לא כדאי להתלהב יותר מדי מהדוחות

25 ביולי, 2010

יניב קוניס

בימים אלו נמצאת עונת הדוחות הכספיים בארה"ב בעיצומה, כאשר מדי יום ביומו מפרסמות החברות הנסחרות בבורסות האמריקאיות את תוצאותיהן לרבעון השני השנה. מי שעוקב אחר אותם דיווחים כבר מורגל לשמוע את המשפט "חברה X דיווחה על רווח נקי של Y דולר למניה ובכך הכתה את תחזיות האנליסטים". נתחיל עם אותן "תחזיות אנליסטים", מהן?

ובכן, בתי השקעות, בנקים, חברות ביטוח וגם גופים פיננסיים עצמאיים מעסיקים צוותי מחקר ואנליזה שתפקידם לנתח חברות במגוון סקטורים ומגזרי פעילות. מטרת המחקר היא להעריך את שוויין הכלכלי של החברות ולגזור את מחיר המניה המומלץ לרכישה (או למכירה במידה והתמחור גבוה מהשווי המוערך). מעבר לתפקידם השוטף בהערכת מחירי המניות ה"הולמים" את שווי החברות, נוהגים האנליסטים המסקרים את החברות שעומדות לפרסם את תוצאותיהן לרבעון החולף, לספק תחזיות להכנסות ולרווח שצפויה החברה המסוקרת לרשום. מדגם האנליסטים הבולטים בכל חברה מדווחת מהווים את אותו "צפי / תחזיות האנליסטים".

לדוגמא, מקדונלד'ס דיווחה בסוף השבוע שהכנסותיה ברבעון השני עמדו על 5.95 מיליארדי דולרים לעומת צפי להכנסה של 5.92 בלבד מצד האנליסטים ועל רווח למניה בסך של 1.13 דולר בהשוואה לתחזית ל-1.12 שסיפקו מוקדם יותר האנליסטים. למרות שהחברה עקפה את התחזיות המוקדמות הן בשורה העליונה (סך ההכנסות) והן בשורה התחתונה (הרווח הנקי), מנייתה סיימה בירידה של יותר מ-2% ביום ששוק המניות האמריקאי דווקא מסיים בעלייה של כ-1%. בהמשך אסביר מדובר מצב זה אינו נדיר כל כך.

בין אנליסטים לחברות

סוגיה חשובה שיש לעמוד עליה היא המקור לתחזיות האנליסטים. מה הם יודעים שמשקיע מהשורה אינו יודע?

ובכן, לאנליסטים יש אינטרס לקבל מידע רב ככל הניתן על החברות שאותן הם מסקרים, על מנת שהמחקר וההמלצות שלהם ישקפו כמה שיותר קרוב את השווי ה"אמיתי" של החברות. באופן זה, ככל שהם יצדקו יותר בתחזיותיהם, המוניטין שלהם יגדל והם יקבלו יותר חשיפה חיובית וכמובן, כפועל יוצא, ירוויחו יותר כסף. מהעבר השני, החברות הנסחרות בבורסה מעוניינות בסיקור נרחב ככל האפשר עליהן בשוק ההון, כדי שיותר ויותר משקיעים יחשפו לחברה, ולאורך זמן, אם היא תניב את התוצאות המצופות, שוויה מנייתה יעלה.

לכן, הקשר בין האנליסטים לחברות מאפשר לשני הצדדים לצאת נשכרים, כל אחד מהאינטרס האישי שלו. מסיבה זו, חברות נוטות לספק מידע שוטף אודות פעילות החברות לאנליסטים, כסוג של חוט מקשר, בין החברה למשקיעים בבורסה. באופן עקרוני, חברות מחויבות לספק דיווחים שוטפות על כל ארוע הדורש גילוי, אולם לרוב, קשה להסיק מהפרסום את משמעותו הכלכלית על החברה. לאנליסטים יש את ההכשרה וההתמחות הספציפית להעניק פרשנות כלכלית והמלצה למחיר המניה.

