימות רבות עוד נכונו לנו, ובתוכן הבראת מערכות הבנקאות. יש סיבות טובות - אף כי לא חד-משמעיות - לחשוש כי ההתאוששות לא תהיה ברמה הנדרשת. ובכל זאת אפשר להכריז כי שיאו של המשבר מאחורינו, וכי סימניה הראשונים של הצמיחה הגלובלית הופיעו מוקדם ביחס לציפייה הכללית לפני תשעה חודשים".

גם אם פישר משדר אופטימיות זהירה, עדיין ניכר מדבריו שהוא מכיר בכך שחלפנו על פני החלק הקשה והמסוכן של המשבר - שלב המדרון התלול. עכשיו כמובן מתחילה המשימה החשובה של איסוף השברים, ובניית יסודות לצמיחה עתידית. כאן קצת קשה יותר לגלות אופטימיות מאחר ולא ברור כיצד נחזה בצמיחה גבוהה ובת קיימא בשנים הקרובות. דהיינו, צמיחה ברמות של 4%-5% לשנה לאורך זמן. זה יהיה קשה בעיקר בארה"ב ובמערב אירופה. אדגיש כי צמיחה חיובית אינה מספיקה דיו להעלות את רמת חיינו מכיוון שקצב גידול האוכלוסין, לדוגמא כ-1.7% בשנה בישראל, מחייב שהצמיחה השנתית תהא גבוהה מאותו שיעור.

לפיכך, הצפי הנוכחי לצמיחה עתידית של 2%-3% ב-2010 וקצת יותר ב-2011, אינו מספיק על מנת ליצור סביבה כלכלית שתאפשר לנו להתקדם בקצב עליית רמת החיים כמו בשנות הגאות של 2003-2007, ובטח שלא בקצב שהורגלנו ב-20 השנים האחרונות.

כרגע זו המסקנה העיקרית שעולה מהנתונים החיוביים שזרמו לאחרונה. אמנם אין ספק שהאווירה הכללית השתנתה ללא היכר, מדכדוך כבד שכלל בין היתר, ירידות חדות בבורסה ופיטורים המוניים לפני שנה, לאופטימיות שהולכת וגוברת מדי יום. אולם, יחד עם זאת, התמונה העתידית הנוכחית מצביעה על מגמת קיטון ברווחי החברות בהשוואה לשנים קודמות (לא להתבלבל עם השוואות לרבעון קודם או שנה אחורה שבהם המצב היה קטסטרופלי, ולכן לא קשה להשיג כעת תוצאות טובות יותר - זו הסיבה שאסור להתלהב יותר מדי מחברות ש"מכות" כיום את תחזיות האנליסטים), חיסכון עולה בקרב משקי הבית (כלומר, פחות כסף מופנה לצריכה) ושכר ריאלי נמוך יותר מזה שניתן למשרות דומות בעבר (הכנסה פנויה נמוכה יותר לעובדים).

אם צריך לבחור בין דעתו של ברננקי ולבין זו של פישר, אני הולך עם הנגיד שלנו (דרך אגב, כמדומני פישר היה המנחה של ברננקי בדוקטורט); בקשר לבורסה - השפל במניות מאחורינו; בנוגע למיתון - חזל"ש (כאמור, מיתון = 2 רבעונים רצופים של צמיחה שלילית); לגבי סיום המשבר הכלכלי - אנחנו עוד לא שם, האבטלה עוד צפויה לעלות ויש עדיין עודף היצע בחלק מהמגזרים, אבל עד סוף השנה / גג ברבעון הראשון של 2010, סביר שהמשבר הזה, ללא ספק החמור ביותר מאז השפל הגדול לפני 80 שנה, יהיה שייך להיסטוריה באופן רשמי.

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.

יניב קוניס

לכל תקופת מנוחה יש סוף, כך שאחרי יותר מחודש שלא כתבתי פוסט, הגיע הזמן לחזור. איזה טיימינג יש לי, הייתה קצת פאניקה בימים האחרונים, הבורסה צבעה אדום, ושוב פעם נזכרנו שיש תופעה כזאת שנקראת אינפלציה.

