כיצד נקבעים מחירים בשוק החופשי?
8 בפברואר, 2010בתור ישראלים, ודאי יצא לכם לעבור ליד דוכן רחוב או מוכר בים ולהשתומם נוכח המחירים המופקעים שביקש המוכר עבור פחית קולה או ארטיק קרח. בטח אמרתם לעצמכם מה הוא חושב לעצמו, ושאם הוא יוריד את המחיר הוא יוכל למכור הרבה יותר.
לחילופין, לא פעם אנו נתקלים במוצר מסוים שמחירו, נניח 15 שקלים ליחידה, ומה שמעסיק אותנו הוא חישוב העלויות הנדרשות לסיפוק המוצר. ניקח לדוגמא, מנת פלאפל. המצרכים הנדרשים להכנת מנה - פיתה, חומוס, ירקות בסיסיים, מספר גרגרי חומוס, קצת פירורי לחם, שמן לטיגון, מלח, פלפל ושאר תבלינים - אינם עולים יחדיו על מספר שקלים בודדים. אופן ההכנה אינו דורש יותר ממחבת וכף לערבוב המרכיבים. לפיכך, אם מכמתים את אותן עלויות הנדרשות לסיפוק המוצר - המצרכים, בלאי ציוד ההכנה והזמן - מגיעים לעלות נמוכה משמעותית מאותם 15 שקלים. כאשר מבצעים את החישוב עבור כמות רבה יותר של מנות, אז העלות הממוצעת למנה אף פוחתת מזו של מנה בודדת. בשורה התחתונה, אם נניח שהעלות עומדת על חמישה שקלים, אז נוכל להרוויח עשרה שקלים עבור כל מנת פלאפל שנמכור - 200% רווח!
מכיוון שרווח משמעותי כל כך ממש אינו פשוט להשגה בעולם התחרותי שלנו כיום, נשאלת השאלה כיצד נמכר המוצר במחיר כשזה, ולא פחות חשוב, מדוע נבחר מחיר זה?
הן תופעת המחירים ה"מופקעים" שבהם אנו נתקלים מדי פעם, והן הניסיון להבין את העלויות והרווח הגלום במוצר או בשירות מסוים, מאפשרים לנו לדון באחד הנושאים המעניינים ביותר בכלכלה - תמחור והמחרה.
מדובר בשני מושגים קרובים אך יש חשיבות רבה להבחין ביניהם. הכוונה בתמחור היא חישוב סך כל העלויות הנובעות מייצור של מוצר או אספקת שירות מסוים. לעומת זאת, המחרה היא קביעת המחיר למוצר הנמכר או השירות המסופק.
כעת נשאלת השאלה האם ההמחרה לוקחת בחשבון את התמחיר, או שתהליך ההמחרה מבוצע בנפרד מתהליך התמחור. אז התשובה היא שהמחרה מתייחסת בראש ובראשונה לביקוש - מהי עמדת הצרכנים למוצר או לשירות שלנו וכמה הם מוכנים לשלם עבורם. לפיכך, ההמחרה תתבצע על בסיס העדפות הצרכנים, מוצרים או שירותים תחליפיים ובנוסף, תותאם גם למצב השוק.
שימו לב כי שלושת הפרמטרים להמחרה לעיל אינם קשורים לתמחור המוצר, כלומר, לעלויות גורמי הייצור שלו. אם עלות של מוצר מסוים, נניח גביע מילקי, גבוהה מזו של מוצר אחר, לדוגמא בקבוק קוקה קולה, לא בהכרח ניתן להצדיק זאת בגביית מחיר יותר גבוה, או לטעון שמדובר במוצר טוב יותר. כמו כן, גם למצב הכלכלי הנוכחי במשק (צמיחה או מיתון) לא צריכה להיות השפעה על אופן ההמחרה של דקת שיחה בסלולר או של פיצה משפחתית.
החשיבות של תמחור מוצר או שירות באה לידי ביטוי בעת בחינת הרווחיות הגלומה באותו מוצר או שירות - המטרה היא להבטיח שהמחיר שנגבה עבור המוצר או השירות, יכסה את העלויות הנלוות לייצורו או לאספקתו, ויותיר מספיק רווח שיצדיק את המאמץ הכרוך בכל המאמץ והזמן שהושקע בתהליך.
חישבו רגע על מוכר הקרטיבים בים, העלות שהוא השקיע לרכוש את הסחורה היא עלות שקועה (לא ימכור את הקרטיבים עד סוף היום - הם ימסו ולא יהיו שווים פרוטה). לכן, לתמחור הקרטיב אין שום משמעות לקביעת ההמחרה שלו. המוכר צריך לנקוב בסכום גבוה יחסית בתחילת יום העבודה, ובהתאם לכמות הקרטיבים שתיוותר לו ולעוצמת השמש, להחליט האם ובכמה להפחית את המחיר המבוקש. לקראת סוף היום, שווה לו למכור את היתרה אפילו במחיר נמוך מהעלות המקורית של הקרטיב.