בזמן ששוקדים האנליסטים על מתן התחזיות לעונת הדוחות הקרבה, הם נעזרים במידע שמטפטפות החברות וצוות יחסי הציבור שלהן. באופן זה, הפערים בין התחזיות המוקדמות לבין התוצאות שמפורסמות בפועל מספר שבועות מאוחר יותר אינם גבוהים מדי, אלא אם כן האנליסטים מפספסים מסיבה כלשהי (בכל זאת, מדובר בבני אנוש).

לקרוא את העיתון של אתמול

אותם דוחות כספיים שמתפרסמים בימים אלו אמורים לספק תמונה כלכלית על מצב החברות בסוף הרבעון השני, כלומר, נכון לתאריך 30/06/2010. כמו כן, התוצאות הכספיות שמדווחות משקפות את ההכנסות והרווחים שהשיגו החברות במהלך הרבעון השני של השנה. כלומר, הדוחות הן סוג של עיתון מלפני חודש במקרה הטוב, וקצת יותר במקרה הפחות טוב.

המשמעות היא שצריך לקחת בעירבון מוגבל את התוצאות ככלי לראייה קדימה. חשוב לזכור שהמצב הכלכלי במהלך הרבעון השני היה טוב באופן כללי, חוץ מסיומת עגומה שהחלה, כפי שהרחבתי בפוסט "יורדים למחצית ומפיקים מסקנות בחדר ההלבשה" איפשהו בין אפריל למאי.

כעת, הגיע הזמן לגלות מה עומד מאחור המשפט "החברה הכתה את התחזיות" ומה צפוי לקרות למנייתה לאחר פרסום הדוחות.

המשמעות של עקיפת תחזיות האנליסטים

באופן טבעי, אנו מתייחסים בצורה חיובית לעובדה כי חברה הצליחה להציג תוצאות טובות יותר מהצפוי. זה מעניק הרגשה שמדובר בחברה טובה ולכן במבט ראשון, מחיר המניה שלה צריך להציג עלייה. הרי אם ציפו מהחברה רווח מסוים אז מחירה ודאי גילם את אותה תחזית, ולפיכך, תוצאה טובה יותר מהצפי, גוזרת שווי גבוה יותר למניה. אם זה כל כך פשוט בתיאוריה, מדוע במציאות אנו עדים לחברות שמכות את התחזיות המוקדמות ולמרות זאת, מניותיהן רושמות ירידות שערים? ומדוע לעתים מתרחק דווקא מקרה הפוך - חברה מציגה דוח טוב פחות מתחזיות האנליסטים - ועם זאת, המניה עולה במסחר שלאחר פרסום הדוחות?

התשובה מצויה במהותו של שוק ההון - הציפיות העתידיות - משקיעים אינם מתבססים רק על תוצאות עבר בהשקעותיהם במניות, אלא גם בתחזיות לעתיד. באופן זה, התוצאות הכספיות חשובות כי הן מעידות על יכולת ההצלחה ההיסטורית של החברות, שעשויה להעיד גם הפוטנציאל העתידי שלהן. אולם, יחד עם זאת, חשובה ההתייחסות של החברות למצבן הנוכחי בענף בו הן פועלות ולבעיות אשר עשויות להקשות עליהן בהמשך הדרך.

בסופו של דבר, חשוב לזכור ולשנן שמחיר המניה נקבע באמצעות היוון תזרים המזומנים העתידי של החברה, כך שעם כל הכבוד לתוצאותיהן בעבר, מה שחשוב וקובע את שווייה הוא עתיד החברה, ולא עברה, כפי שמציגים הדוחות הכספיים של הרבעון האחרון.

hacapitalist@gmail.com

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.