אז ככה, בצהרי יום שישי האחרון התבשרנו על עוד מדד מחירים גבוה - 1.1% ביולי, ולמרות זאת, לא נראה שההודעה הפתיעה יותר מדי אנשים. באופן כללי, מכל זווית שתבחנו את תמונת האינפלציה בארץ: מתחילת שנה (3.2%+), ב-12 החודשים האחרונים (3.5%+), קצב הגידול השנתי של האינפלציה (5.1%+), תמצאו כי קיימת חריגה אינפלציונית כלפי מעלה. אם תוסיפו לכך את ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון לשנים הקרובות, כ-3% לשנה, התמונה אף מתחדדת יותר - בישראל יש חשש ברור מאינפלציה.

לקבלת פרופורציות, קצת מידע על האינפלציה מעבר לים; בארה"ב נמדדה ביולי האינפלציה השנתית הנמוכה ביותר מאז 1950 - ירידה של 2.1% במהלך 12 החודשים האחרונים. במרחב האירו עומדת האינפלציה על שיעור שלילי - מינוס 0.7% בשנה שחלפה. גם בכלכלות המובילות באסיה - יפן (מינוס 1.8%) וסין (אותו הדבר), האינפלציה המקומית רחוקה מלהרים ראש. גם ציפיות האינפלציה קדימה במדינות המתועשות בעולם אינן חוזות אינפלציה גבוהה מ-2% לשנה במהלך השנים הקרובות. ביפן אף חוזים אינפלציה שלילית, כלומר, צופים שם דפלציה.

בשורה התחתונה, אם משווים בין מצב האינפלציה בישראל לבין העולם מתקבלת המסקנה הבאה: בארץ יש אינפלציה, במרבית המדינות המתועשות - אין. בישראל, לא רק הייתה אינפלציה בשיעור גבוה עד כה, גם הציפיות לאינפלציה חוזות שתהיה גבוהה יחסית (כ-3%) בעתיד, ברוב המדינות המתועשות - לא.

כעת נשאלות השאלות מדוע התקיים הבדל מהותי בין שיעור האינפלציה בישראל לחו"ל, והאם תהליך עליית המחירים בארץ בשנה שחלפה הוא זמני בלבד או שמדובר בחלק מתהליך אינפלציוני ממושך?

ובכן, הפער באינפלציה בין ישראל לבין יתר העולם המערבי בשנה האחרונה נבע ברובו מתהליכים מקומיים - נסיקת מחירי הדיור והעלאות המסים השונות. לגבי מחירי הנדל"ן, מחיריהם עשויים להמשיך לעלות אפילו במשך שנה נוספת מכיוון שהריבית הנמוכה מושכת אנשים להשקעות שם, אבל חשוב לזכור כי מחירי הדירות אינם יכולים לעלות בקצב דו-ספרתי לאורך זמן ממושך. בפעם האחרונה שאנשים סברו שזה אפשרי (ע"ע סאב-פריים), ראינו היטב את התוצאה הסופית. בנוסף, חלק משמעותי מעליית המחירים שנרשמה בשנה שחלפה היה תוצאה של העלאות מסים והיטלים חד פעמיים (מע"מ, מס בצורת, רכב, סיגריות, מס על הדלק).

בנק ישראל טוען שחלק מההסבר לציפיות הגבוהות לאינפלציה עתידית נובע מכך שהשוק מתקשה להבחין בין עלייה חד פעמית, לבין תהליך אינפלציוני. למשל, העלאה חד פעמית של המע"מ ב-1% אכן מעלה את המחירים במשק, אך בהגדרה אינה מפתחת אינפלציה.

במידה ובנק ישראל אכן צודק, עוד יסתבר בדיעבד כי הפערים הגבוהים הקיימים בין אג"ח צמודות מדד לאג"ח לא צמודות היו גבוהים מדי. מצד שני, הגידול האדיר באמצעי התשלום (M1) בארץ בתקופה האחרונה (56% ב-12 החודשים האחרונים), עלול לגרום לעליית מדרגה באינפלציה. אמנם כרגע מרבית הכספים שוכבים בעו"ש, אך במידה וימצאו את דרכם לשימוש הצרכנים, אזי נגלה שציפיות האינפלציה בשוק ההון היו מוצדקות בהחלט.

לסיום, חשוב לי להעביר מסר מרגיע ולציין כי בניגוד לשנות ה-80 שבהן השד האינפלציוני יצא מהבקבוק בצורה אגרסיבית, הפעם הקרקע הנוכחית נראית הרבה פחות נוחה לקאמבק. אין ספק שהאשם העיקרי במתרחש כרגע הוא שער הריבית הנמוך במשק, שכבר עכשיו ברור כי הוא לא יוותר ברמתו הנוכחית לאורך זמן.

