החצר האחורית של אירופה
24 בינואר, 2012יחסי הגומלין הכלכליים בין מדינות מזרח ומרכז אירופה למדינות מערב אירופה מהווים מקור לשגשוג רב של כל הצדדים המעורבים. כוח העבודה הזול יחסית במזרח אירופה, יחד עם המומחיות הטכנולוגית של מדינות המערב, והקרבה הפיזית, יוצרים סימביוזה שתורמת רבות לפרמטרים כלכליים מרכזיים כמו תוצר ותעסוקה.
יחד עם זאת, מערכת היחסים בין המדינות באירופה יצרה ביניהן תלות הדדית, שחסרונותיה באים לידי ביטוי בתקופה הנוכחית. ההון שהזרימו המדינות העשירות במערב אל המדינות במזרח אירופה, הביא למינוף מוגזם במגזר העסקי ולהתפתחות בועות אשראי ונדל"ן. המשבר הגלובלי ב-2008 הוביל להתפוצצות הבועות, ומזרח אירופה נפגעה בצורה ניכרת מכך.
שותפים למיטה חולה
בשנה האחרונה המצב במדינות מזרח אירופה אף החמיר. משבר החובות הריבוניים ביבשת גרם לבנקים גדולים בגוש האירו לבצע ניהול סיכונים מחמיר יותר, ולהגביל את החשיפה שלהם למדינות מתפתחות בכלל ולאזור זה בפרט. כך, בנק RBC הקנדי חוזה ירידה של כ-20% בהיקף האשראי הניתן למדינות מתפתחות על-ידי בנקים בגוש האירו בעתיד הקרוב.
הקטנת בלון החמצן הפיננסי כשלעצמו צפוי לייקר למדינות מזרח אירופה את עלויות החוב, ולפגוע בכושר התחרותיות של החברות באזור. לצד הפיננסי יש גם השפעות על הכלכלה הריאלית. המשבר כבר נותן את אותותיו על תחזיות הצמיחה בגוש האירו, ומדינות מזרח אירופה צפויות להיות נפגעות ההדף הראשונות כתוצאה מכך. בחלק מהמדינות, כמו צ'כיה והונגריה, היצוא לגוש האירו מהווה קרוב לשליש מסך התמ"ג. לפיכך, גם בתרחיש אופטימי של ירידה מתונה בביקושים בגוש האירו, כלכלות מזרח אירופה צפויות לחוות פגיעה משמעותית.
למרות זאת, חשוב לזכור שמזרח אירופה אינו הומוגני מבחינת היכולת הכלכלית של המדינות המרכיבות אותו. מדינות כמו סלובקיה, צ'כיה ובעיקר פולין ממשיכות להיות יציבות ומשגשגות באופן יחסי, ואילו הונגריה ורומניה נחשבות ליעדי השקעה לאמיצים בלבד.
הונגריה סובלת, פולין בולטת
הונגריה, שכבר ב-2008 נזקקה לחילוץ בהיקף של 25 מיליארד דולר, מנהלת בתקופה האחרונה מו"מ עם קרן המטבע העולמית (IMF) לקבלת סיוע נוסף. בחודשים האחרונים החוב הממשלתי טיפס בשיעור חד, בזמן שדירוג האשראי נמצא ברמת "זבל". הסיוע, שצפוי לעמוד על 10-15 מיליארד אירו, עשוי לפתור את בעיותיה הכספיות של הונגריה בטווח הקצר; ואמנם, הגורם המרכזי שמייצר אי-ודאות בגזרת הסיוע, הוא לא אחר מאשר ראש ממשלתה. ב-2010 הוא כבר ניתק את ההתקשרות עם ה-IMF, ונכון להיום מעכב את תוכנית הסיוע למדינה.
מהעבר השני, הכלכלה הפולנית נראית כיום כמבטיחה ביותר באזור. פולין היא בין המדינות הראשונות במרכז אירופה, שהחלו כבר לפני עשרים שנה תהליך של מעבר לכלכלת שוק. כתוצאה מכך, ההשקעות הזרות עלו משמעותית והתבטאו בכניסתן של חברות גדולות ובינלאומיות, שהקימו מערכי ייצור ופיתוח במדינה. כמו כן, משקיעי נדל"ן רבים, כולל מישראל, נכנסו לשוק, ובנוסף, גם חברות קמעונאיות החלו לשווק את מוצריהן לשוק הפולני שכולל קרוב ל-40 מיליון תושבים. בקיץ הקרוב היא תארח, יחד עם אוקראינה, את היורו, כך שתיירים רבים מהיבשת יכירו מקרוב את כלכלתה.
חשוב להדגיש כי למרות תנופת הנדל"ן טרום המשבר, הבנקים בפולין לא השתגעו עם מינוף יתר, ולכן גם לא התמוטטו במהלכו. בנוסף, הממשלה מנהיגה מדיניות פיסקלית שמרנית, והבנק המרכזי שומר על מדיניות מוניטרית זהירה, עם יעד אינפלציה של 2.5%. לפי התוכניות, פולין אמורה להצטרף בעתיד הקרוב לגוש האירו, ולוותר על עצמאותה המוניטרית. יש שיאמרו, כי כלל לא בטוח שהצעד כדאי לכלכלה מתפתחת מסוגה של פולין.
לסיכום, כלכלת מזרח אירופה סובלת כיום מתחלואי החוב של גוש האירו. צמיחת האזור צפויה להאט בשנה הקרובה, והמדינות בו נאלצות להתמודד עם לחצים אינפלציוניים שאינם נובעים מביקושים מקומיים. ככל שהמשבר בגוש האירו יחמיר, כך יתעצם גם המשבר במזרח אירופה.
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת או מכירת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. הכותב אינו מתחייב כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש ואינו אחראי על נזק כספי ו/או אחר שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במידע לעיל.