החומרים מהם עשויה הכלכלה

16 ביולי, 2010

היזכרו בביקורכם האחרון בסופר או במכולת השכונתית. בתום הקנייה מגיע שלב התשלום והאריזה. חישבו על כמויות הפלסטיק, הקרטון והנייר שקיימות בעטיפות ובאריזות המוצרים שרכשתם. ההתפתחות שחווה עולמנו מאז המהפכה התעשייתית, הביאה לגידול נרחב בשימוש בחומרי גלם ובתוצריו, כשהבולטים שבהם הם פלסטיק, קרטון ונייר. מעבר לכך, הבנייה המודרנית מושתתת על חומרי גלם כדוגמת פלדה, אלומיניום ועץ.

בסופו של דבר, חומרי גלם מהווים את הבסיס לכל התעשיות וכמעט לכל מגזרי הפעילות במשק. אילו מגזרים מרכיבים את תחום חומרי הגלם ומה משפיע עליהם?
להמשך קריאה…

יורדים למחצית ומפיקים מסקנות בחדר ההלבשה

8 ביולי, 2010

המחצית הראשונה של שנת 2010 הסתיימה במגמה אופטימית פחות מזו שאפיינה את תחילתה. תקופה זו מהווה הזדמנות טובה לרדת לחדר ההלבשה (ברוח המונדיאל כמובן), לבחון את הארועים המרכזיים שהתרחשו בחצי שנה האחרונה ולגבש הנחות עבודה לסביבה הכלכלית במחצית השנייה של השנה.
להמשך קריאה…

באנרגיות חיוביות

29 ביוני, 2010

לפני כ-150 שנה, בתקופה שבה שימש הנוזל השחור בעיקר לצרכי תאורה, החלה דרכה של אחת התעשיות הבולטות ביותר בכלכלה העולמית - האנרגיה. מתעשייה זו צמח אחד מאילי ההון המוכרים בהיסטוריה - ג'ון ד. רוקפלר - שנחשב אפילו היום לאדם העשיר אי פעם בעולם.

החברה שייסד בזמנו (1870), סטנדרט אויל קומפני, נהנתה במשך שנים רבות ממעמדה כחברת זיקוק הנפט המובילה בעולם, ולמעשה הייתה מונופול בתחום הזיקוק בארה"ב, עד שבשנת 1911 גזר עליה בית המשפט העליון להתפרק ל-34 חברות שונות. שתיים מהן, אקסון וסוקוני, התמזגו לימים תחת השם "אקסון מובייל" לתאגיד האנרגיה המוביל של ימינו.

במהלך המאה וחצי האחרונות, במקביל להתפתחות התעשייה בעולם ולשימוש הנרחב שנעשה בנפט ובמוצריו בכלי רכב, בייצור פלסטיק ובתעשייה הפטרו-כימית, נהנו מהתהליך מדינות שבשטחן רובצים גז ונפט, והתעצמו משמעותית תאגידים שפועלים בסקטור האנרגיה.
להמשך קריאה…

האם התעשייה תחזור לפסי צמיחה?

22 ביוני, 2010

בימי המהפכה התעשייתית בשלהי המאה ה-18 הפך סקטור התעשייה לגורם היצרני הדומיננטי באירופה ובצפון אמריקה. ההתפתחויות הטכנולוגיות, אימוץ תהליכי ייצור מתקדמים בתחום הפלדה והפחם ופיתוחים חשובים כגון מסילות ברזל וספינות קיטור, קירבו בין שווקים מרוחקים ובכך אפשרו לחברות פרטיות להתקדם ולהגיע להיקפי פעילות ומסחר עצומים במונחי אותה תקופה.

אולם, אם בעבר תאגידים שאפו להשתייך לסקטור התעשייה, בעשורים האחרונים המצב השתנה כליל - כוכבו של הסקטור בדעיכה, והמשבר האחרון רק החריף את מצבן העסקי של החברות. האם יש סיכוי שנראה קאמבק?
להמשך קריאה…

טכנולוגיה - קידמה לאנושות או מלכודת דבש למשקיעים?