מסיבה זו, יש להיזהר מהפיתוי ליטול משכנתא שמתבססת ברובה על ריבית הפריים. כיום היא בשפל חסר תקדים - 2% בלבד, אבל עלייה של 1% בלבד בריבית המוניטארית תעלה במקביל באופן מהותי את ההחזר החודשי שלכם. באופן כללי, לא כדאי להסתנוור יותר מדי מעליית מחירי הדירות שעליהן שומעים כל הזמן - מדובר בתהליך טבעי כאשר הריבית נמוכה ואנשים תרים אחר אפיקי השקעה מעניינים יותר (ובעלי פוטנציאל רווח) מפיקדון בבנק.

הנתונים המאקרו-כלכליים האחרונים מצביעים בבירור על התאוששות, וראשיתה של צמיחה מחודשת. הנגידים בארץ ובחו"ל לא רוצים לחנוק את ניצני הצמיחה ולכן מחכים עם העלאת הריבית, אבל סביר מאוד שלא ירחק היום בו יחל תהליך ההעלאה. אחרת, אם יתמהמהו יותר מדי זמן, אז בהחלט עלולה להתפתח אינפלציה לא נעימה.

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.

יניב קוניס

ברשומה הקודמת הסברתי את חשיבות הליך זיהוי ואפיון צרכי המשקיע - השלב הבסיסי ביותר בתהליך ניהול ההשקעות. הפעם נתקדם לשלב הבא - בניית תיק השקעות בהתאם לצרכיו ואופיו של המשקיע.

במבט לאחור, ניתן לומר שחייו של המשקיע הישראלי היו פשוטים יחסית עד לפני כעשור. היצע קרנות הנאמנות היה דל, תעודות סל או חלופות נוחות להיצמד למדדים בארץ או בעולם לא היו קיימות, ואת כמות איגרות החוב הקונצרניות אפשר היו למנות בקלות. כמובן שחשיפה לזהב או לנפט בבורסה בת"א הייתה בלתי אפשרית.

בעשור האחרון אנו נמצאים בעיצומו של תהליך גלובליזציה ושכלול השווקים הפיננסיים. העלייה המשמעותית במשקלם של משקיעים זרים בשוק המקומי מחד, והשקעות ישראליות בשוקי חו"ל מאידך, הינם העדות כי "העולם הוא שטוח" - כשם רב המכר של הפרשן הכלכלי המוביל תומס פרידמן.

כיום, שוק ההון מכיל הרבה יותר כסף "חכם" שמנוהל על ידי מומחי השקעות או באמצעות תוכנות מחשב מתקדמות לצד יותר כסף "טיפש" (פאסיבי), הצמוד למדדי מניות ואג"ח דרך קרנות נאמנות מחקות ותעודות סל. עודף המידע בו אנו מוצפים העלה את חשיבות יכולות הניתוח והשגת הידע. בנוסף, עולם ההשקעות הנוכחי מאופיין בעלייה ברמת התנודתיות והסיכונים ובהיצע חסר תקדים של מכשירי השקעה חדשים ומתוחכמים, הדורשים מיומנות גבוהה. ההשלכה העיקרית של התמורות שחווינו בעשור האחרון היא שמלאכת ניהול ההשקעות נעשתה קשה ומורכבת יותר מבעבר, ולכן יש צורך לבצע את התהליך באופן זהיר ומדורג.

לשאול את השאלות הנכונות

לאחר שיישמתם את הליך אפיון צרכי המשקיע, שאיבחן בין היתר את גילכם, היכרותכם את שוק ההון, יכולתכם לספוג הפסדים, וכמובן מבנה ההכנסות וההוצאות שלכם, עליכם צורך לקבוע מדיניות השקעות שתתאים למטרות שלשמן אמור לשמש החיסכון - את חלקו תצרכו תוך פרק זמן של מספר חודשים עד שנים ספורות, והיתר, שמיועד לצרכים ומטרות בטווח של יותר משלוש-ארבע שנים, יש לסווג כהשקעה לטווח בינוני.