חשוב להבין ששני המושגים מייצגים עולמות שונים בכלכלה. האחד - תמחור - נמנה על עולם המימון והחשבונאות הניהולית, והשני - המחרה - הוא חלק מעולם השיווק, שמטרתו להתאים את המוצר או השירות לקהלי היעד הרלוונטיים, ליצור תדמית מתאימה ולקבוע מחיר שיעמוד בקנה אחד עם המיצוב שנבחר.
מסיבה זו, ייתכן כי שתי חולצות זהות לחלוטין במרכיביהן (בדים, בית חרושת בסין, אריזה) יימכרו באותו אזור במרכז העיר במחירים שונים לחלוטין. ההבדל בהמחרה ביניהן יתבסס על המיצוב שיצר להן המוכר. נניח, חולצה אחת נמכרת ברשת "זארה" במחיר של 100 ש"ח והשנייה, בחנות בגדים רגילה ולא ממותגת ב-39 ש"ח. ההפרש בין המחירים המבוקשים נובע בחלקו מתמחור גבוה יותר של המוצר הממותג - עבור עלויות השיווק, הפרסום ויתר העלויות העודפות בהשוואה לחנות לא ממותגת. את יתרת הפער בין המחירים ניתן להסביר רק באמצעות הפעולות שנעשו על מנת להצדיק את הביקוש למוצר - תהליך ההמחרה.

לסיכום, בפעם הבאה שאתם מנסים לבחון את כישורי התמחור שלכם בסופר, בקניון או בתור לקרטיב אצל "גזלן" בשמורת טבע, זיכרו שהמחיר המבוקש תלוי בסכום אותו מוכנים הצרכנים לשלם, ולא לפי העלות של המוצר למוכר.
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.
מנגנון השוק דומה דיו במרבית השווקים ומתבסס על ביקוש והיצע. אם אנשים מוכנים לשלם (ביקוש) עבור קפה בדרכם לעבודה הם יוצרים תמריץ ליצור מנגד היצע - מישהו שיספק צורך זה בעבור תשלום. הביקוש מניע יזמים לפתוח דוכני או בתי קפה במיקום שתתקיים בו תעבורה גדולה של קונים. כעת המוכר מבקש לרכוש מכונות ופולי קפה, סוכר ומוצרים נלווים אחרים, ואז נוצר תמריץ למגדלי קפה, סוכר ויתר חומרי גלם נדרשים. בתווך - בין החוואים שמגדלים קפה לבין מפעלי עיבוד הקפה מתנהלת אינטראקציה ומשא ומתן על המחיר שישולם בגין הסחורה. בו בזמן גם נוצר תמריץ להקים מפעלים שייצרו מכונות קפה לאותם דוכנים ובתי קפה על מנת שייטחנו קפה טרי ללקוחותיהם.
בטח שמתם לב כי בשבועות האחרונים כמעט עיתון רגיל או כלכלי מספק שלל סיכומי סוף שנה ומסכם את העשור הראשון של המילניום הנוכחי. גם באתרי האינטרנט המובילים אי אפשר להתעלם מכתבות בסגנון "
רגע לפני סיום, אקיים את הבטחתי להביא דוגמא משעשעת לכתבות סוף שנה שנתקלתי בהן. ובכן, מגיש התוכנית "כסף משוגע" ב-
לשם השוואה, תיק עם 90% מזומן ו-10% במניות, לא מסוגל להגיע לתוצאה כל כך שלילית. לפיכך, הפתרון שלי לקביעת רמת הסיכון של תיק השקעות היא בחינת ההפסד המירבי בתיק במידה ויתממש תרחיש פסימי מאוד בשוק ההון. לצורך העניין, השקעה במניה בודדת עלולה להימחק לחלוטין במצב קיצון (פשיטת רגל של החברה) ואג"ח קונצרנית בודדת עשויה ליצור הפסד כמעט מלא של קרן ההשקעה. אולם, אם מפזרים את ההשקעה באופן יעיל - לפחות 20 מניות/אג"ח קונצרני בכל אפיק בעלות שונות סקטוריאלית - ניתן למזער נזקים משמעותית. 
ראשית, הבהרה: אני לא מעריך שכיום שוקי המניות או האג"ח - ממשלתי וקונצרני, נמצאים במצב בועתי.
בינתיים, הכלכלה העולמית הספיקה להתאושש מהמשבר והמיתון ולחזור למסלול צמיחה. בתחילת השבוע פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי המשק הישראלי צמח בקצב שנתי של 2.2% במהלך הרבעון השלישי השנה - לא משהו אבל העיקר שחיובי. עד כה המעבר ממיתון לצמיחה עוד לא הספיק לבלום את העלייה בשיעור האבטלה (בארה"ב כבר מעל ל-10%!!!), אבל עם הזמן גם שוק התעסוקה יתאושש. חשוב להדגיש שלא תתקיים צמיחה אמיתית ללא יצירת מקומות עבודה וביקוש מחודש לעובדים.