15 ביוני, 2010

טכנולוגיה נתפסת בעיני מרבית האנשים כמושג חדשני ומלהיב, ההוכחה ליכולת הקידמה האנושית, אם תרצו. מזה שנים מושך סקטור הטכנולוגיה את תשומת ליבם של משקיעים רבים, אשר מקווים להצליח לבחור ב'נושאת הבשורה' הבאה. יחד עם זאת, לחלקם יש עדיין צלקות מההשקעה הכושלת בחברות ההיי-טק לפני קצת יותר מעשור.

מהם סוגי הפעילויות השונות בסקטור ומהם הדגשים שיסייעו להבחין בין הצלחה לכישלון?
להמשך קריאה…

הלו? לאיפה צועדת התקשורת העולמית?

8 ביוני, 2010

מימי קדם חיפשו בני האדם דרכים לתקשר אחד עם השני, ממדורות ועד להמצאת הטלגרף, ששינתה את אופן ההתקשרות לעד.

בשנת 1844, לאחר עשור של ניסויים וניסיונות, הציג סמואל מורס לעולם את הטלגרף היישומי הראשון, שאפשר לשדר מסרים למרחקים ארוכים באמצעות כבל באיכות פשוטה. טרם המצאת הטלגרף, הוגבלה התקשורת בין בני אדם לתחום הראייה והשמיעה האנושית, באמצעות שימוש בסוגי תקשורת פרימיטיביים כגון תופים, הדלקת מדורות וסימון בדגלים.

לעומתם, הטלגרף, אשר אינו תלוי מרחק ראייה או שמיעה, שימש להעברת מסרים טרנס-אטלנטיים ובכך חידושו ופריצתו. לעובדה זו הייתה השפעה מרחיקת לכת במאה ה-20, כאשר הטלגרף היווה מקור השראה להמצאת אמצעי תקשורת מתקדמים יותר כדוגמת הטלפון (במאה ה-19), הרדיו, ומאוחר יותר הטלוויזיה והטלפונים הסלולריים.

בסופו של דבר, חולל המכשיר מהפכה גלובלית בתחום התקשורת, שהשפיעה באופן משמעותי ביותר על ההתפתחות האנושית בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20. דמיינו לרגע את חייכם ללא אפשרות ליצירת קשר טלפוני עם יקירכם. לזכותו של הטלגרף ייזקף כי הביא לעולם את סקטור שירותי התקשורת (Telecom Services).
להמשך קריאה…

מוצרים ושירותים שאפשר בלעדיהם

2 ביוני, 2010

סקטור מוצרי ושירותי הצריכה המחזוריים נפגע קשות במשבר האחרון, והוא עדיין תחת איום של הקטנת רמות הצריכה מצד הצרכנים והגדלת החיסכון. השאלה המרכזית היא האם תרבות צריכת המותרת המערבית אכן נפגעה וכיצד יושפעו מכך החברות בסקטור?
להמשך קריאה…

מוצרים ושירותים שאי אפשר בלעדיהם

29 במאי, 2010

אחת ההשקעות הסקטוריאליות ה"ברורות" ביותר שניתן לבצע, נוגעת לצריכה הבסיסית של כל אחד מאיתנו. האומנם? ברור לכל כי רכישת מוצרים כגון מזון, משקאות ותרופות, הינה הכרחית בכל תקופת זמן - האטה או צמיחה, אולם השאלות הדורשות מענה בהקשר זה הן מה משקפים מחירי המניות ומהי יכולת הצמיחה העתידית של הסקטור?
להמשך קריאה…

להשקיע גלובלית על בסיס מגזרי

22 במאי, 2010

לרוב, לאחר שמשקיע מחליט על שיעור ההקצאה הרצוי למניות בתיק ההשקעות שלו, השאלה הבאה עליה הוא נדרש לענות היא אילו מניות ייכללו בתיק ועל פי איזה פרמטרים הן ייבחרו. לעתים קרובות, בשל הטיה לשוק המקומי (Home Bias), יבחר המשקיע הישראלי מניות מקומיות, או יעדיף להיצמד למדד מניות מרכזי כדוגמת המעו"ף או מדד ת"א 100.