ברגע שסיימתם לסווג את פרקי הזמן המיועדים להשקעה - טווח קצר ובינוני - ניתן להתפנות למשימה החשובה ביותר בבניית תיק ההשקעות - קביעת אופן הקצאת הנכסים (Asset Allocation). תהליך זה מלווה בשאלות רבות לגבי מידת החשיפה לכל אפיק השקעה: מהו שיעור החשיפה למניות המתאים לכם? מהו יחס החלוקה "הנכון" בין הרכיב השקלי לצמוד המדד? האם יש לאיגרות חוב קונצרניות לא מדורגות מקום בתיק? וכן הלאה. חשוב לי להדגיש כי לשאלות הללו אין פתרון בית-ספר - הן שונות בין משקיע למשקיע, מי שיהיה מעונין לקבל מענה פרטני מוזמן לפנות אלי במייל או בתגובה לרשומה.

חשיפה מטבעית - רק במידת הצורך

על מנת שתצליחו לעמוד במטרות שלשמן מיועד החיסכון, חשוב שתקבעו את מידת החשיפה למט"ח בהתאם לצרכיכם הספציפיים. לדוגמא, במידה וחלק מהחיסכון שלכם מיועד לטיול משפחתי באירופה בקיץ הבא, ולצורך כך הוקצבתם סך של 40 אלף שקל, אזי עליכם להקצות נתח דומה מתיק ההשקעות בחשיפה לאירו - ישירה, או לחילופין בהשקעה שקלית צמודת אירו.

החשיפה המטבעית הינה אחת ההחלטות המשמעותיות שעלינו לקבל במסגרת תהליך ניהול ההשקעות. נשאלת השאלה האם היא בכלל נחוצה, וכיצד למדוד את ביצועיה בהיעדר מדד ייחוס להשקעה במט"ח? יש לציין שהתנודתיות באפיק זה דומה יותר למניות מאשר לשוק האג"ח, ועלולה להביא להפסד כספי משמעותי תוך פרק זמן קצר, כפי שאירע עם ירידת שער הדולר בשנה שעברה. בנוסף לסוגיית המטבעות, חשובה לא פחות ההחלטה על מידת הפיזור בכל אפיק, והאם הפיזור יושג באופן גיאוגרפי, סקטוריאלי או שניהם גם יחד.

זו לא בושה לבקש עזרה

בדומה להליך אפיון הצרכים, גם בשלב הקצאת הנכסים מומלץ להסתייע בגורם מקצועי, כדוגמת יועץ ההשקעות האישי בבנק. לאחר קביעת הקצאת הנכסים הרצויה, יש להתפנות לבחירת ניירות הערך ומוצרי ההשקעה שיהלמו את מטרות ההשקעה. במסגרת יישום שלב זה, הינכם נדרשים לקבל החלטה על אופן ניהול תיק ההשקעות שלכם: עצמאית או באמצעות גורם מקצועי.

ניהול השקעות עצמאי יחייב אתכם להשקיע זמן ומשאבים יקרים בהבנת שוק ההון, מגמות בכלכלה, וכמובן במעקב השוטף ובניהולו של תיק ההשקעות. מחקרים רבים הראו שמשקיעים פרטיים שניהלו עצמאית את כספם, השיגו תשואה נמוכה ממדדי ההשוואה, וזאת משום שניסו לתזמן את השוק, ביצעו מספר רב של פעולות (עליהן שילמו עמלות גבוהות) ולא פיזרו את השקעתם, אלא השקיעו במספר מצומצם של מניות. הרציונל הכלכלי קובע כי ככל שמספר ניירות הערך בתיק קטן יותר, כך גדלה רמת התנודתיות ויורדת יכולת המשקיע להתמיד בהשקעה.

במידה והינכם נרתעים מניהול חסכונותיכם עצמאית, תמיד פתוחה בפניכם האפשרות להסתייע בגורם מקצועי בשוק ההון כדוגמת יועץ השקעות. באופן זה, לפני שתתקבל כל החלטת השקעה בני"ע או במכשיר ההשקעה בתיק ההשקעות תוכלו להיוועץ עם יועץ ההשקעות, בין אם מדובר ברעיון השקעה שלכם או של היועץ. בחלופה זו, היועץ הוא זה שאחראי לבצע מעקב רציף אחר השקעותיכם, ולייעץ לכם בהתאם להתפתחויות בשוק ההון או בצרכיכם האישיים.