השאלה הרלוונטית כיום היא האם דרך הטיפול הנוכחית, שיעור ריבית נמוך אף יותר מהמשבר הקודם, לא תוביל בסופו של דבר לבועה נוספת. מרבית הסיכויים שכן. היעדר אלטרנטיבה אמיתית להשקעה סולידית (פיקדון בבנק, מק"מ וכו') דוחפת אנשים, שבצדק לא מוכנים לקבל ריבית אפסית עבור כספם, להשקעה בנכסים בעלי פרופיל סיכון גבוה יותר - מניות, אגרות חוב קונצרניות, סחורות, והטרנד החדש/ישן - דירות להשקעה.
הסיפור הגדול ביותר בשבוע שחלף (כמובן חוץ מההופעות של מדונה…) הוא הודעתו של בעל השליטה ב"
חשוב להדגיש כי במידה ואכן יתקיים הסדר שכזה, תהיה לו משמעות עצומה בהיבט כלל אגרות החוב הקונצרניות בישראל. כאמור, אפריקה אינה עוד חברה מהשורה, אלא אחת שבמשך שנים רבות השתייכה לרשימת הגדולות והמצליחות של ישראל. הסכם נוח מדי לאפריקה עלול לשלוח לחברות אחרות שנקלעו לקשיים מסר מטעה שפירושו כי אין להן טעם להתאמץ ולמצוא דרכים יצירתיות להתמודד עם בעיית האשראי שלהן, אלא פשוט לבסס את הפתרון על חשבון ציבור המשקיעים, אותם בעלי אג"ח.
כאן המקום לפרט קצת על תפקידו של בנק מרכזי במשק מערבי. כאחראי על
לעומת זאת, בישראל תמונת האינפלציה שונה. לכן, פישר מצוי בדילמה מורכבת יותר, שמתעצמת מסיבה נוספת - רצונו לתמוך ב
מי שזוכר את נאומו של
נחזור לישראל, בשבוע שעבר פורסם כי
אם צריך לבחור בין דעתו של ברננקי ולבין זו של פישר, אני הולך עם הנגיד שלנו (דרך אגב, כמדומני פישר היה המנחה של ברננקי בדוקטורט); בקשר לבורסה - השפל במניות מאחורינו; בנוגע למיתון - חזל"ש (כאמור, מיתון = 2 רבעונים רצופים של צמיחה שלילית); לגבי סיום המשבר הכלכלי - אנחנו עוד לא שם, ה
אז ככה, בצהרי יום שישי האחרון התבשרנו על עוד
במידה
במבט לאחור, ניתן לומר שחייו של המשקיע הישראלי היו פשוטים יחסית עד לפני כעשור. היצע
על מנת שתצליחו לעמוד במטרות שלשמן מיועד החיסכון, חשוב שתקבעו את מידת החשיפה ל
בעת יישום תהליך ההשקעה בפועל, קרי בחירת ה
לא סיימנו, ניתוח מהימן דורש גם את הוספת ההוצאות העתידיות, למשל החלפת המכונית המשפחתית שמתוכננת לשנה הבאה, שיפוץ או מעבר דירה ובר מצווה לילד בעוד מספר שנים. אמנם הטבע האנושי מוביל להדחקתן של הוצאות עתידיות אלו, אולם כדאי לשקול חלופות להיערכות מראש להוצאות העתידיות, על מנת להימנע ממצב בעייתי בבוא היום. דרך מרכזית היא תכנון השימוש בחסכונות קיימים לכיסוי ההוצאות העתידיות, על ידי השקעתן באופן שלא יפגע בעמידה בהתחייבות העתידית.
לאופיו של המשקיע יש חשיבות גבוהה גם כן, אשר משליכה על יכולתו להתמודד עם אכזבות, ובמקרה של השקעה בבורסה הכוונה היא ליכולתו לספוג הפסדים בתיק ההשקעות. באופן כללי, יש משקיעים שמוגדרים "נועזים" - הם מוכנים להיחשף לסיכון גבוה בניסיון להניב רווחים גבוהים. בניגוד אליהם, קיימים משקיעים בעלי אופי סולידי מאוד שאינם מוכנים לקחת כלל סיכון, ולכן מקומם אינו בבורסה. יתר המשקיעים, עליהם נמנה מרבית הציבור הישראלי, הם לקוחות שונאי סיכון במהותם, אך כאלו שמוכנים לקחת סיכונים סבירים שיקנו לתיק ההשקעות שלהם פוטנציאל לתשואה גבוהה מפיקדון.