אולם, בשנים האחרונות, לאור התפתחות ושכלול מכשירי ההשקעה, תופעה זו נחלשת ומשקיעים רבים יותר מעדיפים להתמקד בהקצאת נכסים (Asset Allocation), ומחליטים להשקיע את האפיק המנייתי בתיק ההשקעות באופן גלובלי. במצבים אלו, עולה הסוגיה איזה פיזור מתאים יותר לתיק ההשקעות - גיאוגרפי או סקטוריאלי?
להמשך קריאה…

הזורעים ברינה, בדמעה יקצורו

16 במאי, 2010

לרגל חג השבועות, המוכר כחג של קציר וביכורים (וגם של מאכלי חלב…), החלטתי לבחון האם גם המשקיעים בשוקי ההון נהנים מביכורים בשלים או בוסר בהשקעותיהם. שימו לב שהכותרת היא שיבוש של ראשית הפסוק המקראי "הזורעים בדמעה, ברינה יקצורו…" מתוך ספר תהילים. מהן הסיבות שגורמות למשקיעים רבים להשקיע בפזיזות בניירות ערך ולבסוף, להזיל דמעה על הפסדים בתיק ההשקעות?
להמשך קריאה…

הדילמה החדשה של פישר: עצירת בועת הנדל"ן מול תמיכה בצמיחה

5 במאי, 2010

תשעה חודשים לאחר שפישר שלף ראשון את נשק העלאת הריבית, עומדת בפניו דילמה חדשה: החזרת הריבית לרמתה הנורמאלית (4%-5%) על מנת למנוע התחממות יתר במחירים במשק (בעיקר במחירי הדיור) או השהיית התהליך כדי לתמוך בהמשך הצמיחה.
להמשך קריאה…

בועת הנדל"ן (עדיין לא) כאן

15 באפריל, 2010

אחת השאלות שחוזרות ונשנות בשנה האחרונה היא האם אכן קיימת בועה בשוק הנדל"ן בישראל. לצורך הקביעה בחנתי מהי התשואה המתקבלת כתוצאה מהשקעה בדירה מול אלטרנטיבה מתאימה. המחקר כלל מדגם של למעלה מ-2,500 דירות 3 ו-4 חדרים ב-12 אזורי מגורים שונים בארץ והביא למסקנה מעניינת.
להמשך קריאה…

הערות על השכר שלנו ומדוע שכר המנהלים גבוה כל כך

31 במרץ, 2010

שני הפוסטים האחרונים דנו בתפקידם של ההיצע והביקוש בקביעת מחירים בשוק החופשי, כאשר לרוב אלו נוגעים למחירי מוצרים ושרותים שאנו נוטים לצרוך. אולם, מה לגבי שכר העבודה שלנו? האם גם עליו חלים חוקי ההיצע והביקוש של השוק החופשי?
להמשך קריאה…

כיצד נקבעים מחירים בשוק החופשי?

8 בפברואר, 2010

בתור ישראלים, ודאי יצא לכם לעבור ליד דוכן רחוב או מוכר בים ולהשתומם נוכח המחירים המופקעים שביקש המוכר עבור פחית קולה או ארטיק קרח. בטח אמרתם לעצמכם מה הוא חושב לעצמו, ושאם הוא יוריד את המחיר הוא יוכל למכור הרבה יותר.

הן תופעת המחירים ה"מופקעים" שבהם אנו נתקלים מדי פעם, והן הניסיון להבין את העלויות והרווח הגלום במוצר או בשירות מסוים, מאפשרים לנו לדון באחד הנושאים המעניינים ביותר בכלכלה - תמחור והמחרה.

מהם הגורמים המשפיעים על קביעת מחירים בשוק החופשי והאם לעלויות יש קשר לקביעה זו?
להמשך קריאה…

מי אחראי על אספקת הלחם ללונדון?