לכל סיר יש מכסה מתאים

בעת יישום תהליך ההשקעה בפועל, קרי בחירת הני"ע ומכשירי ההשקעה, תידרשו להחליט על דרך החשיפה לאפיקי ההשקעה שהחלטתם במסגרת הקצאת הנכסים בתיק. כיום, קיים מגוון אפשרויות חשיפה לכל אפיק: נניח שבמסגרת ההקצאה שביצעתם לאפיק המניות אתם מעוניינים להשקיע שליש בחו"ל והיתרה בישראל. כעת, עליכם לבחור האם ליישם את ההשקעה בחו"ל באמצעות רכישה ישירה של מניות מעבר לים, או בהשקעה בתעודת סל או בקרן נאמנות שיאפשרו חשיפה לני"ע בחו"ל.

חשוב לציין כי את בחירת מכשירי ההשקעה המתאימים ביותר לתיק ההשקעות יש לבצע על בסיס שיקולי פיזור (מכשירי השקעה כגון קרנות נאמנות ותעודות סל מעניקים פיזור רחב), חיסכון בעמלות (הימנעות מביצוע פעולות רבות) ומיסוי, מידת הנזילות שהמכשיר מעניק, וכמובן התאמתו לרמת הסיכון של המשקיע.

את תהליך בניית התיק מומלץ לפרוס לאורך מספר חודשים, על מנת למזער את התנודתיות הגלומה בשווקים הפיננסיים. יחד עם זאת, אדגיש כי עם השלמת תהליך הבנייה, תפקידכם אינו מסתיים. מאותו רגע עליכם להקפיד לעקוב אחר ביצועי התיק באופן שוטף, ולעדכנו בהתאם להתפתחויות בשוק ההון ולשינויים במצבכם האישי.

בראש ובראשונה - משמעת והתמדה

בסופו של דבר, תשואת תיק ההשקעות האישי שלכם תלויה יותר ביכולתכם לפזר את ההשקעה ולהתמיד בה לאורך זמן, ללא תזמון כניסות ויציאות, מאשר ביכולתכם למצוא מניה או איגרת חוב "מצטיינת". גישה תזזיתית בהשקעות מובילה לתשואות נמוכות מהמדדים, מהקרנות ומתעודות הסל. בנוסף, התנהגות זו מגדילה את עמלות המסחר, מקדימה את תשלומי המס, ובכך פוגעת פגיעה נוספת בתשואת המשקיע.

לכן, הקפידו על משמעת והתמידו במדיניות ההשקעות שבחרתם, גם אם לעתים השוק הלך לכיוון הנגדי, ואתם מרגישים רע עם ההפסד שנגרם לכם. השקעות הן מסע ארוך ומתיש, עם הרבה מהמורות ודפיקות לב בדרך, אך כל עוד גלגלי הכלכלה החופשית ממשיכים לנוע קדימה (למרות שבשנה וחצי האחרונות תחושה זו התערערה), השוק ינצח. השאלה האמיתית היא האם אתם תשארו בשוק כל הדרך או תפרשו בדרך?

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.

יניב קוניס

במקביל לסדרת הכתבות שאני מפרסם בגלובס על תהליך ניהול השקעות, יעסקו הרשומות הבאות בבלוג בשלבים השונים של התהליך, ולמרות שתהיינה חפיפה מסוימת ביניהן, אשתדל להציג בבלוג את פני הדברים בצורה מפורטת וממוקדת יותר.

נפתח בהצגת הדילמה הבאה: עומד לרשותכם בחשבון הבנק סכום מכובד שהצלחתם לחסוך - נניח 100 אלף שקל, או סכום צנוע יותר - ואתם תוהים האם להשאירו כפי שהוא, כלומר ללא סיכון אך גם ללא ריבית, או שאולי עדיף להסתכן ולהשקיעו בהשקעה בעלת פוטנציאל לתשואה?

צריך לזכור שבימים אלו הריבית חסרת הסיכון היא אפסית ואין אפשרות להשיג תשואה חיובית משמעותית מבלי ליטול סיכונים כלשהם. יחד עם זאת, השאלה האמיתית שעומדת על הפרק איננה מה יעשו השווקים הפיננסיים בשבועות הבאים, אלא האם השקעת חסכונותיכם עומדת בקנה אחד עם צרכיכם היומיומיים והעתידיים.