25 בינואר, 2010

שנה חדשה יצאה לדרך, הכלכלה ממשיכה להתאושש במהירות וזה זמן טוב לחזור ליסודות.

האם תהיתם פעם כיצד הכלכלה שלנו פועלת: מהם הצעדים המניעים מוצר, נניח בקבוק קולה או מכשיר טלפון מתכנונו וייצורו ועד לצרכן הסופי, כלומר - עד אלינו? האם קיימת האפשרות שאדם אחד יצליח לבצע את כל הפעולות הנדרשות לכך בעצמו?

אפתח דווקא במשפט שקראתי בספרו של פרשן הפיננשל טיימס, טימותי הארפורד; אי שם במהלך המלחמה הקרה ביקש פקיד ממשל סובייטי להבין כיצד פועלת המערכת הכלכלית במערב, ושאל "מי הממונה על אספקת הלחם לאוכלוסיית לונדון"?
להמשך קריאה…

על סיכומים, תחזיות ונבואות

28 בדצמבר, 2009

בטח שמתם לב כי בשבועות האחרונים כמעט עיתון רגיל או כלכלי מספק שלל סיכומי סוף שנה ומסכם את העשור הראשון של המילניום הנוכחי. גם באתרי האינטרנט המובילים אי אפשר להתעלם מכתבות בסגנון "סיכום שנה: 20 המניות הטובות והגרועות בוול סטריט ב-2009″ או "שישה עשורים של כלכלה: איך זינקנו ממדינת צנע לאימפריית היי-טק".

בתור כלכלן, הסיבות היחידות שבגינם אני נוהג להיכנס לאותם אתרי חדשות כלכלית הן מידע כלכלי חדש או על מנת לקרוא פרשנות של אנשי מקצוע שאני מעריך את דעתם. לכן, עבורי, הכתבות הללו על סיכום כזה או אחר הן לרוב רעש מיותר בגלישה באתר (למרות שלעתים אני מוצא בהן נושאים משעשעים - דוגמא לכך בסוף הפוסט).
להמשך קריאה…

איך לנצל את הטבות המס של סוף השנה?

27 בדצמבר, 2009

כיצד לנצל את סוף שנת 2009 להפחתת תשלומי המס למינימום ולקבלת החזרים על מס ששולם? לפניכם מדריך קצר לעצמאים, לשכירים ולמעסיקים.
להמשך קריאה…

הצצה לתיק ההשקעות אופטימי וזהיר

14 בדצמבר, 2009

בהמשך לפוסט הקודם, אציג בפוסט זה את הדגשים שלי לניהול תיק השקעות בסביבת הריבית ותנאי השוק הנוכחיים.

באופן פשטני, קיימים ארבעה אפיקי השקעה מרכזיים שבהם יש להתמקד: מזומן, אגרות חוב ממשלתיות, אגרות חוב קונצרניות ומניות. לכל אפיק תכונות שונות הבאות לידי ביטוי בעיקר ברמות הסיכון ובפוטנציאל התשואה הגלום בהם. שימו לב שסדר ההופעה של האפיקים למעלה הינו מאפיק ההשקעה ה"בטוח" ביותר ל"מסוכן" ביותר.
להמשך קריאה…

מה כדאי לעשות עם הכסף?

22 בנובמבר, 2009

לעתים קרובות, אנשים בוחרים להשקיע את חסכונותיהם - כסף שנחסך בעמל רב - ללא מחשבה שנייה על מניות, אגרות חוב ושאר ירקות באופן שאינו הולם את אופי המשקיע ואת מטרותיו. ברגע שהשוק נכנס לטריטוריה שלילית, הם מגלים כי הפסידו חלק גדול מהונם, בשל אותה פזיזות.

לפיכך, אציג את כלל הברזל שלי להשקעות ואסביר כיצד רצוי להתייחס אליהן ומה כדאי לעשות לפני שנכנסים להשקעה?
להמשך קריאה…