לרוב, אנשים מקבלים החלטה האם להשקיע את כספם בשוק ההון או אפילו בתוכנית חיסכון בנקאית על בסיס הריבית אותה יקבלו אולם השקעה שאינה מתבססת על צרכי המשקיע - קרי מבנה ההכנסות וההוצאות העתידיות שלו - אינה יעילה! זוהי הסיבה לכך שאנו נדרשים לבצע ניתוח תזרימי מזומנים עתידיים טרם ההחלטה אם וכיצד להשקיע את כספנו בשוק ההון.

תהליך ארוך ומייגע אך חיוני

מה המשמעות של ביצוע ניתוח תזרימי מזומנים עתידיים? הלכה למעשה, עליכם לסכום את הוצאותיכם היומיומיות השוטפות כגון תשלומי ארנונה, מים, חשמל, משכנתא, בגדים, מזון, בילויים, והוצאות נוספות בהתאם לרשימה האישית שלכם. אני ממליץ בחום להכין קובץ אקסל שבו תכניסו את ההוצאות העיקריות לפי סיווגן. רכישות בכרטיס אשראי מקלות על התהליך מאחר וכל המידע מרוכז באתר האינטרנט של החברה או הבנק. לעצלנים מביננו אדגיש כי אין צורך לרשום כל הוצאה בקובץ, כי אם את העיקריות שבהן.

לא סיימנו, ניתוח מהימן דורש גם את הוספת ההוצאות העתידיות, למשל החלפת המכונית המשפחתית שמתוכננת לשנה הבאה, שיפוץ או מעבר דירה ובר מצווה לילד בעוד מספר שנים. אמנם הטבע האנושי מוביל להדחקתן של הוצאות עתידיות אלו, אולם כדאי לשקול חלופות להיערכות מראש להוצאות העתידיות, על מנת להימנע ממצב בעייתי בבוא היום. דרך מרכזית היא תכנון השימוש בחסכונות קיימים לכיסוי ההוצאות העתידיות, על ידי השקעתן באופן שלא יפגע בעמידה בהתחייבות העתידית.

מנגד, יש כמובן צורך להביא בחשבון את הכנסותיכם אשר לרוב מסתכמות משכר עבודה, אך לעתים יש מקורות הכנסה נוספים כגון שכירות מדירה בבעלותכם, מתן שיעורים פרטיים, קצבה שהינכם מקבלים על בסיס קבוע או תמיכה מקרוב משפחה. יש לקזז בין ההכנסות להוצאות השוטפות ולבדוק אם נשאר עודף. אם לא, הדבר צריך להדליק עבורכם נורה אדומה האם כדאי בכלל להשקיע, שכן על החריגה בחשבון הבנק תשלמו ריבית גבוהה, ולכן בדרך כלל עדיף לסגור את המינוס באמצעות החסכונות.

גם במידה והתזרים שלכם חיובי, כלומר הינכם מכניסים הביתה בכל חודש יותר ממה שאתם מוציאים, עליכם לבדוק האם ביכולתכם לעמוד בהוצאות העתידיות שידרשו מענה בשנים הקרובות. רק אם יש לכם עודף גם אחרי התחשבנות זו אפשר להתחיל לשקול השקעת החיסכון בבורסה.

האם יש לי אופי בורסאי מתאים?

הרוב המוחלט של הציבור הישראלי ניזון לגבי הנעשה בשוק ההון מהתקשורת. העיתונות הכלכלית ומהדורות החדשות בטלוויזיה וברדיו מדווחות באופן קבוע על התנודות בשערי המניות ואיגרות החוב בבורסה. יחד עם זאת, אותו מידע בורסאי עצום שזורם באופן חופשי, לא הופך אותו בהכרח לבקיא בתחום.

השקעה בבורסה היא לא אחת פונקציה של גיל המשקיע, אופיו ומידת היכרותו את שוק ההון. גילו של המשקיע רלוונטי, מאחר שלרוב הוא מסגיר את ניסיונו בבורסה, וחשוב מכך - את טווח הזמן שיש לו להשקעה. ככל שפרק הזמן ארוך יותר, כך גובר הסיכוי שיזכה לקצור פירות מההשקעה.

לאופיו של המשקיע יש חשיבות גבוהה גם כן, אשר משליכה על יכולתו להתמודד עם אכזבות, ובמקרה של השקעה בבורסה הכוונה היא ליכולתו לספוג הפסדים בתיק ההשקעות. באופן כללי, יש משקיעים שמוגדרים "נועזים" - הם מוכנים להיחשף לסיכון גבוה בניסיון להניב רווחים גבוהים. בניגוד אליהם, קיימים משקיעים בעלי אופי סולידי מאוד שאינם מוכנים לקחת כלל סיכון, ולכן מקומם אינו בבורסה. יתר המשקיעים, עליהם נמנה מרבית הציבור הישראלי, הם לקוחות שונאי סיכון במהותם, אך כאלו שמוכנים לקחת סיכונים סבירים שיקנו לתיק ההשקעות שלהם פוטנציאל לתשואה גבוהה מפיקדון.

על מנת לפענח באיזה קבוצה אתם שייכים, תשאלו את עצמכם מהו ההפסד המירבי שאתם מוכנים ליטול בהשקעה? האם 5% זה הרבה עבורכם? או אולי 20%? ומה תעשו אם תפסידו מחצית מחסכונותיכם? שאלות אלו ונושא אפיון הצרכים מקבלים לרוב משקל נמוך בעת קבלת החלטה להשקיע את החיסכון בבורסה, דבר שגורם לא פעם לעוגמת נפש למשקיע.

היבט אחרון ובעל חשיבות בקשר בין המשקיע לבורסה, הוא מידת ההיכרות של שוק ההון. קיימת שונות רבה בין משקיעים בהכרת סוגי ניירות הערך, החברות הנסחרות, ומכשירי ההשקעה הקיימים בבורסה. כמובן שככל שאופקי המשקיע בנושאי בורסה רחבים יותר, גדלה יכולתו להבין את רמת הסיכון בהשקעה ולבחון את הלימותה לצרכיו ולאופיו באופן טוב יותר.

אפיון צרכים אינו המלצה, הוא חובה!

מרבית הציבור, כאמור, אינו בעל ניסיון או מומחיות בהשקעות בבורסה, מה שמגביר את הצורך אצל משקיעים להסתייע בגורם מקצועי שמכיר את שוק ההון על בוריו, ולא פחות חשוב מכך - שמכיר אישית אותם ואת צרכיהם השונים. אין זה משנה אם פניתם ליועץ השקעות או למנהל תיקי השקעות, השלב הראשון והמחייב בתהליך ייעוץ או ניהול ההשקעות, הינו זיהוי ואפיון צרכי הלקוח, בדומה לתהליך שפירטתי קודם.

חשוב "להקשיב" ללקוח ולא רק "לשמוע" אותו

תהליך אפיון צרכי לקוח הוא חובה המוכתבת מפורשות על ידי הרשות לניירות ערך, ועל אף שלזכותכם עומדת זכות סירוב למסירת מידע, עמידתכם על כך עלולה לפגוע בהליך ייעוץ או ניהול ההשקעות.  מחובתו של בעל הרישיון "להקשיב" ללקוח ולא רק "לשמוע" אותו, וזאת על מנת לקבל תמונה מדויקת לגבי אפיון הלקוח והעדפותיו. הרעיון מאחורי המשפט האחרון הוא שאותו יועץ או מנהל תיקים מוכרחים להקשיב לאותם צרכים והעדפות שאתם שוטחים בפניהם ולייעץ או לנהל את כספכם בהתאם לכך, ולא רק לשמוע את דבריכם כי החוק מחייב זאת.

חשוב להדגיש כי ההליך עצמו לא רק מסייע לבעל הרישיון להתאים את הרכב התיק ומידת הסיכון, אלא מסייע גם ללקוח עצמו בהגדרת מטרותיו והעדפותיו, ומגביר את רמת ההגנה על הלקוח.

בנושאים מסוג זה אין קיצורי דרך. הימנעות מאבחון מהימן של המשקיע, גילו, היכרותו את שוק ההון, יכולתו לספוג הפסדים, וכמובן מבנה ההכנסות וההוצאות שלו, היא דרך כמעט מובטחת לגרימת עוגמת נפש ופגיעה בלקוח.

לכן, קחו בחשבון שהשקעה בבורסה אינה מתחילה בבחירת ניירות ערך מומלצים או באפיק השקעה פופולארי, כי אם בראש ובראשונה בניתוח המשקיע עצמו, וצרכיו.

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.